שאלות ותשובות - עמוד 445

אני מצדד בגישה הרפואית הכירורגית השמרנית. כאשר מדובר בבעיה גופנית הניתנת לטיפול ניתוחי, אבל החולה אינו סובל ואין סיכון לבריאותו או להידרדרות המצב בעקבות אי-טיפול, ניתן להמתין עם הניתוח. לכל פעולה ניתוחית יש יתרונות וחסרונות, והרפואה, ובמיוחד בתחום הכירורגיה, החלה לשקול בשנים האחרונות את כדאיות הניתוח. כך, בשנים האחרונות, חל מפנה בגישה הניתוחית לבקעים (הרניה), ומאמר מקיף שפורסם לפני כמה שנים הדגיש שלא כל בקע מצריך ניתוח, ושהפניה גורפת לניתוחים גורמת נזקים משמעותיים יותר מאשר גישה ניתוחית סלקטיבית. החודש פורסמה עבודת מחקר בעיתון הרפואי הנחשב Lancet בנושא ניתוחי התעלה הקרפלית לאנשים עם סבל בינוני, ובו נעשתה השוואה בין מנותחים למטופלים שקיבלו טיפול שמרני (סד תומך, פיזיותרפיה, גלי קול). התוצאות הראו יתרון קל בלבד לגישה הניתוחית. עם זאת, בדיון שנערך לאחר מכן, הזהירו המומחים מפני טיפול ניתוחי לכל המטופלים, והובאו נתונים הממליצים על טיפול שמרני. הגישות הניתוחיות לבעיות שאינן מסכנות חיים או בריאות אלא נועדו לשיפור איכות החיים נבדקות כיום בשבע עיניים. בפניה לרופא מנתח יש לקבל תשובה ברורה לגבי אופציות הטיפול השונות. לפני כמה ימים פנה אלי מטופל כדי להתייעץ לגבי בעיה כירורגית אחרת. ההמלצה שקיבל בבית חולים מרכזי היתה לעבור ניתוח, ואמנם נקבע לו מועד וניתנו לו הטפסים המתאימים. לאחר שקיבלתי ממנו את כל המידע הנחוץ, בדקתי אותו וקיבלתי עוד מידע כללי על מעשיו ותוכניותיו, המלצתי לו לא לעבור את הניתוח, בניגוד להמלצת המנתח בבית החולים. לאחר שהמלצתי והסברתי את המלצתי, הופתעתי לשמוע שהתור שנקבע לו בבית החולים היה לעוד שנה. המלצתי להימנע מניתוח קיבלה משנה תוקף לאור זאת, והמטופל הבין היטב את המלצותי והסכים להן. בברכה, ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

חשיפה למים חמים אכן יכולה לפגוע באשכים, להשפיע על ייצור הזרע, וכך לפגוע בפוריות, אך זה לא קורה בהכרח. חשוב לא להגזים בחשיפה למים חמים במיוחד. אם יתעוררו בעיות אם אתה ובת זוגתך תנסו להיכנס להריון, פנה לבדיקה. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

הסימפטומים שציינת בשאלתך, הכוללים עייפות וחוסר תיאבון, הם סימפטומים כלליים שיכולים לנבוע מהרבה סיבות שונות. לפי שאלתך אתייחס לשתי נקודות אפשריות. ציינת כי חמותך עברה ניתוח לכריתת בלוטת התריס לפני חצי שנה, אך לא ציינת מה היה הרקע לניתוח, ולא אם הכריתה היתה מלאה או חלקית. לאחר כריתה של בלוטת התריס, בייחוד אם הכריתה היא מלאה, יש לבדוק את תפקודי בלוטת התריס, על מנת לזהות תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם). את תפקודי בלוטת התריס בודקים על ידי בדיקת רמת ה- TSH ורמת ה- FT4 בבדיקת דם פשוטה. אם הבלוטה אינה מתפקדת במשך זמן רב, המטופל חש מגוון תופעות, ביניהן גם עייפות ועלייה במשקל ועוד. לכן אני ממליצה לחמותך לבדוק את תפקודי בלוטת התריס שלה. אם הבלוטה אכן לא מתפקדת, ניתן לקבל את הורמוני הבלוטה בצורת תרופה בשם אלטרוקסין. נקודה נוספת שציינת היא הפרעה בתפקודי הכבד שנראו בבדיקות הדם של חמותך. לכבד יש תפקידים רבים. הוא משתתף בחילוף החומרים, הוא מסנתז מרה, הוא מווסת את כמות הסוכר בדם, והוא מאחסן ומפרק שומנים. הכבד מסנתז חומרים חשובים לקרישת הדם ויש לו תפקיד חשוב בסילוק רעלים. משום שהכבד משתתף בכל כך הרבה פעולות, הוא גם מושפע מהרבה מאוד דברים, ביניהם זיהומים, תרופות, רעלים, תזונה, השמנה, שומנים בדם, סוכרת, מחלות אוטואימוניות (שבהן הגוף תוקף את עצמו), הפרעות גנטיות (תורשתיות), אלכוהול ועוד. לכן יש סיבות רבות שיכולות להוביל להפרעה בתפקודי הכבד. לא ציינת אם חמותך סובלת ממחלות נוספות, לא ציינת אם היא נוטלת תרופות, לא ציינת מהי מידת שתיית האלכוהול שלה, ואם ידוע שהיו לה מחלות כבד בהווה או בעבר. גם לא ציינת אם תוצאות אלו חדשות או אם הן ידועות מזמן. אם אלה תוצאות חדשות, אני ממליצה לחזור על בדיקות תפקודי הכבד. אם אכן יש הפרעה אמיתית בתפקודי הכבד, יש לפנות לרופא המשפחה על מנת לשקול יחד איתו (הוא מכיר את המטופלת) מהי הסיבה האפשרית להפרעה. בהצלחה ד"ר שרון בר-שי - אינפומד קרא עוד

טרשת נפוצה היא מחלה אידיופתית (idiopathic), כלומר לא ידוע מהו הגורם הספציפי למחלה. ההנחה כיום היא שהמחלה נגרמת על ידי צירוף של כמה סיבות (multifactorial). ישנם גורמי סיכון מוכרים, שכאשר הם מתקיימים, הסיכון לחלות בטרשת נפוצה גדל. אחד מהם הוא האיזור הגיאוגרפי: המחלה שכיחה יותר בחלקו הצפוני של כדור הארץ (שם בת דודתך מתגוררת). ישנו גם גורם סיכון גנטי בטרשת נפוצה משפחתית. רמת הסיכון שמציינים מחקרים שונים שונה. עבור אדם בריא עם אח או אחות חולים, הסיכוי לחלות הוא בין 3 ל-5 אחוזים. אין בדיקה גנטית לאיתור "נשאות". היות ציינת שאת מעוניינת להיכנס להריון, לא ידועה השפעה שלילית של טרשת נפוצה על הריון ועל העובר. ד"ר גיא פישמן - אינפומד קרא עוד

בניגוד למיתוס הקיים, בקיעת קרום הבתולים ממש תמיד מלווה בדימום, אך יש מקרים שבהם בהחלט מופיע דימום לאחר האקט או במהלכו. עם זאת, לרוב הדימום אינו מסיבי כפי שאת מתארת אותו. האם ייתכן שמדובר במחזור? האם האקט היה כוחני או אלים? במקרים כאלה יכולה להיות פציעה הגורמת לדימום מסיבי יותר. אם הדימום נמשך, ואינו המחזור החודשי, בהחלט יש מקום לפנות לבדיקה אצל רופאת נשים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

ישנן כמה דרכים לטפל בבריחת שתן בגברים. לרוב, השלב הראשון הוא טיפול התנהגותי הכולל הפחתה של כמות השתיה, הימנעות משתיית משקאות עם קפאין, ומתן שתן בזמנים קבועים. תרגילים המערבים את רצפת האגן יכולים גם כן לשפר את השליטה במתן שתן. ישנו גם טיפול תרופתי וגם טיפול באמצעים פיזיים כגון פדים, מכנסונים וה "Cunningham clamp". אם כל האמצעים האלה אינם יעילים, ניתן לשקול גם הליך כירורגי, אם חושבים שזה יפתור את הבעיה. אני מציע לך לקבוע פגישה עם אורולוג ולדון עמו באפשרויות הקיימות. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד קרא עוד

כאבים בגידים סובבי הכתף (rotator cuff) גורמים למגבלה וכאבים בחלק גדול מן האוכלוסייה. הקרעים הנפוצים ביותר הם אלה הנגרמים כתוצאה משינויים ניווניים הקשורים לגיל מתקדם. לרוב, כניסיון טיפול ראשוני, ניתן טיפול שמרני הכולל תרופות נגד כאבים ונוגדי דלקת, פיזיותרפיה או טיפולים אחרים. רק אם נכשל הטיפול הזה, או כאשר יש קרעים גדולים, יש מקום לטיפול ניתוחי ראשוני. הייתי ממליץ שתפנה לאורתופד כדי שיסקור בפניך את אפשרויות הטיפול. בהצלחה ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

בתקופות משבר כמו שאתה מתאר, בהקשר של תחילת החורף, יחד עם חובות ותנאי חיים מלחיצים, בהחלט אפשר לעלות את המינון של תרופה שעוזרת, ולקוות שהיא תעזור קצת יותר. דווקא לקראת תחילת טיפול CBT מומלץ לא לעלות את מינוני התרופות, כיוון שאז יש "סכנה" שלא תסבול מספיק, והמוטיבציה שלך לשינוי ולמאמץ שיידרש בטיפול הקבוצתי לא תהיה מספיקה. האם אתה יודע מהו זמן ההמתנה המשוער עד שתתחיל להשתתף בקבוצה? אני ממליצה לעבוד יחד עם הפסיכיאטר/ית המטפלת שלך, כך שאם כרגע יש החמרה במצבך, תוכל לעלות את המינון, אבל לקראת ההתחלה של CBT כדאי שתתחיל לרדת במינון התרופות, וקודם כל במינון תכשירי ההרגעה כמו קסנקס ואסיוול. שיהיה בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

כיום פותחו מגוון רחב של טיפולים אסתטיים לטיפול ושיפור רקמות צלקתיות, ולא חייבים לפנות לניתוח בראש וראשונה: שיוף העור- יכול להיעשות ע"י צריבה כימית (פחמן דו חמצני) או ע"י קרני לייזר, הגורמים להסרת אי סדירויות ממשטחי העור המצולקים. גם טיפול זה אינו מאפשר סילוק מלא של הצלקת. קילוף (פילינג)- ע"י הסרת שכבות תאים עליונות של העור, באמצעות חומר כימי, אשר יעיל לטיפול בצלקות שטחיות מאד, ובעלות צבע בהיר. חומרי מילוי- למשל ע"י שתלי רקמה הממלאות את העור המצולק, או זריקות קולגן. שתלי רקמה נחשבים המומלצים ביותר לטיפול בצלקות עור הפנים עקב אקנה וולגריס.

אכן מדובר בתופעת הלוואי המתסכלת ביותר של ניתוח לכריתה נרחבת של הערמונית. ידוע כי מרבית הגברים שעוברים את הכריתה יסבלו מאין-אונות בלתי הפיכה, כאשר הסיכויים לכך עולים ככל שהמטופל מבוגר יותר. בגברים מתחת לגיל 60 אשר בעבר לא סבלו מבעיות בתפקוד המיני, ובניתוח לא הוצאו עצבי הזקפה (nerve-sparing surgery), מדובר על שיעור של כ-30-50%. לעומת זאת, בגברים מעל גיל 70 הסיכון עולה לכ-80% ואף יותר במקרים בהם הוצאו עצבי הזקפה בניתוח. כיום המנתחים משתדלים לבצע יותר ניתוחים בשיטות השומרות על העצבים, אולם יש לציין כי במקרים של ממאירות נרחבת לא תמיד אפשר להימנע מכריתת העצבים, וכאן בא לידי ביטוי שיקול בריאות החולה והסרת הגידול במלואו. כדאי לבקש מן הרופא לשוחח על העניין עמך לפני הניתוח.