שאלות ותשובות - עמוד 306

זה מקובל שנשים המצפות ללדת ילדים תחשושנה לקחת תרופות במהלך ההריון. עם זאת, אם לאשה יש אסתמה חשוב במיוחד שהאסתמה שלה נשלטת היטב, לא רק למען בריאותה שלה אלא גם למען בריאותו והתפתחותו התקינה של העובר שלה. אם את בהריון או חושבת להיכנס להריון, רצוי שתדוני באסתמה שלך עם הרופא\ה שלך כדי שניתן יהיה לייצב את דרכי הנשימה שלך ולרשום תרופות מתאימות. סיכוניה של אסתמה בלתי נשלטת במהלך ההריון גדולים יותר מהסיכונים שבתרופות אסתמה הכרחיות.

תופעות לוואי של מרחיבי סימפונות הם:

• דפיקות לב מואצות
• כאבי ראש
• עצבנות

תופעות הלוואי של מרחיבי הסימפונות נוטים לקרות עם תרופות אוראליות (גלולות וכמוסות נוזל לנטילה דרך הפה) יותר מאשר עם תרופות נשאפות. עם זאת, לעתים קורות תופעות לוואי אפילו עם תרופות נשאפות. הן בדרך כלל נפסקות עם הסתגלות גופכם לתרופה. עם הן הופכות מטרידות וממשיכות להופיע, עליכם להודיע לרופאיכם.

ישנם דברים רבים שתוכלו לעשות כדי למנוע התקפי אסתמה ואת החרפת האסתמה שלכם . כמה מן החשובים ביותר שביניהם הם:

• הפחיתו למינימום את הגורמים המעוררים את האסתמה שלכם. אנשים הסובלים מאסתמה יכולים לקחת חלק פעיל בשליטה במצבם על ידי זיהוי אותם דברים המציתים את התקפי האסתמה שלהם ונקיטת צעדים למזער את החשיפה לאותם גורמם בבית ובבית הספר או במקום העבודה.
• קחו את תרופות האסתמה שלכם. אנשים רבים הסובלים מאסתמה כרונית נוטלים תרופות (בדרך כלל קורטיקוסטרואיד במשאף) המפחית את הדלקת שדרכי האוויר. מחקרים מורים כי נטילת התרופות הללו על בסיס יומי מפחיתה את הסיכון שתלקו בהתקף אסתמה.

פסוריאזיס היא לרוב מתמשכת, נשנית לעתים תכופות (כרונית) ועלולה להיות בלתי צפויה. התסמינים מופיעים לפתע (התפרצות) ואז להשתפר ולהיעלם (נסיגה). המחזור חוזר על עצמו שוב ושוב. במקרים מסוימים, פסוריאזיס עשויה להיעלם ללא טיפול. אולם במקרים בינוניים וקשים, מוטב לטפל בפסוריאזיס כדי שלא תחמיר. חומרת הפסוריאזיס מתבטאת בכמות האדמומיות והתפוררות העור, עובי האזורים הגדולים של טלאי עור מובלטים (רבדים), והאחוז מתוך כלל שטח העור שנפגע. פסוריאזיס קלה גורמת לרבדים המכסים חלק קטן מן הגוף, כגון מרפקים או ברכיים. פסוריאזיס בינונית גורמת ל: •מספר אזורים גדולים של רבדים. •רבדים העלולים לכסות עד 20% משטח העור (שווה ערך לכיסוי שתי הזרועות במלואן). •כאבי פרקים קלים שאינם גורמים לחוסר תפקוד. •החשש שמא הרבדים גלויים לעיניהם של אחרים.

פסוריאזיס קשה כוללת: רבדים העלולים לכסות שטחים גדולים (20%-30%) מן הגוף. פסוריאזיס על הפנים. פסוריאזיס שלבקתי עם רבדים גדולים, מלאים בנוזלים והתפוררות חמורה, או פסוריאזיס אריתרודרמית, עם דלקת חמורה ונשירה (השלה) של העור. דלקת פרקים ספחתית, הכוללת נפיחות מתמשכת בפרקים, רגישות, הגבלת טווח התנועה, או חום ואדמומית בפרקים. מקרים חמורים יכולים להסתיים בהרס המפרק.

פסוריאזיס יכולה לגרום למתח רב ולפגוע בהערכה העצמית. במחקר אחד, אנשים עם פסוריאזיס דיווחו על קשיים בביצוע פעולות יומיומיות בדומה למדווח על ידי הסובלים מסרטן, דלקת הפרקים, מחלת לב, דיכאון ומצבים רפואיים חמורים אחרים.

רוב מקרי הפסוריאזיס הם קלים, והטיפול מתחיל בטיפול בעור. זה כולל הוספת לחות לעורכם באמצעות משחות ותרחיצים. אלה משמשים לרוב בצוותא עם טיפולים אחרים הכוללים שמפו, אור אולטרא-סגול, ותרופות שיירשמו לכם על ידי הרופא שלכם.

מה אפשר לעשות בבית נגד פסוריאזיס?

טיפול ביתי בבית יכול לסייע לשלוט בפסוריאזיס. מלאו אחר העצות הללו במקרה של פסוריאזיס:

· השתמשו במשחות, תרחיצים או משרות עדי לשמור על לחות עורכם.

· נסו חשיפות קצרות לאור השמש או אור על-סגול.

· בעדינות רככו את קרומי הפסוריאזיס והסירו אותם על ידי מריחת משחה על הקרומים וקילופם העדין מן העור לאחר מכן.

· מלאו אחר ההוראות שבמוצרי טיפוח העור ובתרופות הנרשמות לכם.

פסוריאזיס נפוצה יותר אצל מבוגרים מאשר אצל ילדים. נראה שהיא נפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים

פסוריאזיס פוגעת באחוז עד שלושה אחוזים מכלל אוכלוסיית העולם.

רופאים רבים מאמינים כי פסוריאזיס עשויה להיות מועברת מהורים לילדיהם (כלומר להיות תורשתית). אנשים לבנים הנושאים גן מסוים נמצאים בסיכון גבוה בהרבה לפתח פסוריאזיס. לכשליש מן הסובלים מפסוריאזיס יש קרוב משפחה אחד או יותר הסובלים אף הם מן המחלה.

בין גורמים אחרים שיכולים לתרום להתפתחות פסוריאזיס ניתן למנות את הבאים:

· אקלים קר.

· מתח רגשי או גופני.

· זיהום.

· פציעות לעור.

· עישון.

· הוספת משקל אצל נשים.

תסמיני הפסוריאזיס יכולה להופיע במספר דרכים שונות. פסוריאזיס יכולה להיות קלה, עם אזורי גירוי קטנים. כאשר הפסוריאזיס בינונית או קשה, העור העשה דלוק באזורים אדומים מתבלטים ועליהם עור כסוף, רופף ונושר. אם הפסוריאזיס חמורה, העור נעשה מגרד ורגיש, וטלאי העור הגדולים עלולים להיעשות לא נוחים ואף מביכים. הטלאים עלולים להתמזג זה בזה ולכסות אזורים נרחבים מן העור, כגון הגב כולו.

אצל אנשים מסוימים, הפסוריאזיס גורמת לפרקים להיעשות נפוחים, רגישים וכואבים. מצב זה נקרא דלקת פרקים ספחתית. דלקת הפרקים עלולה לפגוע גם בציפורי האצבעות והבהונות, ולגרום לציפורניים להתבקע, לשנות צבע ולהינתק מן המצע שבקצה הבוהן. עור מת עלול להצטבר מתחת לציפורניים.

תסמינים נעלמים (נסוגים) לעתים קרובות גם בלי טיפול, ואז מתפרצים מחדש.

מומחים מאמינים כי פסוריאזיס מתרחשת כאשר המערכת החיסונית מגיבה באופן מוגזם, דבר הגורם לדלקת ולהתפוררות העור.

במקרים מסוימים, פסוריאזיס עוברת במשפחה. המדענים חוקרים משפחות גדולות הנפגעות מפסוריאזיס כדי ללמוד כיצד מועברת המחלה מהורים לילדיהם ומה עשוי להיות הגורם המצית את הנטייה.

אנשים הסובלים מפסוריאזיס מבחינים לעתים קרובות כי יש מקרים בהם מצב העור שלהם מחמיר. דברים שעלולים לגרום לכך כוללים אקלים חם וקר, זיהום, מתח, ועור יבש. כמו כן, ישנן תרופות, כמו נוגדי דלקות לא-סטרואידיים, ותרופות המשמשות לטיפול בלחץ דם גבוה או מחלות נפש מסוימות, שעלולות להצית התפרצות או להחמיר את הפסוריאזיס שלכם.

עישון, במיוחד אצל נשים, מגביר את הסיכון ללקות בפסוריאזיס ועלול להחמיר אותה אם אתם כבר סובלים ממנה.

פסוריאזיס אינה מדבקת. היא אינה ניתנת להעברה במגע מאדם לאדם.

פסוריאזיס היא בעיית עור ארוכת טווח (כרונית) הגורמת לתאי העור לגדול מהר מדי, דבר הגורם לאזורים מעובים, כסופים או אדומים בעור. בדרך כלל תאי העור מתייבשים, הופכים לפתיתים ונושרים כל ארבעה שבועות לערך. תאי עור חדשים צומחים כדי להחליף את השכבה החיצונית של העור בנשירתם. אבל במצב של פסוריאזיס, תאי עור חדשים נעים במהירות אל פני השטח של העור תוך ימים במקום שבועות. הם מצטברים ויוצרים טלאים נוקשים המכונים רבדים.

הרבדים נעים בגודלים מקטנים לגדולים. הם מרבים להופיע על הברכיים, המרפקים, הקרקפת, הידיים, הרגליים או הגב התחתון. פסוריאזיס נפוצה במיוחד אצל מבוגרים, אולם גם ילדים ובני נוער עלולים ללקות בה.