שאלות ותשובות - עמוד 601

ראשית, כל דלקת בדרכי השתן אשר שקיומה מוכח בבדיקות המעבדה צריכה להיות מטופלת באנטיביוטיקה על מנת למנוע נזק לכליות בשלב מאוחר יותר, על אחת כמה וכמה בילד שסובל מדלקות חוזרות בדרכי השתן. יתכן שהטיפול בחמוציות עזר להקל על הצריבה, אולם אם תשובת התרבית היא חיובית לחיידק, והילדה מתארת תסמינים אשר מתאימים לדלקת בדרכי השתן, טיפול אנטיביוטי נחוץ בבירור. גורמי הסיכון העיקריים לדלקות חוזרות בדרכי השתן בילדים בקבוצת הגיל של בתך הם חוסר היגיינה: ניגוב לא נכון בעיות "התרוקנות": התאפקות למשך זמן ממושך, במיוחד אצל ילדים אשר החלו את תהליך הגמילה אוננות או משחק באזור הפות עצירות הידבקות שפתי הפות (labial adhesion) ריפלוקס (Vesicoureteral reflux) שלפוחית נוירוגנית (Neuropathic bladder), בעיה בתפקוד השלפוחית אשר יכולה להיווצר לאחר פגיעה בחוט השדרה המותני. חסימה בדרכי השתן על ידי אבנים או היצרות. ישנם עוד כמה גורמי סיכון, אך אלה המרכזיים שבהם. לפי מה שאת מתארת, בתך עברה בירור די מקיף אשר גם כלל הערכה נפרולוגית. אינני יודע מה הסיבה לדלקות החוזרות אצל בתך, אולם לדעתי יש לעבור על גורמי הסיכון שציינתי יחד עם הנפרולוגית או עם רופא הילדים המטפל (אם הדבר לא נעשה עד כה), וכך להגיע לפתרון הרפואי המתאים ביותר על מנת למנוע את הישנות הדלקות. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

  אם הציפור או החרק, נקרא כך לתופעה, לא הופכת לאובססיה ולא מפריעה לה בסדר היום, הניחו לה ותעברו על זה. אולי היא מחפשת בצורה זו יותר תשומת לב, פתאום לא  הכל סובב סביבה כמו פעם והיא לאו דווקא עושה זאת במודע. אבל אם הסיפורים על ציפורים וחרקים הופכים לדבר יום יומי - יש לטפל בבעיה, אולי באמצעות שיחה קרובה עם רופא המשפחה, שיסביר שאיכות החיים תשתפר מבחינת התלונות שלה, מבלי לנסות להגניב לה תרופה. לתופעה קוראים הזיות (הלוצינאציות). בהצלחה ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

זה נשמע ו"מריח" כמו זיהום פטרייתי. הדרך להילחם בזיהום פטרייתי היא שימוש במשחה נוגדת פטריות כמו דקטרין. יש למרוח את המשחה פעמיים ביום, אחרי רחצה וייבוש טוב של הרגל. יש להקפיד על ייבוש טוב של כף הרגל אחרי כל רחצה, ולהשתדל ללכת יחף כמה שיותר. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ומחלות זיהומיות קרא עוד

פוסלן היא התרופה אלנדרונאט המעכבת את ספיגת העצם. עד כמה שאני יודע מהפירסומים, היא אינה מכילה לקטוז, אך אני ממליץ לך לקרוא את העלון לצרכן לפני שאת משתמשת בכל תרופה שהיא. שם מצויינים מרכיבי התרופה ומה התוויות הנגד ללקיחתה. תוכלי לקרוא עוד על פוסלן באינדקס התרופות של אינפומד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

ניטריק אוקסיד, NO, היא מולקולה המיוצרת על ידי תאי האנדותל וביכולתה להרחיב כלי דם, לדכא פרוליפרציה, לעכב את קרישת הדם, ולעכב תהליכי דלקת שונים המתרחשים בתוך כלי הדם. המולקולות שישנן בגוף הן תוצאה של פירוק ובנייה שמתרחשים כל הזמן. גם ה- NO המיוצר על ידי תאי האנדותל מתפרק כעבור כמה שעות על ידי אנזימים, והופך לחלק ממולקולה אחרת. החומרים שישנם בדמנו הם תוצאה של תהליכים דינמיים, ולכן אין דבר שכל הזמן נשאר בדם. תוכלי לקרוא בספרי פיזיולוגיה על האנזימים הספציפיים האחראים על בנייה ופירוק של NO. בברכה ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

אם התוצאה היא בין 140 ל-190 יש לבצע מבחן העמסת סוכר של 100 גר' גלוקוז. אם התוצאה מעל 200, די בכך כדי לאבחן סוכרת הריונית ואין צורך במבחן נוסף. מאחר שהתוצאה אצלך היא 228, יש לך סוכרת הריונית. יש להמשיך את המעקב ואת הטיפול אצל רופא הנשים. בנוסף, חשוב שתפני בהקדם לדיאטנית קלינית דרך קופת החולים או באופן פרטי לקבלת הנחיות תזונתיות. בברכה, נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il קרא עוד

שאלתך לא ברורה. האם אתה מעוניין במידע כללי לגבי מחלת הסוכרת? או שיש לך שאלה ספציפית לגבי מצבך? אני מצרפת מספר קישורים לאתרים בהם תוכל למצוא מידע רב על מחלת הסוכרת, ואם הוא לא יהיה זה מספק - אנא שאל שאלתך שוב יותר בפירוט דרך האתר. http://www.infomed.co.il/diabetic.asp קרא עוד

כאבים בברך המלווים בקליטה ממוקמת באזור הטוברוזיטי (Tibial tuberosity) עשויים להתאים למספר מצבים. במתבגרים האבחנה היא בדרך כלל שבר מאמץ של אזור אחיזת גיד הפיקה לאזור הסחוסי, מצב הנקרא Osgood Schlatter. למרות שאינך בגיל המתאים, יתכן שזוהי הופעה מאוחרת של אותו המצב, דבר שיכול לקרות אם סבלת מכאב דומה בעבר. אפשרויות נוספות הן שבר ממוקם או חלקיק עצם המגרה את גיד הפיקה, או דלקת ממוקמת (בורסיטיס). קרוב לוודאי שהטיפול יהיה דומה בכל מקרה, ויכלול תרופות נוגדות כאבים, נוגדות דלקת, או תרופות משני הסוגים, ומנוחה. יש לפנות לאורתופד כדי לרקבל את הטיפול המתאים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

אלמירון (pentosan polysulfate sodium) היא תרופה המיועדת לטיפול בדלקת אינטרסטיציאלית בשלפוחית השתן. לא ברור בדיוק מה מנגנון פעילותה של התרופה, אך נראה כי היא עוזרת לשיקום רירית שלפוחית השתן. התרופה מאושרת לשימוש בארצות הברית, אך משרד הבריאות בארץ לא מאשר את השימוש בה, ולכן לא ניתן להשיגה בארץ. יעילות התרופה שנויה במחלוקת ומחירה גבוה ביותר גם במדינות שבהן היא מאושרת לשימוש. בדרך כלל התרופה נסבלת בשימוש, אך יכולות להיות לה לא מעט תופעות לוואי שמרביתן קשורות למערכת העיכול, כמו כאבי בטן, שלשולים, בחילות הקאות, וכן נשירת שיער, שינויים בתפקודי הכבד ועוד. מעבר לכך, לתרופה יש גם תכונות של מדלל דם, דבר שיכול לגרום לדימומים לא רצויים אם לוקחים תרופות דומות במקביל. בארץ ישנן שיטות טיפוליות אחרות, תוכלי למצוא מידע נוסף כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_122207_3.asp קרא עוד

ריספרדל או risperidone, היא במקור תרופה אנטיפסיכוטית אטיפית, אך היא משמשת גם בטיפול במאניה, ובילדים - באוטיזם ובאי שקט. תופעות הלוואי שלה עלולות לערב מערכות רבות: במערכת הלב וכלי הדם - הפרעות קצב, יתר לחץ דם (ב-3% מהמטופלים), דפיקות לב, בצקות ברגליים (3%-5% מהמטופלים) ועוד. בעור - אקנה (1%-2%), שינוי צבע העור (1%-5%), עור יבש (2%), פריחות וגרד. ההשפעות המטבוליות האפשריות של התרופה הן צמא מוגבר (1%), העלאת רמת הסוכר ורמת הפרולקטין, עליה במשקל (תופעת לוואי זו מופיעה בעד 18% מהמטופלים!). במערכת העיכול, תופעות הלוואי כוללות כאבי בטן (בילדים, שיעור שכיחותן הוא 18%), עצירות (5%-9%), שלשולים (6%-8%), פה יבש, בחילות והקאות. במערכת הדם - הפרעות בספירת הדם. במערכת השלד - כאבי מפרקים ושרירים. במערכת העצבים - הפרעות תנועה (עד 10%), כאבי ראש (עד 22%) ועוד. יש לתרופה גם תופעות לוואי כלייתיות ובמערכת הנשימה. בסך הכל, רוב תופעות הלוואי החמורות אינן שכיחות. תופעות הלוואי הפסיכיאטריות של ריספרדל כוללות אי שקט, חרדה (עד 16% בילדים), טשטוש ועייפות (7%-40%), הזיות, עצבנות, דיכאון, אפתיה (אדישות), אי יציבות רגשית. לפי הספרות הרפואית, כל אלו מופיעים במקרים נדירים יחסית יחסית בטיפול בריספרדל. לשאלתך, יכול להיות שהכדור אכן מדכא אותך או מכניס אותך לאדישות. אין לי מידע לגבי הסיבה שבגללה קיבלת תרופה זו, ולכן איני יכולה להמליץ על הפסקת השימוש בכדור או על החלפתו בספורט ובמדיטציה. בכל מקרה, אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, שכן התסמינים שבגללם קיבלת אותה עלולים לחזור. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד