שאלות ותשובות - עמוד 612
מאת: מערכת אינפומד
IGF הוא הורמון המיוצר על ידי הכבד בתגובה לגירוי של הורמון גדילה, הוא דומה מבחינה ביוכימית לאינסולין. הורמון הגדילה סומאטרופין (Somatropin), מיוצר בבלוטת יותרת המוח אצל ילדים ומתבגרים. הורמון זה ממריץ את הצמיחה ואת ההתפתחות התקינה של הגוף. אם ההורמון אינו מיוצר בכמות מספקת, חלה האטה בצמיחה, והתוצאה היא קומה נמוכה, מתחת לגבול התחתון של הגובה התקין. בדיקת הורמון גדילה נעשית על ידי בדיקת דם פשוטה, שבדרך כלל מתבצעת דרך קופת החולים. עורכים אותה לילדים בהתאם להתוויה הרפואית. כדי לקבל מידע נוסף, כדאי שתפנה לרופא המטפל בך. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
השימוש ברפאפן בזמן לקיחת גלולות יכול להוריד מעט את היעילות של הגלולות. הסיכוי לכך נמוך, אבל קיים. תוכלי להקליד את שמות שתי התרופות במנגנון חיפוש התגובות הבין-תרופתיות של אינפומד ולראות אם הן מפריעות אחת לפעילות השנייה. http://www.infomed.co.il/DrugInteract.asp קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
שיעור יתר בשילוב עם טסטוסטרון גבוה יכול לנבוע מפתולוגיה מסויימת שקשורה לשחלות (למשל, שחלה פוליציסטית), או כתופעה בפני עצמה. חשוב לעבור בירור גינקולוגי על מנת לשלול פתולוגיות מסוג זה. לגבי הטיפול המומלץ - בימינו יש אין ספור סוגים של גלולות הנבדלות זו מזו בסוג ההורמונים והמינונים המרכיבים אותן. גשי לרופא הנשים שלך ובקשי ממנו להחליף את גלולות הדיאנה לגלולות "מהדור החדש" (בהן מינון ההורמונים בעלי פוטנציאל אנדרוגני נמוך יותר). בכל אופן, זכרי שהתגובה לשינויים הורמונלים אינה מיידית, וייתכן שתיאלצי להתאזר בסבלנות עד שיופיעו השינויים הרצויים. מידע נוסף על שיעור יתר והטיפול בתופעה תוכלי למצוא בתשובה הבאה. http://www.infomed.co.il/questions/q_081605_2.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
החיידק הליקובקטר פילורי התגלה ב-1980, ומאז הולך ומצטבר ידע באשר לחלקו בגרימת מחלות שונות. ב-1994 הוא הוכר כגורם לכיבי קיבה ותריסריון, ובאותה שנה הוא הוכרז כקרצינוגן לסרטן קיבה. התהליך עד להתפתחות סרטן מורכב משורה של שינויים ברקמת הקיבה, שלחלקם תורם הזיהום בחיידק. במודלים של בעלי חיים גרם הליקובקטר פילורי לאדנוקרצינומה של הקיבה. בביופסיות מחולים עם סרטן של הקיבה או עם שינויים טרום -סרטניים זוהה ברבים מן המקרים הליקובקטר. גם מחקרים אפידמיולוגיים הדגימו קשר חזק בין קיום נוגדנים להליקובקטר בדם לבין סרטן הקיבה. מחקרים שונים מצאו כי זיהום בהליקובקטר פילורי מעלה את הסיכון לסרטן קיבה פי שניים, בהשוואה לאנשים שאינם נשאים של החיידק. מחקר שהשווה אוכלוסיות שונות בארצות שונות גילה סיכון פי 6 לפתח סרטן קיבה באוכלוסיות בהן שכיחות ההדבקה בהליקובקטר גבוהה. מחקרים שונים הוכיחו קשר בין הליקובקטר פילורי ולימפומה של הקיבה. כמו כן נחקר הקשר בין סרטן המעי הגס וסרטן הלבלב להליקובקטר. נראה כי קיים הבדל בין זנים שונים של הליקובקטר, ומידת החשיפה לממאירות לה הם תורמים. לקריאה נוספת בנושא: http://www.edu.rcsed.ac.uk/lectures/lt19.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לשימוש בזונדה יש מספר מטרות: ניקוז, האכלה ומתן תרופות. אפשר לחיות איתה תקופה ארוכה, וישנם אנשים הנשארים בטיפול כזה למשך שנים. הטיפול כרוך בסיכונים מסויימים, לדוגמה, התפתחות דלקת ריאות ואספירציה. אין זו כוונתי כי זהו המצב אצל אימך, אלא להסיר דאגה לגבי חוסר תזונה. זמן ההחלמה מניתוח המעי הדק לצורך פתיחת הידבקויות משתנה מחולה לחולה ותלוי במספר גורמים: מצב בריאותי כללי של החולה, מחלות אחרות מהן הוא סובל, תרופות קבועות שהוא נוטל, וכן אם הניתוח בוצע בשיטה לפרוסקופית או שבוצע חתך של הבטן. אם השיטה היתה לפרוסקופית, ההתאוששות אמורה להיות קצרה יותר ונמשכת בממוצע מספר שבועות. מכיוון שחסרים לי נתונים לגבי המצב הבריאותי של אימך, וכן פרטים נוספים לגבי הניתוח שעברה, אמליץ לך לפנות לרופא כירורג על מנת לקבל הסברים יותר מפורטים. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אינך חולה ואינך נשא של הפטיטיס B. בדיקות הדם מגלות כי בעבר היית חולה בהפטיטיס B (ולכן קיימים בגופך נוגדנים נגד Hepatitis B Core), אך המחלה חלפה, וכעת גופך פיתח חיסון כנגדה (ולראיה - הנוגדנים בדמך כנגד Hepatitis B Surface Ab). קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
במהלך ההריון יכולים להתרחש כמה סיבוכים שמעלים את הסיכון לשבץ מוחי, ביניהם מיגרנה, רעלת הריון, סוכרת ועוד. מקור הבעיה נעוץ לרוב בעובדה שבמהלך ההריון יש נטיה לקרישיות יתר, דבר שמעלה את הסיכון לשבץ מוחי. הריון לאחר אירוע מוחי אפשרי, אך זה תלוי בנסיבות, בין השאר במצבך כיום, במציאת מקור הבעיה, ואם היא מטופלת. עלייך להיוועץ ברופא המטפל וברופא/ת הנשים שלך. מידע נוסף על הריון לאחר אירוע מוחי תוכלי למצוא כאן: http://www.neurology.org/cgi/content/abstract/55/2/269 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
CK או CPK הוא שמו המקוצר של האנזים קראטין פוספוקינאז. האנזים נמצא בשרירים, כולל שריר הלב, ותפקידו בייצור האנרגיה של השריר. כאשר נגרם נזק לשריר - רמת האנזים בדם עולה. נזק כזה עשוי להיגרם לאחר חבלה, זריקה תוך- שרירית, פעילות גופנית מאומצת, תת- פעילות של בלוטת התריס ובהשפעת תרופות, כמו סטטינים - להורדת כולסטרול. גם במקרה של נזק לשריר הלב יעלו רמות CPK, אולם במקרה זה יעלו בעיקר רמות של MB-CPK הנמצא בשריר הלב, והוא צורה שונה מעט של האנזים שהוזכר קודם. בשלב הראשון כדאי לחזור על הבדיקה. אם התוצאה עדיין גבוהה - כדאי ללכת לרופא כדי לברר מה הסיבה לכך. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לחץ דם גבוה מסיבה כלייתית יכול לנבוע משנית לאי-ספיקת כליות או בשל היצרות בעורקי הכליות. לבירור שני המצבים יש לבצע בדיקות שתן על מנת לראות אם יש חלבון בשתן, בדיקות דם לאוראה, קראטינין, חומצה אורית ורנין, בדיקה פיזיקלית לשמיעת אוושות מעל העורקים הכלייתיים, מיפוי כליות ו/או אולטרסאונד - בהתאם להחלטת הרופא שלך. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לצערי אין לי מספיק פרטים על בתך כגון כמה זמן היא מטופלת בזינט, אם עשו לה צילום חזה ומה רמת ה- WBC שלה. ייתכן ששקיעת הדם המוגברת היא כתוצאה מדלקת הריאות, וחשוב לעשות בדיקת דם חוזרת לראות אם היא במגמת שיפור לאחר הטיפול האנטיביוטי. אם לא, יתכן שמדובר בחזרה של המחלה האוסטאומייליטית (אוסטאומייליטיס הוא לא חיידק, אלא שם מחלה: זיהום של העצם). חשוב לחזור גם על בדיקות הדם החריגות (MPV, T. BILIRUBIN) כדי לדעת האם הן חריגות כתוצאה מהמחלה הנוכחית, או שכדאי להרחיב את הבירור. אני מציעה לך לפנות לרופא הילדים או המשפחה אם לא יכול שיפור. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד