שאלות ותשובות - עמוד 257

כנראה שמדובר בתסמונת ע"ש ג'ילברט (Gilbert's syndrome) המאופיינת ברמה מעט גבוהה של בילירובין, בד"כ מתחת ל 3 mg/dL . מדובר בתסמונת תורשתית שכיחה, שקיימת בכ 9% מהאוכלוסיה. עליה של רמת בילירובין מתרחשת מדי פעם, למשל בתגובה לצום, דיאטה דלת שומנים, מחלת חום, מאמץ גופני. אין לכך משמעות קלינית אמיתית במבוגר. ביילוד עשויה להיות צהבת קשה יותר וממושכת יותר. כמו כן יש רגישות מסוימת להשפעות רעילות של מינון גבוה של אקמול. אין צורך בטיפול מיוחד. קרא עוד

צמחונות אינה דבר לא בריא. עם זאת, יש לדעת על אילו רכיבי מזון יש להקפיד ולהשלים: 1. יש להקפיד על אכילת כמות מספקת של חלבון, דבר שישמור על השרירים ומשקל הגוף, זאת ניתן לקבל מאכילת קטניות, טופו, מוצרי חלב, זרעים ואגוזים, חיטה וירקות שונים. 2. ברזל, אותו ניתן גם כן לקבל ממקורות שונים כמו תרד, שעועית, פירות מיובשים שונים ועוד. 3. סידן ממקור מוצרי חלב, ירקות ירוקים שונים ומוצרים מועשרי סידן. 4. ויטמין B12 שניתן לקבל מביצים, מזון מועשר או כדורים. כל עוד יש די חלבון, ברזל ו B12, אין השפעה על כמות החמצן המגיעה לשרירים, כך שלא ירדתי לסוף דעתך בעניין זה. לקריאה נוספת: http://www.vrg.org/nutrition/adapaper.htm קרא עוד

אם ה TSH גבוה, יש להוסיף למינון האלטרוקסין, בהתאם לעצת אנדוקרינולוג. אם ה B12 נמוך יש לקחת תוספת בכדורים או ע"י שינוי בתזונה ואכילת יותר מוצרים מן החי. לגבי תפקודי הכבד, לא צוינו ערכים. עם זאת רמת עמילאז של 95 הינה בגדר הנורמה. אנא ראי עוד כאן: http://infomed.co.il/medtest1.asp?tID=26 קרא עוד

ריבוי מי שפיר נקרא גם פוליהידרואמניון. הגורמים העיקריים הם סוכרת אימהית, בעיה אנטומית במערכת העיכול או מערכת השתן והכליות של העובר, הריון מרובה עוברים, ואנמיה של העובר, אולם במקרים רבים הסיבה אינה ברורה. ריבוי מי שפיר עשוי לגרום למספר בעיות, וזאת בהתאם למידת החומרה שלו: לידה מוקדמת , קריעה מוקדמת של רקמות העובריות, שינוי במצג העובר, ועמדה לא תקינה של חבל הטבור. קרא עוד

משמעות תוצאת בדיקת הדם בה CMV igg - 214.5 היא שחלית בעבר בנגיף. עובדה זו חשובה שכן הדבקה ראשונית בנגיף זה בהריון מסוכנת מאוד לעובר. משמעות תוצאת בדיקת השתן היא שיש תאי דם לבנים בשתן, שלא אמורים להיות שם כלל. הסיבה יכולה לנבוע מלקיחה לא סטרילית של הדגימה או מדלקת בדרכי השתן. מומלץ ביצוע בדיקה חוזרת של שתן לכללית ותרבית תוך הקפדה על ניקוי השופכה לפני לקיחת הדגימה. קרא עוד

חיידק הסטרפטוקוקוס הוא חיידק נפוץ ביותר, אשר נמצא בדרך כלל בדרכי הנשימה או על העור. נפיצותו בילדים גבוהה מאשר במבוגרים. חיידק הסטרפטוקוקוס פיוגנס עשוי לגרום דלקת עור (דלקת גרון), לדלקת שקדים (אריספלס או שושנה), ובמקרים נדירים ביותר לזיהום קשה בדם ובאברי הגוף (החיידק הטורף). חיידק הסטרפטוקוקוס פנאומוניה הוא אחד הגורמים השכיחים לדלקת ריאות, דלקת אוזניים ודלקת קרומי המוח. למרבה המזל חיידק הסטרופטוקוקוס פיוגנס עדיין רגיש לפניצילין בכל המקרים, אך חיידק הסטרפטוקוקוס פנאומוניה עמיד לפניצילין בחלק ניכר מהאוכלוסייה, ובעיקר בילדים. חיידק זה חוזר לעיתים, או בגלל טיפול לא מספק (לדוגמה, נטילת פניצילין פחות מעשרה ימים כנדרש), או בגלל פירוק האנטיביוטיקה על ידי חיידק אחר שנמצא בלוע ושמפרק את הפניצילין. סיבה נוספת לחזרתו של הסטרפטוקוקוס היא נשיאתו על ידי ילדים בבית והעברתו מחדש לנשא הותיק. כשיש חזרה של החיידק נהוג לקחת תרבית לוע לכל בני הבית, גם לבריאים. במידה והחיידק חוזר לעתים תכופות ואין הסבר פשוט לכך, מומלץ לפנות למומחה למחלות זיהומיות. קרא עוד

כאב בהשתנה ויציאה של נוזל לבן (מוגלה? זרע?) יכולים לנבוע מזיהום ממחלת מין, בדרכי השתן, מדלקת של הערמונית (פרוסטטיטיס) או מבעיה פסיכולוגית. יש לבצע בדיקת שתן לכללית ולתרבית, בדיקת הנוזל הלבן לחיידקים ולנגיפים, וכן להיבדק על ידי רופא מומחה (אורולוג או מומחה למחלות זיהומיות). אם כל הנ"ל תקינים ניתן לפנות לייעוץ פסיכולוגי. קרא עוד

הן הרפס והן הפטיטיס C הם נגיפים (וירוסים), אולם ככל הידוע לנו בזאת נגמר הקשר ביניהם. אין כל קשר בין השניים. הרפס של השפתיים היא מחלה שכיחה ביותר שאינה מסכנת את החיים. הפטיטיס C היא מחלה נדירה יותר, אולם עשויה במקרים מסוימים לגרום לשחמת כבד, ויש צורך להיות במעקב של מרפאת כבד. קרא עוד

זיבאן (או בופרופיון) היא תרופה נוגדת עישון הנמכרת בכל בית מרקחת, אך רק עם מרשם רפואי. תרופה זו מיועדת לשבור את ההרגל, ונמצא כי היא יעילה בשיעור ניכר כמסייעת בהפסקת עישון, גם במעשנים כבדים וחסרי תקנה. לתרופה זו יש תופעות לוואי בימים הראשונים לטיפול הכוללות חרדה, הפרעה בשינה, ובמקרים נדירים פרכוסים. כיוון שהפסקת עישון צריכה להיות מלווה בהשגחת רופא לא מוכרים תרופה זו ללא מרשם רפואי. קרא עוד

כאב בזמן משגל הוא פעמים רבות יותר מאשר רק הכאב הפיסי. את משחת העזרקאין יש למרוח בנרתיק לפני החדירה, וכנראה שהמשחה אכן עשויה להקל במקצת על הכאב. אולם לעיתים יכול הכאב לנבוע מיובש בנרתיק, מחרדה לפני משגל, ומסיבות פסיכולוגיות. יש לקיים את המשגל באיטיות, כאשר שני הצדדים מרגישים מוכנים לכך. לפני החדירה של איבר המין ניתן להחדיר אצבע ולהשתמש בחומרי סיכה. במידה והדבר אינו עוזר, מומלץ לפנות לגינקולוג או ליועץ מיני על מנת לפתור את הבעייה. [26/02/2001] קרא עוד