שאלות ותשובות - עמוד 590
מאת: מערכת אינפומד
קודם כל מזל טוב! תרומבוציטים (thrombocytes), או בעברית טסיות הדם, הם חלקי תאים גדולים יותר, ותפקידם לסייע במערכת הקרישה בגוף, ועל ידי כך במניעת דימומים. במהלך ההריון ישנה עליה משמעותית בנפח הדם, ועליה קלה בלבד בייצור תאי הדם השונים, ועל כן מרבית המדדים ההמטולוגיים הנמדדים נמוכים מהנורמה. כמו כן, גורמים שקשורים למערכת החיסונית תורמים לירידה מסויימת במדדים אלה. יש משמעות גדולה למספר הטסיות: אם האם סובלת ממיעוט טסיות, התינוק נמצא בקבוצת סיכון, כלומר יש סיכוי מוגבר שגם הוא יסבול ממיעוט טסיות, מה שעשוי לגרום לבעיות במערכת קרישת הדם. אני ממליצה לא להמתין חודש, אלא לפנות אפילו לרופא המשפחה, שיחזור על בדיקות הדם ויוכל להמליץ על המשך הטיפול במקרה הצורך. בינתיים אין כל סיבה להילחץ, יתכן שלא מדובר בערכים נמוכים מאוד, והתופעה עשויה לחלוף מעצמה בקרוב. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
פוסלן ( ALENDRONATE), היא תרופה לטיפול בדלדול העצם (osteoporosis) בנשים לאחר גיל הפסקת הווסת. הספיגה של התרופה ממערכת העיכול היא נמוכה (בין 1% ל 5% בלבד). על מנת להבטיח ספיגה מרבית ההמלצה היא ליטול את התרופה לפחות חצי שעה לפני כל ארוחה, או תרופה, או כל משקה אחר (כולל מים מינרליים), חוץ ממי ברז. בתקופת הטיול ניתן ליטול את התרופה עם מים מינרליים, כך לפחות חלק מהתרופה ייספג. ניתן גם לטהר את מי השתיה עם תמיסת יודין (אין תגובה בין פוסאלאן ליודין). אפשרות נוספת היא לא ליטול את התרופה. זה כמובן תלוי במצב צפיפות העצם ובתנאי שהטיול לא ארוך מדי, ובכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא לפני הפסקת הטיפול. מחקרים הראו כי השפעות הטיפול נשמרות עד לשנה לאחר טיפול בפוסאלאן 10 מ"ג ליום במשך שנתיים. [11/06/2000] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
החיידק הליקובקטר פילורי התגלה ב-1980, ומאז הולך ומצטבר ידע באשר לחלקו בגרימת מחלות שונות. ב-1994 הוא הוכר כגורם לכיבי קיבה ותריסריון, ובאותה שנה הוא הוכרז כקרצינוגן לסרטן קיבה. התהליך עד להתפתחות סרטן מורכב משורה של שינויים ברקמת הקיבה, שלחלקם תורם הזיהום בחיידק. במודלים של בעלי חיים גרם הליקובקטר פילורי לאדנוקרצינומה של הקיבה. בביופסיות מחולים עם סרטן של הקיבה או עם שינויים טרום -סרטניים זוהה ברבים מן המקרים הליקובקטר. גם מחקרים אפידמיולוגיים הדגימו קשר חזק בין קיום נוגדנים להליקובקטר בדם לבין סרטן הקיבה. מחקרים שונים מצאו כי זיהום בהליקובקטר פילורי מעלה את הסיכון לסרטן קיבה פי שניים, בהשוואה לאנשים שאינם נשאים של החיידק. מחקר שהשווה אוכלוסיות שונות בארצות שונות גילה סיכון פי 6 לפתח סרטן קיבה באוכלוסיות בהן שכיחות ההדבקה בהליקובקטר גבוהה. מחקרים שונים הוכיחו קשר בין הליקובקטר פילורי ולימפומה של הקיבה. כמו כן נחקר הקשר בין סרטן המעי הגס וסרטן הלבלב להליקובקטר. נראה כי קיים הבדל בין זנים שונים של הליקובקטר, ומידת החשיפה לממאירות לה הם תורמים. לקריאה נוספת בנושא: http://www.edu.rcsed.ac.uk/lectures/lt19.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
קודם כל מזל טוב! ההמלצה היא ליטול 100 מ"ג ברזל ליום אם את סובלת מאנמיה (המוגלובין מתחת ל-10), אך אצלך רמת ההמוגלובין היא 10.8, ואת יכולה לקחת 50-30 מ"ג ליום. מומלץ לקחת חומצה פולית במינון של 500-400 מ"ג ליום במהלך ההריון. לא ציינת מהו המינון שאת נוטלת, ולכן איני יכולה לייעץ לגבי הצורך להעלות אותו. התייעצי עם הגינקולוג המטפל. הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
האם לפני שהתחלת עם הגלולות קיבלת את המחזור הראשון שלאחר ההריון? גוף של אישה לאחר לידה עובר שינויים הורמונליים רבים. הדבר משפיע על הגעת המחזור, ומסתבך עוד יותר עם לקיחת גלולות שמוסיפות הורמונים לגוף. כנראה שהדימומים שהיו לך נבעו מהשינויים ההורמונליים, מצב שיתאזן ככל הנראה בחודש הקרוב. רוב הסיכויים שאת לא בהריון, אך מומלץ לבצע בדיקה ליתר ביטחון. בנוסף, אני מציעה לך לגשת לרופא הנשים המטפל לבדיקה ולהתייעצות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מהלך המחלה של זיהום כרוני בהפטיטיס B נקבע ע"י יחסי הגומלין בין שכפול הנגיף לתגובה החיסונית של המאחסן, ולכן נשאים של הפטיטיס B נמצאים בסיכון לשפעול מחודש של הזיהום כאשר מערכת החיסון מדוכאת. כאשר נשא של הפטיטיס B מטופל בסטרואידים, יש שכפול מוגבר של הנגיף, אבל רמת אנזימי הכבד בדם יורדת. כאשר הטיפול בסטרואידים מופסק - יש עליה של האנזימים וירידה בקצב שכפול הנגיף. בעבר נעשו נסיונות לטפל בהפטיטיס B בעזרת סטרואידים לפני הטיפול באינטרפרון - אולם נסיונות אלה לא הוכיחו את עצמם, ונמצא כי הם עשויים לגרום לנזק. ובאשר לשיתוק עצב הפנים: הטיפול המקובל הוא טיפול משולב אנטי-ויראלי (נוגד נגיפים) וטיפול בסטרואידים, אותו יש להתחיל פחות משבוע מהופעת הסימפטומים. טיפול זה מקובל למרות שמחקרים שבדקו את יעילותו נתנו תוצאות סותרות, וההמלצה אינה חד- משמעית. כדאי להתייעץ עם רופא הגסטרואנטרולוגיה שעוקב אחר ההפטיטיס שלך. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
קיימים שלושה סוגי התקן תוך רחמי (IUD): קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
כאשר עוקרים שן בינה יש צורך, לעיתים, בחתך נוסף כדי לאפשר גישה לשן הכלואה. אין סיבה לדאגה, לאחר מספר שבועות הרקמה עוברת ריפוי מלא ולא נשאר זכר לעקירה. בנוסף, תוכלי לחפש במנוע החיפוש באתר "שן בינה" או "עקירה" ולמצוא מידע נוסף בנושאים אלו. בברכה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
רוב השיטות לאמצעי מניעה מורידות את הסיכון להריון חוץ- רחמי ותוך- רחמי ע"י מניעת ביוץ והתעברות. הסיכון להריון חוץ-רחמי משתנה בהתאם לסוג אמצעי המניעה. השיעור הנמוך ביותר של הריונות מחוץ לרחם נראה בשימוש בהתקן תוך- רחמי מסוג נחושת או מירנה. בשימוש בהתקנים אלה הסיכון להריון חוץ-רחמי הוא עשירית מהסיכון הקיים אצל נשים שלא משתמשות כלל באמצעי מניעה. לעומתם, התקן שמשחרר פרוגסטרון קשור לשיעור גבוה יותר של הריונות חוץ- רחמיים מזה שנראה אצל נשים שלא משתמשות באמצעי מניעה. זהו שיקול חשוב לאור העובדה שהיה לך הריון מחוץ לרחם בעבר. אך מלבד שיקול זה, עלייך גם להתייעץ עם רופא/ת הנשים שלך שמכיר את הרקע הרפואי, המיילדותי והבריאותי שלך, שהוא בעל חשיבות רבה בקביעת סוג אמצעי המניעה / סוג ההתקן הטוב ביותר לשימושך. קרא עוד