שאלות ותשובות - עמוד 531

ניתן להקטין את היקף החזה ע"י הרזיה, ביצוע פעילות גופנית המחזקת את שרירי וניתוח פלסטי בית החזה להקטנת חזה. בנשים מסוימות נטילת הורמונים (כמו לדוגמה גלולות נגד הריון) עשויה להגדיל את היקף החזה באופן שהינו הפיך במידה רבה בעת הפסקת השימוש בתרופה. קרא עוד

האם את יודעת מתי אמור להתרחש הביוץ בזמן לקיחת איקאקלומין? האם את ובן זוגך קיימתם יחסי מין סביב תאריך הביוץ המשוער לאחר איקאקלומין? אולי פספסתם את תאריך הביוץ. לכן, מומלץ שתנסו שוב לפני שתעשו שינוי במינון התרופה. במידה ופעלתם נכון ובהתאם להוראות רופא/ת הנשים המטפל/ת, מומלץ שתפנו אליו/ה שוב ותתייעצו. מצ"ב קישור לתשובות בנוגע לשימוש באיקאקלומין. http://www.infomed.co.il/questions/q_062805_10.htm קרא עוד

ההשלכות הרפואיות של פעילות-יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) תלויות במידת ההפרעה (כלומר, עד כמה מוגברת רמתם של הורמוני הבלוטה) ובתגובת הגוף. מגוון הסימפטומים של פעילות יתר של הבלוטה - גדול, ובכל חולה הביטוי הקליני שונה. ביניהם ניתן למנות: עור - הזעת יתר, שינויים בציפורניים ובשיער, כתמים של היפרפיגמנטציה בעור. המערכת הקרדיו-וסקולרית - תפוקת לב מוגברת, שבמקרים קשים עשוי להוביל עד אי ספיקת לב, קצב לב מואץ, וב-10%-20% פרפור פרוזדורים. מערכת הנשימה - קוצר נשימה, שעשוי להופיע הן במאמץ והן במנוחה. מערכת העיכול - ירידה במשקל, שלשולים, הפרעה בספיגה ולעיתים הפרעה בתפקודי כבד. מערכת הדם - אנמיה ולעיתים נטיה לקרישיות יתר. מערכת המין והשתן - תכיפות במתן שתן, וריבוי מתן שתן בשעות הלילה, הפרעות במחזור החודשי. השלד- הורמוני התירואיד מעודדים פירוק עצם, ולעיתים מדכאים בעקיפין את ספיגת הסידן במעי ומעודדים את הפרשתו, ולכן גורמים לאוסטאופורוזיס ולסיכון מוגבר לשברים. מערכת השרירים והעצבים - רעד, היפראקטיביות, נטיה לשינויים במצב הרוח, חרדה, קשיי ריכוז וקשיי שינה. כמו כן אופיינית חולשת שרירים וירידה במסת השרירים. קיימות 3 אופציות טיפוליות לפעילות יתר של הבלוטה: טיפול תרופתי (במטימזול או PTU - פרופילתיואוראציל), טיפול ביוד רדיואקטיבי ובמקרים נדירים - ניתוח. בהחלט ניתן להחליף את הטיפול ביוד רדיואקטיבי בטיפול תרופתי, אם אין קונטרה אינדיקציה לכך, אולם עליך להיוועץ בכך עם האנדוקרינולוג המטפל בך. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

כאשר מסתמים בלב אינם נסגרים כראוי, יש דלף של דם בין שני החלקים אותם מחבר המסתם (למשל, פרוזדור וחדר בלב, החדר ואבי העורקים). קשה לענות על השאלה בלי לדעת אילו הם המסתמים הדולפים ומה מידת הנזק שנגרם להם - שכן נתונים אלה משנים את הביטוי הקליני. אם הדליפה קלה - ייתכן שלא יהיה לכך ביטוי ואין צורך בשום טיפול. לעיתים ניתן לתקן את המסתם הפגוע ולעיתים יש צורך בניתוח החלפה. כדאי ללכת לקרדיולוג עם כל הנתונים, ולבדוק מה המלצתו. קרא עוד

צהבת מסוג B אינה מועברת במזון. זוהי צהבת שמועברת על ידי נוזלי גוף, כלומר דם, רוק, זרע. ישנו חיסון מצוין למניעת העברה של צהבת B. החיסון כולל 3 זריקות ומומלץ לכל מי שנמצא באזור של חשיפה מוגברת לצהבת. לגבי מזון שפג תוקפו, במוצרים יבשים, כמו אלה שציינת, הסכנות נמוכות יותר מאשר במוצרים כמו חלב, בשר ודגים. אבל בכל מוצר שפג תוקפו יכולה להיות הצטברות חיידקים. ברוב המקרים, זה יגרום לקלקול קיבה בלבד. במקרים אחרים יכולים להיות זיהומים חריפים יותר. אני לא רואה סיבה לאכילה של מוצרים שפג תוקפם, בעיקר כשהתוקף של המוצרים שציינת הוא בדרך כלל ארוך. אם כבר פג התוקף, אלה מוצרים שעומדים למעלה משנה על המדפים. לא מפתה במיוחד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הריטלין הקיים בשוק מופיע בכמה מינונים: 10 מ"ג, SR המגיע בטבלית של 20 מ"ג והשחרור שלו הדרגתי ואיטי יותר, ולכן השפעתו ארוכת טווח. כמו כן קיים ריטלין LA המגיע במינונים של 20, 30 ו- 40 מ"ג. אני מפנה אותך אל שאלה שכבר נשאלה בעבר באינפומד, וכן לעמוד התרופה - שם תוכלי למצוא את כל האינפורמציה בה את מתעניינת. http://www.infomed.co.il/questions/q_100204_9.htm קרא עוד

תודה על ההערה, ואנו נוסיף תופעת לוואי זו לרשימת תופעות הלוואי של פארוקסטין (סרוקסאט). אכן פארוקסטין יכול לגרום לעליה במשקל, על אף שירידה קלה במשקל גם היא אפשרית, בעיקר בשבועות הראשונים לטיפול. באשר לרמרון, הרי שעליה בתיאבון ובמשקל היא תופעת לוואי נפוצה (עד 17% מכלל המטופלים במבחנים קליניים) , למרות שגם כאן ניתן לראות ירידה במשקל אצל חלק מהמטופלים, אולם זה פחות נפוץ. חשוב להדגיש כי לכל תרופה יש תופעות לוואי רבות ומגווונות, ולעיתים אף סותרות. רשימת תופעות הלוואי המופיעה באתר זה היא כללית ואינה מכסה את כל תופעות הלווואי האפשריות. קרא עוד

מאכלים המכילים יוד כוללים אצות, סרטנים, סרדינים, טונה, בקלה, ומלח מועשר ביוד. מידע נוסף תנמצא בתשובה לשאלה שנשאלה בעבר באינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_082103_2.htm קרא עוד

נשמע שחייבים לשלול אפשרות של דלקת ריאות, שהתפתחה משנית לזיהום ויראלי - זאת עקב השיעול הליחתי הממושך. יש לעשות זאת ע"י בדיקת רופא משפחה, צילום חזה ובדיקות דם. עצתנו לפנות שנית לרופא המשפחה ולספר לו על השינויים במצב ומהלך המחלה. קרא עוד