שאלות ותשובות - עמוד 419

תופעת הלוואי של קסטרל (Alfuzosin) במערכת הנשימה היא זיהומים. תופעות הלוואי במערכת הנשימה של אומניק (Tamsulosin) הן שיעול, דלקת גרון, דלקת סינוסים ונזלת. שחמת הכבד באמת מגבירה את רמת הרעלים בגוף. אם יש אי-ספיקת כליות, אזי גם מצב זה זו תורם לעלייה ברמת הרעלים בגוף. הגדלה של הפרוסטטה, כשלעצמה, אינה משפיעה על רמת הרעלים בגוף. הדבר שמתרחש במצב כזה הוא ששתן לא יכול לעבור דרך שלפוחית השתן החוצה, ולכן הוא מצטבר בשלפוחית, ואם יש אצירת שתן (ב-'א', כלומר אגירת שתן), זה מאוד מאוד כואב, ומובן שיש לטפל בכך. קשיי הנשימה, לדעתי, אינם קושרים לכדורים לטיפול בפרוסטטה אלא לשחמת הכבד. במצב זה יש מיימת, מים בחלל הבטן, שמקשים מאוד על הנשימה, ולדעתי זו הסיבה לבעיות שחווה אביך. התרופות שציינת עלולות לגרום נזלת, דלקת גרון, בעיות סינוסים וכדומה, אך בפני עצמן, אינן גורמות לקוצר נשימה. היוועצו ברופא/ה המטפל/ת. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

אבי העורקים (האאורטה) הוא העורק הראשי של הגוף היוצא מן הלב. בדרך כלל יוצא העורק כלפי מעלה, מתקפל בצורת קשת בצד שמאל של החזה ויורד מטה (בצורת U הפוך). לפי בדיקתך, הקשת נראית מוסטת ימינה. לרוב מצב זה חסר משמעות רפואית ומתגלה במקרה, ואינו גורם לסימפטומים. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

אין קשר בין צורת ההליכה שאתה מתאר לבעיות נשימה. אני מתארת לי שאתה הולך ככה כבר שנים, ושלצורת הליכה זו אתה רגיל. אני לא חושבת שיש טעם לנסות לשנות את צורת ההליכה. בעיות הנשימה בעת הליכה מהירה או עלייה, יכולות גם הן להיות קשורות לגילך. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

מנה אחת של החיסון קרוב לוודאי שאינה מספקת הגנה יעילה. רק השלמת כל שלוש מנות החיסון עשויה להביא להגנה טובה, וגם אז היא לא טובה לכל המקרים. ההדבקה בנגיף הפטיטיס B נעשית בעיקר בהעברת נוזלים הנושאים את הנגיף, ומכיוון שמדובר בנגיף עם יכולת הדבקה עצומה (פי מאות אלפים יותר מנגיף ה- HIV, למשל) יש סכנה גם במין אורלי. הסכנה נמוכה בהרבה מאשר ביחסי מין עם חדירה, אבל עדיין ישנה. בברכת נסיעה טובה ובטוחה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

יש להתייחס ברצינות רבה לנקעים. מדובר בקרע חלקי או מלא של רצועות אשר מעגנות את המפרקים. ברגע שמופר האיזון הזה, המפרק, ובמקרה שלך, הקרסול, הופך לבלתי יציב, במידות חומרה שונות, לפי חומרת הפציעה. לרצועה לוקח לפחות שלושה שבועות להגיע לאיחוי ראשוני, כך שלגבי שאלתך על הזמן, גם אם תעשה יום יום פיזיותרפיה במשך השבועיים הקרובים, זה לא ישנה את זמן האיחוי הטבעי הדרוש לקרסול שלך. בגלל שמדובר בנקעים חוזרים, ייתכן שמשך האיחוי במקרה שלך יהיה ארוך קצת יותר. אם עד עכשיו לא עשית פיזיותרפיה לאחר הנקעים, באמת הגיע הזמן שתעשה! אתה חייב לעבוד על ייצוב הקרסול שלך אם אינך רוצה שהתופעה תחזור על עצמה. הפיזיותרפיה יכולה לכלול טיפול באולטרסאונד, טיפול בנפיחות ובכאב המקומי, ואחר כך הרבה תרגילים פרופריוספטיביים, זאת אומרת הרבה תרגילים של יציבות לקרסול, וכן חיזוק השרירים שמסביב, כדי שיגנו על המפרק מפני חזרה של הבעיה. לגבי הפרופיל, אין לי מושג, כדאי שתשאל רופא צבאי, ולגבי הטירונות הקרבית, נקעים בקרסול לא אמורים להפריע לך אם תדע איך להתנהג עם הקרסול, ובשביל זה אתה חייב לעבור טיפול פיזיותרפי מקיף. בהצלחה, ושמור על עצמך, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית קרא עוד

הרחם מרופד ברקמה מסוג מסוים, המכונה בשם אנדומטריום. היא דומה לקן רך, שבו הביצית המופרית יכולה לגדול ולהתפתח. בכל חודש הגוף מפריש הורמונים, שגורמים לרקמת האנדומטריום להתעבות ולהתכונן לביצית. במקרה של התעברות (היריון), הביצית המופרית נצמדת לרקמת האנדומטריום ומתחילה להתפתח. במידה ולא מתרחשת התעברות, רקמת האנדומטריום מתפרקת והגוף מזרים אותה בדמות דם. זהו למעשה הדימום המחזורי. אצל נשים הלוקות באנדומטריוזיס, שתלי הרקמה, שצומחים מחוץ לרחם, מתנהגים בדיוק כמו הרקמה שמרפדת את הרחם. במהלך המחזור החודשי, הם מתעבים, לאחר מכן הם מתפרקים ומדממים. אבל השתלים נמצאים מחוץ לרחם, לכן הדם אינו יכול לזרום אל מחוץ לגוף. השתלים יכולים לגרום לגירוי ולכאב. לפעמים הם יוצרים רקמת צלקת, או כיסים מלאים בנוזל (ציסטות). רקמת הצלקת עלולה להקשות על ההתעברות.

קודם כל אתה יכול להיות רגוע, אין שום קשר בין גודל איבר המין או גודל האשכים לבין פוריות הגבר. לא ממש ברור משאלתך מה בדיוק הבעיה (האם הדלקת שהיתה לך חלפה? האם ישנם עוד תסמינים?) לכן אני ממליצה בכל זאת לפנות שוב לרופא אורולוג לבדיקה על מנת לוודא שהכל כשורה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

תופעות הלוואי של ריספרדל כוללות את כל מה שציינת: הליכה נוקשה, רעד בידיים, וגם טשטוש ראייה. תופעות לוואי אלו מופיעות בדרך כלל בטווח המינונים הגבוהים יותר של התכשיר (מעל 4 מ"ג ליום). ההתמודדות עם התופעות כוללת את האפשרויות הבאות: להמתין. לעיתים קרובות התופעות הלא-נעימות מופיעות עם העלייה במינון, בתחילת השימוש בתרופה, ולאחר פרק זמן שבו ממשיכים ליטול את אותו המינון (כמה שבועות) התופעות נחלשות ואף נעלמות, כיוון שנוצר בגוף איזון כימי מחודש או התרגלות. להוריד מעט את המינון למשך כמה ימים למינון הקודם, למשל של 5 מ"ג ליום, ואחר כך לעלות שוב למינון של 6 מ"ג. לעיתים זה מסייע לגוף להגיע יותר מהר ובקלות לשיווי משקל כימי מחודש. להוסיף תרופות נוגדות תופעות לוואי. התרופות המקובלות (והיעילות) נקראות אנטי-כולינרגים וכוללות, לדוגמה, את התכשירים דקינט וארטאן או פרטן. בכל מקרה, לא להפסיק את נטילת הריספרדל! יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי האפשרויות שפירטתי, ולהחליט ביחד במה בוחרים. במקרים קיצוניים, כשאף אחת מהאפשרויות האלה לא עוזרת, אפשר להחליף את התכשיר האנטי-פסיכוטי בתכשיר אחר. יש לזכור שעם כל התרופות עלולות להופיע תופעות לוואי, ולכן כדאי למצות את הניסיון עם התרופה הקיימת (בייחוד אם התרופה עוזרת מבחינת התופעות הפסיכוטיות) לפני שמחליטים להחליף תרופה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

אנשים שלא חלו באבעבועות רוח ולא קיבלו חיסון נגד המחלה נמצאים בסיכון לחלות בה וגם אנשים ש:

• חיים עם אדם שחולה באבעבועות רוח.
• עובדים, או משחקים בתוך חדר, יותר משעה, עם מישהו שחולה באבעבועות רוח.
• חולקים חדר בבית החולים עם אדם שיפתח מאוחר יותר אבעבועות רוח, או מטופלים על ידי איש צוות שיפתח אבעבועות רוח מאוחר יותר.
• סובלים ממערכת חיסונית מוחלשת.

הסיכון להידבקות באבעבועות רוח גבוה במיוחד כאשר אחד מבני הבית חולה במחלה, זאת בשל המגע הקרוב. יתרה מזאת המחלה עלולה להיות חמורה יותר אצל האדם שנדבק, מאשר אצל האדם ממנו נדבק. המחלה מדבקת במיוחד החל מהיום הראשון או השני לפני הופעת הפריחה ועד שהאבעבועות מתייבשות ומתכסות בקרום. תינוקות צעירים מאד, בני נוער, מבוגרים ובמיוחד נשים בהיריון ואנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות סיבוכים כתוצאה מאבעבועות רוח. אנשים שחלו במחלה או קיבלו את החיסון נגדה – מחוסנים מפני הנגיף. במקרים מסוימים תיתכן תגובה קלה כתוצאה מחשיפה נוספת לנגיף, כמו למשל מעט נקודות וחום קל. אולם ברב המקרים, לא סביר שאדם שכבר חלה באבעבועות רוח יחלה שוב במחלה.