שאלות ותשובות - עמוד 540

לא ציינת מה הבעיה עם הכליה הלא מתפקדת של בנך, ולכן אין ביכולתי לומר אם זה קשור למחלת התלסמיה או לא. תלסמיה מגו'ר, בטווח הרחוק, יכולה לגרום לאי-ספיקת כליות כתוצאה מטיפול ממושך בעירויי דם, אך יכול להיות שיש קשר גנטי בין התלסמיה לבין מחלת הכליה איתה נולד בנך. בנושא זה אמליץ לך להתייעץ עם נפרולוג ילדים או עם אורולוג. הנפילות של בנך יכולות להיות כתוצאה מאנמיה, אשר נגרמת על ידי התלסמיה. האנמיה גורמת לעייפות, חולשה וסחרחורות אשר יכולות להביא לנפילות. לא ציינת מהי רמת ההמוגלובין של בנך, לכן אין לי מספיק פרטים כדי להגיד בוודאות כי זהו הגורם. טיפול נוסף, לטווח הרחוק, פרט לעירויי דם, הוא השתלת מוח עצם. תוכלי מידע רב על ידי חיפוש בפורטל אינפומד. וכן בדפים הבאים: http://www.infomed.co.il/questions/q_022008_4.asp קרא עוד

צנתור עורקים הוא המונח העברי לאנגיוגרפיה. משתמשים בבדיקה זו כאשר מעוניינים להדגים את האנטומיה של עורקי הגפיים בחולים בהם יש חשד להיצרות העורקים, ועל מנת לבחון אפשרויות טיפוליות, כגון הרחבת היצרויות בזמן הצנתור על ידי בלון או הנחת תומכן (סטנט - stent), או על ידי ניתוח מעקפים ברגליים. תוכל לקרוא הסבר על הבדיקה בפורטל אינפומד בקישור: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=138 קרא עוד

אני בת 28, אם לילד בן 3, וכעת בהריון שני, בשבוע ה-16. נתקלתי אתמול באחד הפורומים במקרה בהגדרה של הפרעת קשב וריכוז, והיה נדמה לי כאילו תיארו לי את עצמי. הייתי רוצה להתייעץ אתכם אם באמת יש סיבה לחשוב שיש לי הפרעה כזאת. להלן כמה מאפיינים שלי אשר יכולים להיות קשורים להפרעת קשב וריכוז: נטייה קשה לדחיינות - אני תמיד דוחה הכל לרגע הכי אחרון שיכול להיות, בכל תחום בחיים (לימודים, עבודה, זוגיות). כך זה היה מאז ומעולם, ונדמה שזה מחריף בשנים האחרונות (או שרק עכשיו נעשיתי מודעת לכך). אני עושה דברים ביעילות רבה ברגע האחרון ומתפקדת במיטבי רק כאשר תלוי לי דדליין מעל הראש בכל התחומים בחיי. חולמנות - אני חיה בעולם דמיון עשיר מאוד משלי, אשר איני משתפת בו אף אחד (מלבד בעלי, וגם זה בעיתות משבר כאשר אני חשה מוצפת). אני נוטה להחיות מצבים, אם הם קרו בראש שלי, מבחינתי הם כאילו קרו באמת, למרות שאני מודעת לכך שלא. אני זוכרת את עצמי מאז ומעולם כילדה קטנה עם דמיון עשיר ועולם פנימי שהיה לפעמים חזק יותר מהעולם החיצוני. קושי להתרכז במשימה - נטייה להתפזר, להפסיק באמצע ולהתחיל משהו אחר, דבר שמאוד מפריע לי בעבודה וגם בבית. קושי להתחיל במשימות גדולות - מחמיר מאוד בשילוב עם נטייתי לדחיינות. יותר קל לי כאשר אני מפרקת את המשימה הגדולה לכמה משימות קטנות ומוגדרות היטב. תחושה שאני חיה לצד החיים שלי ומתנהלת במין ערפל תחושתי, כאשר העולם הפנימי שלי חזק יותר מהעולם האמיתי התגברה מאוד בשנים האחרונות (אולי לאור העומס שהתגבר בחיי). שכחנות - אני שוכחת משימות, פגישות, מטלות וחיה עם רשימות אינסופיות ותזכורות על כל שטות. אני משכילה, בוגרת תואר ראשון שאותו למדתי במקביל לעבודה במשרה מלאה כל השנים, כולל אימהות. יש לי עבודה טובה עם משכורת יפה (אף שהייתי מעדיפה שלא לעבוד כלל). יש לי קשיים בזוגיות לאור כל המאפיינים שציינתי לעיל. בעלי מאוד מתקשה להתמודד איתם מאחר שהוא ההיפך הגמור מבחינת התכונות שציינתי, אבל הוא בעל תומך, אוהב, ויעשה הכל בשביל לעזור לי להתמודד. אני לא מעוניינת כלל בטיפול תרופתי. אם אכן האבחנה תהיה חיובית, אני חושבת שאבחר בטיפול הומאופתי או בייעוץ אישי. הייתי רוצה את עזרתכם בייעוץ. האם יש מקום לפנות לאבחון או לייעוץ? אם כן, למי? אם לא, למה? המאפיינים האישיים שציינת בהחלט יכולים לכוון לאבחנה של הפרעת קשב וריכוז. הם יכולים להתאים גם לבעיות אחרות, כמו נטייה לחרדה. אצל מבוגרים כמוך, שנמצאים בנקודה בחיים של תפקוד ברמה גבוהה, בדרך כלל רואים שילוב של הסימפטומים של ההפרעה הבסיסית, יחד עם מנגנונים שהאדם מפתח לעצמו במשך השנים כדי לפצות על קשייו ולהתמודד עם מטלות החיים טוב יותר. כך למשל אנו מתייחסים לנטייה לעשות רשימות ותזכורות (כדי לא להתפזר לגמרי...) או לשקוע בעולם דמיוני מידי פעם (כי להיות כל הזמן בפוקוס בעולם האמיתי זה פשוט יותר מידי מעייף). על מנת לאבחן בוודאות הפרעת קשב, בדרך כלל המאבחן/ת מבקש לדעת פרטים רבים ומדוייקים ככל האפשר על ילדותו של הנבדק, החל מאירועים מיוחדים במהלך ההריון, הלידה וההתפתחות המוקדמת, דרך מחלות, פציעות וטראומות כלשהן במהלך הילדות, היסטוריה לימודית (אפילו תעודות ישנות) וחברתית משנות בית הספר, ועוד. אם אינך מעונינת בכל מקרה בטיפול תרופתי, כנראה שבשלב זה אין טעם לפנות לפסיכיאטר/ית. האבחון על ידי פסיכיאטר כן יוכל לתת את האבחנה הוודאית, וכמו כן, בדרך כלל הפסיכיאטר/ית יכול להמליץ על מטפלים המוכרים לו כמו פסיכולוג או מאמן טוב. לגבי טיפול הומאופתי, איני מומחית בתחום, אך מנסיון בעבודה עם מטופלים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז, אלה בדרך כלל טיפולים יקרים ולא יעילים. אני ממליצה לוותר. לגבי ייעוץ - זה בהחלט יכול לעזור. אני ממליצה לפנות לסוג יעוץ המתמקד בבעיה וכולל סיוע בהתארגנות, איתור מנגנונים לא-יעילים ומציאת דרכי התמודדות שייתנו לך תחושת שליטה טובה יותר בחייך. בזה יכולים לסייע פסיכולוגים שעובדים בשיטות התנהגותיות, או מאמנים. (הערה לגבי מאמנים: כדאי לברר טוב מאד למי את הולכת, לבקש המלצות ממטופלים קודמים ואישורי השכלה. כיוון שזהו תחום לא מוסדר, יש מטפלים רבים ורק חלקם טובים ואמינים.) בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית [05/11/2009] קרא עוד

רגישות לקור עלולה להיות אחד מהסימפטומים של תת-פעילות בלוטת התריס. ראי ערך "היפותירואידיזם (תת-פעילות בלוטת התריס)" במילון המונחים בפורטל Infomed. סימפטומים אפשריים נוספים הם עליה קלה במשקל, עייפות, יכולת זיכרון פחותה, עצירות, דימום וסתי מוגבר, כאבי שרירים וצרידות. את יכולה להיבדק על ידי רופא המשפחה ולבקש לעשות בדיקה של רמות הורמוני בלוטת התריס. קרא עוד

לגבי הכרחיות הניתוח עליך להתייעץ עם הרופא המטפל. זה נקבע עפ"י הגודל היחסי של המיומה וחומרת התסמינים. בד"כ ניתוח בשיטה לפרוסקופית הוא קל יותר עם החלמה מהירה יותר, ואם הרופא חושב שזה מתאים במקרה שלך ויש לו מיומנות בביצוע הניתוח- זה נשמע כדאי. הסיכונים הם כמו בכל ניתוח - סיכוני הרדמה, סיבוכים טכניים בניתוח - פגיעה בשופכן או במעי, דימום וזיהום. לאחר הניתוח. ניתן לקבל טיפול הורמונלי חלופי בהתאם להמלצת רופא הנשים שלך. טיפול זה בכל מקרה היה עולה על הפרק מרגע שהיית נכנסת לגיל הבלות והשחלות היו מפסיקות להפריש הורמונים. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

עקמת 18 מעלות דורשת מעקב, ובמידה והזווית מתקדמת ליותר מ 20 מעלות, יש צורך בטיפול במחוך. הגיל הצעיר בו אובחנה העקמת בבתך חושף אותה לסכנת יתר של התקדמות העקמת, וכן יש לברר אם אין פגם בחוליות או בחוט השדרה, באמצעות צילום ותהודה מגנטית (MRI). דר' מיכאל מילגרם "המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה" - אסותא. קרא עוד

התשובה היא כן, CPK או CK זה אותו דבר - קראטינין קינאז. הערך שציינת גבוה. בדף הבא תוכלי להתרשם מהסיבות לכך: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=30 קרא עוד

מעקב אחר גודל הזקיקים עוזר להעריך את פוטנציאל הביוץ. באופן כללי, זקיק בשל, כזה שממנו יכולה לבקוע ביצית, צריך להיות בגודל שבין 19 מ"מ ל-24 מ"מ. מומלץ לחזור על הבדיקה כל מספר ימים, ולהיות במעקב הדוק על מנת לאפשר הערכה מדוייקת לגבי זמן הביוץ. עובי הרירית מהווה גם הוא פרמטר חשוב, שכן עובי הרירית צריך להיות לפחות כ-8-6 מ"מ על מנת שההריון יוכל להיקלט. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

שאלה טובה, גם לי זה קורה. גוף האדם כנראה יועד לנוע בטבע ולא לשבת בישיבות. כדאי בכל אופן להיבדק בדיקה גופנית אצל רופא וכן לבצע בדיקת דם לרמות B12, ותפקודי בלוטת התריס. קרא עוד