שאלות ותשובות - עמוד 54

הפרעה טורדנית-כפייתית, OCD, היא בעיה כרונית, אולם צורת ההתבטאות של ההפרעה לאורך זמן, וגם חומרתה, שונים מאד בין אדם לאדם. אצל מיעוט מהאנשים עם הבעיה, ההפרעה ממשיכה באופן כמעט רצוף לאורך שנים, ואז מומלץ להמשיך את הטיפול התרופתי כל החיים. אצל רוב האנשים עם הבעיה, מתקיים במשך החיים מצב בסיסי עם מעט מאד סימפטומים, עם תקופות של החמרה הנמשכות כמה שבועות עד כמה חודשים. ההחמרה מופיעה בדרך כלל בתקופות בהן יש עלייה במתח בחיים, בשל שינויים המתרחשים בחיים באופן נורמלי, כגון גיוס לצבא, חתונה, עבודה חדשה וכדומה. לגבי ילדים ונערים שהגיעו לטיפול בגלל OCD, נמצא במחקרים שטיפול בתרופות מקבוצת ה- SSRI הביא להחלמה מלאה אצל כ-50% מהם, ולהחלמה חלקית - כלומר להישארות של חלק מהסימפטומים, או להפחתה בעוצמתם - אצל 25% נוספים. יש לציין כי בדרך כלל בודקים המחקרים שנה או שנתיים לאחר הפסקת טיפול תרופתי, ואין מספיק מידע על מה שקורה במהלך החיים, למשל לאחר 10 או 20 שנה. ניתן לשער כי חלק מן הנערים נזקקו בתקופות מסוימות בחייהם לחידוש של הטיפול התרופתי, באופן זמני. על פי מחקרים עדכניים, הטיפול האופטימלי ב- OCD כולל שילוב של טיפול תרופתי ושל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT - Cognitive Behavioral Therapy) קרא עוד

כשמקבלים טיפול באלטרוקסין ומגיעים לאיזון תפקוד הבלוטה, לא אמורים להופיע תסמינים של תת-פעילות. אני ממליצה לך לפנות לאנדוקרינולוג, לצורך הערכת הטיפול ושינוי המינון, במידת הצורך. מידע לגבי תזונה ותת-פעילות בלוטת התריס תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_080707_2.asp קרא עוד

ריפלוקס של דרכי השתן, או vesicoureteral reflux, מדורג ברוב המקרים לפי הדמיה שנקראת VCUG, בדיקה בה מוזרק חומר ניגוד אל מערכת השתן ואפשר לראות בה, כאשר התינוק נותן שתן, את האנטומיה של דרכי השתן שמובילות מהכליות אל שלפוחית השתן. הדירוג הוא מ-1 עד 5, ודרגה 5 היא החמורה ביותר. לא ציינתם בשאלתכם מתי אובחן הריפלוקס ואם בנכם סובל מבעיות אחרות. אני מניח שהריפלוקס התגלה עוד בזמן ההריון עקב הרחבת אגני הכליה, ומאוחר יותר אובחן כגורם להרחבת אגני הכליות. הגישה הראשונית בזמן אבחון ריפלוקס בדרגה כזו היא אומנם טיפול אנטיביוטי מניעתי, שתכליתו למנוע דלקות של דרכי השתן. ריפלוקס הוא אחד מגורמי הסיכון הידועים להתפתחות דלקות כאלו. במקרה של דרגה 5, שילוב של ריפלוקס ממושך ודלקות בדרכי השתן יכולים אף להוביל למצב של אי-ספיקת כליות חמורה. הטיפול הטוב ביותר בריפלוקס בדרגה כמו של בנכם הוא בסופו של דבר תיקון כירורגי. כאן נכנסים לתמונה שיקולים נוספים וחשובים לפיהם קובעים את מועד ודרך הניתוח. זהו שילוב של שיקולים של הרופא המטפל ושל משפחת הילד, והדברים שצריכים להכריע הם טובת הילד ומניעת נזק מתקדם לכליות לאורך זמן. ההחלטה מתקבלת בסופו של דבר על סמך הערכה קלינית של מצב הילד, והערכת תפקודי הכליות לפי בדיקות מעבדה או בדיקות נוספות, כמו מיפוי כליות. ישנם היום טיפולים כירורגים מתקדמים ביותר ששיעורי ההצלחה שלהם מרשימים מאוד ושכרוכים במעט מאוד סיבוכים לאחר הטיפולים. כמובן שטיפול זה צריך להיעשות על ידי אורולוג מומחה לילדים. טוב שהריפלוקס אובחן בשלב מוקדם, משום שעובדה זו תורמת להצלחת הטיפולים מאוחר יותר. אני בטוח שהרופאים המטפלים בילדכם יוכלו לשתף אתכם בהמשך בשיקוליהם לגבי דרך הטיפול הנכונה והמתאימה ביותר. יש לי הרושם שאתם מקבלים את הטיפול הנכון עד כה. בהצלחה! ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

החור מתמלא עם הזמן ברקמה ונסגר לחלוטין. במידה ואין כאבים, דימום או תסמינים אחרים - אין סיבה לדאגה. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

משקל של 132 ק"ג הוא אכן משקל גבוה, אך לא ציינת מה הגובה שלך, כך שלא ניתן להעריך באיזה עודף משקל מדובר ומה מדד מסת הגוף (BMI) שלך. השמנת יתר היא גורם סיכון למחלות רבות, והיא נמצאה כמקצרת את תוחלת החיים בהשוואה לאנשים שאינם סובלים מעודף משקל. נוסף על הדיאטות הסטנדרטיות ועל פעילות גופנית - קיימות שיטות נוספות לסייע בירידה במשקל. לפני בחירת הטיפול המתאים ביותר עבורך, צריך לוודא כי אתה מוכן לשינוי באורח החיים שיגרור החלטה על ירידה במשקל, שכן מחקרים מראים כי מדובר בפקטור משמעותי מאוד בהצלחת הירידה במשקל. קיים טיפול תרופתי המסייע בהרזיה - תרופות המונעות ספיגת שומנים במעי (כמו קסניקל) ותרופות המדכאות את התיאבון (כמו רדוקטיל). התרופות מסייעות בהרזיה, אך הן לא יעבדו בלי דיאטה ופעילות גופנית. אפשרות נוספת, שנשמרת לאלה שסובלים מעודף משקל ניכר ומסיכון בריאותי גבוה הוא ניתוח לקיצור קיבה. אני מציעה שתיגש אל רופא המשפחה שלך, ותדון איתו באופציות הטיפוליות. בהצלחה. תוכל לקרוא עוד על השמנה כאן: http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=9530 קרא עוד

על מנת לברר ולפתור את הבעיה יש צורך בבדיקה מלאה שתכלול : הערכה של מנח קרסוליים הערכה של יציבה כללית הערכה של אורך שרירי הרגליים מישוש ברך ושוק לחיפוש מקור הכאב בדיקת ההכנה לפני ואחרי הריקוד בדיקת ברך - יציבות / מצב הרצועות / מניסקוסים / מצב הפיקה ועוד ... לכל אלה ולעוד גורמים יתייחסו במכון הפיזיותרפיה וטיפול מתאים יומלץ. מומלץ בחום לפנות לאורתופד ובהמשך למכון פיזיותרפיה ולהתחיל בירור יסודי. עד הבדיקה אני ממליץ להימנע מפעילות הגורמת לכאב חזק כ"כ. ניתן לרקוד בעצימות נמוכה יותר או פחות זמן, אולי לשנות לסגנון עדין יותר. ניתן לנסות לרקוד עם מגן ברך ולראות אם יש שיפור. לא בריא ליצור גירוי לרקמה שברור שנפגעת מהפעילות וייתכן שהנזק מצטבר. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות קרא עוד

המינון המקובל של סימביקורט הוא 1-2 שאיפות פעמיים ביום. המינון המקסימלי הוא 4 שאיפות פעמיים ביום. בתקופות בהן יש החמרה באסתמה (עונות מעבר, זיהום ויראלי) ניתן להעלות מעט את המינון, כך שאם אתה נוהג לקחת שאיפה אחת - להעלות לתקופה קצרה לשתי שאיפות. אסור להפסיק את הטיפול בתקופות של הרגשה טובה, משום שהסטרואידים שבמשאף מדכאים את התגובה הדלקתית של הסימפונות, והפסקת שימוש תגרור אחריה הופעת התקף אסתמטי. הסימביקורט הוא טיפול מונע לאסתמה. שימוש בו לא יגרום לנזק בזמן התקף חריף, אבל שני המרכיבים שבו הם ארוכי טווח - ולכן הוא לא יביא לשיפור מיידי בזמן ההתקף. בהתקפים חריפים יש לטפל בבטא אגוניסטים קצרי טווח, כמו, למשל, ונטולין. פנה אל רופא המשפחה שלך, או אל רופא ריאות שעוקב אחריך, כדי לקבל הסבר באשר לטיפול באסתמה. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

לעיתים הדימום הווסתי מלווה בקרישי דם. סביר מאד להניח שאין קשר בין הופעת הקרישים לאחרונה לבין נטילת הגלולות, הואיל ואת נוטלת אותן כבר כשנה. בכל אופן אם התופעה נמשכת, ואם מלבד קרישי הדם הדימום הווסתי ארוך יותר או רב יותר, יש מקום לבדיקה והתייעצות עם הגינקולוג שלך. קרא עוד

לפי הערכים שנתת את סובלת מתת- משקל משמעותי (כדי להגיע לגבול התחתון של המשקל התקין עליך לעלות לפחות 10 ק"ג). עם זאת, מחלת האנורקסיה אינה מוגדרת רק ע"י המשקל. מאפיינת אותה גם הפרעה בתפיסת הגוף (שבהחלט יש לך - את מספרת שאת נראית לעצמך שמנה), פחד גדול מעליה במשקל והפסקת המחזור החודשי. טוב שפנית כדי לבקש עזרה, משום שככל שמתחילים לטפל בבעיה מוקדם יותר - הסיכוי להחלמה גבוה יותר. אני מפנה אותך אל שאלה דומה שנשאלה באתר לא מזמן, ובה מפורט קצת יותר על המחלה, ומצורף מספר של קו טלפון אנונימי שמסייע לבחורות עם הפרעות אכילה. פני לשם והם יוכלו לסייע לך: http://www.infomed.co.il/questions/q_112606_14.htm קרא עוד

בכדי לקבל חוות דעת נוספת תוכלי לפנות לכל רופא שיניים אחר. תוכלי למצוא רשימת רופאי שיניים החברים בהסתדרות רפואת השיניים באתר www.ida.org.il . ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד