שאלות ותשובות - עמוד 533

אני סטודנט לפיזיותרפיה, ובמסגרת ההכנות להתנסות הקלינית שלנו בשנה הבאה אנו נדרשים לקבל חיסונים לכמה מחלות. החיסונים הנדרשים הם נגד צהבת A, צהבת B, MMR, אבעבועות רוח, פוליו וטטנוס, ועלינו לעבור בדיקת מנטו. האם יש טעם לבצע בדיקת נוגדנים לפני קבלת החיסונים? הרופא שלי אמר שרוב החיסונים לא תקפים לכל החיים, ולכן שעדיף להתחסן ולא לבצע בדיקה כלל. לעומת זאת, רבים מבני כיתתי כן ביצעו בדיקה. הבנתי שחלק מהחיסונים ניתנים בילדות בהפרשי זמנים החל משנת לידה מסוימת, כלומר, מי שנולד (למשל) החל משנת 1998 קיבל חיסון צהבת A פעמיים בהפרשים הנדרשים. היכן ניתן לקבל מידע מהן השנים הללו? לא מצאתי מידע על השנים שבהן החלו לחסן בארץ נגד אבעבועות רוח ונגד MMR. אם אקבל את כל החיסונים שוב ללא בדיקת נוגדנים, האם יש בכך סיכון כלשהו? אין כל סיכון בקבלת החיסונים גם אם חוסנת בעבר, אם אינך אלרגי ואם המערכת החיסונית שלך אינה מודכאת. ניתן לבדוק נוגדנים לחלק מהנגיפים, למשל להפטיטיס A ולהפטיטיס B, וכן לאדמת ולחזרת. לגבי השנים שהן החלו לחסן ניתן לקבל מידע באתר האינטרנט של משרד הבריאות. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני [20/05/2009] קרא עוד

קודם כל מזל טוב! תרומבוציטים (thrombocytes), או בעברית טסיות הדם, הם חלקי תאים גדולים יותר, ותפקידם לסייע במערכת הקרישה בגוף, ועל ידי כך במניעת דימומים. במהלך ההריון ישנה עליה משמעותית בנפח הדם, ועליה קלה בלבד בייצור תאי הדם השונים, ועל כן מרבית המדדים ההמטולוגיים הנמדדים נמוכים מהנורמה. כמו כן, גורמים שקשורים למערכת החיסונית תורמים לירידה מסויימת במדדים אלה. יש משמעות גדולה למספר הטסיות: אם האם סובלת ממיעוט טסיות, התינוק נמצא בקבוצת סיכון, כלומר יש סיכוי מוגבר שגם הוא יסבול ממיעוט טסיות, מה שעשוי לגרום לבעיות במערכת קרישת הדם. אני ממליצה לא להמתין חודש, אלא לפנות אפילו לרופא המשפחה, שיחזור על בדיקות הדם ויוכל להמליץ על המשך הטיפול במקרה הצורך. בינתיים אין כל סיבה להילחץ, יתכן שלא מדובר בערכים נמוכים מאוד, והתופעה עשויה לחלוף מעצמה בקרוב. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

על שינויים ספונדילוטיים תוכל לקרוא בקישורים הבאים: http://www.infomed.co.il/questions/q_061707_10.asp קרא עוד

בבדיקת אולטרסאונד אובחנו אצלי שחלות פוליציסטיות. פניתי לגינקולוג מומחה פריון וזה הורה לי להפסיק מייד את נטילת הגלולות למניעת הריון ( יסמין) ושלח אותי לסדרת בדיקות הורמונליות ובירור קרישת דם. אמי לקתה ב- CVA בגיל 47. התקבלו תוצאות מלחיצות למדי ואין לי כעת עם מי להיוועץ כיוון שהרופא בחו"ל. אודה לכם מאוד אם תוכלו לחוות דעתכם. להלן תוצאות: קרישה: MFHR Homozygote mutation, השאר תקין. בדיקות שבוצעו ביום ה-3 למחזור, צום מ 24:00, ערנות של 3 שעות לפני הבדיקה: Testosterone total 1.5 nmol/L SHBG 64.50 nmoL/L Free androgen index 2.3 Estradiol (E2) Sens. 189 pmol/L Estradiol (E2) Progesterone 2.75 nmol/L TSH 2.96 mlU/L T4 13.5 pmol/L LH 3.1 IU/L FSH 4.1 IU/L Prolactin 182.4 mlU/L Progesterone 2.9 nmol/L Beta HCG Insulin 2.23 ulU/ml Cortisol Blood 595 nmol/L Glucose 84 mg/dl אני מניחה שאת מתכוונת ל- MTHFR, ראשי תיבות של אנזים הנקרא: Methylene Tetrahydrofolate Reductase. תוצאות הבדיקה מעידות על מחסור באנזים זה. מחסור כזה גורם לרמה גבוהה של מתיונין והומוציסטאין, דבר שמביא לקרישיות יתר. מידע מפורט בנושא תוכלי למצוא בתשובות לשאלות דומות שנשאלו כאן בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_010608_16.asp http://www.infomed.co.il/questions/q_041308_2.asp כפי שמוסבר בתשובות אלה, ניתן לטפל בבעיה, ובינתיים אין כל סיבה לדאגה. לגבי הפרופיל ההורמונלי, חשוב לדעת מהם ערכי הייחוס במעבדה בה ביצעת את הבדיקות, אך על פני הדברים, נראה שהפרופיל ההורמונלי תקין, כך שאת יכולה להיות רגועה, אך מובן לשוב אל הרופא המטפל עם תוצאות הבדיקות לצורך המשך הייעוץ ולקבלת טיפול מתאים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד [27/09/2008] קרא עוד

התקן תוך-רחמי מונע הריון בשל היותו גוף זר בחלל הרחם, וע"י כך הוא מפריע להשתרשות ביצית מופרית ועוד קודם לכן להפריה. ההתקן ניתן לשימוש בנשים שעוד לא חוו הריון, בייחוד אם הן לא יכולות להשתמש באמצעי מניעה אחר. היתרונות של התקן הן העובדה שאינו דורש התייחסות מיוחדת או מאמץ לאחר ההכנסה, יכול להישאר במקומו למשך שנים והינו יעיל. החסרונות העיקריים בנשים שעוד לא ילדו הם שכיחות מעט מוגברת לזיהומי רחם ואגן והיות הרחם קטן יותר מאשר אחרי לידה. מומלץ להיוועץ ברופא שלך ולקבל הנחיות בקשר להתקן. קרא עוד

אין ספק שחוסר אושר וסיפוק עשויים לגרום לחוסר סבלנות ולעצבנות וכמו כן לתשישות ולהחלשת מערכת החיסון, אולם עקב החום הגבוה וההקאות, נשמע שמדובר במחלה פיזית חריפה שמצריכה ביקור אצל רופא בהקדם. קרא עוד

- רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

לא ציינת כמה זמן חלף מאז הלידה. אם מדובר בחודשיים שלושה, זה תקין, והווסתות ישובו להיות סדירות. קרא עוד

תוכל לפנות לכל מחלקת פה ולסת או לכירורג פה ולסת. ישנם גם רופאי שיניים כלליים בעלי ידע וניסיון בנושא. תוכל לברר זאת טלפונית. בברכה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

קיימים שלושה סוגי תרופות המומלצים לטיפול בריפלוקס: מעכבי משאבת מימן - למשל לוסק (OMEPRAZOLE). התרופה יכולה להיות בעייתית בהריון כיוון שהיא שייכת לקבוצה C מבחינת סיכון לעובר בעת שימוש בהריון. התרופה חוצה את השליה, והיו מספר דיווחים בודדים בספרות על מומים בתינוקות שנולדו לאימהות שטופלו בלוסק במהלך ההריון. הטיםול בלוסק מומלץ רק אם התועלת לאם עולה על הסיכון לעובר. נוגדי קולטן להיסטמין - זנטק (RANITIDINE), משתייכת לקבוצה B. כלומר, בבני אדם אין עדות לסיכון לעובר בשימוש בזמן הריון. תרופה זו גם עוברת לשליה. בספרות לא דווח על מומים בעובר עקב שימוש בזנטק, אך יש להתייעץ לפני שימוש בזמן הריון. תכשירים פרוקינטיים - פרמין (METOCLOPRAMIDE), שייך גם הוא לקבוצה B, חוצה את השליה, בטוח לשימוש בזמן הריון. בכל מקרה מומלץ שתתייעצו עם רופא/ת נשים לפני התחלת טיפול בריפלוקס לגבי התרופות ואופציות נוספות לטיפול בזמן הריון. קרא עוד