שאלות ותשובות - עמוד 305

כן. דיכאון הוא בעיה נפשית רצינית, אך בת-טיפול. זוהי בעיה רפואית ולא חולשה אישית.

הדיכאון הוא גם מצב נפוץ מאד. כל אדם יחוש בשלב זה או אחר עצב או תגובה לאובדן, אבל, או פגיעה בהערכה העצמית. אולם דיכאון קליני, המכונה גם "דיכאון מז'ורי", “דיכאון עמוק" או "דיכאון קשה", הוא בעיה רפואית רצינית המצריכה אבחון וטיפול מקצועיים.

תוכלו למנוע מאקנה מלהחמיר על ידי רחצת פניכם פעמיים ביום במים חמימים וסבון עדין. דבר זה יסייע להסיר תאי עור מתים ושומן מיותר הסותם את הנקבוביות. הימנעו משפשוף חזק, סבונים חזקים או חומרים מבוססי-אלכוהול. אלה עלולים לגרות את האקנה ולהחמיר אותה. אם שיערכם שמן, נסו לשטוף אותו כל יום.

נסו להימנע ממגע עם שומן, כגון עבודה עם מזון מטוגן. כמו כן התרחקו ממוצרי קוסמטיקה וטיפוח שיער הסותמים את הנקבוביות.

ייתכן שתתפתו לנסות לסחוט את המוגלה מתוך הפצעונים. זכרו שסחיטת הפצעונים גורמת לרוב ליותר נפיחות ואדמוניות. למעשה פעולת הסחיטה דוחפת את הזיהום עמוק יותר לתוך העור.

אורח הטיפול באקנה תלוי בשאלה אם יש לכם אקנה קלה, מתונה או חריפה. לעתים הרופא שלכם ישלב טיפולים בכדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר ולהימנע מהתפתחותן של בקטריות חסינות לתרופות. הטיפול עשוי לכלול משחות או תקרישים (ג'ל) ששמים על האזורים הנפגעים או לעתים על חלקים שלמים מהעור, כמו החזה או הגב (טיפול טופיקלי). ייתכן גם שתרצו לקחת תרופות דרך הפה (תרופות אוראליות).

אקנה קלה

טיפולך לאקנה קלה (חצ'קונים) עשוי לכלול:

• רחצה עדינה בסבון עדין (כמו דאב או נוטראג'ינה).
• מריחת בנזויאיל חמצני (כמו בנוקסיל, בנזאק או קליראסיל)
• מריחת חומצה סליצילית (כמו קליראסיל, פרופה pH או סטרי-דקס).

אקנה מתונה עד חריפה

לעתים אקנה דורשת טיפול בתרופות חזקות יותר או שילוב של טיפולים. פגמים עמוקים יותר, כמו קשרירים או ציסטות, עלולים יותר להותיר צלקת. כתוצאה, ייתכן שרופאיכם ירצו לתת לכם תרופות אנטיביוטיות לנטילה דרך הפה מוקדם יותר בכדי להתחיל את תהליך ההחלמה. אקנה דלקתית עשויה לדרוש שילוב של מספר טיפולים. טיפול לאקנה מתונה עד חריפה עשוי לכלול:

• ניקוז הפצעונים והציסטות הגדולים בידי בעל מקצוע רפואי.
• רישום תרחיצים, משחות או תקרישים אנטיביוטיים.
• נטילת תרופות אנטיביוטיות דרך הפה במרשם.
• נטילת תרופות רטינואידיות (כגון אקיוטיין) דרך הפה.

טיפול לצלקות אקנה

טיפול עשוי לשפר את מצבן של צלקות אקנה ואף להעלים אותן. לעתים שילוב של טיפולים מניב את התוצאה הטובה ביותר. טיפולים אלה כוללים:

• זריקות קולגן, המחליקות את העור בכך שהן מתפיחות את העור מתחת לצלקת.
• שיוף העור, המשתמש במברשת תיל המסתובבת במהירות כדי להוריד את רקמת הצלקת.
• הצערה באמצעות לייזר – המשתמשת בלייזר הנשלט בקפידה כדי לשרוף ולהעלים רקמה צלקתית.
• שיוף כימי, המשתמש בכימיקלים כדי לקלף את שכבות העור העליונות (המכילות את הרקמה הצלקתית).

מה אוכל לעשות בבית כדי לטפל באקנה?

טיפול ביתי יכול להפחית את התפרצויות האקנה.

רחצו את פניכם (או אזורים נגועים אחרים בעור) בעדינות פעם או פעמיים ביום.

אל תסחטו את הפצעונים, מפני שהדבר מוביל לרוב לזיהומים, אקנה חמורה יותר וצלקות.

השתמשו במוצרים לעור על בסיס מים המנקים את עורכם בעדינות. הימנעו מחומרי רחצה תחליביים, משחות קרות, שפתונים ומבריקי שפתיים (ליפ גלוס) הכוללים שומנים.

השתמשו במשחות תרופתיות, סבונים, תרחיצים ותקרישים (ג'ל) ללא מרשם כדי לטפל באקנה שלכם. הקפידו תמיד לקרוא את ההוראות בעיון כדי לוודא שאתם משתמשים במוצר באופן נכון.

הנטייה לאקנה עוברת במשפחות. סביר יותר שתפתחו אקנה קשה אם הוריכם סבלו ממנה אף הם.

הסיכון ללקות באקנה הוא גבוה במיוחד במהלך שנות העשרה ושנות הבגרות המוקדמת. אלה השנים בהן גוברת רמתם של הורמונים כמו טסטוסטרון. נשים שעדיין לא נפסק מחזורן נמצאות גם הן בסיכון מוגבר לפתח אקנה. נשים רבות סובלות מהתפרצויות של אקנה בימים שלפני המחזור החודשי שלהן.

על אף שלא תוכלו למנוע אקנה, ישנם צעדים שתוכלו לנקוט כדי למנוע מאקנה להחמיר.

· רחצו את עורכם בעדינות וטפחו אותו מדי יום.

· הימנעו מהזעה קשה אם אתם חושבים שהזיעה מחמירה את האקנה שלכם.

· רחצו את שיערכם לעתים קרובות אם שיערכם שומני.

· הימנעו ממוצרים לטיפוח השיער.

· הימנעו מלגעת בפרצופכם.

· לבשו בגדי כותנה רכים או פלאנל מתחת לבגדי ספורט.

· הימנעו מחשיפה לשומנים ולכימיקלים חריפים.

· הימנעו משהיות ארוכות בשמש, שכן הדבר אינו עוזר לאקנה שלכם ועלול להגביר את הסיכון לסרטן העור.

אקנה מתחילה כאשר שומן ועור מת סותמים את נקבוביות העור של הסובל. אם נכנסים חידקים לנקבוביות, התוצאה עלולה להיות נפיחות, אדמומיות ומוגלה.

עבור רוב האנשים, אקנה מתחילה בשנות העשרה. הסיבה לכך היא שהשינויים ההורמונליים הופכים את העור לשומני יותר לאחר תחילת ההתבגרות המינית.

לא תקבלו אקנה כתוצאה מאכילת שוקולד או מאכלים שומניים, אולם אתם עלולים להחמיר אותה על ידי שימוש במוצרים שומניים לעור שיסתמו את הנקבוביות שלכם.

אקנה יכולה לעבור במשפחה. אם לאחד ההורים שלכם היתה אקנה חריפה, סיכוייכם לסבול ממנה גדלים.

אקנה וולגריס, או אקנה (פצעי בגרות) היא בעית עור המתחילה כאשר שומן ותאי עור מתים סותמים לכם את נקבוביות העור. יש המכנים את התופעה חצ'קונים. כשיש לכם רק כמה נקודות אדומות, יש לכם צורה קלה של אקנה. אקנה חמורה יכולה להתבטא במאות פצעונים היכולים לכסות את הפנים, הצוואר, החזה והגב. או שאלה עלולים להיות גושים אדומים מוצקים וגדולים יותר הגורמים כאב (ציסטות).

רוב הצעירים לוקים לפחות באקנה קלה. זה לרוב משתפר לאחר שנות העשרה. אולם נשים רבות עדיין סובלות מאקנה בימים שלפני המחזור החודשי שלהן.

אם יש לכם אלרגיה לקרדיות ולעובש, כמה מן הדרכים להימנע מקרדיות אבק ומעובש הן:

קרדיות אבק

· עטפו כריות, מזרנים וארגזי מצעים בכיסויים חסיני אלרגנים המצוידים ברוכסן.

