שאלות ותשובות - עמוד 613

כמובן שלא נוכל לאבחן דרך האינטרנט. בעיקרון ההסתמנות הקלינית מחשידה לתופעה פרכוסית. הפגישה עם הנוירולוג נחוצה ובאה בזמן. הנוירולוג בוודאי ישלח אתכם לעשות בדיקת EEG - רישום הפעילות החשמלית במוח - ובדיקות הדמיה של MRI ו / או PET. בנוסף ייתכן שתידרשו לבצע בדיקות דם לבדיקת אפשרות של מחלות מטבוליות שונות, וייתכן אף ניקור מותני. קרא עוד

נשמע שאת סובלת מתופעות לוואי של הציפרלקס (שדומות לסימפטומים של התקף חרדה). כדי לצמצם את תופעות הלוואי האלו כדאי להתחיל את התרופה במינון נמוך, ולעלות במינון בהדרגה. תוך חודש של נטילת התרופה כבר היית אמורה להרגיש בשינוי, ותופעות הלוואי היו אמורות להשתפר. אני מציעה לך לפנות אל הפסיכיאטר שרשם לך את התרופה, כדי לדון באופציה של החלפתה ולתאר לו את תופעות הלוואי. בזמן התקף חרדה תוכלי לקחת תרופה מקבוצת הבנזודיאזפינים, כמו לוריבן (LORIVAN), קלונקס (CLONEX), ואבן (VABEN) - אבל זכרי שאין מדובר בפתרון לבעיה, אלא רק בטיפול בסימפטומים, לעומת הציפרלקס, המסייע למניעת ההתקפים. כמו כן, הייתי ממליצה לך לשלב את הטיפול התרופתי בטיפול פסיכותרפי, כמו למשל Cognitive behavior therapy - עשוי להיות יעיל מאוד לצורך טיפול בבעיה. קרא עוד

את מציגה בשאלתך מספר נקודות חשובות: 1. אם כתוצאה מהסימפטומים מהם את סובלת את שוכחת ליטול את תרופותייך בזמן, זו בעיה שלה חייבים למצוא פיתרון, כמו למשל סידור התרופות בקופסאות קטנות עליהן כתובים הימים +בוקר,צהריים,ערב (ניתן לרכוש אותן בכל בית מרקחת). אפשרות נוספת היא לבקש מאחד מבני הבית שיזכיר או שיוודא שנטלת את התרופות כראוי, הואיל וייתכן שהתופעות מהן את סובלת הן תוצאה של נטילה לא סדירה, או אי נטילה של כדור אחד או שניים. 2. כל התופעות אותן את מתארת יכולות להיות משתי סיבות אפשריות: האחת היא קיומם של התקפים, והשניה - תופעות לוואי של התרופות. אעבור אחת אחת: א. התקפים: אם אכן אלה התקפי פטיט מל (התקף קטן - petit mal), הרי זה מסביר את ההתנתקויות ואת השיכחה של דברים שקורים. גם תופעות של דז'ה וו מוגדרות כתופעה אפילפטית, אך מסוג אחר ולא פטיט מל. הסיבות האפשריות הן יעילות ירודה של התרופות או רמה נמוכה שלהן בדם. לשם כך יש צורך לאבחן זאת ע"י ביצוע EEG עדכני ובדיקת רמת התרופות בדם. ייתכן ויש צורך להחליף את התרופות (קיים מספר רב של תרופות נוגדות אפילפסיה יעילות למדי), או להעלות את המינון (בהתאם לרמה). ב. תופעות לוואי: הסימפטומים אותם את מתארת בהחלט יכולים להיות תופעות לוואי של התרופות. השאלה היא, האם התרופות חדשות? האם היה שינוי תרופתי לאחרונה? די לא שכיח שתופעת לוואי מופיעה אחרי שנים של אותו טיפול תרופתי. סיבה אחרת אפשרית היא עליית הרמה של התרופה בדם, שיכולה להיות בשל עלייה במינון או בשל נטילת תרופה אחרת חדשה (לוא דווקא לאפילפסיה), שיוצרת תגובה בין-תרופתית המעלה את רמת הקלונקס או הטופאמאקס. לסיכומו של עניין, אני ממליץ לך לפנות שוב לנוירולוג שלך, לבצע EEG עדכני, לבדוק את רמת התרופה בדם ולשקול אולי החלפת התרופות או שינוי מינונן. וכמובן לדאוג לנטילה מסודרת ביותר של התרופות. בהצלחה. קרא עוד

התופעה שאתה מתאר נקראת "כאב עצבי שלאחר הרפס" (post herpetic neuralgia) ואכן יכולה לגרום לכאב עז לתקופה ממושכת. ליריקה (pregabalin) היא תרופה ספציפית המיועדת לטיפול בכאב מסוג זה http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=404 קרא עוד

מחלת האוסטאופורוזיס, הנקראת גם דלדול עצם או בריחת סידן, היא מחלה נפוצה בה יש דלדול מסת העצם ונטייה מוגברת לשברים, בייחוד בחוליות עמוד השדרה, בצוואר הירך ובאמות. הנפגעות העיקריות מהמחלה הן נשים לאחר תום גיל הפוריות. ההתמודדות היעילה ביותר עם המחלה היא מניעתה ע"י גילוי מוקדם וטיפול תרופתי. בדיקת הבחירה לצורך אבחנה, טיפול ומעקב היא מדידת צפיפות העצם ע"י מכשיר בשם DEXA (Dual Energy X- ray Absorptiometry) קרא עוד

פוסלאן מעכבת את ספיגת העצם, כלומר את תהליך פירוק העצם ושחרור הסידן ממנה. יעילותה אינה תלויה בנטילה בו-זמנית של סידן, אך נחוצה תוספת סידן במצב זה. אצלך זה קצת יותר בעייתי בגלל הנטייה לפתח אבנים. אין בהכרח סתירה בין דברי האורתופד לבדיקת צפיפות העצם. יתכן שאין שינוי משמעותי, כלומר שבבדיקה הקודמת נראתה ירידה בצפיפות וכן בבדיקה החוזרת. על מנת לוודא שאת מקבלת את הטיפול האופטימלי למצבך. פני לייעוץ אנדוקרינולוג. בנוסף קראי את התשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_093006_7.htm קרא עוד

הבדיקה שביצעת נקראת תבחין מימן בנשיפה, או Hydrogen Breath Test. זוהי בדיקה שמטרתה למדוד את מידת ספיגת הסוכרים במעי הדק. היא מבוצעת בחשד לחסר בלקטאז, שישנו בחלק גדול של האוכלוסייה המבוגרת. לקטאז מפרק את סוכר החלב (לקטוז) ובכך מאפשר את ספיגתו. חסר באנזים זה יכול לגרום לתופעות של שלשולים וכאבי בטן. הבדיקה מבוססת על העובדה שתאי גוף האדם אינם מסוגלים לייצר מימן. כאשר סוכר אינו נספג, הוא מפורק על ידי חיידקים, תהליך היוצר מימן. מימן זה נפלט החוצה באוויר הננשף. בבדיקה שעברת נושפים לתוך מכשיר מיוחד שמודד את ריכוז המימן הננשף ביחידות של Parts Per Million או PPM. האבחון נעשה על ידי חישוב הבדלי המימן הננשף בזמנים השונים במהלך הבדיקה. בתור רמת ייחוס, עושים קריאה בסיסית של המימן בנשיפה. אחר כך נותנים לנבדק לקטוז ואז מודדים נשיפת מימן כל 15, 30 או 60 דקות במשך שעתיים או שלוש. אם רמת המימן עולה מעל 20 PPM בהשוואה לערך הנמוך הקודם במהלך הבדיקה, החולה מוגדר כסובל מתת-ספיגה של לקטוז. המספרים בטווחים שבתוצאות שפירטת הם מספרי הדקות (30-0 דקות, 60-30 דקות וכן הלאה) ולידם מצויינים וערכי המימן ב-PPM שנמדדו בזמנים אלו. אצלך, בין השלב השלישי לרביעי ישנה עליה מ-12 PPM ל-39 PPM, שייתכן שמעידה על אי-סבילות ללקטוז. חזרי והיוועצי בגסטרואנטרולוג. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

נורמיטן היא תרופה מסוג חוסמי בטא המורידה את לחץ הדם ומאיטה את קצב הלב. ההתוויות לטיפול כוללות מקרים של יתר לחץ דם, אי- ספיקת לב, מחלת לב איסכמית ובמקרים שצריך להאט את קצב הלב כמו במצב של פרפור פרוזדורים. סילאזאפריל היא תרופה להורדת לחץ דם מסוג מעכבי האנזים המהפך (מעכבי ACE). היא גם הוכחה כמעכבת התדרדרות תפקוד כלייתי בחולי סוכרת. לחץ הדם של אמך נראה מאוזן כמעט לגמרי (ערכי מטרה הם פחות מ- 140/90, אלא אם קיימת סוכרת או אי- ספיקת כליות, אז ערכי המטרה הם פחות מ- 130/80). אין צורך להפריד בין נטילת שתי התרופות. קרא עוד

אובדן היכולת לדבר, תופעה הקרויה אפזיה, מעידה על נזק מוחי בעקבות השבץ המוחי. החלמה מאירוע מוחי תלויה בכמות רקמת המוח שנפגעה. באופן כללי ייתכן שיפור במצבה, ואף שיפור דרמטי, בתקופה שמייד לאחר האירוע. אם חלפו כבר חודשיים שלושה מאז האירוע, השיפור יהיה מועט יותר. מידת השיפור שונה מאדם לאדם: באנשים מסוימים השיפור מיידי ורב, ובאנשים אחרים השיפור איטי ועשוי לארוך עד שנה. לאחר שבץ מוחי - שיקום נוירולוגי כולל טיפול ע"י קלינאית תקשורת אמור לכלול גם את הטיפול באפזיה, ולעזור לפתח כלים לתקשורת והתמודדות עם המצב. לדפי מידע בנושא: http://www.aphasia.org/ קרא עוד

ניתן לחיות ללא טחול, אך קיים סיכון מוגבר לזיהומים ע"י מספר סוגי חיידקים. רוב רופאי הילדים מטפלים בילדים שעוברים כריתת טחול לפני גיל 5 באנטיביוטיקה מסוג פניצילין כל יום , או בזריקה חודשית, למניעת זיהומים, עד היותם בני 10 לפחות. לאחר גיל 5 אין הנחיות ברורות למשך הטיפול האנטיביוטי. על כן יש צורך בנטילת אנטיביוטיקה, עירנות מוגברת לכל זיהום וטיפול מוקדם, זריקת חיסון בשם פנאומוווקס, וכן חיסון לדלקת קרום המוח והמופילוס, טיפול מוגבר במקרים של נשיכות כלבים וטיפול מוגבר במניעת מלריה בנסיעה לאיזורים נגועים. אנא קראי עוד כאן: http://www.ich.ucl.ac.uk/factsheets/test_procedure_operations/splenectomy/#whatissplene קרא עוד