שאלות ותשובות - עמוד 526
מאת: מערכת אינפומד
תסמונת התעלה הקרפלית מתבטאת בלחץ על העצב המדיאלי שעובר בתעלה הקרפלית באיזור מפרק כף היד. התסמונת שכיחה יותר אצל אנשים המבצעים עבודות מאומצות בידיים, ולאחר פציעות במפרק כף היד, וכן יותר שכיחה בנשים, אך גורמים נוספים יכולים לגרום לתסמונת, ביניהם דלקת, ראומטואיד ארתריטיס, מחלות מערכתיות כגון לויקמיה, סרקוידוזיס, סוכרת, הריון וגם בחולי דיאליזה. הטיפול בתסמונת תלוי בחומרת הפגיעה ובגורם לתסמונת. אם הסיבה ידועה, כגון סוכרת, יש לטפל בכך קודם. הטיפול יכול להיות שמרני ולכלול חבישת סד, הזרקת סטרואידים מקומיים; או ניתוחי, אם הטיפול השמרני נכשל. לא ציינת מהי חומרת התסמונת ולכן אמליץ לך לפנות לרופא המומחה לכף יד ולהתייעץ איתו לגבי הטיפול הנכון ספציפית למקרה שלך. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אני ממליצה על בדיקה אצל כירורג שד , אולם בנוגע לשאלותייך: חוסר סימטריה בשדיים היא תופעה מאוד שכיחה בגיל ההתבגרות, ובדרך כלל מסתדרת עד סוף גיל ההתבגרות - אצל הרוב זה סביב גיל 18, אבל יש כאלה שאצלן זה מסתדר בגיל מאוחר יותר. אם ההבדל הוא משמעותי - ניתן לעשות ניתוח - הקטנת צד אחד או הגדלת הצד שני. כאבים בשדיים אף הם תופעה שכיחה מאוד, ובדרך כלל לא מסוכנת. הכאבים בד"כ נובעים משינויים הורמונליים, עשויים להופיע לפני מחזור , ויכולים להיגרם ע"י גלולות. הפסקת קפאין יכולה להביא להקלה משמעותית בכאבים אצל מרבית הנשים , תוך מספר שבועות. אנא קראי עוד כאן- http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2307-12421,00.html קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
קשה מאוד לענות על שאלתך, שכן לא ברור איזה סוג של תרופה הומאופתית קבלה הילדה. ברוב המקרים תרופות הומאופתיות אינן גורמות לנזק, משום שהן מכילות ריכוזים נמוכים מאוד של חומר פעיל. לעומת זאת, קיימות תרופות טבעיות אחרות, שעשויות להיות מאוד מסוכנות. לא נראה שדלקת הריאות של בתך קשורה לטיפול ההומאופתי. תוכלי לברר אצל ההומאופת מה הכילה התרופה שנתן לבתך, ולבדוק עם רופא הילדים שלה אם החומר עשוי לגרום לבעיה בריאותית. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ראשית, המידע הרפואי שסיפקת מוגבל מכדי שאפשר יהיה לתת לך תשובה מדויקת. חסר מידע בסיסי כמו ההיסטוריה הרפואית המדוייקת, וכמובן תוצאות בדיקות העזר העדכניות. באופן כללי, ניתן לומר כי כל החמרה במצבך או ירידה ביכולתך הגופנית מצדיקה ביקור אצל הקרדיולוג. בנוגע להאטת קצב תוך כדי פעילות גופנית, ישנם כמה גורמים אפשריים, הכוללים נזקים ותיקים כתוצאה מאוטם הלב, הפרעות במערכת ההולכה החשמלית בלב, ואף תוצאות של הטיפול התרופתי (מינון יתר של חוסמי בטא או בולמי תעלות סידן, לדוגמה). במקרה שלך, הדימיטון הוא חשוד מוביל, והורדת המינון עשויה לפתור את הבעיה. כאשר מופיע קצב לב נמוך כל כך (40 פעימות לדקה), בעיקר אם הוא מלווה בתסמינים נוספים, כדוגמת חולשה ניכרת והתעלפות, מומלץ לפנות בדחיפות לבדיקת רופא במרפאה או בחדר מיון, לצורך הערכה ראשונית על ידי בדיקת אקג, לאיתור הגורם לקצב הלב המואט. מכל מקום, מומלץ להתייעץ עם הקרדיולוג המטפל, אשר מכיר את פרטיך ואת עברך הרפואי בנוגע לתופעה זו. שילוב התרופות שאתה מקבל מקובל ביותר. אם תביט היטב במידע שפורסם באתר בנוגע לשילוב דיובאן עם תרופות נוספות, תבחין כי ההערה התייחסה לסובלים מאי-ספיקת לב, אשר בהם נמצאה תועלת ירודה בשילוב 3 סוגי תרופות, אחת מהן היא חוסמי בטא, והשתיים האחרות משתייכות לתרופות הפועלות על מערכת רנין-אנגיוטנסין, על חלקים שונים בה. הראשונה היא מעכבי ACE והשניה חוסמי הרצפטור לאנגיוטנסין 2, אשר הדיובאן משתייך אליה. מהמידע מסרת משתמע כי בשלב זה אינך סובל מאי-ספיקת לב, שלא היתה מאפשרת מאמץ גופני מתמשך, אלא ממחלת לב איסכמית. גם אינך מטופל בשילוב המשולש המפורט לעיל, אלא רק בשתי תרופות מתוכו, ולכ, ההערה לעיל אינה רלוונטית לגביך בשלב זה. ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר, או בשפה רפואית, ניתוחים באריאטריים, מבוצעים באופן שגרתי בכל בית חולים בארץ. לפני ההחלטה על ניתוח חייבים לעבור בירור יסודי ומקיף במרפאת השמנת יתר, ולפי נתוני המטופל מחליט המנתח, לפי נסיונו האישי, איזה סוג ניתוח יבוצע. שאלתך נוגעת לאחד מסוגי הניתוח, התקנת טבעת מסביב לקיבה, הגורמת להקטנה משמעותית ביותר של נפח הקיבה הזמין ולהפרעה משמעותית ביכולת לאכול כמויות גדולות. ניתוח זה מבוצע בהרדמה כללית, ובדרך כלל בגישה לפרוסקופית, ללא חתך גדול בבטן. התופעה שתיארת אכן יכולה להיות אחת מתופעות הלוואי האפשריות בסגירה, חסימה או תזוזה של הטבעת. אני מציעה לך לפנות לרופא המנתח לבדיקה. לעוד מידע על הניתוח ראי את הדף הבא: http://hcd2.bupa.co.uk/fact_sheets/html/gastric_band.html קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
קצב, ציסאפריד (פרפולסיד), מעכבי MAO, ליתיום, קארבאמאזפין, פניטואין, סימטידין, קלונידין, תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית (בנזודיאזפינים, תרופות אנטי-פסיכוטיות, בארביטוראטים), תרופות ממשפחת ה SSRI (פלואוקסטין, פארוקסטין, פלובוקסאמין), תרופות לטיפול בהצטננות ובאלרגיות. הערות נוספות: עשויים לחלוף מספר שבועות עד שההשפעה נוגדת הדיכאון תורגש במלואה. אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא. הפסקת התרופה תיעשה בהדרגתיות. יש לדווח לרופא המרדים או למנתח על נטילת תרופה זו במידה והנך צפוי לעבור ניתוח והרדמה כללית, או במידה והנך עומד לעבור צילום רנטגן תוך שימוש בחומרי ניגוד. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
זהו ללא ספק ממצא שיש להעריך אותו. אינני יודעת אם מדובר בבלוטת לימפה, בבקע מפשעתי או בדבר מה הקשור לאשך, אך כל בלוטה שאינו חולפת מחייבת הערכה, במיוחד אם היא גדלה. גש אל רופא המשפחה שלך, כדי שיוכל לשאול את השאלות הרלוונטיות, לבדוק אותך ולהפנות אותך להמשך בירור בהתאם לממצאים. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
CK או CPK הוא אנזים המצוי בכל תאי השריר בגוף, כולל שריר הלב. כל פגיעה או מאמץ מוגבר של שריר יכולה לגרום לעליה ברמת ה- CK בבדיקת הדם. מצבים אלה כוללים פגיעה בלב, כגון אוטם שריר הלב, מאמץ גופני מוגבר, זריקה לשריר, מכת חום ועוד. אם את מבצעת פעילות גופנית באופן סדיר, זו בהחלט יכולה להיות הסיבה לכך שרמת ה- CK אצלך מעט גבוה מהנורמה, ואם זה המקרה, אין לכך משמעות קלינית. על מנת לאשר אבחנה זו ניתן לבצע בדיקה חוזרת לאחר שבוע ללא פעילות גופנית. במקרה כזה צפוי שהרמה תרד באופן משמעותי. במקרה שלך, רמת ה- CK הגבוהה ממושכת, ולכן פחות סביר שמקורה בבעיה בלב, שכן במקרה כזה, העלייה חדה ובדרך כלל קשורה לכאבים בחזה או לקוצר נשימה. תת-פעילות של בלוטת התריס גם היא סיבה אפשרית לרמה גבוהה של CK, אך רמת ה- TSH שציינת תקינה. בכל מקרה, אני ממליצה שתפני לרופא המטפל על מנת להתייחס לתוצאה עם כל הנתונים הרלוונטיים, כדי להחליט אם יש צורך לחזור על הבדיקה. מידע נוסף תוכלי למצוא בקישורים באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=30 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
תולעים בצואה שכיחות, בעיקר בילדים בגיל הגן ובבני משפחתם. בדרך כלל מדובר במחלה משפחתית, ואם רק אחד מבני המשפחה מטופל הסיכוי להיפטר מהתולעים נמוך. מומלץ לפנות לרופא המשפחה אשר עשוי לבצע בדיקת צואה לכל בני המשפחה, ולהמליץ על טיפול נוגד תולעים בקרב כל בני המשפחה. [27/09/2000] קרא עוד