שאלות ותשובות - עמוד 477
מאת: מערכת אינפומד
13/05/2013
חשוב מאד לספר לנוירולוג בדיוק מה קרה בשני האירועים שתיארת. האירועים המתוארים יכולים להיות התעלפות, פרכוס (כמו באפילפסיה), או תופעה התנהגותית כתוצאה ממתח רגשי. על מנת לברר אם יש קשר לנטילת הריטלין, כדאי לבקש מהמורה שראתה את האירועים שתתאר אותם במדויק כדי לאפשר לנוירולוג לעמוד על טיבם. בנוסף, אם הילד עדיין לא נבדק אצל פסיכיאטר ילדים, כדאי שייבדק. בדרך כלל אירועים נוירולוגיים כמו התעלפות או פרכוס אינם מלווים בבכי, בצרחות או בהסתתרות מתחת לשולחן. התנהגויות אלו מכוונות לכך שייתכן כי הילד נמצא במצוקה רגשית וזקוק לעזרה בתחום זה, והפסיכיאטר/ית ידע לאבחן מה הבעיה ולהמליץ על טיפול מתאים. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
13/05/2013
מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
13/05/2013
לצואה של האדם בדרך כלל יש משקל סגולי גבוה משל מים בשל מרכיביה - סיבים, חיידקים, שאריות מזון - ולכן היא שוקעת. צואה שצפה במים מעידה על כך שהיא מכילה שיעור גדול של חומר עם משקל סגולי נמוך מזה של המים, וחומר זה הוא במרבית המקרים שומן. צואה שומנית (סטאטוריאה) היא צואה עם ריח חריף במיוחד, אשר צפה בשירותים, והיא כאמור הסיבה השכיחה למצב שאתה מתאר. שומן לא אמור להגיע לצואה. רובו ככולו נספג במערכת העיכול שלנו, משום שגופנו נוטה לנצל את כל מקורות האנרגיה שהוא מקבל מהתזונה, ושומן הוא מקור אנרגיה מצויין. שומן בצואה הוא מצב פתולוגי המחייב בירור. אחת הסיבות האפשריות היא נטילת תרופות הפוגעות בספיגת השומן. תרופות אלו הן בדרך כלל תרופות הניתנות כדי לסייע בהפחתת המשקל ( קסניקל היא תרופה מקבוצה זו, אך יש נוספות). סיבה אפשרית אחרת היא בעיה בספיגה של השומנים במערכת העיכול. הבעיה יכולה להיות במעיים עצמם (מחלות דלקתיות, גנטיות, זיהומיות ועוד), בהגעת האנזימים המפרקים שומן למעיים, או בהגעת מלחי המרה החשובים לספיגת השומן. מקור האנזימים המפרקים שומן הוא הלבלב, כך שמצבים שבהם יש פגיעה בלבלב, או בדרך של מיץ הלבלב למעיים, יכולים להוביל לכך. בעיות בייצור, בהפרשה או בהגעת מיץ המרה למעי יכולות להוביל לצואה שומנית. בכל אופן, עלייך לעבור בדיקת צואה על מנת לשלול או לאשש את האבחנה. לאחר מכן תצטרך להמשיך בבדיקות המכוונות לסיבה לבעיה, ובהתאם לכך ייקבע הטיפול. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
13/05/2013
איקאקלומין היא תרופה יעילה ובטוחה יחסית. תמיד כדאי להתחיל השראת ביוץ עם תרופה זו, ורק אם הטיפול נכשל או אם מסיבה כלשהי לא נכון להשתמש בתרופות אחרות. ניתן להעלות את המינון עד 5-4 טבליות ליום ולבצע 6-3 מחזורי טיפול עם איקאקלומין לפני שעוברים לטיפול אחר. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
13/05/2013
כמות הטלת השתן התקינה אצל מבוגר היא בין 800 מ"ל ל-3000 מ"ל ביממה. אתה מעלה בעיה שכיחה וחשובה. הטלת שתן בתדירות גבוהה יכולה להיות תוצאה של שתי קבוצות גדולות של סיבות. האחת היא כמות שתן רבה מן הרגיל, והשניה היא גירוי של שלפוחית השתן ותחושת מלאות גם כאשר כמות השתן קטנה. הסיבה השכיחה ביותר לעלייה של כמות השתן הנוצרת היא שתייה מרובה. יכולות להיות גם סיבות פתולוגיות רבות לייצור מוגבר של שתן על ידי הכליות: סוכרת לא מאוזנת, טיפול במשתנים, אי-ספיקת לב, מחלות הורמונליות ומחלות כליה שונות. הסיבות לעלייה בתדירות מתן השתן בשל גירוי של שלפוחית השתן כוללות פרוסטטה מוגדלת, בעיקר בגיל מבוגר יותר, קור, דלקת בדרכי השתן, תסמונת השלפוחית הרגיזה ועוד. אם תכיפות הפעמים שאתה חש צורך ללכת לשירותים מפריעה לך, אני מציע לך לפנות לרופא המטפל על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהתרשם. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
13/05/2013
הטיפול המשולב כולל לרוב שתי אנטיביוטיקות ותרופה המעכבת הפרשת חומצה בקיבה. הטיפול המשולש הוא חיוני לארדיקציה (חיסול החיידק) של החיידק הליקובקטר פילורי הנמצא בקיבה. לא מומלץ לפורר את הכדורים. פגיעה בשלמות הכדורים, וערבובם עם מים, מפריעה לספיגה תקינה ולפעילות תקינה של החומר האנטיביוטי ושל עיכוב החומצה. הטיפול עלול להיות בלתי יעיל עקב כאשר מפוררים את הכדורים. אם אינך בטוח לגבי אופן נטילתם של כדורים, יש להיוועץ עם הרוקח בבית המרקחת שבו אתה רוכש אותם. אני ממליצה לך להתחיל לתרגל נטילת כדורים בשלמותם. בהצלחה ד"ר שרון בר-שי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
13/05/2013
מחלת חום המופיעה באופן חריף, ומלווה בכאבי שרירים וכאב ראש מתאימה בעיקר לזיהום ויראלי. אם נצרף לכך את בדיקות המעבדה - ספירת דם תקינה, חריגות קלות ברמות אנזימי הכבד והשריר, ורמת CRP (מדד דלקת) גבוהה - האבחנה של זיהום ויראלי חריף היא הסבירה ביותר. החריגה ברמת הסוכר אינה משמעותית (האם הבדיקה נלקחה בצום?). מאחר שברוב המוחלט של המקרים, זיהומים אלה חולפים מאליהם ללא צורך בטיפול, לא מקובל לערוך בירור שמטרתו לאבחן את הווירוס הספציפי. עם זאת, אם התסמינים אינם חולפים, או אם נוספים תסמינים אחרים, יש בהחלט מקום להרחיב את הבירור על מנת לקבוע אבחנה. אבל זה, כאמור, נדרש במקרים נדירים בלבד. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
13/05/2013
הידבקות היא סוג של צלקת בתוך הרחם, הנגרמת עקב הפלות חוזרות או ניתוחים שונים בחלל הרחם, כולל ניתוחים קיסריים. הידבקויות יכולות לגרום למחזור דליל או להפסקת המחזור ולקשיים בכניסה להריון, והן מעלות את הסיכוי להפלות. מצב זה מאובחן בעיקר על ידי היסטרוסלפינוגרפיה - צילום רחם וחצוצרות. בדרך כלל מסירים הידבקויות בפעולה כירורגית. בין 40% ל-80% מהנשים נכנסות להריון לאחר הסרת ההידבקויות. הזמן הדרוש כדי להיכנס להריון משתנה מאישה לאישה. הרחם צריך לבנות את עצמו מחדש, והדבר לוקח זמן. שיהיה בהצלחה! ד"ר יעקב אולך - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
13/05/2013
ניתוח לכריתת שקדים נעשה במרבית המקרים באנשים אשר סובלים מדלקות גרון חוזרות ונשנות המצריכות טיפולים אנטיביוטיים ממושכים. בחלק מהמקרים המטופלים סובלים מסיבוכים של דלקת שקדים כגון מורסה (אבצס) פריטונסילרית, שהיא גוש של תהליך זיהומי דלקתי בסמוך לשקד, המצריך ניקוז על ידי ניתוח קטן. סיבה נוספת ופחות שכיחה לכריתת שקדים, היא שהשקדים מוגדלים וגורמים להיצרות של דרכי האוויר העליונות, דהיינו באזור הלוע. ברוב המקרים הללו החולה סובל מנחירות ומהפסקות נשימה בשינה. המצב יותר שכיח באנשים שמנים, ואבחנת הפסקות נשימה בשינה נעשית במעבדת שינה, בבדיקה הנקראת פוליסומנוגרפיה. ההחלטה על ניתוח נעשית לפי תדירות הזיהומים ולפי מציאותן או אי-מציאותן של הפסקות נשימה בשינה הנובעות מחסימת דרכי האוויר. זהו ניתוח שכיח והוא נחשב לניתוח עם מעט סיבוכים, אולם בכל ניתוח יכולים להיווצר סיבוכי הרדמה וסיבוכים כגון זיהומים ודימומים. גם אין לשכוח שניתוח אינו מעלים לחלוטין את האפשרות לזיהומים בלוע: גם אנשים שעברו ניתוח לכריתת שקדים יכולים לסבול מדלקת גרון, אולם במרבית המקרים זה קורה לעתים רחוקות יותר מאשר לפני הניתוח. לא ניתן לענות על שאלתך אם כדאי או לא כדאי לעבור את הניתוח הואיל וזו החלטה שצריכה להיעשות על ידיך יחד עם משפחתך ועם הרופא המטפל. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
13/05/2013
טיפול תרופתי נוגד דיכאון בדרך כלל מתחיל להשפיע רק לאחר כ-4 שבועות, ולכן, בשלב זה, כדאי להמשיך בטיפול ללא שינוי ולהמתין. לאחר כ-5 שבועות של טיפול מומלץ לשוב לביקורת אצל הרופא שאבחן את מצבך והמליץ על הטיפול, ואז להחליט ביחד איתו לגבי ההמשך. חשוב לדעת כי התרופה רמוטיב מתאימה במיוחד למקרי דיכאון בחומרה קלה עד בינונית. במצבי דיכאון בחומרה קשה יש לשקול טיפול בתכשיר מסוג SSRI. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד