שאלות ותשובות - עמוד 528

יכולים להיות גורמים שונים לספירת זרע נמוכה: דליות באשכים (וריקוצלה) - מצבור של ורידים מורחבים בחבל הזרע, בדרך כלל יותר בצד השמאלי של המפשעה. במצב זה ניתן לרוב לשפר את ספירת הזרע על ידי ניתוח. נזק לצינור הזרע - זה יכול להיות מצב מולד, או להופיע עקב זיהום, חבלה, ניתוח. במצב זה, תאי הזרע מיוצרים אך אינם מועברים בעת הפרשת הזרע. נוגדנים כנגד תאי זרע - מצב נדיר בו הגוף מייצר נוגדנים הפוגעים בתאי הזרע. בעיה בייצור תאי הזרע - מצבים גנטיים מולדים, כגון תסמונת קליינפלטר, בעיות הורמונליות שונות ועוד. לא ציינת מדוע ביצעת את הבדיקה ומה היה מספר תאי הזרע, לכן קשה להתייחס ספציפית למצבך. מומלץ לחזור שנית על הבדיקה, ואם התוצאה אינה תקינה - להתייעץ עם אורולוג. מידע נוסף תוכל למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/glossary/g_2778.htm קרא עוד

Charcot Marie Tooth היא מחלה נוירולוגית תורשתית שמאופיינת בהתנוונות איטית ומתקדמת של שרירי הרגל התחתונה, כף הרגל, כף היד והאמה, וכן אובדן קל של התחושה באצבעות הידיים והרגליים. התסמינים עשויים להיות שונים מחולה לחולה. יש חולים שיסבלו מתסמינים קלים מאוד, אם בכלל, כמו קשת גבוהה בכף הרגל והפרעות קלות בהליכה. חולים אחרים עשויים לחוש כל אחד מהתסמינים הבאים במידת חומרה שונה מאדם לאדם: הפרעות בתפקוד היד וביציבות, עוויתות בשרירי הרגליים והאמות, אובדן רפלקסים תקינים בגפיים, חולשת שרירים ברגליים ובידיים, עקמת, והפרעות בראייה ובשמיעה. ישנן מספר מוטציות גנטיות שעשויות לגרום למחלה, והן משפיעות באופן שונה על התורשה של המחלה. הצורה הנפוצה ביותר של המחלה היא אוטוזומלית - דומיננטית, כלומר אם לאחד ההורים יש את המחלה, יש סיכוי של 50% שהילדים יחלו. עם זאת, קיימות צורות תורשה אחרות עם פחות סיכוי להעברה לילדים. התסמינים מופיעים בדרך כלל עד גיל 30. אין טיפול במחלה, למעט טיפול תומך במדרסים, נעליים מיוחדות ופיזיותרפיה. המחלה אינה קטלנית ולא פוגעת בתוחלת החיים. רוב החולים בה ממשיכים לעבוד כרגיל, ונדירים המקרים בהם יש צורך בכסא גלגלים עם הזמן. מחלה זו היא המחלה הנוירולוגית התורשתית הנפוצה ביותר. שמה ניתן לה על פי שמותיהם של שלושה רופאים צרפתיים אשר גילו אותה בסוף המאה ה 19. היא מאובחנת בבדיקה נוירולוגית קלינית ובבדיקת EMG. כמו כן קיימת בדיקה גנטית לקיומן של חלק מהמוטציות הגורמות למחלה, בבדיקת דם. לפרטים נוספים קרא כאן: http://www.ninds.nih.gov/disorders/charcot_marie_tooth/charcot_marie_tooth.htm קרא עוד

בכל בדיקה הכרוכה בקרינת רנטגן יש אחוז מסוים מהקרינה שפוגע בכל הגוף. ככל שהאיבר הנבדק מרוחק מהאשכים, כך מידת הקרינה לאשכים נמוכה יותר. בבדיקת CT של השיניים המרחק מהאשכים גדול, ולכן הקרינה שמגיעה לאשכים נמוכה מאוד, ואינה צפויה לגרום לפגיעה בזרע, במיוחד אם מדובר בבדיקה הנעשית לעיתים רחוקות. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

קרינה קוסמית נמצאת בכל מקום, את נחשפת אליה בכל שעה ביום. בטיסה החשיפה לקרינה קוסמית מוגברת, רמת הקרינה שווה לזו של צילום חזה אחד. בהריון ניתן לעשות צילום חזה אם יש צורך ברור בכך. לכן את גם יכולה לטוס אם יש צורך ברור לעשות זאת. ההחלטה היא שלך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

בהחלט לא. בדיקות דם לסוגיהן (ספירת דם, בדיקת סמני סרטן) יכולות להעלות חשד לקיומו של סרטן, אולם הן בהחלט אינן יכולות לזהות אותו או לאבחן סרטן בוודאות. לשם כך דרושות בדיקות נוספות, כמו בדיקות הדמיה וביופסיה. [16/07/2006] קרא עוד

שמה הגנרי של התרופה הוא Fluoxetine , וזה אכן פרוזק. הפסקת התרופה צריכה להיות הדרגתית ובהתאם להנחיית רופא שמכיר אותך ובדק אותך. אם הרופאה שלך אינה ממליצה להפסיק, תוכלי לשאול אותה מדוע והאם תוכלי לקבל חוות דעת נוספות. לגבי השאלות הנוספות - אין סכנת התמכרות לפרוזק. תופעות הלוואי העיקריות מפורטות בקישור בפורטל שלנו- http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=210 קרא עוד

במהלך ההריון ישנם שינויים הורמונליים שמשפיעים גם על בלוטת התריס ותפקודה. מידע על שינויים אלה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_070706_8.htm קרא עוד

תאי הדם הלבנים הם התאים של מערכת החיסון בגופנו. קיימים סוגים שונים של תאי דם לבנים. העיקריים הם הנויטרופילים והלימפוציטים. אחוז הנויטרופילים או הלימפוציטים מכלל תאי הדם הלבנים משתנה במצבים שונים. למשל, במצבים של זיהומים חיידקיים יש עליה באחוז הנויטרופילים בדם. מאידך, בזיהומים ויראליים פעמים רבות רואים אחוז גבוה של לימפוציטים. מאחש שמדובר ברמה יחסית של התאים בדם, עליה באחוז של קבוצה אחת באה על חשבון ירידה באחוז של קבוצה אחרת. המצב תקין ופיזיולוגי לחלוטין. סביר להניח שעברת זיהום מעיים קל ביום הבדיקה, ושאחוז הנויטרופילים היה גבוה מהנורמלי, ושהדבר בא על חשבון אחוז הלימפוציטים, שביום הבדיקה היה נמוך מהנורמלי. אין כל סיבה לדאגה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

כל בדיקה מכניסה את הנבדק או הנבדקת למתח רב, ועל כן מנסים למצוא סימנים: אם ככה אז הבדיקה תקינה, אם אחרת אז לא. אין כל סימנים, על תוצאת הבדיקה ניתן ללמוד תמיד רק כאשר מתקבלת תוצאה רשמית ביד, ועד אז הכל ספקולציות. קרא עוד

קשה לי להתייחס אל מחלתה של בתך מבלי לשמוע עליה פרטים נוספים ולבדוק אותה, ולכן אתייחס אל בדיקות המעבדה בלבד, שאני בספק אם הן קשורות אל מחלת החום ממנה סבלה. כדי להעריך ולברר את מחלת החום (שלא הבנתי אם היא עדיין נמשכת), עליכם לפנות אל הרופא המטפל ששלח אותה לבדיקות הדם, כאשר תתקבלנה התשובות המלאות של כל הבדיקות. כדאי גם לציין שאם הבדיקות נלקחו במהלך מחלת חום, המחלה עשויה להחמיר את תוצאות הבדיקות. תוצאות המעבדה האלה מתאימות לאנמיה קלה מחוסר ברזל. אנמיה מוגדרת כירידה במספר תאי הדם האדומים או בריכוז ההמוגלובין. ערכי ההמוגלובין משתנים באופן ניכר עם הגיל, ולכן ההגדרה של אנמיה שונה בכל גיל וגיל. בילדים בגיל שנה, הגבול התחתון של ההמוגלובין הוא 11, ולכן ערך של 10 מעיד על אנמיה קלה, שהגורם לה, לפי תוצאות הבדיקות, הוא חוסר ברזל. אנמיה מחוסר ברזל שכיחה בגילאי 9 חודשים עד שנתיים, כאשר רכיבי התזונה עניים בברזל והרזרבות בגוף דלות, ולכן חוסר תזונתי שלו מתפתח בקלות. בישראל חסר בברזל שכיח במיוחד. ב-10/2006 פורסם סקר על מצב האנמיה בקרב תינוקות של מבוטחי קופת חולים כללית. הסקר בוצע בהסתמך על נתוני מחשב של קרוב ל-35 אלף תינוקות בגיל 9 עד 18 חודשים. לצורכי המחקר, קו החיתוך ממנו ומטה הוגדרה אנמיה היה 10.5 גרם המוגלובין. שיעור האנמיה שנמצא בקרב ילדי ישראל הגיע ל - 15.5%. לאור השכיחות הגבוהה של אנמיה בארץ, מומלץ לתת לכל התינוקות בגילאי 4 עד 12 חודשים תוספי ברזל. הטיפול בחסר ברזל פשוט מאוד, וכולל מתן תוספי ברזל במינון 3 מ"ג לק"ג משקל גוף של ברזל פעם או פעמיים ביום, בין הארוחות, למשך 4 שבועות. טיפול כזה יביא לעליית ההמוגלובין ב-1 גרם. כדי לשפר את הספיגה, כדאי לתת את הברזל עם מיץ תפוזים. יש להמשיך בטיפול במשך 3-2 חודשים, כדאי למלא את מחסני הברזל. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד