שאלות ותשובות - עמוד 535

כל בדיקה מכניסה את הנבדק או הנבדקת למתח רב, ועל כן מנסים למצוא סימנים: אם ככה אז הבדיקה תקינה, אם אחרת אז לא. אין כל סימנים, על תוצאת הבדיקה ניתן ללמוד תמיד רק כאשר מתקבלת תוצאה רשמית ביד, ועד אז הכל ספקולציות. קרא עוד

רופא המשפחה שלך עשה נכון, למרות שהיה עדיף להפנותך לבדיקות הדם והאולטרסאונד ביחד. באולטרסאונד אפשר לגלות כל מיני נגעים ושינויים מורפולוגיים באיברים פנימיים בחלל הבטן, ובאמצעות התמונה ניתן להגיע לאבחנה. באולטרסאונד בטן בודקים את הטחול, את הכליות, את שלפוחית השתן, את הכבד, את כיס המרה ואת הלבלב. הכאב שאת מתארת הוא כאב קלאסי להתקף של דלקת בכיס המרה או לדלקת בלבלב, אך אי אפשר אף פעם להגיע לאבחנה מבלי לעשות את הבדיקות המתאימות, לבדוק גופנית את החולה ולדעת את ההיסטוריה הרפואית שלו. התסמינים הללו יכולים להצביע על מגוון אפשרויות, שכדי לצמצם אותן יש לברר את ההיסטוריה שלך ולערוך בדיקות מכוונות. אני ממליץ לך ללכת לבדיקה ולהימנע מאכילה ושתייה מוגזמת כ-8 שעות לפני הבדיקה, על מנת שחלל הבטן ותוכן המעיים יראו בבירור. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

הממצאים העלו הגדלת בלוטות הלימפה בצוואר ובבתי השחי. כל הגדלת בלוטות יכולה להיות תגובתית, למשל לזיהום ויראלי או חיידקי, או לתהליכים דלקתיים, אולם גם יכולה להצביע על התעוררות המחלה. חשוב להשוות לבדיקות קודמות, ולהעריך עד כמה הבלוטות גדלו, ובמקרה הצורך לדגום אותן בביופסיה. רפואה שלמה קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

נדיר ביותר שישנה הישנות של מחלת גילאן-בארה (Guillain-Barré syndrome). תוארו בסך הכל 50 מקרים בכל העולם עד כה של הישנות המחלה במי שכבר חלה בה, וזה מעט מאוד. כמו כן קיים מצב, אף הוא נדיר ביותר, של התקפים מרובים של המחלה באותו אדם (נקרא Recurrent Guillain Barré syndrome). כלומר אצל הרוב המכריע של החולים שלקו במחלה לא תהיה הישנות שלה. רפואה שלמה לבנך. קרא עוד

עליך לעבור בירור, כדי להבין על איזה רקע התפתחה הקוליטיס ומהי הפריחה ממנה את סובלת. אם מדובר במחלות על רקע אוטואימוני, כמו דלקת המפרקים והאובאיטיס ממנה את סובלת, ייתכן כי ניתן יהיה לטפל בך בתרופות המדכאות את מערכת החיסון, שישפיעו על כל הסימפטומים עליהם את מתלוננת. אני מציעה לך לפנות אל הראומטולוג המטפל בך עקב דלקת המפרקים, כדי שישלח אותך לבירור נוסף, ואולי גם לביופסיה מן הפריחה, וכן לגסטרואנטרולוג שיבדוק מה הרקע להתפתחות הקוליטיס. קרא עוד

אסור להשתמש בגלולה של היום שאחרי כאמצעי מניעה קבוע. זהו אמצעי מניעה המכיל מינון גבוה של הורמונים, ומטרתו הוא לשימוש בזמן חירום בלבד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

לצערי, התהליך שאליו נכנסת יכול להיות קצר ביותר או ארוך ומורכב, תלוי בטיבו של הגוש. הימצאות הגוש מצריכה בירור, והטיפול יהיה בהתאם לאבחנה המדויקת. בכל מקרה, צריך להוציא את הגוש ולברר אם הוא שפיר או ממאיר. אם הוא שפיר, ככל הנראה לא תצטרך טיפול נוסף אלא רק מעקב. במידה הוא ממאיר, יהיה צריך לברר עד כמה התפשט, אם בכלל, ולפי זה ייקבע סוג הטיפול - אם מספיק ניתוח, או שתצטרך גם כמותרפיה והקרנות לאזור. אני מציעה שתבקש תשובות לשאלות שלך מן האורולוג המטפל בך, שכן לצערי, אין לי מספיק מידע לגביך. בהצלחה, ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

הוא סובל מכאבי ראש וחולשה כללית. אני באמת רוצה להסביר לו מה יש לו, אך הרופאים לא עוזרים לנו בכך. תשובתי אינה יכולה להחליף את תשובתו של הרופא המטפל, אך אנסה לעזור: כאבי הראש והחולשה עשויים לנבוע מאנמיה. בד"כ חלק מבירור אנמיה בקשיש היא ביצוע גסטרוסקופיה. נשמע שהנתונים שהבאת הם תוצאה של ביופסיה של רירית הקיבה שנלקחה במהלך בדיקת גסטרוסקופיה. על פי נתונים אלה, נתגלו שינויים כרוניים ברירית שחלקם דלקתיים וחלקם עשויים להיות טרום- סרטניים - אלה הם אזורי המטפלזיה. אולם אין עדות חד-משמעית לשינוי סרטני בתאי (דיספלזיה), פרט לשינויים קלים במספר בלוטות. באופן כללי התשובה לא יצאה חד- משמעית ולכן קרוב לוודאי שאינה אבחנתית. כדאי להתייעץ עם הרופא שלו בנוגע לביצוע בדיקה חוזרת בהמשך או המשך מעקב. קרא עוד

התקפי חרדה מופיעים לעיתים בתקופות של מתח מוגבר בחיים, או לאחר תקופה של עומס רגשי מכל מיני סיבות. בדרך כלל הבעיה נמשכת חודשים בודדים ודועכת מעצמה. במקרים שזה נמשך מעבר לכך, מומלץ להיעזר בטיפול, על מנת לקטוע את מעגל הקסמים של ההתקפים והציפייה להתקף נוסף. יתכן שהבעיה תשתפר גם ללא טיפול, אולם אין לדעת מה משך הזמן שזה יארך, ובינתיים ישנה פגיעה ניכרת באיכות החיים ולעיתים גם פגיעה ביכולת התפקוד. הטיפול יכול להיות תרופתי או פסיכולוגי, או שילוב של השניים. התרופות המקובלות כיום כטיפול להפרעות חרדה הם נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה- SSRI, לדוגמה רסיטל, פריזמה, סרוקסאט. ההתאמה של תרופה עבורך יכולה להיעשות על ידי פסיכיאטר/ית וגם על ידי רופא המשפחה. התרופות האלו יוצרות הקלה משמעותית בהרגשה רק לאחר נטילה של 3-2 שבועות, ואז מומלץ להמשיך עם התרופה שעזרה למשך מספר חודשים, ולאחר מכן להפסיק בהדרגה את הטיפול. לעיתים לשבוע-שבועיים הראשונים של הטיפול מוסיפים כדורי הרגעה, כדי לספק הקלה מיידית. לאחר מספר שבועות עם טיפול בתרופה SSRI יש להפסיק באופן הדרגתי, לפי הוראות הרופא, את השימוש בתרופת ההרגעה. שמות של תרופות הרגעה לדוגמה: לוריבן, קלונקס, אלפרליד. טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy או CBT) נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה. מידת יעילותו דומה לזו של תרופות, והוא כרוך בפחות תופעות לוואי. הוא נמצא יעיל במיוחד למניעת הישנות של הבעיה. מסיבה זו מומלץ לשקול גם את האפשרות הזו ולא רק את הטיפול התרופתי. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד