שאלות ותשובות - עמוד 446

התשובה היא כן. אחת מתופעות הלוואי של ניתוח לכריתה נרחבת של הערמונית היא אי שליטה על שלפוחית השתן, לפחות בזמן הקרוב לאחר הוצאת הצנתר (קטטר). הבעיה נגרמת בד"כ בשל הצנתר שהוחדר לשלפוחית בניתוח, ולכן עם הזמן לאחר הוצאת הצנתר המצב משתפר. יש לציין כי לא מדובר באי שליטה מוחלטת על השלפוחית, אלא בטפטוף אקראי של שתן. נדיר למצוא חוסר שליטה מוחלטת וצורך בהחדרת קטטר קבוע.

כיום בעולם נכנסה טכניקה ניתוחית חדשה יחסת באמצעות שימוש ברובוט לפרוסקופי. אין מדובר בניתוח לפרוסקופי רגיל, שכן את הניתוח מבצעת מכונה (רובוט), המופעלת מרחוק ע"י המנתח. המנתח יושב ליד סימולטור, ומבצע את התנועות הניתוחיות, בעוד שזרועות הרובוט מוחדרות בצורה לפרוסקופית אל תוך הגוף, ומבצעות את התנועה בדיוק ויציבות רבה. מדובר בטיפול חדשני ויקר, ומרבית המרכזים בארץ אינם מבצעים את הניתוח בשיטה הזו, לפיכך מדובר בסוג טיפול שאינו נפוץ בארץ.

משך ההחלמה לאחר ניתוח לכריתת ערמונית נרחבת הוא יחסית ארוך. המטופל צריך להישאר באשפוז לרוב למשך כשבוע, לעיתים פחות. צנתר מוחדר לשלפוחית למשך של כשבועיים שלושה, ולכן אין אפשרות בחזרה לעבודה בזמן הזה. בנוסף, לאחר הניתוח המטופל לרוב חש אי נוחות וכאבים באזור, וישנו צורך בשיכוך כאב. יש לאפשר זמן החלמה מספק לרקמה, ואין לבצע פעולות נמרצות או פעילות גופנית בשבועות לאחר הניתוח. יש לציין, כי ההחלמה מהניתוח אינה אך ורק פיזית, ולרוב המטופל יפיק תועלת משיחות לסיוע נפשי להתמודדות עם המחלה ותוצאות הניתוח.בהתאם לחומרת המחלה ייקבע הטיפול ההמשכי לאחר מכן (קרינה).

טיפול הקרינה, אשר נקרא לעיתים brachytherapy, נעשה לעיתים כטיפול משלים לאחר ניתוח כריתת ערמונית נרחבת בשל גידול סרטני בערמונית. הקרינה הינה ממוקדת לאזור הערמונית, ומטרתה להרוס תאי גידול נוספים אשר עלולים להיוותר ברקמה לאחר הניתוח. אמנם אצל חולים רבים הכריתה מסירה את כל הבלוטה בשלמותה, אולם בכ-30% מהמקרים תאי גידול עלולים להופיע שוב לאחר זמן באזור הערמונית. הוספת קרינה כטיפול משלים מורידה את שיעור הישנות הגידול בחזרתו המקומית באופן ניכר.

ירידה של עודפי משקל גדולים לרוב משאירה חותם על הגוף בצורה של עודפי עור וקפלים, אשר אינם תמיד נותנים מראה אסתטי במיוחד. בד"כ מומלץ לבצע תהליך ירידה במשקל באופן הדרגתי, על מנת לאפשר לעור החלמה והסתגלות לשינויים בפיזור רקמות השומן בגוף, וכן ביצוע פעילות גופנית ממוקדת על חיזוק השרירים, על מנת לאפשר להם לעצב את הגוף במקומות בהם הייתה רקמת שומן רבה. במידה ולא עושים זאת, נותרים עם לא מעט עודפי רקמה, בייחוד עור מדולדל ותלוי, אשר ניתן להסירו כמעט לרוב רק באמצעים ניתוחיים.

לרוב כן, כתלות בסיבת הפניה לניתוח, שכן במקרים בהם נדרשים תיקונים משמעותיים של הרקמה, לרוב המנתח יעדיף להתמקד בניתוח יחיד, ולא לשלב או לעקב סוגים רבים של פרוצדורות. מבין הניתוחים האסתטיים האחרים נהוג לשלב ניתוח לתיקון מבנה הלסת או הגדלת הסנטר עם ניתוח למתיחת עור הצוואר, מתיחת פנים או הזרקות בוטוקס להסרת קמטים. יש לקחת בחשבון כי ביצוע מספר רב של פעולות כירורגיות בפנים, מגביר את הסיכון לתופעות לוואי בניתוח, גם כן למשך זמן החלמה ארוך יותר, יותר צלקות, נפיחות וטראומה מקומית לרקמה.

מדובר בפרוצדורות הנעשות כחלק או בנפרד מניתוח לתיקון מבנה הלסת:

הקטנת סנטר (chin reduction) נעשית ע"י הסרת בליטה משמעותית בסנטר, הגורמת לו להיראות בולט קדימה משאר מבנה הלסת. לעיתים זה נעשה ע"י חיתוך עצם עודפת.

הגדלת סנטר (chin augmentation) תעשה לרוב באמצעות החדרת שתל רקמה, סחוס או עצם, או שתלים מלאכותיים, ע"י יצירת "כיס" של רקמת חיבור תת-לסתית, המאפשרת את קליטת השתל.

הגדלת סנטר נעשית כחלק מתיקון מבנה הלסת אצל אנשים שנולדו עם לסת קטנה (microgenia).

אני בת 35. במשך הרבה שנים בבדיקות Ferritin התוצאות שלי נמוכות - מקסימום 6. הרבה שנים מחפשים את הסיבות ולא כל כך מוצאים. הגסטרואנטרולוגית שלחה אותי לעשות בדיקת גסטרוסקופיה ובדיקת קולונוסקופיה. בביופסיה מצאו 3 קטעי רירית אפורה בקוטר עד 3 ס"מ. היה חשש לצליאק. בבדיקות נוספות של אימונולוגיה קיבלתי את התוצאות הבאות: ENDOMYSIAL AB- NEGATIVE TRANSGLUTAMINASEׂIGA AB קטן מ-3U/ML GLIADIN IgG/IgA 26.2 (0.00-20.00) הגליאדין גדול מהנורמה שהיא עד 20. ואצלי היא 26.2. IMMUNOGLOBULIN A 242.0 (70.00-400.00) האם לפי הבדיקות האלו אפשר בוודאות להגיד שיש לי צליאק? האם אני צריכה להתחיל דיאטה בלי גלוטן? האבחנה של מחלת צליאק נעשית על סמך ביופסיית המעי הדק. הבדיקות השונות מאששות את האבחנה או מהוות אינדיקציה לביצוע הביופסיה באדם האוכל גלוטן. שיפור במצב בעקבות הימנעות מגלוטן הם הוכחה למחלה. הבדיקות שלך לא חד-משמעיות, ולכן אני ממליץ על התייעצות עם הגסטרואנטרולוג לגבי התחלת דיאטה מתאימה. ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית [01/04/2010] קרא עוד

כל הכבוד על היוזמה! פעילות גופנית היא תמיד מבורכת, ואצל חולי סוכרת החשיבות והיתרונות של פעילות גופנית גדולים עוד יותר. ככלל, פעילות גופנית מורידה את רמות הסוכר ולא מעלה אותה. יכול להיות שבעקבות השינויים באורח חייך יהיה עליך להתאים את הטיפול התרופתי שלך מחדש. כמו כן, ישנם מצבים, כמו המצב שנקרא "אפקט שומוגי", שבהם ירידה ברמת הסוכר במהלך הלילה גורמות ליצירת גלוקוז על ידי הגוף ולרמת סוכר גבוהה בבוקר. אי אפשר להגיד מה המצב אצלך מבלי לבדוק אותך. לכן אני ממליץ לך להיפגש עם הרופא המטפל ולדון עימו על כך. המשיכי להתאמן. בהצלחה! ד"ר יעקב אולך - אינפומד קרא עוד

בהחלט ייתכן כי התופעות שאת מתארת קשורות לגמילה או להתנקות של הגוף מכדורי ההרגעה שנהגת להשתמש בהם משך תקופה ארוכה. תהליך הגמילה בהחלט אינו נעים, זה ממש כמו הגמילה של נרקומנים, אבל, זה ישתלם! אני שמחה לקרוא כי בסך הכל את נמצאת במגמה חיובית בחיים, שאת עוזרת לעצמך להגיע למצב טוב יותר ובריא יותר. זה נהדר. כדאי לבצע את תהליך הגמילה בצורה מאד מאד הדרגתית ואיטית, על מנת שתצליחי למרות הקושי. אם כעת יש תקופה קשה במיוחד, אפשר לעצור התהליך לזמן מה, ולהמשיך בהפחתת כדורי ההרגעה בעוד כמה שבועות או אפילו בעוד כמה חודשים. לאחר כל שינוי תרופתי, כדאי לתת לגוף זמן מה להגיע לשיווי משקל מחודש. לאחר מכן יהיה קל יותר לחדש את תהליך הגמילה. אז גם תחושי בטוחה יותר מבחינה נפשית. לא צריך למהר, אבל חשוב להיות עקביים ולא להתיאש. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד