שאלות ותשובות - עמוד 256

באופן עקרוני, ניתן ליטול היפריקום יחד עם התרופות שאתה נוטל, ויכול להיות שזה גם יעזור לחלק מהסימפטומים, כיוון שהיפריקום הוא חומר עם אפקט נוגד דיכאון וחרדה. הבעיה היא, שאיננו יודעים אילו חומרים נוספים פרט להיפריקום מצויים בקפסולות שקיבלת, וייתכן שאחד מהחומרים הנוספים גם הוא בעל השפעה על המצב הנפשי, או שיש לו השפעות גומלין עם אחת מהתרופות שאתה נוטל. אני לא ממליצה על שימוש בתרופות טבעוניות במצבים כמו שלך, בשל אי-הוודאות שהזכרתי, בניגוד לתרופות קונבנציונאליות, שהרכבן ידוע בדיוק. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית, כאשר כל רקמת הערמונית נכרתת, ערכי PSA אמורים לרדת עד כדי כך, שלא ניתן למדוד אותם בדם. עובדה זו מאפשרת לגלות חזרה של המחלה באמצעות לקיחת בדיקות PSA סדרתיות. לאחר ניתוח, כל רמה של PSA בדם מעידה על שארית של רקמת ערמונית, ולכן מעלה חשד לכך שנותרו תאי סרטן. אם רמת ה- PSA לעולם אינה יורדת לאפס, או מתחילה לעלות במהירות, יש לחשוד שהמחלה נמצאת מחוץ לבלוטת הערמונית. אין קונצנזוס באשר לערך ה- PSA שממנו ומעלה עולה חשד למחלה שאריתית או להישנות של המחלה. ישנם מחקרים לפיהם כל ערך מדיד נחשב בלתי תקין, לפי מחקרים אחרים, נחוצה בדיקה בודדת עם ערך של מעל 0.4 או 0.5 ng/mL, ומחקרים נוספים מדברים על שתי בדיקות רצופות בהפרשי זמן, עם ערך מעל 0.2 ng/mL. גם במקרים בהם מוחלט כי אכן ישנה הישנות (דבר שכלל אינו בטוח לפי הערכים שנראו אצלך), גם השאלה מהו המועד המתאים למתן הטיפול (מייד עם אבחון העלייה ברמת ה- PSA או מאוחר יותר) שנויה במחלוקת, אך נראה כי במקרים של חולים הנמצאים בסיכון גבוה (זמן הכפלת PSA קטן מ-10 עד 12 חודשים ומדד גליסון מ-8 ומעלה) יש תועלת במתן טיפול מוקדם. הנושא שנוי במחלוקת, ואין תשובה חד-משמעית לשאלתך. תוכל להמתין 3 חודשים ולחזור על בדיקת ה- PSA כדי לראות אם יש שינוי בתוצאה, ותוכל ללכת להתייעץ עם אונקולוג נוסף, שישקול אם יש מקום להתערבות לאור מאפייני הגידול שלך. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

ראשית, עלי לחזור ולהזכיר כי לא מקובל עלי, וכמובן שאסור שיהיה מקובל על מטופלים, ש"הרופא אינו מסביר או נותן מידע". כתבתי על כך במגזין אינפומד, ונכתב על כך גם באתרים רפואיים רבים אחרים, כולל באתרים בנושא רשלנות רפואית. מתן המידע המפורט הוא חובתו של כל רופא למטופליו על פי חוק זכויות החולה. ציסטה בלבלב עלולה להשתנות לציסטה ממאירה. הבדיקות הנחוצות לאבחון הן בדיקת דם לסמני גידול cea ו- ca19-9, בדיקת מכוונת ללבלב, לעיתים גם  בדיקת אולטרסאונד חיצונית של הבטן. לאחר בדיקות אבחון ראשוניות אלו מקובל לבצע בדיקת אנדוסקופיה, ובעזרתה נוטלים דגימת רקמה או תאים מאזור הגידול ושואבים נוזל מן הציסטה לבדיקת סמני הגידול המוזכרים לעיל. לעיתים יש מקום להשלים את הבירור  בבדיקת ERCP, אנדוסקופיה של מערכת הלבלב, המאפשרת צילום צינור הלבלב וגם דגימת תאים מצינור הלבלב. בדיקת הדמיה אפשרית נוספת היא בדיקת MRCP שהיא בדיקת MRI הסוקרת ספציפית את הלבלב ואת דרכי המרה. הטיפול המקובל לגידולי הלבלב הוא ניתוח. לאחר הניתוח, ובהתאם לתוצאות הבדיקות ההיסטו-פתולוגיות על מידת התפשטות הגידול, ניתן לשקול טיפולים אונקולוגיים תרופתיים. ישנם סוגים מיוחדים של ציסטות שפירות אשר לעתים קרובות הופכות לגידולים ממאירים, והגישה המקובלת במצבים אלה, למרות שאין עדיין ממאירות, היא לנתח ולהוציא את החלק של הלבלב המכיל ציסטות, כניתוח מונע. בברכה, ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

בנך אכן נמצא מתחת למה שנחשב לגובה המתאים לגילו. מכיוון שגם את וגם בעלך נמוכים מן הממוצע, גם הוא יהיה כנראה נמוך מן הממוצע. ניתן לתת טיפול בהורמון גדילה, אך הטיפול שמור בעיקר למי שההורמון חסר אצלם, מכיוון שכמו לכל טיפול תרופתי, גם לטיפול בהורמון גדילה יש תופעות לוואי. במקרה זה, תופעות הלוואי הן לא כל כך לטווח הקצר, אלא לטווח הארוך: ידוע כי הורמון גדילה מגביר את הסיכון לחלות בסוכרת ובמחלות נוספות. כדאי לקבל עוד מידע מהאנדוקרינולוג המטפל. צר לי, אינני יודעת אם ניתן להשיג את התרופה בהנחה או כתרומה, אך אולי האנדוקרינולוג יודע על אפשרויות כאלה. אם לא, פני ישירות לחברות ונסי לשאול מה דעתן. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

אבודרט, או בשמה הגנרי dutasteride, משמשת לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, על ידי כך שהיא מעכבת פעולה של חלבון הנקרא 5-Alpha Reductase. מבחינת תופעות לוואי על מערכת הרבייה, היא עלולה לגרום לעיתים רחוקות לבעיות בשפיכה, אימפוטנציה, ליבידו ירוד ופגיעה בתנועתיות ובספירת הזרע. מחלת Peyronie, המאופיינת בגדילת רקמת חיבור פיברוטית, קשה, בתוך הרקמה הרכה של איבר המין הגברי, היא מחלה שכיחה המופיעה ב-1% עד 4% מהגברים. הבעיה המבנית גורמת לעיקול כלפי מעלה של איבר המין. לא נהיר לגמרי מה גורם לבעיה זו. ישנן מספר תיאוריות, וסבורים שהגורם השכיח הוא טראומה או חבלה לאיבר המין במהלך יחסי מין, למרות שלרוב, המטופל לא מודע לאירוע כזה. הסיבה יכולה להיות גם אוטואימונית (חיסונית), או להיות קשורה לתרופות מסויימות: משפחת התרופות היחידה שייתכן שקשורה לבעיה זו היא משפחת התרופות חוסמות בטא, המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם. לא מצאתי בספרות הרפואית קשר בין אבודרט לבין מחלת פיירוני. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

אוראה היא תוצר פירוק של חלבונים בגוף. חומר זה מפונה מהגוף על ידי הכליות. רמה האוראה המקסימלית התקינה בדם היא בדרך כלל 50-40, כך שהרמה בבדיקתך היא בגבול העליון של הנורמה. מצב כזה של עלייה קלה מאוד נובע לעיתים קרובות ממצב של התייבשות קלה. ניתן לחזור על הבדיקה לאחר שתיית כמות מים מספקת, ולרוב התוצאה במצב כזה תקינה. ישנן סיבות נדירות יותר לאורמיה (עלייה ברמת האוראה בדם), הכוללות תרופות שונות, דימום במערכת העיכול, תזונה עשירה בחלבון, ניתוח, זיהום, טראומה, ממאירות, כשל לב, כשל כלייתי ועוד. רמת קראטינין של 1.1 גם היא בגבול העליון של הנורמה. קראטינין גם הוא מדד לתפקוד כלייתי. בקש מרופא המשפחה שלך לחשב את פינוי הקראטינין, שתלוי במספר פרמטרים כגון מין ומשקל, כדי לדעת אם הרמה תקינה עבורך. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

ברור לך שתשובה בפורום לא אמורה להחליף בדיקה מלאה שתכלול ראיון ובדיקה קלינית . אתה מתאר מקרה מורכב שדורש ברור מקיף . לדעתי הבירור יכלול גם : - הדמיה רנטגנית - בדיקת EMG למוליכות עצבית - בדיקה ידנית של המבנים התוך- ברכיים ועוד פרמטרים נוספים כמו ניתוח הליכה ומנח כף רגל . רק בדיקה כזאת יכולה להגיע למסקנה ואיתה טיפול. התחנה הראשונה היא אצל רופא המשפחה ואורתופד מומחה לברך. בהמשך תגיע גם לטיפול פיזיותרפיה . רפואה שלמה ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות קרא עוד

כאשר מתגלה Group B Streptococcus או GBS, יש לקבל טיפול. במהלך הלידה תקבלי אנטיביוטיקה, ודי בטיפול האנטיביוטי - אין צורך לבצע ניתוח קיסרי. אנטיביוטיקה מותרת לשימוש במהלך ההריון ואינה פוגעת בעובר. מידע נוסף על GBS תמצאי כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_122907_17.asp קרא עוד

לא מצאתי קישור לתרגילי Rockwood. בקש מהמטפל שלך להתאים לך תרגול ספציפי למצבך. התרגילים מעודדים שיפור טווח תנועה וחיזוקי שרירי חגורת הכתפיים. אם אתה רוצה אשלח לך בפקס דוגמה. בינתיים נסה מאלה בתיאום עם המטפל בלבד- http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xshldse2_art.htm קרא עוד

כדאי שתקרא שוב בפורטל שלנו. בדף המידע על התרופה כתוב במפורש כי לא ניתן ליטול את התרופה אלא אם כן אי מתן מסכן את חיי האם. כמו כן מצויין כי התרופה משתייכת לקטגוריה D לפי ה- FDA , מנהל המזון התרופות האמריקאי, שמשמעו כי יש הוכחות לגרימת נזק לעובר, אך יש מקרים מסוימים של יתרון לאם שגדולים מהסיכונים. אכן בשימוש בליתיום במהלך הטרימסטר הראשון להריון יש סיכון לגרימת מומים בלב העובר. כאשר משתמשים בליתיום בטרימסטר השלישי בסמוך ללידה, עלולים להגרם ליילוד נשימה שטחית, חולשת שרירים, כיחלון, דיכוי תפקוד בלוטת התריס ועוד. צריך להיעשות מאמץ להימנע מנטילת ליתיום בטרימסטר הראשון להריון, ואם אין אפשרות כזו והחולה לא מסתדרת עם טיפול חלופי, יש ליטול את המינון המינימלי שניתן במהלך ההריון. יש לבצע בדיקת אקו לעובר בשבוע 16-20 של ההריון לבדיקת מומים בלב העובר. כמו כן יש לעקוב אחר רמת הליתיום בדם אצל האם ולהתאים את מינון התרופה מחדש לאחר הלידה. תוכל לראות את דף המידע על התרופה באתרינו בקישור: http://www.infomed.co.il/drug3.asp?dID=148 קרא עוד