שאלות ותשובות - עמוד 343

מדובר בתהליך הורס עצם באגן שפורץ מעבר למעטפת העצם, בסמוך ל SIJ שהוא המפרק הסקרו - איליאקלי. משמעות הממצא אינה ברורה, אולם היא מחייבת המשך בירור ב CT ומיפוי עצמות. כמו כן ייתכן שיהיה צורך בנטילת ביופסיה, דגימת רקמה, תחת CT או בניתוח. אנא פני לאורתופד בהקדם. קרא עוד

מיום הביוץ ועד לתחילת המחזור עוברים 14 יום בדיוק. כלומר, עליך לחסר 14 יום מכלל הימים שחלפו מתחילת הדמום הוסתי ועד לתחילתו של הדימום הבא אחריו. ברוב הנשים יש 28 יום בין מחזור למחזור ולכן הביוץ קורה בדיוק באמצע החודש, ביום ה 14. דרך נוספת לחזות את יום הביוץ היא לפי חום הגוף: כיוון שסביב יום הביוץ, טמפרטורת הגוף עולה בחצי מעלה עד מעלה צלזיוס. מחוץ ליום הביוץ, נשים עשויות להיות פוריות עוד לפני הביוץ עצמו- משבוע לפני הביוץ, ביום הביוץ ועד ליום אחרי הביוץ- כלומר סך של בערך 4-9 ימים בחודש. מחשבון לחישוב תאריך הביוץ נמצא באתר קרא עוד

באופן כללי שימוש בסמים יכול לגרום לפגיעה בעין. חיפוש במאגר המידע medline העלה מספר דיווחים על נזק לעין ועל דימום ברשתית כתוצאה משימוש באקסטאזי (MDMA). שימוש כרוני באלכוהול עלול לגרום לאובדן של ויטמין B12 וחומצה פולית, דבר שיכול להביא לאנמיה ולירידה במספר הטסיות בדם, ולהגביר את הסיכון לדימומים ברישתית. ישנו דיווח אחד על דימום ברשתית שייתכן וקשור בשימוש במריחואנה. קרא עוד

נושא התרופות הגנריות הוא נושא שנוי במחלוקת. עמדת משרד הבריאות היא "כי אין מניעה להמשיך ולשווק את שתי התרופות ולאפשר את ההחלפה בינהן" (מתוך הודעה לעתונות 13.9.01). יחד עם זאת מטופלות רבות מדווחות על תופעות לוואי מאז שעברו לפוסאלאן (דבר שעדיין לא נבדק בצורה מסודרת ומחקרית). חברת טבע טוענת כי עד היום כמעט ולא הגיעו תלונות על התרופה, למעט מספר מיקרים בודדים שטופלו על-פי נהלי משרד הבריאות (מתוך 30.8.01 Ynet). "על הנייר" זו אותה תרופה. והשיקול לתת את התרופה הגנרית הוא שיקול כלכלי בלבד של קופות החולים. אם הרופא החליט להחליף לך את התרופה המקורית לתרופה הגנרית, ואת חשה בתופעות לוואי שלא הרגשת קודם יש לדווח על כך מיידית לרופא, שרשאי להחזיר אותך לתרופה המקורית. יש לציין ששתי התרופות עלולות לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול, ובמיוחד בוושט בשיעור נמוך ולכן חשוב לקחת אותן על-פי הוראות השימוש המיוחדות כדי למזער את הנזק. קרא עוד

השימוש בצמחי המרפא ובתרופה אותם הזכרת בעייתי באנשים הסובלים מבעיות לב: יתר לחץ דם, תעוקת לב, אי-ספיקת לב, הפרעות קצב לב. לכן רצוי שלא תשתמש בהם. גאת וג'ינסנג גורמים להגברת לחץ הדם, וסילדנאפיל (ויאגרה) מסוכנת לאנשים הסובלים ממחלות לב. מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה לגבי טיפולים אחרים אפשריים לבעיה ממנה אתה סובל. קרא עוד

באופן כללי, יכולות להיות מספר סיבות לנשירת שיער: תורשתי שינויים הורמונליים מחלה רצינית תרופות שימוש מרובה בשמפו ובמייבשי שיער לחץ פיזי או נפשי הרגלי עצבנות: משיכה ותלישה של השיער כוויות הקרנות התקרחות מקומית (Alopecia Areata) זיהום פיטרייתי (Tinea Capitis) טריכוטילומאניה - התנהגות כפייתית שמאופינית במשיכה אובססיבית של השיער עד לתלישתו. בהחלט ייתכן שנשירת השיער אצלך נובעת מהבעיה ההורמונלית ממנה את סובלת, מהשימוש בגלולות (נשירת שיער היא תופעת לוואי נדירה יחסית אבל אפשרית של גלולות), מהלחץ הנפשי שבו היית נתונה, או מהשילוב של כל הגורמים ביחד. ייתכן שלאחר שתאוזני הורמונלית נשירת השיער תיפסק. זהו תהליך שיכול להמשך מספר חודשים. כמו כן, מומלץ להתייעץ עם רופא עור כדי לבדוק את הגורמים האפשריים לנשירה. רופא העור גם יוכל להמליץ לך על טיפולים אפשריים כגון: תוספת של ויטמינים ומינרליים או שימוש בתמיסת מינוקסידיל. קרא עוד

תלישת שיער כפייתית, או בשמה הרפואי טריכוטילומניה, גורמת ללוקים בה לתלוש את שערות ראשם, וכן גבות, ריסים או שיער בחלקי גוף אחרים, כך שנוצרות קרחות. ההפרעה שכיחה בעיקר בגילאים צעירים - ומתחילה באופן אופייני מגיל 12 בערך. חומרת הבעיה משתנה ונקבעת על פי מידת ההפרעה לחיי היומיום. יש אנשים שסובלים רוב שעות היממה ממחשבות טורדניות ודחפים הנוגעים לתלישה, ויש כאלה שאצלם הבעיה חריפה פחות. האפשרויות הטיפוליות הן: 1. טיפול ביהביוריסטי - קוגניטיבי (התנהגותי): סוג של טיפול פסיכולוגי בעל אופי פרקטי. טיפול זה מבקש לזהות את הגורמים הפסיכולוגיים הגורמים לדחף התלישה ומלמד דרכים לשנות את התגובה האוטומטית של התלישה. 2. השתתפות בפורומים וקבוצות תמיכה. 3. טיפול תרופתי : התרופות המקובלות ביותר הן תרופות מקבוצת SSRIs כגון סרוקסאט או פרוזק. תרופות נוספות הן תרופות מקבוצות שונות כמו אנפרניל ואפקסור. התגובה לתרופות היא אינדיבידואלית, ולכל אדם תעזור תרופה אחרת. רק במקרים מעטים התרופות לבד יגרמו להפסקה מוחלטת של התלישה. לעיתים קרובות אנשים יחושו שהתרופה אינה עוזרת די צורכה. יש אנשים שיחושו שהתרופות ממתנות את הדחף לתלוש, ומעלות את המודעות לתלישה. במקרים אלה יש צורך בשילוב של טיפול ביהביוריסטי - קוגניטיבי עם התרופות. חשוב לזכור כי אין תרופת פלא לטריכוטילומניה, ופעמים רבות רק שילוב של תרופות, טיפול וקבוצות תמיכה עוזר. במקרה שלך, אם סרוקסאט לא עזר, יש לשקול הגדלת מינון התרופה, החלפתה ושילוב של טיפול התנהגותי. לפרטים נוספים על טריכוטילומניה והטיפול בה: http://www.trich.org/home/default.asp?FC=3617729 קרא עוד

אופלודקס, או בשמה הגנרי Ofloxacin, הינה תרופה אנטיביוטית שנחשבת בקטגוריה C בהריון, כלומר: במינונים גבוהים היא עשויה לגרום נזק בעוברי חיות, אולם אין די מידע על השפעת התרופה בזמן הריון באדם, לכן כדאי להימנע ממנה בזמן ההריון. לגבי השימוש בה בהריון ולגבי השימוש בחומרי ההרדמה, אני מציעה להתקשר למרכז הטרטולוגי בירושלים. להלן הקישור: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=36&catId=150&PageId=1117 קרא עוד

בודיקורט היא תרופה סטרואידית הניתנת במשאף פעמיים ביום ותפקידה לטפל בדלקת הסימפונות המלווה אסתמה וגורמת להיצרות הסימפון, קוצר נשימה וצפצופים. אומנם מדובר בתרופה סטרואידית, אך המינון אשר מגיע לדם הוא נמוך מאוד, והתרופה אינה מזיקה גם כאשר היא ניתנת לתקופות ארוכות, במינון המתאים. תופעת לוואי אפשרית היא הופעת פטרת בפה, אך במינון המקובל אפשרות זו היא נמוכה. ליתר בטחון ניתן לשטוף את הפה לאחר השימוש בתרופה. בכל מקרה, אם עוברים כמה חודשים ללא התקפים, ניתן לנסות להפסיק את אינהלציות הבודיקורט, תחת השגחת ובעצת הרופא המטפל. ברוב המקרים הילד יבריא מהמחלה בגיל שנתיים - שלוש. קרא עוד

ככלל לא מומלץ ליטול טופאמאקס (topiramate בשמה הגנרי) אך ורק על מנת לרדת במשקל, והיא אינה תרופה להרזיה בלבד. מדובר בתרופה אנטי-אפילפטית המשמשת גם לטיפול מונע במיגרנה ולייצוב מצב הרוח. תוך כדי תחילת השימוש בה שמו לב שבקרב הנוטלים אותה היתה ירידה של כ- 5% ממשקל הגוף, וזאת באנשים עם עודף משקל רב מלכתחילה. מאז הוחל שימוש בה גם לטיפול בהפרעות אכילה שונות, בעיקר בבולמיה ובהתקפי זלילה בהצלחה יחסית, אולם עקב תופעות לוואי לא מעטות, עדיף לשקול היטב את תחילת השימוש בה. אנא קראי על התרופה עוד כאן, והתייעצי עם הרופא שלך לגביה: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=296 קרא עוד