· כבסו את כל המצעים במים חמים פעם בשבוע.

· מוטב להימנע משטיחים. אם אינכם יכולים להיפטר משטיחיכם, שאבו את האבק לעתים קרובות עם שקית שואב רב שכבתית וחסינה לאלרגנים. לבשו מסכה בעת שאיבת האבק. אם לילדכם יש אסתמה, אל תשאבו את האבק בעת שהוא או היא בחדר. ניתן לרכוש מוצרים המדבירים את קרדיות האבק (כמו אקרוסן). הרופא המטפל באסתמה שלכם יוכל לתת לכם מידע בנוגע למוצרים אלה.

· הימנעו מוילונות. השתמשו בתריסים במקום תריסונים. וילונות כביסים יש כבס במים חמים כל שבועיים עד ארבעה.

· הסירו את האבק מכל המשטחים במטלית לחה לעתים קרובות, כולל אהילים ואדני חלון.

· הגבילו את אי-הסדר. צעצועים וספרים יש לאחסן בארונות, מדפים או כונניות סגורים.

· המירו חיות צעצוע מהסוג הישן בחיות צעצוע רחיצות.

· שמרו את כל הבגדים במדפים ובארונות. שמרו את המדפים והארונות סגורים.

· כסו את פתחי האוורור במסננים או בד גזה. החליפו את אלה כאשר הם מתלכלכים.

· אין להשתמש בכריות ובמצעים המכילים נוצות.

· שמרו על לחות נמוכה (25%-50%) בתוך הבית. השתמשו במסיר לחות.

· החליפו בקביעות את המסננים על מפזרי חום ומזגנים.

טחב ועובש

· אווררו מקומות לחים וטחובים לעתים קרובות. הפעילו מסיר לחות כדי לשמור את הלחות בין 25%-50%.

· השתמשו במזגנים במידת האפשר.

· נקו את השירותים בקביעות תוך שימוש במוצרים הקוטלים ומונעים עובש. השתמשו במאווררי יניקה להוצאת האדים מן החדר. אין להשתמש בשטיחים בחדר הרחצה.

· השאירו צמחי בית מחוץ לחדר השירותים.

· כשאתם צובעים את הבית, הוסיפו מעכב עובש כדי למנוע מן עובש למצוח.

· הימנעו ממקורות עובש מחוץ לבית, כגון עלים רטובים או פסולת גינה.

לרוב, אם תסמיני האסתמה חמורים יותר בימים בהם אתם עובדים, ומשתפרים ככל שאתם נמצאים בבית (בסופי שבוע ובחופשות), ואז חוזרים ומופיעים כשאתם שבים לעבודה, יש לשקול את אפשרות קיומה של אסתמה תעסוקתית. ייתכן שהדבר קשור לאלרגיה או לתגובת גירוי מחשיפה לגורמי הצתה במקום העבודה. זיהוי גורמי הצתה והימנעות מהם והתחלה בטיפול רפואי מתאים יסייעו לכם לייצב את דרכי הנשימה שלכם ולהפחית את הופעת התסמינים. בקשו מרופאיכם להפנות אתכם לרופא מומחה, רצוי מומחה לאלרגיות, כדי לפתוח בתוכנית הפעולה הנכונה.

אל לכם להימנע מפעילות גופנית בשל אסתמה הנגרמת ממאמץ גופני. תרופות נשאפות הנלקחות לפני פעילות גופנית יכולות לשלוט בתסמיני אסתמה שלאחר פעילות גופנית, ואף למנוע אותם. התרופות המועדפות למצב זה הם מפעילי קולטני בטא-2 מהירי פעולה (Short acting beta-2 agonists), כגון אלבוטרול.

בנוסף לנטילת תרופות נגד אסתמה, עריכת חימום וקירור לפני ואחרי הפעילות הגופנית עשויה למנוע התקף. לאלה הסובלים מאלרגיות, יש להגביל את הפעילות באוויר הפתוח בימים בהם יש ספירת אבקנים גבוהה. מוטב גם להגביל את הפעילות בחוץ כאשר הטמפרטורות נמוכות מאד או בימים בהם רמות הזיהום מאד גבוהות. נוכחותן של מחלות זיהומיות, כגון הצטננות, עלולה אף היא להגביר את התסמינים, כך שמוטב להגביל את הפעילות הגופנית כאשר אתם חולים.