שאלות ותשובות - עמוד 352

חריקת שיניים, או Bruxism בלעז, היא תופעה מוכרת וידועה בילדים ובמבוגרים. כ-30 אחוז מן הילדים חורקים שיניים, לרוב מתחת לגיל 5 שנים, אולם גם מבוגרים ובני נוער חורקים שיניים. הסיבה לתופעה זו איננה ברורה, אולם ישנן מספר תיאוריות, לפיהן התופעה היא תגובה לכאב כמו בצמיחת שיניים, או כאבי אוזניים; תוצאה של חוסר התאמה במנשך של השיניים העליונות והתחתונות; ביטוי של לחץ נפשי – מתח או תסכול; או קשורה להפרעות קשב וריכוז. עדיין לא ברור מן המחקרים שנערכו בשנים האחרונות אם הפרעות קשב וריכוז גורמת את הבעיה, או להפך. ישנן גם תיאוריות שגורסות שהטיפול התרופתי להפרעות קשב וריכוז הוא הגורם של תופעה זו. בילדים, ברוב המקרים התופעה חולפת מאליה ואינה מצריכה טיפול. טיפול נחוץ רק לעיתים רחוקות, כשרופא שיניים מבחין בנזק לשיניים. אני מצרף תשובה לשאלה דומה: http://www.infomed.co.il/questions/q_033006_7.htm קרא עוד

האם תופעה זו מלווה בחום? שיעול? האם הקול הזה מושמע בהכנסת או הוצאת האוויר לריאות? ללא בדיקה יהיה קשה לתת אבחנה מדויקת. ככל הנראה, בתך כנראה סובלת מאחת מאחת משתי תופעות, סטרידור או וויזינג, שתיהן סימפטומים המצביעים על חסימה או היצרות של דרכי הנשימה, שלרוב חולפות. בשתיהן ניתן לטפל, אך כדאי לפנות לרופא הילדים לאבחנה מדויקת. שיעור היתר, הנקרא לנוגו, מטרתו לשמור על חום הגוף כששכבת השומן בגוף קטנה מדי. לרוב השיער נושר לפני הלידה, אך אצל פגים, השיער עדיין נמצא בלידתם. לרוב השערות נושרות לאחר חודשיים-שלושה, ואין צורך בטיפול. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

הטיפול התרופתי המקובל כיום בהפרעה אובססיבית-כפייתית (OCD) כולל, בשלב ראשון, תרופות מקבוצת נוגדי דיכאון וחרדה מסוג SSRI כגון ציפרלקס. המינון הנדרש נע בין המינון המקובל לטיפול בדיכאון ובין מינון גבוה פי 3 או 4.לדוגמה, אם המינון של ציפרלקס לטיפול בדיכאון הוא 10 מ"ג ליום, אז לטיפול בחרדה או כפייתיות יידרש מינון של 10 מ"ג עד 40 מ"ג ליום, בהתאם למצב המטופל/ת. במקרים של יעילות חלקית בלבד עם טיפול ב-SSRI, יש רופאים שמוסיפים מינון נמוך של תכשיר נוגד פסיכוזה כגון ריספרדל, לא מפני שהמטופל/ת פסיכוטי, אלא מפני שהוכח במחקרים שתוספת זו משפרת את תגובת המטופל לטיפול נוגד החרדה. לכל אחת מהתרופות שהזכרת עלולות להיות תופעות לוואי (אך הן לא מופיעות בהכרח!), ואי אפשר לחזות מראש את התגובה של כל מטופל. אציין רק כי אם הניסיון הטיפולי הנוכחי לא יסייע במידה מספקת, ניתן יהיה לנסות תכשירים נוגדי דיכאון מקבוצות אחרות (למשל, תכשירים מקבוצת SNRI, או מקבוצת נוגדי הדיכאון ההטריציקליים). כמו כן, כדאי לנסות ולשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול פסיכולוגי מסוג CBT. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

נכון, בעבר המליצו לא להשתמש בגלולות אחרי גיל 35, וזאת עקב הסיכון הגבוה לקרישיות יתר. כיום, מכיוון שהגלולות מכילות מינון נמוך יותר של הורמונים, הנטיה היא להמשיך ולהשתמש בגלולות עד גיל 40 או 42, כמובן בהנחה שאינך מעשנת ושאין גורמי סיכון אחרים. אז הנה, כבר "הרווחת" עוד כמה שנים של שימוש בגלולות! לגבי אמצעי מניעה חלופיים, לצערי איננה בקיאה ברזי ההלכה הנוגעים לעניין זה, אך ישנו מגוון רחב של אמצעי מניעה שאינם גורמים לדימומים ממושכים בתחילת הדרך. אני מצרפת קישור למידע על אמצעי המניעה הקיימים. לאחר קריאה, תוכלי להיוועץ ברופא המטפל לגבי האמצעי המתאים לך ביותר. http://www.infomed.co.il/preg/birthControl.asp קרא עוד

אין אפשרות לחשב את הגובה הסופי של האנשים. יש אפשרות לשער את תחום הגובה אליו יגיעו לפי מידת התקדמות תהליך ההתבגרות ביחס לגיל הכרונולוגי שלהם. המרכיב הגנטי, מה שאנו מקבלים מההורים שלנו, הוא מרכיב חשוב בקביעת הגובה הסופי שלנו, אך ישנם גורמים נוספים, כגון תזונה, פעילות ספורטיבית (כמו שחייה או כדורסל), נטילת תרופות באופן קבוע בילדות, השמנה בגיל ההתבגרות ועוד, המשפיעים על הגדילה. כל שאני יכול להגיד הוא שאתה נמצא קצת מתחת לממוצע הגובה יחסית לגילך. על פי הטבלאות המוכרות, אתה באחוזון ה-30, ולכן, כנראה שתהייה בגובה קצת פחות מהממוצע לגבר בדור שלך, אך זהו תחום נורמלי לחלוטין, ואין לך בעיה רפואית המצריכה בדיקת אנדוקרינולוג. כמו כן, על פי תיאור השיעור שנתת, יש להניח שאתה עדיין בתהליך הגדילה, וסביר להניח שתגבה בעוד כמה סנטימטרים נוספים, אך לא הרבה מעבר לכך. יש נתון נוסף, והוא שבדורות האחרונים ניתן לראות עלייה קלה בגובה של כל דור ביחס לקודמו, ולכן, סביר להניח שגם אתה תעבור במקצת את אביך בגובה. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

קולונוסקופיה היא בדיקה של המעי הגס הנעשית באמצעות מצלמה. מטרתה לזהות דלקות או זיהומים, פוליפים, כיבים או גידולים. היא מומלצת לכל אדם מעל גיל 50, או לפני כן למי שיש במשפחתם היסטוריה של סרטן המעי הגס. מה מיקום או גודל החלק הדלקתי? האם הוא לכל אורך המעי? האם היו ממצאים נוספים? מחלות דלקתיות של המעי מתגלות בדרך כלל בגיל צעיר משלך. מכיוון שמתואר תהליך דלקתי בבדיקה שלך, נלקחה ביופסיה לבירור סיבתה. סוג הטיפול תלוי באבחנה שתקבל בביופסיה. ייתכן שזהו זיהום חיידקי, ואז הטיפול המתאים הוא אנטיביוטיקה. ייתכן שזוהי תגובה סביבתית לגידול, ואז לרוב הפתרון הוא ניתוחי, או טיפול כמותרפי. ייתכן גם שמדובר במחלה דיוורטיקולרית המלווה בדלקת. בכל מקרה, כדאי לחכות לתשובת הביופסיה ואז לפנות לרופא המטפל עם התוצאות לגבי המשך טיפול. בהצלחה, ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

גירוי באיבר המין באישה יכול להיות מסיבות רבות מאד. אכן בשכיחות הגבוהה ביותר מדובר בזיהום. בדיקה גינקולוגית כולל משטח ותרבית פעם אחת לא תמיד מספיקה על מנת לאבחן בעיה זיהומית. סיבה שניה שכיחה לגירוי הינה פגיעה מכאנית, ייתכן ובקיום יחסים ללא קונדום קיים חיכוך גדול יותר המוביל לשריטות קטנות המובילות לגירוי. אלרגיה לנוזל זרע הינה מצב נדיר למדי ואינו קשור בקשר ישיר למספר הפרטנרים בעברה של האישה. על מנת לוודא שאכן יש קשר בין נוזל הזרע לבין הגירוי, עליכם לנסות לחזור לשימוש בקונדום ולהוכיח שהגירוי חולף (אף על פי שזה לא שולל גירוי מכאני). אני ממליץ לנסות לשוב לקונדום על מנת לאשר את הקשר, ושנית לפנות לגינקולוג בשאלתכם זו, אם הסימפטומים נמשכים. קרא עוד

ברוב המקרים של הפסקת אישור התרופה ע"י קופת החולים מדובר בסיבה כלכלית של הקופה ולא משום שהתרופה מזיקה. קיימות תרופות רבות בעלות אותו חומר פעיל המשווקות תחת שמות שונים. כל שם מסמל תוצרת חברה אחרת. קופות חולים מגיעות להסדרים עם חברת התרופות המספקת את המחיר הטוב ביותר עבור אותה תרופה. כך לפעמים קופת חולים עוברת מחברה לחברה, ולמעשה התרופה נשארת (מבחינת החומר הפעיל) בדיוק אותה תרופה. במקרים בהם תרופה מזיקה או אסורה לשימוש, מיד היא מוסרת מן המדפים, לא ניתן לרכוש אותה וכל הרופאים מודעים לכך. אין הדבר נכון לגבי קרסטור. התרופה עדיין בשימוש, ואין כל דאגה להשתמש בה (למעט תופעות הלוואי הידועות והקיימות שלה). קרא עוד

אבחנה מקרית של גוש בבלוטת האדרנל הוא ממצא שכיח מאוד בבדיקות הדמיה. במחקר שבדק 739 אנשים נמצאו גושים באדרנל ב-9% מן הנבדקים שלא סבלו מיתר לחץ דם וב-12% מן הנבדקים שסבלו מיתר לחץ דם. כאשר נמצא גוש כזה בבדיקת הדמיה שגרתית, יש לברר האם מדובר בממצא ממאיר והאם מדובר בגוש תפקודי, המפריש חומרים אל מחזור הדם. בשלב הראשון עליך לפנות אל הרופא המטפל בך, כדי שיבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך, יברר האם את סובלת מסימפטומים כלשהם ויבדוק אותך בדיקה גופנית. בשלב הבא יש לערוך בירור כדי לוודא שהגידול אינו מפריש חומרים אל הדם. אם הממצא גדול מ-4 ס"מ או שהמבנה שלו באמצעי ההדמיה חשוד - יש להסירו בניתוח. אם לא - ניתן להסתפק במעקב בלבד. אנגיוליפומה כלייתית, או renal hamartoma הוא גידול כלייתי המתגלה על פי רוב במקרה בבדיקות הדמיה. הגידול עשוי לגרום לכאבים במותן, גוש רגיש בכליה בבדיקה גופנית ודם בשתן. רבים מן החולים אינם סובלים כלל מסימפטומים. במרבית המקרים מדובר בגידול שפיר, שצומח לאט. בגידולים קטנים מ-4 ס"מ (כפי שיש לך) סיכויי הצמיחה והצורך בהסרה ניתוחית - קטנים. אבחנה של אנגיוליפומה כלייתית מחייבת בירור בכיוון של מחלה סיסטמית בשם tuberous sclerosis, בה שכיחות מאוד אנגיוליפומות, אם כי רק 10% מן החולים בהם אובחנה אנגיוליפומה אכן סובלים מ-tuberous sclerosis. אם הגידול קטן מ-4 ס"מ, אין צורך בטיפול, אלא במעקב בלבד, בעזרת בדיקות US. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד