שאלות ותשובות - עמוד 423

ספירת הדם שלך תקינה לחלוטין. בבדיקות הכימיות אפשר לראות שיש לך רמת חומצת שתן (uric acid) מעט גבוהה. בטווח הארוך, אצל מקצת האנשים, זה עלול לגרום לשתי פגיעות אפשריות: שקיעה של חומצה אורית בכליה יכולה לגרום לפגיעה בתפקוד הכלייתי ולאבנים בכליות; ושקיעה במפרקים יכולה לגרום לדלקת מפרקים שנקראת גאוט (שיגדון). כדאי לחזור על הבדיקה בעוד כמה חודשים. אם הרמות נשארות גבוהות, כדאי לעשות בירור: בתחילה לשלול סיבות אחרות שיכולות לגרום לחומצת שתן מוגברת (חסר B12, הרעלת עופרת, פסוריאזיס ועוד) ואם הן תישללנה לעשות בדיקות דם ושתן על מנת להבין מה הגורם לרמה הגבוהה. אין הנחיה ברורה לגבי טיפול באנשים עם רמת חומצת שתן גבוהה בדם ללא תסמינים של אחת מהפגיעות שהזכרתי. רוב הסמכויות בנושא ממליצות לא לטפל בחומצת שתן מוגברת ללא תסמינים (במיוחד בערכים נמוכים יחסית כשלך), מכיוון שיחס בין הנזק לבין תועלת לא מצדיק את הטיפול. בכל מקרה, אני ממליצה ללכת לרופא המטפל ולהתייעץ איתו/ה. גם רמת הטריגליצרידים שלך מעט גבוהה. אם הבדיקה נעשתה בצום, כפי שצריך, שווה לעקוב גם אחרי זה. סביר שבערכים מעט גבוהים כמו שלך, אם זה יחזור על עצמו, ימליצו לך בשלב ראשון על שינויים תזונתיים ופעילות גופנית. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

משקל גופנו נקבע על ידי המאזן האנרגטי שאנו יוצרים. המאזן האנרגטי הוא כמות האנרגיה (הנמדדת בקלוריות) שאנו מכניסים לגופנו באמצעות אוכל ושתייה לעומת לכמות האנרגיה שאנו מוציאים ("שורפים") בזמן מנוחה ובפעילות גופנית. כאשר המאזן האנרגטי שלילי אנו מוציאים יותר אנרגיה מהאנרגיה שאנו מכניסים, וזה מה שקורה בתהליך הרזיה. מאזן אנרגטי חיובי הוא מצב שבו אנו מכניסים יותר אנרגיה מהאנרגיה שאנו מוציאים, וזה מה שקורה בתהליך של השמנה. אם עד עכשיו שמרת על משקל קבוע באמצעות הוצאה אנרגטית שהשתוותה להכנסה האנרגטית, בתקופה הקרובה המאזן עלול להיות מופר מאחר שלא תוכלי לעסוק בפעילות הגופנית שאליה את רגילה. על-מנת לא לעלות במשקל בתקופה זו, עלייך לצמצם מעט את כמות המזון שאת צורכת, ולחזור לפעילויות שאותן הרופא כן מאשר, אולי הליכה מתונה. בהצלחה! נטע מלחי -דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il קרא עוד

לגבי פירוש המונח דיכאון, על הסימפטומים של הפרעה זו, ועל דרכי הטיפול המומלצות, תוכל לקרוא במילון המונחים של אינפומד, וכן במדריך האבחון והטיפול העצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp85.asp קרא עוד

לא ברור מה הצבעים הללו אומרים. אם התופעה תחזור על עצמה, יש לפנות לרופא. יציאה שחורה נגרמת כאשר לוקחים ברזל (האם התחלת לקחת ברזל?) או כאשר יש דימום במערכת העיכול. אם צבע היציאה ממשיך להיות שחור ואינך נוטלת ברזל, יש לפנות לרופא ולעבור בדיקות. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אתה מתאר תחושות וממצאים שיכולים להתאים בגדול לשני דברים: מחלה זיהומית או מחלה המטולוגית. מחלה זיהומית יכולה להיות וירלית או אחרת. אומנם לא היה לך חום, אבל הסיפור באמת יכול להישמע כמחלת הנשיקה. אתה אומר שהרופא שלל את האפשרות הזאת, אך לא ציינת על בסיס מה. יש מחלות זיהומיות אחרות שגורמות תופעות דומות (מחלת שריטת החתול, וירוסים אחרים כולל HIV ועוד). הרופא שלך אמור לבדוק ולשלול אותן. בין המחלות ההמטולוגיות המתאימות למצבך יכולות להיות לימפומה או מחלת הודג'קין. אין לי מספיק פרטים על סיפור המחלה שלך, והבדיקה הגופנית חשובה מאד אף היא כדי לאבחן מחלות כאלה. אם אכן מדובר במחלה המטולוגית, צריך להגיע לאבחנה בהקדם ולטפל בבעיה. אני לא יודעת מתי התור שלך להמטולוג, אבל כדאי מאד להקדים את התור. הסיפור שלך נשמע באמת מאד מתאים למחלת הנשיקה, אבל אם הרופא שלך בטוח שלא בכך מדובר, צריך לברר בקרוב, תוך שבועיים עד חודש. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

אי אפשר לדעת בוודאות, אבל לא נראה לי שהכאבים באוזניים קשורים לחבלת הראש, ובטח לא לזעזוע מוח, ואין שום טעם בבדיקת EEG. אני לא יודעת להסביר את בעיות האוזניים שלך וממליצה לפנות לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון בעניינן. לא נראה לי שזה אמור למנוע ממך נסיעה, אבל דאג לנסוע עם ביטוח רפואי סביר כדי שבמקרה הצורך תוכל לפנות לטיפול רפואי במקום שבו תהיה. אני דווקא מתייחסת יותר לתחושת הדופק המהיר שהרגשת. לא הבנתי אם זה היה עניין חד-פעמי או תופעה שחוזרת על עצמה באירועים שאתה מתאר. אם זה עניין שחוזר על עצמו, יותר חשוב לבדוק את זה, כפי שאמרו לך במיון, בעזרת בדיקת הולטר, בדיקת אקג, אקו לב, ואולי גם מבחן מאמץ. עם זה לא הייתי משחקת, ואולי גם הייתי דוחה את הנסיעה עד לסיום הבירור. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

לרוב כן. שתל עצם שנקלט היטב, מורכב מהתקן דנטלי קבוע, שאינו מצריך החלפה. רק במקרים בהם קיים סיבוך, או כישלון של קליטת השתל, ישנו צורך להחליפו. במקרה של כישלון השתל המלווה בחוסר עצם, יתכן ויידרש ניתוח חוזר להשתלה מחדש עם תוספי רקמת עצם. שתל העצם יכול להילקח מהמטופל עצמו, מבנק העצם, מבע"ח או ע"י שתל מלאכותי. כיום ניתוחי השתל משלבים פתרון חדשני לחידוש הרקמות הפגועות כאשר בנוסף לשתל נעשה טיפול גם בחומרי גדילה חלבוניים, המשפרים תהליכי ריפוי ברקמה.

עד כמה שידוע לי, אף אחת מהתרופות שאת נוטלת אינה גורמת לתופעת לוואי של תחושת בעירה בכפות הרגליים. אבל ישנם בספרות הרפואית דיווחים על אנשים החולים במחלת מעי דלקתית (קרוהן או דלקת כיבית של המעי הגס) אשר סובלים, כחלק ממחלתם, גם מפגיעה בעצבים פריפריים, אשר יכולה להתבטא בין היתר בהפרעות תחושה. על מנת לבדוק אם אכן בכך המדובר, אני ממליצה לך ללכת לנוירולוג, אשר ככל הנראה ימליץ על ביצוע בדיקת EMG. הטיפול בכך דומה לטיפול במחלת המעי הדלקתית, לכן חשוב להגיע לאבחנה, מכיוון שניתן לטפל בבעיה ולשפר את המצב. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

דלקת תת-חריפה בבלוטת התריס גורמת לפגיעה ברקמת הבלוטה, ומתאפיינת בכמה שלבים קליניים התואמים את המתרחש בבלוטה. בשלב ראשון, בשל הפגיעה הדלקתית, מתרחש שחרור בלתי מבוקר של הורמוני הבלוטה אשר מאוחסנים בה. זהו השלב שמקביל קלינית ומעבדתית לפעילות היתר של הבלוטה, ובו מופיעות הבעיות שאת מתארת, כולל הזעת יתר. שלב זה בדרך כלל אורך 8-6 שבועות. הוא בהכרח מוגבל בזמן, מכיוון שהמאגרים של ההורמונים מידלדלים בגלל השחרור הלא מבוקר. בשלב זה מתחילה תת-הפעילות הקלינית והמעבדתית, ולעיתים היא סימפטומטית (עייפות, עלייה במשקל, אי-סבילות לקור, דופק איטי ועוד), ולעיתים לא. שלב זה נמשך בדרך כלל 4-2 חודשים, ולאחר תקופה זו הבלוטה בדרך כלל מתאוששת מהדלקת וחוזרת לתפקוד רגיל. מבחינה מעבדתית, בשלב פעילות היתר רואים רמה גבוהה שלהורמוני בלוטת התריס (T3 ו- T4) ורמת TSH נמוכה. זהו מצב הפוך ממה שקורה בשלב תת-הפעילות וההתנרמלות ההדרגתית בחזרה לפעילות הרגילה. אופייניים למחלה זו שקיעת דם מוחשת (בדיקת דם שבודקת באופן לא ספציפי קיום של מצבים שונים, בעיקר דלקתיים), וכן מציאות של נוגדנים למרכיבים שונים של הבלוטה. אך יש לציין שנוגדנים ניתן למצוא גם במחלות אחרות של בלוטת התריס שאינן דלקת תת-חריפה, כמו מחלת השימוטו ומחלת גרייב. הבדיקה שמאפשרת להבדיל בין דלקת תת-חריפה לסיבות אפשריות אחרות של פעילות יתר של הבלוטה היא בדיקת מיפוי של בלוטת התריס עם יוד רדיואקטיבי. לא ציינת שעברת בדיקה כזו. אני לא חושבת שתשישות של כמה חודשים (יותר מחודש-חודשיים) מוסברת על ידי דלקת תת-חריפה בלבד. יתכן שיש מחלה אחרת של הבלוטה, ואולי באמת יש לזה קשר לאנמיה. אין לי מידע עליך ועל התסמינים שלך על מנת לדעת. המחלה אינה מידבקת. כפי שציינתי לעיל, התסמינים שלה מופיעים פחות או יותר בטווחי הזמן של השלבים השונים, אין הרבה מה לעשות כדי להקל אותם, פרט לטיפול סימפטומטי אנלגטי, הורדת חום, ובמקרים מסויימים של תת-פעילות עם תסמינים קשים - מתן זמני של הורמוני בלוטה תחליפיים עד להתאוששות. חשוב להיות במעקב אנדוקרינולוגי מסודר. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

לפי מה שאת מתארת, נראה כי מדובר באוכל שנתקע בחריצים בשקדים. זו בעיה נפוצה יחסית. גושים אלה הם חומר רקוב המורכב מתאים מתים, חיידקים רבים ושאריות מזון. הם מצטברים בשקעים בשקדים והם גורם שכיח לריח רע מהפה. היות שהם נוצרים בגלל החריצים שעל פני השקד, אין דרך למנוע אותם זולת החלקת פני השטח של השקד, וזאת על ידי הסרה מלאה שלו או החלקתו בלייזר. שתי הפעולות כרוכות בניתוח, אך בלייזר הניתוח פחות כואב. גרגור במי פה או ניקוי על ידי חיטוט בשקד עשויים להקל חלקית על הבעיה. בברכה ד"ר שמואל הייטנר - אינפומד קרא עוד