שאלות ותשובות - עמוד 525

שלום, לגבי אוסטאוארתריטיס של מפרק הירך ישנן כמה המלצות לא תרופתיות: 1. ירידה במשקל 2. תרגול גופני כולל פיזיותרפיה לשמירת טווחי תנועה וחיזוק שרירים. 3. נעליים טובות ומתאימות ו/או מדרסים מיוחדים. 4. חימום המפרק. 5. שימוש באביזרי עזר כמו מקל, סד מיוחד. אופציות טיפול תרופתיות כוללות: 1. שימוש בנוגדי כאבים ודלקת מקבוצות שונות- דוגמת נקסין. 2. הזרקה של סטרואידים למפרק 3. הזרקה של חומצה היילורונית למפרק. כאן מדובר על טיפול של מספר זריקות, בד"כ 3, בו מוזרק חומר המופק בהנדסה גנטית בשם hylan G-F 20 או של חומר המבוסס על בע"ח כמו סחוס כרבולת תרנגולים. 4. שימוש בכדורי מגה גלופלקס המכילים שילוב של כונדרויטין וגלוקוזאמין - הנושא עדיין נחקר. 5. שימוש בכדורי קולכיצין. מידע בנושא כדאי לקבל מאורטופד. קרא עוד

לא ציינת באיזה שבוע את נמצאת ? האם היה לך יתר לחץ דם הריוני בהריון הקודם או האם את סובלת מיתר לחץ דם כרוני ללא קשר להריון ? האם אבחנו אצלך סוכרת הריונית בהריון הקודם ? ישנן תרופות ותכשירים שונים שהוצעו כמסייעים בהורדת הסיכון לרעלת הריון, אך הם עדיין נמצאים בשלב של מחקרים. אחת התרופות שנבדקה היא אספירין. אספירין נמצא כיעיל בהורדת הסיכון לרעלת הריון בקבוצות של נשים בעלות סיכון גבוה לפתח רעלת הריון. בנשים בעלות סיכון נמוך-בינוני הוא לא הוכח באופן מובהק כיעיל. רופאים ממליצים לנשים בסיכון גבוה ליטול אספירין במינון נמוך החל משבוע 12-14 של ההריון עם המלצה להפסיק אותו 5 ימים לפני תאריך הלידה המשוער, על מנת להוריד את הסיכון לדימום כבד בזמן הלידה. תכשיר נוסף שהוצע הוא מתן סידן, שמסייע בהורדת לחץ דם. נעשו מספר מחקרים שהוכיחו את יעילותו בהורדת הסיכון לרעלת הריון, אך בעיקר בנשים עם סיכון גבוה לפתח רעלת הריון. זה נאמר בהסתייגות, כיוון שהמחקרים נעשו על קבוצות קטנות של נשים ויש צורך להגדיל את המאגר על מנת להגיע למסקנות מהימנות. לאור הרקע שלך חשוב שבשליש השלישי של ההריון תהיי תחת ניטור מתמיד ובדיקה של לחץ דם, ספירת דם - רמת טסיות, תפקודי כליה - קראטינין וחלבון בשתן בכל ביקור אצל הרופא/ה. מומלץ שתתייעצי עם רופא/ה הנשים המטפל/ת שלך לגבי נטילת אספירין וסידן ויחד גם תבנו תוכנית מעקב על מנת להוריד את הסיכון לפתח רעלת הריון. קרא עוד

הבדיקות שמומלץ לבצע במקרה זה הן: לחץ דם ודופק, ECG, בדיקת פעילות של בלוטת התריס (TSH), תפקודי כבד, רמות אלקטרוליטים, תפקוד כלייתי. תדירות הבדיקות נקבעת על פי מצבו של כל חולה. ככל שהחולה יציב יותר תדירות הבדיקות יכולה להיות נמוכה יותר. עם כל שינוי במינון או בתרופה. מומלץ לבצע בדיקת דם מתאימה כדי לראות כיצד הדבר משפיע. גם אם יש שינוי בתסמינים יש לבצע בדיקת דם. לדוגמה: עייפות, חולשה ועלייה במשקל יכולים להעיד על תת-פעילות של הבלוטה, השתנה מרובה בלילה, אצירת שתן, בצקת ואצירת נוזלים- מעידים על בעיה בתפקוד הכלייתי, שתן כהה, צואה כהה או דמית, כאבי בטן, בחילות, הקאות, וחולשה כללית -יכולים להעיד על בעיה בתפקוד הכבד. חשוב לדווח לרופא המטפל על כל שינוי בהרגשה הכללית. מינוני התרופות הנ"ל תקינים. יש סיכון להשפעה מצטברת על דיכוי ההולכה בלב על-ידי ריתמקס (פרופאפנון) ונורמיטן (אטנולול), ועל כן חשוב לבצע בדיקות שגרתיות של ECG קרא עוד

לא ציינת אם בדיקת הסוכר בוצעה בצום. אם כן, לפי התוצאה יש לך סוכרת. במצב זה, יש להקפיד על דיאטה דלת פחמימות, לבצע פעילות גופנית על בסיס קבוע, ומומלץ לרדת במשקל במיוחד באזור המותניים אם יש עודף משקל. למחלת הסוכרת יש השלכות ארוכות טווח על מערכות רבות בגוף - מערכת הלב וכלי הדם, הכליות, העיניים ומערכת העצבים. שמירה על ערכי סוכר מאוזנים עוזרת מאוד במניעת סיבוכים אלה. בנוסף לשינוי באורח החיים, יש לסוכרת גם טיפול תרופתי. הכדור הראשון שניתן הוא גלוקופאג' (מטפורמין). המוגלובין A1C משקף את ממוצע רמת הסוכר בדם במהלך שלושת החודשים שקדמו לביצוע הבדיקה. שינוי (עלייה) של 1% ברמת המוגלובין A1C משקף עלייה של 30 מ"ג/ד"ל ברמת הסוכר בדם, כך שערך המוגלובין A1C של 6% משקף ממוצע של 135 מ"ג/ד"ל בערכי הסוכר, בעוד 9% למשך משקף ממוצע של 240 מ"ג/ד"ל. רצוי לשמור על רמת המוגלבין A1C קרובה ביותר ל-6%. לגבי כולסטרול, בנוסף לטיפול התרופתי יש להקפיד על תזונה דלה בשומן רווי (שומן מן החי). הסיבה השכיחה ביותר לעלייה ברמת הטריגליצרידים היא תזונה עשירה בפחמימות. לגבי רמת הקראטינין, לא הבנתי אם הבדיקה היתה איסוף ל-24 שעות, או אם מדובר ביחס אלבומין/קראטינין. כמו כן לא ציינת את הערכים, ולכן לא אתייחס לנתון זה. תוכלי לשאול את הרופא המטפל. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

כאשר מסתמים בלב אינם נסגרים כראוי, יש דלף של דם בין שני החלקים אותם מחבר המסתם (למשל, פרוזדור וחדר בלב, החדר ואבי העורקים). קשה לענות על השאלה בלי לדעת אילו הם המסתמים הדולפים ומה מידת הנזק שנגרם להם - שכן נתונים אלה משנים את הביטוי הקליני. אם הדליפה קלה - ייתכן שלא יהיה לכך ביטוי ואין צורך בשום טיפול. לעיתים ניתן לתקן את המסתם הפגוע ולעיתים יש צורך בניתוח החלפה. כדאי ללכת לקרדיולוג עם כל הנתונים, ולבדוק מה המלצתו. קרא עוד

נוירופיברומטוזיס היא אחת המחלות הגנטיות השכיחות ביותר. למעשה, השם מאגד שתי מחלות שונות למדי. האחת שכיחה (NF-1) והשנייה נדירה יותר (NF-2). נוירופיברומטוזיס היא מחלה גנטית, המאופיינת בגידולים רבים שצומחים מן הציפוי הסיבי של עצבים (נוירופיברומה). תוכלי לקבל מידע על המחלה באתר של האגודה למלחמה בסרטן: http://www.cancer.org.il/...&innerparentId=3391 קרא עוד

בחלק מסוגי העור, הצטלקות מופיעה בגוון כהה יותר מגוון העור. ככל הנראה, תאי צבען שמצויים בעור מופעלים יותר לאחר החבלה, ולכן חל שינוי בגוון העור. יש בפורטל שלנו התייחסויות לשינוי בגוון העור (היפרפיגמנטציה): http://www.infomed.co.il/questions/q_042809_8.asp קרא עוד

בגיל 8 חודשים התינוקת צריכה כבר לשבת ללא תמיכה, להגיע לעמידה תוך אחיזה ולהתחיל להרים עצמה לעמידה, וכן להתחיל להגיע לישיבה בכוחות עצמה. נראה לי שיש איחור התפתחותי במוטוריקה גסה. פני למומחה להתפתחות הילד להערכה וטיפול. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

עליכם לפנות לייעוץ רופא עור ופלסטיקאי על מנת להגיע להחלטה משותפת לדרך הפעולה העתידית. להלן מספר טיפולים אפשריים לצמצום גודל צלקת גדולה: 1. ניתוח הקרוי revision scar. 2. חבישות ג'ל סיליקון / אבץ. 3. טיפולי הקפאה בחנקן נוזלי- כל 20-30 יום. 4. טיפול באמצעות קרני לייזר. קרא עוד

הבעיה ממנה את סובלת אינה מכוונת למערכת מסוימת, ולכן נדרש בירור של מקורה. ממצא של נוזל חופשי באגן הקטן בכמות קטנה הוא תקין, ולרוב אינו מצריך בירור כלשהו. הממצאים בעמוד השדרה הם בעלי אופי ניווני, ועשויים להימצא בקרב האוכלוסייה, המבוגרת בעיקר, גם בלא שמורגשת כל בעיה. כאבים במפשעה אינם שכיחים בבעיות עמוד שדרה. יש לכן להרחיב את הבירור לכאבים אל תחומים רפואיים נוספים על פי המלצתו של הרופא המטפל. בברכת רפואה שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד