שאלות ותשובות - עמוד 365

לאחרונה ביצעתי בדיקת דם ובתוצאות ראיתי כי ערך ה ALT (GPT) אצלי גבוה בהרבה מגבולות הנורמה. מצויין שהערכים התקינים הם בין 10 ל 37 ואצלי נמצא 89. מהי משמעות הדבר? האם זה מצביע על משהו מסוכן? ALT (GOT) הינו אחד מאנזימי הכבד שאנו בודקים את רמתו בדם. רמה גבוהה של אנזים זה מעידה על פגיעה בתאי הכבד. מחלות וגורמים רבים מובילים לפגיעה כזו או אחרת בכבד, דבר המוביל לעליית אנזימי הכבד בבדיקת הדם. למשל, וירוסים התוקפים את הכבד, מחלות אוטואימוניות (בהן מערכת החיסון תוקפת את הכבד), מחלות גנטיות, מחלות גידוליות, כבד שומני, אלכוהול, תרופות מסויימות ועוד סיבות רבות. בשאלתך לא תיארת את הסיבה בגללה נלקחה בדיקת הדם, האם היית חולה? האם אתה נוטל או הולך ליטול תרופות? האם יש מחלות במשפחה? בכל אופן, עליה בודדת ב- ALT (בלבד) ללא כל סימפטומים, במרבית המקרים אינה מעידה על בעיה קשה. אולם יש צורך בתשאול רפואי מלא ובבדיקת רופא על מנת לאשר נקודה זו. באם אכן אין כל סיבה הנראית לעין, יש מקום לחזרה על הבדיקה לאחר מספר שבועות על מנת לראות האם רמת ה- ALT ירדה חזרה לנורמה, או שמא עלתה והתווספה אליה גם פגיעה באנזימים כבדיים אחרים. במקרה שרמת האנזים עדין גבוהה, יש צורך להמשיך את הבירור בבדיקות נוספות. [20/12/2006] קרא עוד

הנקה היא אכן פעילות הצורכת קלוריות רבות, ולנשים מיניקות צרכים תזונתיים מוגברים. תוספת הקלוריות הנדרשת באשה מיניקה כאשר התינוק ניזון מהנקה בלבד היא 050 קק"ל ליום. תוספת החלבון הנדרשת היא של 15 גרם ביום. כמו כן יש צורך בתוספת של 500 מ"ג ויטמין A קרא עוד

תסביב אשך הינו מצב בו האשך מסתובב סביב צירו וכתוצאה מכך נפגעת אספקת הדם לאשך, דבר המוביל לנמק שלו וצורך בכריתתו. כריתת אשך אחד אינה פוגעת בפוריות הגבר, אלא אם כן היתה בעיה בפוריות קודם הכריתה. אשך אחד מייצר כמות מספקת של זרעונים והורמוני מין, כך שהתפקוד המיני ופוריות הגבר לא נפגעים. לאחר כריתת אשך ניתן לבצע השתלת אשך תותב, מתוך סיבה אסתטית ולצורך הביטחון העצמי והמיני של המטופל. לא קיימת השתלת אשך בין אדם לאדם. במקרה שלך השתלת התותב (אם תרצה) תצטרך להידחות מעט לאחר גיל ההתבגרות, על מנת שגודל האשך התותב שיושתל יהיה דומה לגודל הסופי של האשך המקורי שלך. קרא עוד

אתה מעלה שני גורמים שונים שאינם קשורים זה לזה בנוגע ל"נכות קרדיאלית". האחד חבלת חזה והשני דחק נפשי. נקודה חשובה נוספת היא העובדה שלשם הגדרת נכות קרדיאלית יש צורך בממצא אובייקטיבי להוכחת הפגיעה הלבבית, דהיינו אקו לב הבודק את התפקוד הלבבי. כמו כן על מנת לקשר בוודאות בין חבלה לפגיעה לבבית יש צורך באקו לב טרם החבלה, כאקו לב ביקורת. כאבים בחזה הינם סימפטום שכיח אשר הסיבות לו רבות ביותר, תוכל לקרוא עליהם באתר בקישור הבא: http://infomed.co.il/questions/q_121406_4.htm . בהחלט חבלה לחזה יכולה להיות אחד הגורמים לכאבים בחזה. באם מדובר בחבלה לצלעות, הכאבים יכולים להיות ממושכים ביותר (שבועות עד חודשים). לגבי הקשר בין הגורמים שציינת לבין פגיעה לבבית: 1. חבלת חזה בתאונת דרכים יכולה להוביל לפגיעה לבבית קשה עד לאי-ספיקת לב, וזאת באם החבלה היתה בעוצמה גבוהה והובילה לקונטוזיה (חבלה קהה) לבבית. הדבר מתבטא בכל הסימפטומים של אי-ספיקת לב, מופיע סמוך מאד לחבלה וניתן לאבחנו באקו לב. 2. דחק נפשי מתאונת דרכים אינו מתואר בספרות הרפואית כאחד הגורמים לנזק לבבי ישיר. קיימות תיאוריות המראות קשר בין סטרס נפשי לבין טרשת עורקים, המובילה לפגיעה באספקת החמצן לשריר הלב, ויכולה להוביל לאוטמים בשריר הלב. אוטם בשריר הלב בהחלט פוגע בתפקוד הלבבי ומהווה נכות קרדיאלית. מאידך גיסא, גורמי הסיכון לאוטם של שריר הלב אשר יותר מוכחים הינם סיפור משפחתי, עישון, עודף שומני הדם, חוסר פעילות גופנית, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר. גורמי סיכון אלה שכיחים הרבה יותר ומוכחים הרבה יותר מאשר סטרס נפשי ולכן יכולים להיות הם הגורמים לאוטם ולאו דווקא הדחק הנפשי. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

לא ציינת מהי המחלה בעטיה את מטופלת בדוקסיל ומהם הטיפולים הקודמים שקיבלת, ויש לכך חשיבות בהערכת הסיבה לתשישות ממנה את סובלת. כמו כן, חשוב לדעת על מחלות הרקע שלך, ועל טיפולים תרופתיים נוספים שאת מקבלת. דוקסיל גורם לחולשה ב- 7%-40% מן המטופלים בו. תופעות לוואי נוספות, נדירות יותר, של התרופה, שעשויות לתרום לעייפות הן ירידת לחץ דם, ישנוניות, הפרעה במאזן המלחים בגוף ואנמיה. עייפות היא תופעה שכיחה בקרב חולי סרטן המטופלים בכמותרפיה, בעיקר בכאלה עם מחלה גרורתית. בין הסיבות השכיחות ניתן למנות אנמיה, כאב והטיפול בו, תשישות נפשית, הפרעות שינה, תזונה לקויה ועוד. טיפולים בהקרנות תורמים גם הם לעייפות. למרות שתחושת התשישות שכיחה במיוחד בזמן הטיפול, קיימים מקרים בהם העייפות נמשכת חודשים ואפילו שנים לאחר סיום הטיפולים. עליך להיבדק אצל הרופא שלך, כדי להעריך את מידת העייפות ואם קיימים גורמים התורמים לה - כמו תרופות שאת נוטלת או מחלות רקע. בשלב הראשון כדאי לערוך גם בירור מעבדתי קצר, כולל ספירת דם, אלקטרוליטים כולל מגנזיום, תפקודי כליה וכבד ותפקודי בלוטת התריס. קיימים טיפולים שונים לעייפות, ביניהם טיפולים לא תרופתיים כמו פעילות גופנית מתונה, טיפול בהפרעות שינה וטיפולים להורדת המתח. קיימות גם תרופות שעשויות להקל על תחושת העייפות, ביניהן סטרואידים, תרופות נוגדות דיכאון, ריטלין ועוד. אני מפנה אותך אל מספר לינקים, ביניהם של האגודה למלחמה בסרטן, המסבירים על התופעה ומסייעים בדרכי התמודדות. בהצלחה. http://www.cancer.org.il/template/default.asp...pageid=1429 קרא עוד

מחלת הפוליו, או בשמה המלא פוליומיאליטיס - שיתוק ילדים, הינה מחלה זיהומית, המועברת על ידי נגיף הפוליו. עובדת היותה מחלה זיהומית שוללת לחלוטין את האפשרות של הורשתה. אכן מרבית האנשים חלו במחלה כתוצאה מהמגיפה בשנות החמישים, אולם מאז השימוש בחיסון, חלה ירידה משמעותית בשיעורי התחלואה במחלה זו. כמובן שישנם מקרים רבים של חולי פוליו גם לאחר שנות החמישים, כולם כתוצאה של הידבקות בנגיף. סביר מאד להניח שמדובר באנשים/ילדים שלא חוסנו. במדינות העולם המערבי המתקדמות, החיסון הוא שגרתי לכל הילדים, כך ששכיחות המחלה מאד נמוכה. מאידך, במדינות העולם השלישי או באוכלוסיות אשר לא מחסנות את ילדיהם (וקיימות אוכלוסיות כאלו גם בארצנו המפותחת), קיים סיכון מוגבר להדבקה ע"י הנגיף והתפתחות המחלה. קרא עוד

ראשית, אין סיבה לדאגה. בימינו אפשרויות השליטה על כאב הן מעולות ואין סיבה שתרגישי כאב כלשהו. למספר הזריקות אין רלוונטיות מבחינתך, זה לא צריך להדאיג אותך. גם כך לאחר הזריקה הראשונה לא תרגישי את הבאות אחריה במידה ויהיה צורך. שנית, תוכלי להשתמש בתרופת הרגעה, כמובן בהוראת רופא. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

בקע טבורי הוא איזור של חולשה בדופן הבטן, סביב לטבור. החולשה בדופן מתפתחת לרוב בגיל הינקות, אך היא עשויה לבוא לידי ביטוי קליני בכל שלב בחיים. אבחנה של בקע טבורי מחייבת תיקון, משום שהבקעים האלה נוטים להסתבך, ועשויים לגרום לכליאה של לולאת מעי. אם הבקע קטן מאוד - ניתן לעיתים לתקן אותו תחת הרדמה מקומית בלבד. בחלק מן המקרים, בבקעים גדולים יותר, מקובל להוסיף רשת כדי לשפר את האטימה. קרא עוד

ישנן דרכים רבות לטיפול בכאב כרוני שלא נפתר בטיפולי הפיזיותרפיה : 1- שימוש במכשיר טנס tens לשיכוך כאבים בבית . ניתן להשאיל מכשיר ביד שרה ולקבל הסבר לשימוש במכון פיזיותרפיה. 2- התאמת טיפול תרופתי כגון אלגוליזין ונגזרות אנלגטיות אחרות . בתיאום עם רופא המשפחה: 3- פניה למרפאת הכאב של הקופה (דרך רופא משפחה) לקבלת טיפול ספציפי להורדת הכאב. 4- חום עוזר לבעיות פרקיות, ולכן ניתן לנסות לחמם עם כרית חמה את הגב באזור הכאב. 5- הימנעות מתנוחה סטטית ממושכת - הקפד לעצור את עיסוקך כל 40 דקות ולבצע תרגול לגב . http://www.med.umich.edu/1libr/aha/aha_xlbpm_art.htm קרא עוד

לא ברורה לי אבחנת הרופא. ייתכן והכוונה לספונדילוזיס שהוא מצב בו חוליה לא יציבה זזה ממקומה ויכולה ללחוץ על רקמות אחרות ולגרום לכאב. ניתן לראות זאת בצילום רנטגן, אולם לא נמצאה הקבלה, עד כמה שזה נשמע לא הגיוני, בין תצלום הרנטגן לממצאים בפועל (כאב וכו') יש צורך לברר : האם המקרה חדש (אקוטי, עד 3 חודשים) או כרוני. האם יש נזק נוירולוגי. האם אתה משתתף במסגרת פעילות גופנית מסודרת. ישנם אספקטים רבים לכאבי גב ומענין לראות שאנשים עם תמונות גרועות במיוחד יכולים להראות רמות תפקוד מצויינות, ואחרים עם תמונות מינוריות עשויים לסבול (באמת, ולא פסיכולוגיה או העמדת פנים אלא כאב אמיתי) ולצאת לגמרי ממעגל התפקוד בו היו לפני כן. בין אם הספונדילוזיס גורם לכאב ,או סיבות אחרות (ויש רבות), יש דרך לטפל בעצמך ובגב שלך. הייתי מתחיל בפעילות גופנית כללית כמו שחיה או הליכה על בסיס קבוע. מצורפים שני קישורים לתרגילים ספציפיים לגב תחתון http://www.med.umich.edu/1libr/aha/aha_xlbpm_art.htm קרא עוד