שאלות ותשובות - עמוד 588

מה הסיבה להתקפי הזעם? האם נושא מסוים גורם לו לעצבנות? הנושא הוא מורכב ובעייתי מבחינה משפטית, מכיוון שהוא כבר מעל גיל 18. ניתן לטפל בכפייה רק אם אדם מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו. במצבכם הנוכחי, לא יהיה ניתן לכפות עליו טיפול אלא אם כן תוכיחו שהוא מסוכן. נסו לשבת ולדבר איתו כאשר הוא רגוע, אולי יסכים לקבלת טיפול פסיכולוגי או תרופתי. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

כאשר מדווחים על תופעות לוואי של תרופה בכלל ושל חיסון בפרט, משווים את שיעור וסוג תופעות הלוואי שבהם לקו אלה שקיבלו את החיסון לאלה שקיבלו תרופת דמה (אינבו). מהמחקרים שנעשו עד עתה, לא נמצא כי נשים שקיבלו את החיסון לסרטן צוואר הרחם פתחו את מחלת הנשיקה או כל מחלה זיהומית אחרת. יכול להיות שבצירוף מקרים התפתחה אצלך מחלה זיהומית כזו או אחרת בד בבד עם קבלת החיסון. לגבי קבלת הזריקה הנוספת, לא נראה לי שצריכה להיות בעיה, אבל מומלץ שתתייעצי עם הרופא שנתן לך את המרשם. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

לחץ דם תקין אצל אדם מבוגר עומד על 120/80. נהוג לסווג את לחץ דם כנמוך אם הערכים יורדים מתחת ל-90/60. כלומר, לחץ הדם שלך בהחלט נמצא בטווח הנחשב לנמוך. לחץ דם נמוך נפוץ אצל צמחונים, ספורטאים, נשים בהריון, אנשים הסובלים מתת-תפקוד של בלוטת התריס ועוד. בעולם הרפואה נהוג לדאוג פחות מערכי לחץ דם נמוך מאשר מערכים גבוהים, מכיוון שלחץ דם נמוך לרוב אינו מזיק ואינו גורם לסיבוכים, בניגוד ללחץ דם גבוה. עם זאת, ערכי לחץ דם נמוכים עשוייים להשפיע על האדם ולגרום לעייפות, לכאבי ראש, לטשטוש הראיה ועוד, ועל כן חשוב להיבדק ולנסות להעלות מעט את לחץ הדם. היות שאת צמחונית, נראה שהסיבה נעוצה בתזונה לקויה. יתכן גם שאת סובלת ממחסור בברזל, מה שבהחלט עשוי לגרום לעייפות מתמדת כפי שאת מתארת. על כן אני ממליצה לך לבצע בדיקות דם ולבדוק בהן את רמת הברזל, רמת הוויטמין B12 ורמת ההמוגלובין ולגשת לתזונאי/ת או אפילו לנטורופת/ית על מנת שימליצו על תוספים ומזונות מתאימים. כמו כן, חשוב להקפיד על פעילות גופנית ועל שתיה מרובה במהלך כל היום. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

חסרים לי מספר פרטים, כמו האם בתך עדיין עם חום גבוה, האם הבלוטה הזאת שאת מתארת רגישה למגע או לא, האם היא רכה או קשה, האם בתך סבלה גם מדלקות גרון, האם קיבלה או עדיין מקבלת טיפול אנטיביוטי. אלו שאלות חשובות שיכולות לכוון לקראת המשך בירור וטיפול נכון. בלוטות לימפה נפוחות ומודלקות, או lyphadenitis, הן בדרך כלל סימן לזיהום באזור בו הבלוטות מנקזות את הנוזל הלימפתי שלו, לכן שאלתי האם ביתך סבלה מדלקות גרון, משום שהבלוטות בצוואר מנקזות את איזור חלל הפה והשיניים. במקרים רבים, אותן בלוטות נהיות דלקתיות בעצמן ואז הן נהיות נפוחות מאוד, רגישות למגע ומראות אודם מקומי. בלוטות קשות למגע, לא רגישות, אשר מפוזרות לאורך תחנות שונות בגוף, ואשר מלוות בתסמינים כמו הזעות ליליות, ירידה במשקל וחום גבוה וממושך, יכולות להיות סימן ראשון ללימפומה. אני לא מתרשם שזה המקרה כאן. כפי שציינת, את עדיין ממתינה לתשובת בדיקות נוספות, שאני בטוח שיובילו לקראת המשך בירור וטיפול נכון. לגבי שקיעת הדם - היא תקינה לחלוטין (ערכי הנורמה הם בדרך כלל פחות מ-20). קצת סבלנות, ואני מאמין שהכול יסתדר. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

CK או CPK הוא אנזים המצוי בכל תאי השריר בגוף, כולל שריר הלב. כל פגיעה או מאמץ מוגבר של שריר יכולה לגרום לעליה ברמת ה- CK בבדיקת הדם. מצבים אלה כוללים פגיעה בלב, כגון אוטם שריר הלב, מאמץ גופני מוגבר, זריקה לשריר, מכת חום ועוד. אם את מבצעת פעילות גופנית באופן סדיר, זו בהחלט יכולה להיות הסיבה לכך שרמת ה- CK אצלך מעט גבוה מהנורמה, ואם זה המקרה, אין לכך משמעות קלינית. על מנת לאשר אבחנה זו ניתן לבצע בדיקה חוזרת לאחר שבוע ללא פעילות גופנית. במקרה כזה צפוי שהרמה תרד באופן משמעותי. במקרה שלך, רמת ה- CK הגבוהה ממושכת, ולכן פחות סביר שמקורה בבעיה בלב, שכן במקרה כזה, העלייה חדה ובדרך כלל קשורה לכאבים בחזה או לקוצר נשימה. תת-פעילות של בלוטת התריס גם היא סיבה אפשרית לרמה גבוהה של CK, אך רמת ה- TSH שציינת תקינה. בכל מקרה, אני ממליצה שתפני לרופא המטפל על מנת להתייחס לתוצאה עם כל הנתונים הרלוונטיים, כדי להחליט אם יש צורך לחזור על הבדיקה. מידע נוסף תוכלי למצוא בקישורים באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=30 קרא עוד

כדורים המשלבים סידן וויטמין D מכילים כל אחד 600 מ"ג סידן ו- 200 IU ויטמין D. הכדורים שהרופאה המליצה לך לקחת, למיטב הבנתי, מכילים 400 IU של הוויטמין. במחסור הנובע מספיגה לקויה מטפלים במינון גבוה בהרבה מזה כמינון התחלתי, ואז עוברים ל- 400 IU כמנת אחזקה. מה שתוכלי לעשות זה להמשיך לקחת את הכדור המשולב (סידן + ויטמין D), ובנוסף, לקחת תוספת של ויטמין D במינון של 200 יחידות בינלאומיות. ביחד זה יהיה 400 IU, ויהווה את המנה הדרושה. היות שנקודת ההתחלה שלך היא חסר, לא סביר שתקופה זו, בה את נוטלת כ- 600 IU תגרום למצב של עודף. תוכלי לקרוא על הוויטמין כאן: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=8 קרא עוד

לתכשירים נוגדי דיכאון אין השפעה ישירה על מערכת הרבייה, אולם במקרים של מצבים נפשיים כגון דיכאון, חרדה והפרעות אכילה, המצב הנפשי עצמו עלול לפגוע ביכולת הפריון של האישה. אישה הנמצאת בתקופת דיכאון, תקופת החמרה של הפרעת חרדה, או הסובלת מהפרעת אכילה, עלולה לסבול מאי-סדירות ואף להפסקה מוחלטת (אך הפיכה) של המחזור החודשי. הדבר נובע מיחסי הגומלין שישנם בין הגוף לנפש. במצבים נפשיים מסוימים מופר האיזון ההורמונאלי הטבעי של הגוף, עם תוצאה של פגיעה בתפקודים גופניים שונים, כולל מערכת הרבייה. במקרים כאלה, השימוש בתכשיר נוגד דיכאון, אשר מביא הקלה בבעיה הנפשית, למעשה משפר את יכולת הפריון. מתוך כלל נוגדי הדיכאון שישנם כיום, המידע המבוסס ביותר לגבי בטיחות לעובר ולהריון הן לגבי התרופות פריזמה או פרוזק, וציטלופראם. לגבי נוגדי דיכאון אחרים, יש מידע שהם עלולים (גם אם הסיכוי אינו גדול) להגביר את הסיכון להופעת מומים בעובר, ולכן הם אינם מומלצים. במקרים מסוימים, למשל כאשר לאישה מאד עזרה בתרופה מסוימת, והיא חוששת שאם תפסיק להשתמש בה הדיכאון יחזור, ניתן לפנות למרכז הטרטולוגי (מרכז ארצי המרכז מידע על השפעת תרופות על התפתחות העובר במהלך ההריון), אשר יכול להעביר לאישה או לרופא/ה המטפל, רשימת בדיקות שיש לבצע במהלך ההריון על מנת לוודא שהעובר תקין, ושאינו נפגע כתוצאה מהשימוש בתרופה. חשוב לזכור כי דיכאון במהלך ההריון או לאחר הלידה עלול לפגוע גם בקשר בין האם לבין התינוק, ובמצבים קיצוניים אף לסכן את חיי האם או התינוק. לכן, בכל מקרה, כדאי להתייעץ באופן אישי עם הרופא/ה המטפל (פסיכיאטר או רופא נשים) ולהחליט מה האופן הנכון ביותר לנהוג בו במקרה שלך, לפי המאפינים הייחודיים שלו. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

את מתארת מצב של תת- פעילות של בלוטת התריס, סביר להניח כתוצאה מניתוח כריתת הבלוטה שעברת. תוכלי לקרוא רבות אודות מצב זה בפורטל אינפומד תחת "תת- פעילות של בלוטת התריס". נקודה חשובה היא המעקב בבדיקות הדם שעליך לעשות. במקרה של מחלתך טוב מאד שאת במעקב אנדוקרינולוגי צמוד. קרא עוד

אחד מהמאפיינים הבולטים של דיכאון הוא ירידה קוגניטיבית שביטוייה ירידה בזיכרון וירידה בריכוז. באנשים מבוגרים תיתכן גם ירידה בהתמצאות ושכחה מוגברת שעושים תמונה של דמנציה, המכונה פסאודודמנציה. עם השיפור במצב הדיכאוני המטופל חוזר לעצמו מבחינה קוגניטיבית. קרא עוד

סרוטונין הוא חומר המופרש ע"י תאי המוח והמשמש כמעביר עצבי. ידוע כי רמות נמוכות של סרוטונין קשורות למצבים רגשיים והתנהגותיים כגון דיכאון, הפרעה אובססיבית, חרדה, התנהגות אגרסיבית ועוד. תרופות המגבירות את כמות הסרוטונין במוח יעילות בהקלה על תסמיני הפרעות אלה. פרוזק (Fluoxetine) שייכת לתרופות אלה, הקרויות גם selective serotonin reuptake inhibitors (SSRIs) קרא עוד