שאלות ותשובות - עמוד 603

מחלות אוטואימוניות הן מצב שבו מערכת החיסון "משתגעת" ובעצם תוקפת את הגוף. אין לדעת מתי המחלה תתפרץ ואצל מי, אך בהחלט ניתן לומר שלאדם ששני הוריו סובלים ממחלות אוטואימוניות צפויה להיות נטייה גנטית לפתח מחלות אוטואימוניות. חשוב לציין כי גם אם ישנה גנטיקה כזאת, עדיין צריך להיות טריגר, כגון מצב של סטרס, מחלה זיהומית וכדומה על מנת לעורר את המחלה האוטואימונית. בכל מקרה, אין לי מספיק מידע לגבי המחלות שמהן שניכם סובלים, ולכן אמליץ לכם להתייעץ עם מומחה לאנדוקרינולוגיה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

אימוראן (azathioprine) היא תרופה המדכאת את מערכת החיסון. השימוש בה במחלת קרוהן הוא בדרך כלל לאחר כישלון של קווי טיפול אחרים, או כאשר החולה נשאר תלוי בסטרואידים במינון גבוה. מכיוון שמדובר בתרופה המדכאת את מערכת החיסון, בין תופעות הלוואי- פגיעה בייצור הדם, שעשויה להתבטא בירידה של השורה הלבנה, אנמיה או ירידה ברמת הטסיות. החולה המקבל את התרופה חשוף יותר לזיהומים, ועליו לערוך מעקב ספירת דם. תופעות לוואי אפשריות נוספות הן בחילה והקאה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, פצעים בפה, נשירת שיער, כאבי פרקים, הפרעה בתפקודי הכבד. לא ברור אם הסיכון להופעת ממאירות, שעולה באופן משמעותי בחולים המקבלים אימוראן במינונים גבוהים (למניעת דחיה של שתל, למשל) - גבוה יותר בחולים המקבלים אימוראן במינונים נמוכים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. עוד על התרופה תוכל לקרוא באינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=323 קרא עוד

ישנן סיבות רבות לירידה במשקל, החל בבעיות נפשיות כגון אנורקסיה או דיכאון עמוק, וכלה בבעיות הורמונליות, זיהומים כרוניים או מחלות ממאירות. ירידה משמעותית במשקל ללא דיאטת הרזיה מכוונת מחייבת בירור מלא ומעמיק של סיבת הירידה במשקל, הואיל וייתכן ותתגלה מחלה המחייבת טיפול מהיר. במקרה של קרובת המשפחה שלך בהחלט קיימות מספר סיבות אפשריות לירידה במשקל: דיכאון עמוק מתבטא לעיתים קרובות בחוסר תיאבון וירידה במשקל. אנשים בדיכאון עמוק מתקשרים פחות עם סביבתם, ובדרך כלל נפגע גם תפקודם היום יומי (עבודה, חיי משפחה וכו'). אבחנה של דיכאון נעשית על ידי פסיכיאטר ויש לכך טיפולים תרופתיים יעילים למדי. אנורקסיה נרבוזה מתבטאת בירידה מאסיבית במשקל, אך מקור הבעיה הוא הפרעה בדימוי הגוף. החולים (בדרך כלל החולות) מאמינים (אף על פי שלרוב הם רזים מאוד) שהם סובלים מעודף משקל ולכן אוכלים פחות, מבצעים פעילות גופנית רבה ולעיתים גם מקיאים. מחלה זו אכן שכיחה יותר בנערות ובנשים צעירות אך היא יכולה להופיע בכל גיל. אולם חייבת להיות הפרעה בדימוי הגוף ורצון עז לרזות (לא מה שמשתמע במקרה של קרובת המשפחה שלך). הפרעה הורמונלית הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, לרוב עודף פעילות הבלוטה, מוביל לירידה במשקל, עצבנות, אי שקט, תחושת דפיקות לב והזעה. לרוב חולים אלה יורדים במשקל למרות תזונה רגילה, כלומר יש להם תיאבון, אולם קצב חילוף החומרים בגופם ו"שריפת" הקלוריות מהיר מהנורמה בשל עודף פעילות בלוטת התריס. הפרעה הורמונלית נוספת הגורמת לירידה במשקל היא במצב בו בלוטות יותרת הכליה (אדרנל) אינן מתפקדות (חסר קורטיזול). בשתי ההפרעות האבחנה היא מעבדתית (בדיקות דם ושתן) וקיימים טיפולים מוצלחים. מחלה ממארת כל ירידה במשקל בגיל המבוגר (מעל גיל 50) מחייבת בירור אינטנסיבי לגבי ממאירות, הואיל וזו אחת מהסיבות השכיחות לירידה במשקל. לעיתים במקביל לירידה במשקל המחלה הממארת מלווה במצב רוח דכאוני לא מוסבר (לעיתים עוד טרם האבחנה והתחלת הבירור). בשאלתך לא ברור אילו בדיקות אבחון היא כבר עברה. חשוב לציין שבמקרה של מחלה ממארת, הירידה במשקל יכולה להיות מלווה בחוסר תיאבון או בתיאבון תקין. מחלה זיהומית/דלקתית כרונית יכולה להתבטא בירידה במשקל בשל פעילות יתר של מערכת החיסון. במחלות אלו, בדרך כלל יש חום וסימפטומים מכוונים, כגון כאבים המכוונים למקור הבעיה. לסיכום, ירידה במשקל מחייבת בירור מעמיק. המחלה ממנה סובלת קרובת המשפחה שלך, מפאת גילה וסיפור המקרה, מחייבת אבחון וטיפול (היא משוכנעת שהיא חולה, בצדק). יש צורך בהתחלה של הבירור שיכלול תשאול רפואי, בדיקה גופנית ובדיקות בסיסיות, וכן שיחה עם פסיכיאטר. בהתאם לתוצאות אלו יש להמשיך ולהתקדם בבירור. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

ישנן מספר אבחנות מבדילות לציסטה בשחלות בגילך (51) - אנדומטריומה, ציסטה פשוטה שפירה, שרירנים, הצטברות נוזלית בחצוצרה וכן גידול ממאיר. חסרים לי מספר פרטים כדי לענות לך בדיוק (כמו למשל, אם את עדיין מקבלת מחזור וכו'). בכל מקרה אני ממליצה לך לעבור בדיקה גופנית מקיפה הכוללת בדיקת בטן, אגן, בדיקה גינקולוגית, בדיקת שדיים וכן אולטרסאונד וגינלי, ואולי אפילו אולטרסאונד דופלר – על מנת לברר את טיבן של הציסטות. הרופא המטפל יוכל לאבחן את סוג הציסטה בעזרת התוצאות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

אם את בהריון, את לא יכולה להתחסן נגד אדמת. אם את לא בהריון, ניתן לעשות את החיסון ולהימנע אחרי קבלתו במשך שלושה חודשים מכניסה להריון. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

דפרסונליזציה היא תחושה של ניתוק מהמציאות, כאילו נמצאים "מחוץ" לגוף. יש המתארים זאת כ"חוויה חוץ- גופית" או תחושה של אי -שייכות לגוף. יש אנשים המתארים כי הם אינם מזהים את עצמם או את פניהם בראי או שאינם מרגישים שייכים לגופם. תופעה של דפרסונליזציה קלה יכולה להופיע במצבי לחץ. כאשר היא בדרגת חומרה גבוהה יותר, היא יכולה להיות חלק מהפרעת חרדה, דיכאון או מצבים פסיכוטיים. שמיעת קולות והבזקי הזיות, היא למעשה הזיה- תפישה שגויה של דבר שלא קיים במציאות. הזיה יכולה להיות קשורה לכל אחד מהחושים- ראיה, שמיעה, מישוש, טעם או ריח. היא יכולה להיות חלק ממחלת נפש (כגון מצב פסיכוטי), חלק ממחלה מוחית (למשל אפילפסיה של האונה הרקתית) או תוצאה של נטילת סמים. ככל הנראה בוצעה בדיקת ה- EEG כדי לשלול את האפשרות של אפילפסיה. יש לציין שבדיקת EEG תקינה אינה שוללת אפילפסיה. נזעי חשמל (ECT) זו שיטת טיפול שבה יוצרים פרכוסים אצל המטופל על ידי העברת זרמים חשמליים למוח. משתמשים בשיטת טיפול זו כטיפול בדיכאון (שאינו מגיב לתרופות) ולעיתים גם לטיפול בסכיזופרניה ובמניה- דפרסיה. כדי להחליט על טיפול יש צורך להגיע קודם לאבחנה. את מגלה בקיאות רבה במונחים ומנסה להבין את המתרחש אצלך וזה מעורר הערכה, ועם זאת את צעירה ואני מניחה שההתמודדות עם חוויות אלו אינה קלה. האם יש לך מקור תמיכה? מבוגר שאת יכולה לסמוך עליו ולדבר איתו? כדאי שתמשיכי את הבירור אצל נוירולוג ילדים או פסיכיאטר (תלוי אצל מי התחלת את הבירור), כדי שאפשר יהיה להגיע לאבחנה ולטפל בהתאם. ד"ר שירה ארד - אינפומד קרא עוד

כאבי שרירים ועליה ברמת האנזים CPK הם תופעה מוכרת בנטילת סימוביל. טוב שהפסקת לקחת את התרופה. היות שהסימפטומים הופיעו בעקבות נטילת התרופה, ניתן להניח כעת כי התופעות היו כתוצאה מכך. פגיעה שרירית כתוצאה מנטילת סימוביל היא הפיכה, כלומר לא צפוי להישאר נזק. יש לחזור על בדיקת ה- CPK בעוד כשבוע-שבועיים. אנא פני לרופא המשפחה לצורך ייעוץ ומחשבה על שינוי התרופה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

כאבים במפרקים רבים ובעיקר בבוקר מעלים את החשד שישנה מחלה ראומטית מפושטת, הפוגעת במקומות שונים. על מנת לאשר את האבחנה יש צורך בבדיקות דם והדמיה, כגון צילום או מיפוי עצמות. הייתי ממליץ לפנות לראומטולוג לצורך ביסוס האבחנה וקבלת טיפול בהתאם. באשר להגבלות במפרקים מסויימים, אורתופד יזדקק לצילומים של המפרק המעורב כדי לקבל החלטה לגבי אופי הטיפול העדיף, שיכול להיות שמרני, על ידי נוגדי כאבים ודלקת, או פתרון ניתוחי במקרים חמורים ומגבילים יותר. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

ראשית כמה מילים על החיסון לאבעבועות רוח, מפני שנושא החיסון לאבעבועות רוח הוא אחת הדוגמאות לכך שהרפואה היא נושא דינמי המשתנה לאורך השנים. דעות שבעבר היו מוסכמות על כל הרופאים יכולות להשתנות בבמהלך תקופות של שנים ולעיתים אף חודשים, עקב שיפור שיטות המחקר והגישה למאגרי מידע של מחקר רפואי ברחבי העולם. ב-1995 יוצר לראשונה החיסון לאבעבועות רוח בארצות הברית, לאחר מחקרים גדולים שנערכו בנושא והוכיחו יעילות של קרוב ל-100% במניעת מחלת האבעבועות בילדים לאחר קבלת החיסון. במחקר גדול שפורסם ב-2002 באחד מירחוני הרפואה החשובים התגלה שיעילותו של החיסון לא היתה כה גבוהה כפי שחשבו. תוכלי לקרוא על המאמר כאן: http://www.infomed.co.il/news/n_121902_1.htm קרא עוד

אבחון של מקור כאבים הוד דבר מסובך ברוב המקרים, וישנם הרבה מקרים בהם לא מוצאים את את סיבת הכאב ומטפלים בו סימפטומטית בלבד. לחברך ישנה אנמנזה שמתאימה למגוון של סיבות, החל ממיגרנה, בעיית פה ולסת, בעיית הולכה עצבית ועד לבעיה בכלי הדם במוח, היכולים לגרום לסמפטומים דומים. בשל מקורם השונה לגמרי של הכאבים בכל אחד מן המקרים, הטיפול המתאים לכל אחד מהם בכל אחד מהם שונה בתכלית. הרופא המטפל בקהילה הפנה אתכם בצדק לשני רופאים המומחים בסיבות השכיחות ביותר היכולות להיות מקור הכאב של חברך: מומחה לפה ולסת ונוירולוג. דרך בדיקת EEG יכול הנוירולוג לאבחן או לשלול (אם כי לא במאת האחוזים) בעיית הולכה חשמלית עצבית במוח. התרופה אלטרולט משתייכת לקבוצת תרופות נוגדות דיכאון הנקראות תרופות טריציקליות. היא משמשת בעיקר לטיפול בדיכאון, אך זו אינה ההתווייה היחידה לטיפול בתרופה – היא משמשת גם כטיפול לכאב נוירופתי. יש מספר תרופות נוגדות דיכאון אשר הוכחו כיעילות גם לדברים אחרים. הן עוזרות, למשל, בגמילה מעישון, בשליטה על תיאבון ובהגברת השובע ועוד. אני מניח כי אצל חברך ניתנה התרופה כטיפול נוירופתי. תוכלו לקרוא עוד על התרופה באינדקס התרופות של אינפומד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד