שאלות ותשובות - עמוד 394

לאחר כריתת השחלות ישנה ירידה משמעותית ברמות האסטרוגן בגוף. כמו כן ישנה ירידה של כ-30% בייצור הטסטוסטרון. בעקבות כך, נשים רבות סובלות מירידה כללית באיכות החיים הבאה לידי ביטוי בירידה באנרגיות, עייפות, ירידה בחשק המיני (ליבידו) ועוד. תופעות אלו קיבלו לאחרונה שם כולל הנקרא "תסמונת החוסר האנדרוגני". לאחרונה נערכו מספר מחקרים, ונכתבו לא מעט מאמרים, בשבחו של הטסטוסטרון. אמנם טסטוסטרון נחשב ל"הורמון גברי", ונשים רבות פוחדות להשתמש בו מחשש שיצמיחו זקן ושפם, אך חשוב לזכור שכשההורמון ניתן לאישה, המינון נמוך מאוד והתוצאות נהדרות. הטסטוסטרון ניתן כג'ל אותו מורחים על הירך פעם ביום, במדבקה, או בגלולה פומית (לנטילה דרך הפה) הנקראת ליויאל ("פרו-הורמון", חומר שרק בתוך הגוף מתפרק להורמונים). במקביל, כדאי תמיד לבדוק את רמות האסטרוגן בגוף, שכן ירידה ברמות האסטרוגן בהחלט משפיעה על החשק המיני. לגבי היובש בנרתיק, רצוי ומומלץ להשתמש בחומרים מלחלחים על בסיס מים. חומרים אלה נועדו לשימוש מקומי. הם מקלים על החדירה ומונעים את הכאב הכרוך בקיום יחסים כשהנרתיק יבש. כמו כן, שימוש סיסטמי באסטרוגן עשוי לעזור. אני מבינה את החשש ליטול הורמונים, ואכן חשוב מאוד לדעת מהי הסיבה שבגינה עברת כריתת שחלות. אם מדובר בכריתה מניעתית, למשל על רקע BCRA, הדעות לגבי השימוש ההורמונלי חלוקות. אך במרבית המקרים, נמצא שכל חלופה אחרת אינה יעילה דיה וטומנת בחובה תופעות לוואי לא מעטות. אני ממליצה לך לפנות לייעוץ ולנסות למצוא את הפתרון האידיאלי עבורך, אין כל סיבה שכבר בגיל כזה תפסיקי להנות מיחסי מין. להלן ידיעה שפורסמה בפורטל שלנו על השימוש בטסטוסטרון לאחר כריתת שחלות: http://www.infomed.co.il/news/n_053005_1.htm קרא עוד

צילום רנטגן יכול להיות מבוצע במספר מנחים שונים, כלומר זוויות צילום שונות. לרוב נהוג לצלם עצמות במנח קדמי-אחורי (AP) ובמנח צידי (Lateral), אך לפעמים יש להוסיף מנחים שונים לצרכים מיוחדים. כל מנח נותן לרופא זווית ראיה שונה על האיבר או האזור המצולם. פרואקציה היא מילה אחרת למנח או לזווית צילום. במקרה שלך, כנראה שצילמו את הצלעות רק מכיוון אחד. בברכה ד"ר עמית גיל - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

משחות האלחוש מכילות לרוב לידוקאין. כיום יש בשוק מספר רב של משחות אלחוש (אמלה, עזרקאין ועוד). בשימוש חיצוני, אין בעיה להשתמש במשחות אלה גם לסובלים מ-G6PD, אך בכל מקרה חשוב להיוועץ ברופא המטפל לפני השימוש. בשימוש מבוקר במשחות אלה לא אמורות להיות תופעות לוואי, ולכן אם אתה סובל מתגובה עורית בעת השימוש במשחות, פנה לרופא עור. רשימת תרופות האסורות לשימוש לסובלים מחוסר ב-G6PD תוכן למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/news/n_010303_1.htm קרא עוד

אנטיביוטיקה יכולה לפגוע ביעילות הגלולות. על כן מומלץ להשתמש באמצעי מניעה נוסף בזמן השימוש באנטיביוטיקה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

שני הפרמטרים שציינת מתייחסים לטסיות הדם (platelets). הטסיות משתתפות בתהליך קרישת הדם. על פי תוצאות הבדיקה שלך, ערך הטסיות מעט נמוך. ערכים כאלה עשויים להעיד על בעיה קלה בקרישיות, ויכולים לנבוע ממספר סיבות, כמו ירידה בייצור הטסיות כתוצאה מחוסר בוויטמין B12 או כתוצאה מזיהום או הפרעה כלשהי במוח העצם, הרס מוגבר של טסיות כתוצאה מדלקות שונות ועוד. ערך ה- (Mean platelets volume) MPV קרא עוד

על סמך המידע שמסרת לי, לא אוכל לומר מה השלב הבא בשבילכם. לבעלך אכן יש ספירת זרע נמוכה. עליכם ללכת להתייעצות אצל הרופא המטפל כדי להגיע להחלטה לגבי המשך הטיפולים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

חשוב שתדעי שכל ילדה ונערה מתפתחת בקצב שלה, אין לוח זמנים אחיד לכולן, כיוון שלמרות שגופנו פועל על פי אותם עקרונות, עדיין יש הבדלים רבים בין אנשים שונים.לכן, ייתכן מאוד שחברותייך לכיתה יתפתחו מעט לפנייך. גם את תתפתחי בהתאם ללוח הזמנים של גופך. נשמע שאת מוטרדת, ולכן אני ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה שלך, שבידו יש נתונים רבים כמו ההיסטוריה הרפואית שלך ושל משפחתך, משקלך, קצב הגדילה שלך עד כה ועוד. רק לאחר הערכת כל הפרמטרים הללו, יוכל הרופא לייעץ לך בעניין. באופן כללי, ילדה בגילך צריכה לאכול ארוחות מסודרות המכילות את כל אבות המזון פחמימות (כמו למשל פסטה ותפוחי אדמה), חלבונים (עוף, דגים, ומוצרי חלב), שומנים, וכמובן שירקות ופירות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

יתר לחץ דם או הופעת חלבון בשתן בחולי סוכרת הם שני גורמים שיכולים להוביל לפגיעה בכליות, פגיעה מסוכנת מאוד מפני שהיא עלולה להוביל לאי ספיקת כליות. כמו כן, הם יכולים להחמיר את סיבוכי הסוכרת האחרים. אי לכך, איזון לחץ הדם הוא מטרה מאד חשובה בטיפול בחולי סוכרת. כל חולי הסוכרת צריכים להיות במעקב של לחץ דם ובדיקות שתן לחלבון באופן שגרתי. כאשר מתחילה הופעת חלבון בשתן או כאשר מתחילה עלייה בלחץ הדם, חשוב מאד להתחיל בטיפול תרופתי להורדת לחץ הדם. אחד הטיפולים החשובים ביותר בחולי סוכרת המפתחים לחץ דם גבוה או פרוטאינוריה (חלבון בשתן) הוא קבוצת תרופות הנקראות מעכבי אנזים המהפך (Angitensin Converting Enzyme Inhibitors). מחקרים רבים הוכיחו שטיפול באחת מהתרופות מקבוצה זו מוביל לירידת לחץ הדם ולהורדת רמת הפרוטאינוריה (החלבון בשתן). כמו כן, לטווח ארוך מקטינה תרופה מקבוצה זו את ההסתברות להדרדרות התפקוד הכלייתי ולפגיעה בלב המוכרת בחולי סוכרת. לאור מחקרים אלה, כל חולה סוכרת שמפתח יתר לחץ דם או פרוטאינוריה, מקבל כיום אחת מתרופות אלה. אחד החסרונות הידועים של תרופות מקבוצה זו הוא שיעול. זוהי תופעת לוואי ידועה, שכיום גם מבינים את המנגנון המוביל אליה, והיא שכיחה למדי: 20% עד 30% מן המשתמשים בתרופות אלה מפתחים אותה. התרופה טריטייס, אותה קיבלת, היא תרופה מקבוצה זו, ולכן סביר שהיא הובילה לשיעול ממנו סבלת. בעשור האחרון פותחה קבוצת תרופות העובדת על אותו עיקרון, המגנות על הכליות והלב, הגורמות לפחות מקרים של שיעול כתופעת לוואי. קבוצה זו נקראת ARB (Angiotensin Receptor Blockers). האוקסאר שטופלת בו היא תרופה מקבוצה זו. אולם יש מטופלים אשר משתעלים גם כתוצאה מטיפול באוקסאר. חולים אשר לא מסוגלים לסבול את תופעות הלוואי של אוקסאר, יכולים לעבור לטיפול תרופתי אחר, בתרופות מקבוצות אחרות, שאמנם פחות מוכח כמשמר את התפקוד הכלייתי, אך עדיין מאזן את לחץ הדם, וכך מקטין את ההחמרה בתפקוד הכלייתי ובסיבוכי הסוכרת. חשוב לוודא שהשיעול הוא אכן תוצאה של הטיפול התרופתי ולא תוצאה של גורם אחר. אם גם לאחר הפסקת הטיפול את עדין משתעלת, ככל הנראה הגורם לשיעול אינו האוקסאר, אלא גורם אחר שאותו צריך לברר ולאבחן. מובן שבמצב זה, רצוי לחזור לטיפול בקבוצת ה- ARB אליה משתייך האוקסאר. התרופות האחרות שציינת פחות ידועות כגורמות לשיעול, וכן נדיר שלאחר טיפול ממושך בהן, פתאום מופיע שיעול כתופעת לוואי. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

זיהומים לאחר החלפות מפרקים הם בעיה סבוכה המחייבת פנייה מהירה לאורתופד, רצוי במחלקה המנתחת. עלייה במדדי דלקת, ובעיקר ברמת ה- CRP, שהיא מדד רגיש לשינוי או הישנות בזיהום, מחייבת תשומת לב מרבית לגורמים רבים ושלילה גורמים אפשריים אחרים לעלייה ברמת מדד זה: הטיפול הניתוחי הקודם, סוג החיידק שבודד, צילומים עדכניים של אזור הניתוח או בדיקות אחרות כגון מיפוי עצמות, תרביות עדכניות ועוד. אפשרויות הטפול כוללות טיפול על ידי אנטיביוטיקה בלבד וניתוחים הכוללים החלפה חוזרת של המשתל, או פתרונות אחרים. הייתי ממליץ לפנות בדחיפות לרופא המטפל וכן לאורתופד המנתח. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד