שאלות ותשובות - עמוד 366

לאחר מכן אושפזתי ועברתי ניתוח ביופסיה וניקוז מוגלה מהבלוטות והמשכתי טיפול באוגמנטין. כרגע אני בבית, החום ירד והבלוטה עוד נפוחה, ואני מחטא את הפצע הפתוח מהניתוח בעזרת גלולות כלור ומים מזוקקים. אני ממשיך לקבל אנטיביוטיקה אוגמנטין פעמיים ביום. רציתי לדעת איזה חיידק או מחלה יכולה לגרום לתופעות אלו והאם האנטיביוטיקה נכונה (השערת הרופאים היא שזה CAT SCRATCH) אם אפשר יותר פרטים על המחלה הזאת ורמת הסיכון שלה. לפי החיידק שצמח אכן מדובר במחלת שריטת החתול (cat scratch disease) תוכל לקרוא עליה בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://infomed.co.il/questions/q_090703_5.htm קרא עוד

הביטוי הקליני של המחלה: החשד למחלה מיאסתניה גרביס עולה אצל מי שסובל מהתעייפות וחולשת שרירים שאופיינית למחלה. החולשה מתגברת לאחר שימוש חוזר בשריר, ומשתפרת לאחר מנוחה או שינה. השרירים האופייניים שבהם מתבטאת החולשה הם השרירים בראש, בעיקר שרירי העפעפיים וגלגלי העיניים. לכן התלונות הראשונות השכיחות הן פזילה וצניחה של העפעפיים. בנוסף, שינוי בהבעת הפנים במיוחד כשמנסים לחייך. קושי בלעיסה בעיקר לאחר לעיסה ממושכת (כגון בזמן אכילת בשר). ייתכן גם שינוי בדיבור, שהופך לדיבור "נזאלי" (נשמע כמו מישהו מצונן) בגלל חולשה של שרירי החיך והלשון. אצל כ- 85% מהחולים החולשה הופכת להיות כללית ומערבת גם את שרירי הגפיים. אבחנת המחלה: חוץ מסיפור המחלה (אנמנזה) ובדיקה פיזיקלית המבוצעת ע"י הרופא חשוב לבצע בדיקות נוספות לאישור האבחנה, מהסיבות הבאות: 1. ישנם מצבים אחרים שניתן לטפל בהם ועלולים לחקות את המחלה מיאסתניה גרביס. 2. הטיפול במחלה כרוך בנטילת תרופות לאורך שנים שיש להן תופעות לוואי ולעיתים אף יש לעשות ניתוח להוצאת התימוס. ישנן מספר בדיקות שיכולות לעזור באישור האבחנה: 1. נוגדנים כנגד רצפטורים לאצטילכולין (Anti- AChR antibodies) בדם ניתן למצוא נוגדנים כנגד רצפטורים לאצטיל- כולין (Anti- AChR antibodies) בדם אצל כ-85% מהחולים במחלה מיאסתניה גרביס (אך רק אצל 50% מאנשים שסובלים מחולשת שרירי גלגל העין בלבד). קיום נוגדנים אלה אבחנתי למחלה אבל ההיפך אינו נכון, כלומר, אם אין נוגדנים זה לא שולל את המחלה. אין התאמה בין רמת הנוגדנים בדם לבין חומרת המחלה אצל חולים שונים, אבל אצל אותו חולה, לעיתים קרובות, ירידה דרסטית ברמת הנוגדנים לאחר טיפול מקבילה לשיפור קליני במצבו. כפי שציינתי, אם הבדיקה היא חיובית (כלומר, קיימים נוגדנים אלה בדם), זו אבחנה ודאית למחלה. 2. מבחן טנסילון - תוכל לקרוא תיאור של הבדיקה באתר איפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/questions/q_071502_7.htm קרא עוד

אחת מתופעות הלוואי האפשריות של התרופה גלוקומין (או בשמה הגנרי Metformin) היא פריחה (ועקב כך גרד). לא ציינת בשאלתך אם קיימת אצלך פריחה, והאם זו תרופה שהתחלת ליטול לאחרונה. כדאי שתפני לרופא שרשם לך את התרופה ותדווחי לו על כך, כי התקפי גרד בכל הגוף הם בהחלט מטרד ואולי כדאי לנסות להחליף תרופה. רצוף קישור לתופעות הלוואי של התרופה באינדקס התרופות של אינפומד http://www.informed.co.il/drug4.asp?dID=159 קרא עוד

נטילת סטרואידים אנבוליים ע"י ספורטאים למטרות פיתוח גוף ושיפור ביצועים באימון שנויה במחלוקת. הם אכן עוזרים להעלות מסת שריר וכוח שרירי, אולם יש תופעות לוואי שהן: 1. השפעה שלילית על תפקוד האשכים, ייצור הזרע ועל הפוריות. 2. הגדלה של השדיים בגברים. 3. ייצור יתר של תאי דם אדומים. 4. נזק לתפקוד הכבד. 5. שינויים במצב הרוח ובהתנהגות. 6. תוארו מספר מקרים של מוות פתאומי מדום לב בצעירים הנוטלים סטרואידים, עקב השפעה ישירה של התרופה על שריר הלב. 7. השפעה שלילית על מאזן הכולסטרול הטוב והרע. 8. נטייה לקרישיות יתר של הדם. 9. שיעור יתר ונטייה לפצעונים בפנים. לצערי אין לי אפשרות להמליץ על רופא ספציפי. כדאי לחפש רופא המתמחה ברפואת ספורט. קרא עוד

בכל בדיקת סרולוגיה לנגיפים (וירוסים), צריך לדעת להסתכל איזה סוג נוגדנים שלילי ואיזה חיובי. כך למשל, טיטר נוגדנים חיובי לנגיף הפטיטיס A יכול לנבוע ממחלה בעבר, חיסון בעבר, או ממחלה בהווה. בשונה מנגיפי הפטיטיס B ו C, למעשה אין אפשרות לנשאות של נגיף הפטיטיס A, והסכנה להידבקות קיימת רק בשלב החריף של המחלה, שביטוייו הם מחלת חום, כאב בטן ובחילות, חוסר תיאבון וצהבת, כולם תסמינים של דלקת כבד חריפה. הפרשות החולה ופעולות המעיים שלו מדבקות. לכן המחלה עשויה להוות מגיפה ולעבור מאדם לאדם באזורים עם תנאים סניטריים ירודים וחוסר הגיינה. לעיתים ישנן התפרצויות של המחלה דרך זיהום מקורות מים, בעיקר בעולם השלישי. דרך נוספת של הידבקות היא ע"י אכילת פירות ים וצדפות ממקורות מים מזוהמים. הדרך להימנע מהידבקות במחלה היא שמירה על היגיינה נאותה, רחיצת ידיים, חימום דברי מזון, הימנעות משתיית מי ברז באזורים מועדים. בנוסף, כיום קיים חיסון יעיל אותו ניתן לקבל. קרא עוד

אין קשר בין Polymiositis (דלקת רב-שרירית) לבין פיברומיאלגיה, למרות שבשתי המחלות יש תסמינים דומים של כאבי שרירים והפרעות שינה בנוסף לתסמינים אחרים, השונים בין המחלות. האבחנה הסופית של Polymiositis נעשית באמצעות ביופסיה מהשריר, ואילו האבחנה של Fibromyalgia היא קלינית בלבד, ובה ביופסיית השריר תקינה. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד קרא עוד

אין לך מה לדאוג, החומרים הרעילים לרוב מתנדפים במהרה ורק הריח נשאר, אך בעתיד כדאי לא לרסס בחדרים שבהם את נמצאת. המשיכי במעקב ההריון הרגיל. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אמליץ לך להשתמש במחשבון ההתפתחות של האתר בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/CalcDevlp.htm קרא עוד

אב העורקים הוא העורק הגדול בגוף האדם. זהו העורק המוביל דם מחומצן מהלב לכל איברי הגוף. הוא יוצא מהלב ועובר בבית החזה ובבטן. קרע גדול/מסיבי באב העורקים מוביל לדימום קשה ביותר שבמרבית המקרים יסתיים במות האדם תוך זמן קצר. לעיתים הקרע נעצר, אך גם מצבים אלה מסכני חיים ומחייבים התייחסות, מעקב וטיפול בהתאם לסוג הפגיעה, גיל המטופל והסימפטומים שלו. הסימפטום הטיפוסי של קרע שכזה הוא כאב חד ביותר באזור הקרע (בחזה - אם הקרע באב העורקים שבחזה, בבטן - אם הקרע הוא באב העורקים שבבטן). אבחנת קרע באב העורקים נעשית באמצעות CT המדגים את אב העורקים לכל אורכו, והטיפול יכול להיות בצנתור או בניתוח פתוח. קרא עוד

ע"פ האינפורמציה הקיימת כיום, שיעורי ההישרדות 10 שנים לאחר ניתוח ולאחר קרינה (חיצונית או פנימית - כלומר, ברכיתרפיה) - דומים. אני מסייגת את תשובתי, משום שלא קיימים בספרות מחקרים גדולים שמשווים כריתה של הערמונית (פרוסטטה) לקרינה בחולים עם סרטן מוקדם של הערמונית. רוב המחקרים הקיימים משווים את תוצאות שתי השיטות בדיעבד, ולא תוכננו כך שישוו את יעילותן מראש. ברכיתרפיה היא שיטה של קרינה פנימית, בה מושתלים זרעים רדיואקטיביים בגודל של גרגר אורז, בבלוטת הערמונית. הזרעים פולטים קרינה למשך פרק זמן מסויים, ולאחר מכן מפסיקים. בשלביה הראשונים היתה השיטה בעייתית, משום שהזרעים היו מוחדרים ללא סיוע הדמייתי, וחלק מן הערמונית לא קיבל את מנת הקרינה הדרושה לשם ריפוי. כיום מתבצעת הפעולה בהנחיית אולטרסאונד ובתכנון מדויק של מידת הקרינה לכל חלקי הבלוטה. גם כיום, במקרים נדירים, עשויים הזרעים הרדיואקטיביים לזוז בתוך הערמונית, כך שחלקים ממנה יקבלו מנת קרינה בלתי מספקת. יתרונה של הברכיתרפיה בהשוואה לקרינה חיצונית הוא בראש ובראשונה הנוחות - ביקור חד- פעמי לצורך החדרת הזרעים במקום קרינה יומיומית שאורכת כשבעה שבועות. הקרינה הנפלטת מן הזרעים אל אנשים הנמצאים בקרבת החולה (בני משפחה, למשל) - מזערית. בגלל שמדובר במקור קרינה בעל אנרגיה נמוכה, קיימת ירידה חדה במידת הקרינה הנפלטת לרקמות נורמליות המקיפות את הערמונית, ולכן שיעור הסיבוכים - מצטמצם. ע"פ המחקרים הקיימים כיום נראה כי ברכיתרפיה שווה לקרינה חיצונית ולניתוח בחולים עם ממאירות התחלתית של הערמונית, כאשר הפרמטרים השונים של הגידול מעידים על מידת סיכון נמוכה (במקרה שלך, מדד הגליסון הנמוך). מחקר שבדק 61 חולים ברמת סיכון נמוכה - עם רמת PSA קטנה מ-10, מדד גליסון 7 ומטה וגידול בנפח קטן - מצא 93% הישרדות 15 שנים לאחר הטיפול. בחולים בהם הפרמטרים מנבאים לסיכון גבוה (גליסון גבוה יותר ורמת PSA גבוהה בדם לפני הטיפול) - התוצאות פחות טובות בהשוואה לניתוח ולקרינה. בין סיבוכי השיטה ניתן למנות תגובה דלקתית ונפיחות של הערמונית מייד לאחר החדרת הזרעים - כך שהיא פחות מתאימה לחולים שסובלים מסימפטומים של מערכת השתן (כמו, למשל, דחיפות או קשיים במתן שתן). במקרים נדירים עשויה להיגרם אצירת שתן המצריכה הכנסה זמנית של קתטר. סיבוכים מאוחרים יותר כוללים קשיים במתן שתן, עליה בתדירות פעילות המעיים, כיבים או דימום רקטלי ולעיתים פיסטולה (חיבור לא רצוי) בין הערמונית לרקטום. השכיחות של הפרעות בזקפה נעה בין 14% ל-52% ע"פ מחקרים שונים. קיימים מספר מחקרים שהשוו את איכות החיים לאחר ברכיתרפיה בהשוואה לקרינה חיצונית ולניתוח. במחקר שבדק 1014 גברים שטופלו עקב סרטן התחלתי של הערמונית, במדדי איכות החיים, שכללו השוואה של סיבוכים של מערכת השתן, המעי והפעילות המינית, לא נמצאה יעילות לברכיתרפיה 2.6 שנים לאחר הטיפול. במעקב ארוך יותר נמצא כי הסימפטומים במערכת השתן והמעי השתפרו באופן משמעותי, מה שלא קרה לאחר ניתוח. השכיחות של פגיעה בתפקוד המיני תלויה בגיל החולה, התפקוד המיני שלו לפני הטיפול, ואם מדובר בניתוח - בשיטת הניתוח (ב- nerve-sparing surgery שיעור אין האונות נמוך יותר). לחולים העוברים כריתה של הערמונית בגלל סרטן ערמונית מוקדם יש סיכוי גבוה יותר לפתח אין- אונות בהשוואה לחולים שטופלו בקרינה. ממצאים אלה התגלו במחקר שבדק 1591 חולים בגילאי 55-74 שעברו כריתה של הערמונית או קרינה. כאשר נבדקו שנתיים לאחר הטיפול דווחו 80% מן המנותחים על הפרעה כלשהי בתפקוד המיני, לעומת 62% מן החולים שטופלו בקרינה (במקרה זה מדובר בקרינה חיצונית, אך יש לזכור כי חלק ניכר מן החולים סבלו מהפרעה כלשהי בתפקוד המיני גם לפני הטיפול). לאחר ברכיתרפיה שיעורי ההפרעה בתפקוד המיני נעים בין 14%-53%, ע"פ מחקרים שונים. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד