שאלות ותשובות - עמוד 611

האנטיביוטיקה אריתרומיצין (אריתרו-טבע) אכן משמשת לטיפול בדלקת גרון חיידקית במי שאלרגי לפניצילין , בדרך כלל במינון של 1 גרם ביממה. קרא עוד

אני בהריון בשבוע 25+1 . אני צמחונית ולוקחת תוספת ברזל ferro-gradumet ופרנטל. בכל זאת יצא לי המוגלובין 11.3 . האם זה אומר שהברזל לא נקלט טוב? כי לפעמים הוא גורם לי לשלשולים. ועוד משהו - הרופא אומר לקחת את זה אחרי אוכל ועל התרופה כתוב לפני אוכל, אז מי צודק? נפח הדם עולה בכ 40% בהריון, כאשר השיא של העליה הוא בשבוע .32-34 המרכיב הנוזלי של הדם עולה הרבה יותר מהמרכיב של תאי הדם האדומים, ולכן קורית תופעה של דילול יחסי של התאים מכילי ההמוגלובין בנפח דם מוגבר ויש ערכי המוגלובין שיוצאים נמוכים בבדיקות למרות שאבסולוטית הערכים תקינים. האמת היא שלגיל ההריון שלך הרמה המוגדרת כאנמיה צריכה להיות בערך 11.5% מ"ג, זאת אומרת שרמתך כיום קצת נמוכה, או בגבול התחתון של הנורמה. למען הסר ספק, ייתכן שתוכלי לבצע אצל הרופא שלך בדיקות דם לרמת ברזל ופריטין על מנת לראות אם יש אנמיה, או פשוט להמשיך במעקב של רמת המוגלובין תוך כדי נטילת התוספים שציינת. כדורי ברזל עושים עצירות ולא שלשולים בדרך כלל. את כדורי הברזל רצוי לקחת בין הארוחות לספיגה מרבית, ולא לקחת עם חלב או סותרי חומצה. [23/09/2002] קרא עוד

כאבים בגב התחתון, לעיתים עם הקרנה לרגליים, הם בעיה שכיחה מאוד. מכיוון שנבדקת כבר על ידי רופא, וכנראה שעברת בדיקת CT (בה אובחנה פריצת הדיסק), יש להניח שנשללו גורמים מדאיגים יותר לכאבים. מרבית המקרים בהם מאובחן בלט דיסק מחלימים בטיפול שמרני, כלומר ללא ניתוח), אך יש להתאזר בסבלנות: מצבם של 90 אחוז מן הסובלים מכאבי גב משתפר תוך 4 שבועות, ורק בחמישה אחוזים הסימפטומים וההגבלה נמשכים יותר משלושה חודשים. עם זאת, יש לזכור שלאחר התקף ראשון של כאבי גב, הסיכוי להתקף חוזר עולה פי ארבעה. הטיפול המומלץ בשלב החריף - שלב הכאבים, ממנו אתה סובל - הוא פעילות בגבול היכולת וטיפול נגד כאבים. הטיפול נגד הכאב יכול לכלול תרופות כמו אקמול, אופטלגין, תרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים ( וולטרן, נורופן, אתופאן, ארקוקסיה), טראמאדקס ועוד. את התרופות כדאי לקחת בשלבים הראשונים באופן קבוע, מסביב לשעון, ולא לחכות שהכאב יופיע כדי לקחת את התרופה. לטיפול נוגד הכאב ניתן לצרף תרופה שתביא להרפיית שרירים, כמו אסיוול, בימים הראשונים להתקף. בחלק מן המקרים ניתן לטפל בכאב גם בעזרת הזרקה מקומית של סטרואידים וחומרי הרדמה מקומית. עליך לשוב עם ממצאי הבירור שעברת בחדר המיון אל רופא המשפחה או האורתופד המטפלים בך לצורך התאמת טיפול ומעקב. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

בעלון התרופה שמצורף בד"כ לתכשיר יש פירוט לגבי תופעות הלוואי של דקפפטיל. תופעות הלוואי של התרופה פורטו בעבר באינפומד: http://infomed.co.il/questions/q_070505_6.htm קרא עוד

ההבדל העיקרי הוא במינון של הרכיב האסטרוגני (שהינו מעט גבוה יותר בבלארה) ולכן יש פחות דימומים בין- מחזוריים תחת גלולה זו. בכל זאת אין הבדל משמעותי מבחינת ההשמנה, היות ובשני המקרים מדובר במינון נמוך יחסית. בשתי הגלולות הרכיב הפרוגסטטיבי הינו נגזרת של "הפרוגסטרון הנשי" ולכן משפיע לטובה על עור הפנים. קרא עוד

מחלת הנטינגטון מתבטאת באופן קלאסי בעשור הרביעי והחמישי לחיים. במיעוט המקרים הביטוי הוא בגילאים צעירים יותר. מבחינה גנטית, זו מחלה תורשתית עם הורשה אוטוזומלית דומיננטית, כאשר הגן הפגוע הוא על הזרוע הקצרה של כרומוזום 4. מחלה זו היא אחת מקבוצת מחלות הקשורות ל"חזרות" של טרינוקלאוטיד לא יציב (CAG) שמקודד תוצר חלבוני מסוים. התיאוריה היא שהמחלה מתפתחת מכיוון שהחלבון המוטנטי מקבל תפקיד חדש הגורם לפגיעה בתפקוד. במחלת הנטינגטון, תופעה זו קורית בחלבון הנטינגטון ומכאן שמה של המחלה. לכן, ככל שיש יותר "חזרות", המחלה תתבטא בגיל צעיר יותר ותהיה חמורה יותר. אבחנת המחלה היא כאשר מדגימים יותר מ- 30 חזרות של הרצף CAG באחד מהעותקים של הגן. כאשר הביטוי הוא בגיל צעיר יש בד"כ מעל 70 חזרות ולעיתים אפילו מעל 100. מבחינה קלינית, הסימפטום הבולט ביותר הוא כוריאה (תנועות מהירות וקופצניות לא רצוניות בעיקר של הפנים, הכתפיים והגפיים). בנוסף, פגיעה בזיכרון, הפרעות באפקט, שינוי באישיות והפרעות מוטוריות נוספות. אצל החולים הצעירים ייתכנו בנוסף גם דיסטוניה ופרכוסים והמחלה מתקדמת מהר יותר. הטיפול במחלה הוא בתרופות חוסמות דופאמין, כגון האלופרידול ותרופות המפחיתות את הדופאמין כגון טטרהבנזאין שעוזרות לשלוט בכוריאה. באשר לשאלתך, אין תיאורים בספרות הרפואית על קשר בין חבלות ראש להתפרצות המחלה. נראה כי התפרצות המחלה אצלך היא אופיינית מבחינת העיתוי ומתאימה למספר החזרות שנמצאו אצלך. זאת, כאמור, בהסתייגות הכללית שבהרבה תחומים ברפואה רב הנסתר על הנגלה. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

כאב הגב שאת מרגישה והכאב לאורך הרגל נובעים מהלחץ שיוצר בלט הדיסק על העצב. הדיסק הוא מבנה גמיש יחסית, שמאפשר את תנועות עמוד השדרה, אך הוא גם יכול להיפצע בכל מיני צורות ולבלוט ממקומו, ובכך ללחוץ על העצבים שיוצאים מעמוד השדרה. הבלט או הבקע אינם ממש מתקנים את עצמם, אך הבלט יכול בהחלט לחזור למקום נכון יותר מבחינה פיזיולוגית. חשוב מאוד שהלחץ הזה לא ימשך, כי אז הפגיעה בעצב תהפוך ליותר חמורה. ההמלצה לקחת נוגדי דלקת בהחלט נכונה, כי הם יעזרו להרגיע את התגובה הדלקתית שנוצרת בעקבות הלחץ. אולם לא די בכך. את בהחלט צריכה להתחיל טיפול פיזיותרפי, כדי שתוכלי גם להקל על הכאב שיש לך עכשיו, ובעיקר כדי למנוע התקפים נוספים בעתיד. עליך ללמוד לזוז בצורה נכונה עם הגב שלך, להפעיל את השרירים הנכונים, ולהכיר את התנועות המסוכנות לך, כלומר את אלו שגורמות לבלט ולבקע ללחוץ שוב על העצב. פעילות פיזית מאומצת אכן יכולה לגרום לכאבי גב, אך לא בהכרח. אם תלמדי להפעיל נכון את שרירי הבטן והגב, להרים חפצים בצורה נכונה, ולהתכופף נכון, לא אמורה להיות לך בעיה עם פעילות פיזית. בנוסף, אני בטוחה שישיבה ממושכת בעבודה משרדית מזיקה לא פחות ממאמץ פיזי לגב שלך! גם כאן, עליך ללמוד איך לשבת נכון, ובעיקר - איך לזוז מדי פעם כדי שלא ייווצר לחץ על הדיסקים. אני מאוד ממליצה שתפני לפיזיותרפיה, ודווקא עכשיו, כשאת לא במצב אקוטי של כאבים חזקים, זה בדיוק הזמן בו תוכלי לבצע תרגילים ולעבוד ללא קושי וללא לחץ. בהצלחה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית קרא עוד

גמגום הינו דיבור מקוטע, מהוסס או חזרה על מילים בזמן דיבור. כמעט כל ילד עובר תקופה קצרה של גמגום, אך תקופה זו קצרה וחולפת. בכ 1% מהאוכלוסייה הבעיה תישאר ואף תחמיר מחזרה על הברות בלבד לחזרה על מילים ומשפטים שלמים, עם הפסקות בדיבור שלאחריהן התפרצות קול (עווית דיבור). הסיבה לגמגום אינה ידועה. גמגום שכיח במשפחות מסוימות, אך אין מנגנון תורשתי ברור. גמגום שכיח פי שלושה בגברים. לעיתים יש קשר בין גמגום לבעיות נוירולוגיות אחרות. בשנים האחרונות החוקרים חדלו להאמין כי גמגום הוא תסמין (סימפטום) של לחץ פסיכולוגי / רגשי, אלא הגישה המקובלת היא שבאנשים שמגמגמים תפקוד המוח בזמן דיבור ועיבוד שפה שונה מהרגיל (ומתבצע בצד ימין של המוח במקום בצד שמאל). לבעיית הגמגום יכולות להיות השלכות חברתיות ניכרות: קושי ביצירת קשרים חברתיים תקינים, אפליה בתחום ההשכלה והעבודה, ומקור לבדידות, ניכור וחוסר בטחון עצמי, וישנן אגודות רבות המציעות עזרה לאנשים הסובלים מכך. הטיפול בגמגום מתבצע ע"י קלינאית תקשורת. האלמנט החשוב ביותר בטיפול הוא עזרה וקבלה עצמית. בטיפול לומדים להפחית את קצב הדיבור, לדבר בתנועות והברות חלקות יותר ולהגות נכון את המלים. בילדים שיעורי הצלחת הטיפול טובים מאוד ויש לפנות לייעוץ עם מומחה מוקדם ככל האפשר. קיים מידע רב על גמגום ברשת. להלן שני אתרים מוצלחים במיוחד: http://www.mankato.msus.edu/dept/comdis/kuster/stutter.html קרא עוד

קראתי את התשובה הבאה על תסמונת גילברט http://www.infomed.co.il/questions/q_070209_2.asp וברצוני להבין מה פירוש: "גורמים המחמירים את הפגם באנזים... ביניהם שתיית אלכוהול". האם פירושו של דבר שמי שסובל מתסמונת גילברט צריכים להגביל ת צריכת האלכוהול שלהם, או שמי שסובל מהתסמונת, רצוי שיימנע לגמרי משתיית אלכוהול, או אולי שעליו להמשיך לצרוך אלכוהול כמו כל אדם אחר, ללא הגבלה כלשהי? תסמונת גילברט נגרמת על ידי פגם באנזים בכבד האחראי על הפיכת בילירובין ישיר לבלתי ישיר, וגורם לעלייה של רמת הבילירובין הבלתי ישיר. בדרך כלל המחלה שפירה ורמות הבילירובין תקינות. שתיית אלכוהול, לחץ נפשי, צום או מחלות חום יכולות לגרום להחמרה, כלומר להעלות את רמת הבילירובין מכיוון שבמצבים אלה ישנה פגיעה בכבד, המחמירה הן את תפקוד האנזים הפגום והן את שאר האנזימים בכבד, ולכן מומלץ להימנע ממצבים אלה. לגבי אלכוהול, הכוונה היא להימנעות משתייה מופרזת. ניתן לשתות אלכוהול באופן מבוקר. ד"ר קרן גלרון - אינפומד [09/07/2009] קרא עוד