שאלות ותשובות - עמוד 611

נשמע שאת נמצאת במצוקה קשה. מחשבות של אשמה (שאת מזיקה לכולם), דימוי עצמי נמוך, מחשבות של חוסר-טעם וייאוש, ופעולות של פגיעה עצמית הם חלק מהתסמינים של מצב דכאוני. ממה זה נובע? שאלה קשה. הסיבה היא מורכבת ביותר וכוללת בדרך כלל שילוב של נטייה מולדת ביולוגית-גנטית להיפגע מדיכאון, יחד עם נסיבות חיים הכוללות טראומה כלשהי, לחצים ומתחים, או אפילו "סתם" פחות תמיכה ממה שאת באופן ספציפי זקוקה לה בתקופת החיים המסויימת. איך לטפל? אני מפצירה בך לפנות בהקדם לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש, במרפאה הסמוכה למקום מגורייך. יש ייעוץ נפשי בכל בית חולים, וניתן גם לפנות לסיוע דרך שירותי הרווחה (עובדת סוציאלית) בעירייה. אל תתייאשי, אפשר לעזור לך! בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

לאחר קבלת הווסת ממשיכים לגבוה עוד סנטימטר או שניים. כדי לדעת עוד כמה נשאר לך לגבוה, את צריכה לעשות צילום כף יד. את גם יכולה לפנות לרופא המשפחה או לאנדוקרינולוג ילדים על מנת לקבל מידע לגבי אופציות הטיפול האפשריות בשלב זה, אבל בדרך כלל בגיל שלך כבר לא מטפלים בכך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

נראה לי שיש לך המון שאלות הקשורות לגיל ההתבגרות. יש בארץ מרפאות רבות המיועדות לגיל זה, ונמצאים בהן רופאי מתבגרים, רופאי נשים, ואנשים מהתחום הפסיכו-סוציאלי. מומלץ לפנות לשם עם כל שאלותייך. ובכל זאת, ננסה לענות: לגבי העגיל באוזן, הסיבוך היחיד שיכול להתרחש הוא זיהום של תנוך האוזן. אם עושים את העגיל במקום מורשה ובתנאים סטריליים, הסיכון לכך נמוך מאוד. הסיכון לזיהומים קשים או זיהומים במקומות אחרים בגוף כתוצאה מהחדרת עגיל לאוזן נמוכים ביותר. זכרי שיש חברות בהן מחוררים את אוזניהן של ילדות בגיל 3 ו-4 שנים. עם זאת, הסיכון לזיהום של הסחוס גבוה יותר כאשר מבצעים את החירור בחלק העליון של האוזן, וזיהום שם יכול להיות מסובך וקשה יותר. הדבר אינו קשור לגיל. הדרך היחידה לדעת שבן הזוג שלך אינו נושא מחלות המועברות במגע מיני, כמו איידס, היא לבקש ממנו לבצע בדיקה ספציפית. את הבדיקה ניתן לבצע במרפאות איידס או במרפאות המיועדות לכך, או אצל רופא המשפחה. ניתן לבצע את הבדיקה ללא ידיעת ההורים מגיל 16 שנה. הרגע הנכון להתחיל לקיים יחסי מין הוא רגע שרק את יכולה לדעת מהו. אנשים בנויים אחרת, וחיים בחברות שונות, ולכן גם הגיל הנכון משתנה מאדם לאדם. אין פה עניין של בסדר ואין פה עניין של מסוכן. הדבר היחיד שקובע הוא שתרגישי שאת יכולה להתחיל לקיים יחסי מין בלי להרגיש שהדבר כפוי עליך, אלא רק כי באמת, אבל באמת, בא לך ואת לא חוששת. בדרך כלל הדבר לא קורה בחברה שלנו לפני גיל 15 או 16 שנה. בכל מקרה, מומלץ לפנות לגינקולוג או לגינקולוגית (רופא נשים) לפני שאת מקיימת יחסי מין בפעם הראשונה, על מנת שיסבירו לך קצת על מניעת הריון ומחלות מין, יבדקו אם לרשום לך גלולות למניעת הריון וחיסונים, כמו לנגיף הפפילומה והפטיטיס B (אם לא חוסנת בלידתך), ויוכלו לדבר איתך ולבדוק יחד איתך שאלות נוספות המטרידות אותך לגבי קיום יחסי מין. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

המונח בלועזית לקשרית הוא thyroid nodule . מדובר בגוש קטן של רקמה ששונה בתכונותיה ובמראיה מרקמת התירואיד (בלוטת התריס) הרגילה. התופעה נפוצה מאוד ולכ 15% מהנשים יש קשרית בתירואיד. מעל 90% מהקשריות הן שפירות. הבירור כולל בדיקה גופנית מדוקדקת, בדיקות דם לתפקודי תירואיד, איפיון הקשרית באולטרסאונד ושאיבה ממחט מהקשרית, ע"י הרופא. תוכלי לקרוא עוד כאן- http://www.emedicine.com/med/topic3224.htm קרא עוד

ניכר כי הממצא הבולט בבדיקה הגופנית הוא חשד לגירוי של אחד משורשי חוט השדרה. גירוי כזה יכו להיגרם על ידי גורמים שונים, והגורם השכיח בגיל מבוגר הוא פריצת דיסק. עקב גילה הצעיר, יש להתייחס באופן שונה ובזהירות רבה יותר לבירור הרפואי, כיוון שאצל ילדים יש לעיתים סיבות שונות לכאבי גב. ההחלטה על סוג בדיקת ההדמיה שבה יעשה שימוש בהמשך הבירור צריכה להתקבל על ידי הרופא המטפל בהתאם לסיפור המקרה ולתוצאות הבדיקות שכבר נעשו, ודרכי הטיפול תלויות באבחנה. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

אדמדמת (Roseola infantum) היא מחלה שכיחה בילדים מגיל 7 חודשים עד 12 חודשים. היא מתבטאת בפריחה אופיינית אדומה על פני הגוף, בעליית חום ל-38.9 עד 40.6 אשר מתמידה לאורך זמן, ובעלייה בספירת תאי הדם הלבנים. משך המחלה בין 5 ל-15 יום. המחלה נחשבת למדבקת בשלבים ההתחלתיים של המחלה, כלומר לפני ובזמן הופעת החום. בזמן הפריחה היא כבר נחשבת לפחות מדבקת, אם בכלל, אך ליתר בטחון אולי כדאי להשאירה בבית לעוד יום-יומיים. תוכלי למצוא מידע נוסף על המחלה על ידי חיפוש שמה הלועזי: http://www.google.com/search?q=Roseola+Infantum קרא עוד

שחפת מדבקת מאדם לאדם כאשר אדם חולה משתעל או מתעטש בקרבת אדם אחר. ההדבקה דרך השותפה של בתך אינה סבירה, אלא אם כן פיתחה מחלת שחפת פעילה. לפרטים נוספים ראי כאן: http://www.cdc.gov/nchstp/tb/faqs/qa_introduction.htm#Intro2 קרא עוד

לצערי, אני לא ממש יכולה לעזור לך. הבעיה עם מחלת הסרטן בכלל, ועם סרטן ריאות בפרט, היא שלטיפולים הרבים והשונים יש הרבה תופעות לוואי לא נעימות, וישנו גם התהליך הטבעי של המחלה שהוא עצמו לא נעים עוד יותר. אני בטוחה שהאונקולוגים של אביך נותנים לו את הטיפול הטוב ביותר כדי לנסות להבריא אותו, גם אם תופעות הלוואי חמורות מאוד. הדבר היחיד שניתן לעשות זה באמת לתת לו לאכול אוכל רך שהוא יכול לבלוע, ולקוות שעם הזמן תרד רמתן של תופעות הלוואי. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

לפי המידע שסיפקת, נראה כי נבדקו כל הכיוונים האפשריים. ציינת גם כי כאבי הראש מופיעים בעקבות מתח נפשי, תופעה מאוד מוכרת ונפוצה בילדים ובמבוגרים. אם לא נמצאה כל סיבה אחרת לכאבים בבדיקות, ייתכן שתאלצי להסתפק ב"אבחנה" הזו, ואולי היא עדיפה על אבחנה אחרת. לגבי האפשרות של הרעלה, ישנן מספר תרופות וכדורים שיכולים להעלות את הדופק, את לחץ הדם וכדומה, ואלה מתבטאים בכאבי ראש וסחרחורות כאשר המינון גבוה. כדאי לבדוק את האפשרות אם יש לו גישה לכדורים ואם הוא ילד שלוקח כדורים בעצמו. האם ישנו רקע של מיגרנות במשפחה? הרבה פעמים מיגרנות באות מופיעות כאשר יש חום, מתח נפשי ועוד. עוד סיבה אפשרית לכאבי הראש היא שהוא לא מספק לגופו מספיק נוזלים בזמן פעילות גופנית. כאבי ראש הם ביטוי מאוד נפוץ למספר רב של סיבות ומחלות, ונראה שבנך עבר בירור מקיף. לצערי אין לי מספיק נתונים, וללא בדיקה גופנית ואנמנזה מלאה לא אוכל לעזור באבחנה מעבר למה שכתבתי. אני מקווה שבכל זאת עזרתי מעט. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

הסימנים שאת מתארת נקראים בשפה המקצועית 'תחושה מדומה' (Paresthesia), שהיא תופעת לוואי שכיחה של התרופה שאת לוקחת. תופעת לוואי זו לרוב חולפת. ישנם מספר מומחים הנותנים תוספת אשלגן כדי להפחית את חומרת תופעת הלוואי. המלצתי היא לגשת לנוירולוג/ית המטפל אם תוך שבוע שבועיים התחושה המדומהאינה חולפת. אולי עכשיו, כשאת יודעת על האפשרות לתופעת לוואי זו, יהיה לך יותר קל לקבלה (מחקרים מראים שזה כך). ההגדרה של פרסתזיה היא תחושה אנומלית נוירולוגית, היכולה להתבטא בחוסר תחושה, תחושת דקירות קלות, צריבה, עקצוץ, או רגישות יתר למגע בעור. ד"ר יובל עצמון - אינפומד קרא עוד