שאלות ותשובות - עמוד 612

מדוע אין לעסוק בפעילות גופנית כאשר נוטלים רואקוטן ? העניין מטריד מאוד מכיוון שאני "מכורה" לספורט וזה משהו שמאוד קשה לוותר עליו בלי הסבר מוצדק... לא מצאנו תימוכין להפסקת פעילות גופנית בזמן שימוש ברואקוטן, להיפך, מומלצת פעילות גופנית. ההסבר היחיד הוא שישנם מקרים נדירים של רבדומיוליזיס (הרס רקמת שריר) שביטויו אנזים CPK ברמה גבוהה בדם. אנזים זה עולה גם לאחר פעילות גופנית. אך במעקב סדיר אחר רמתו בדם, בלי ועם קשר לפעילות, תוכלי לראות אם את בסיכון לכך. אנא פני לרופא עור על מנת לבצע מעקב ולבקש עוד פרטים בנושא. [11/10/2002] קרא עוד

הגורם למצב של היפוגליקמיה (ירידה ברמת סוכר בדם) הוא מינון עודף של אינסולין ביחס לרמת הסוכר בדם. לפני כל ארוחה עליך למדוד את רמת הסוכר בדמך, ובהתאם לה ולצפי הכנסת הקלוריות בארוחה עליך להזריק מינון מתאים של אינסולין. רצוי מאוד לקבל הדרכה מבעל מקצוע מנוסה בתחום. הדבר חשוב מאוד. יש להביא בחשבון מצבים של פעילות גופנית, צום, ומחלות גופניות המגבירות את קצב חילוף החומרים בגוף. אתה חייב לשמור על שגרת יום שכוללת ארוחות מסודרות ככל האפשר. היות שערכי הסוכר לא מאוזנים אצלך, מומלץ כי תמדוד את ערך הסוכר יותר משלוש פעמים ביום (לא רק לפני כל ארוחה). הייתי מציעה לך, בתור התחלה, למדוד רמת סוכר בדם 7-6 פעמים ביום, לפני ואחרי ארוחות, לאכול ארוחות קבועות, ללמוד כמה אינסולין להזריק בהתאם לכמות הקלוריות הנכנסת, וכך ללמוד איך לאזן את עצמך. מצבי היפוגליקמיה מסוכנים ביותר ועליך לדאוג שלא יחזרו על עצמם. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

בדיקות לקרישיות יתר מתבצעת על ידי לקיחת דגימת דם וביצוע מספר בדיקות שונות. בדיקות גנטיות - כלומר, בודקים האם קיימים שינויים ברצף ה- DNA בתאי הדם שיכולים לגרום למצב של קרישיות יתר (לדוגמה מצב הנקרא Factor V Leiden או Prothrombin 21210). בדיקת רמות של גורמי קרישה בדם כגון Antithrombin, Factor C, Factor S. בדיקות להימצאות נוגדנים כגון אנטי-קרדיוליפין הגורמים אף הם לקרישיות יתר. הימצאות של נוגדני קרדיוליפין מראה על נטיה לקרישיות יתר. מצב זה יכול להיות משני למחלות אוטואימוניות מסוימות (כגון זאבת - Lupus), או כחלק מתסמונת עצמאית הנקראת תסמונת APLA. תסמונת זו מאופיינת באירועי פקקת עורקים או ורידים, הפלות חוזרות ובדיקות מעבדה ספציפיות כגון אנטי-קרדיוליפין. נמצא שלחלק מתורמי דם בריאים יש גם נוגדנים כאלה (עד 9% מהאוכלוסיה הנבדקת). כמו-כן, לפעמים בעת מחלה וירלית יכולה רמת הנוגדנים לקרדיוליפין לעלות באופן זמני, ולכן מומלץ לחזור על הבדיקה לאחר 6 שבועות. בדרך כלל לא מטפלים בנוכחות הנוגדנים בלבד (אבל יש להימנע משימוש בגלולות למניעת הריון ומעישון המגבירים אף הם את הנטיה לקרישות יתר). אם החולה סובלת גם מהפלות חוזרות או אירוע של פקקת, יש לטפל בתרופות נוגדות קרישה כגון קומדין. למידע נוסף ראי אתרים: http://www.rheumatology.org.il/public/template1_b.asp?category_id=494 קרא עוד

באופן כללי, בנוגע לדיאטת השמנה, יש לשים לב למספר גורמים: לא מומלצת אכילת "ג'אנק פוד", אלא יש לשים דגש על איכות המזון והרכבו. יש לבדוק תחילה את כמות הקלוריות הנצרכת כיום, ועליה להוסיף כ 200 עד 500 קלוריות ליום. יש לבנות תפריט המבוסס על 6-5 ארוחות, מפוזרות באופן אחיד על פני היום ומורכבות מכל אבות המזון (חלבונים, שומנים ופחמימות). מומלץ כי רוב הפחמימות יהיו פחמימות מורכבות (לחם, פסטה, אורז, תפוח אדמה, דגנים מלאים וכו') ושהשומן ברובו יהיה שומן בלתי רווי (שמן זית, אבוקדו, טחינה, אגוזים וכו'). יש לשלב פעילות חיטוב וחיזוק של השרירים על מנת להעלות את מסת השריר. מומלץ ביותר מעקב על ידי דיאטנית קלינית על מנת לעקוב אחר ביצוע השינויים והתאמת התפריט לפי הצורך. בהצלחה! נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il קרא עוד

בכל פעולה פולשנית יש סיכונים, אך אנו צריכים לחשב סיכויים מול תופעות לוואי או סכנות. במצב של אמך כנראה אין שום אפשרות לדחות או לבטל את הניתוחים מפני שהיא בסכנת חיים בגלל הלב וניתוח יתרום לה יותר איכות חיים ויותר אריכות חיים וזה מה שחשוב. ברגע שאדם חותם על הסכמה לניתוח הוא לוקח בחשבון גם את הסיבוכים. כנ"ל עם הרגל - כל דחייה עלולה לגרום לנמק וקטיעות חס וחלילה ולכן יש להזדרז. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

את מציגה בשאלתך מספר נקודות חשובות: 1. אם כתוצאה מהסימפטומים מהם את סובלת את שוכחת ליטול את תרופותייך בזמן, זו בעיה שלה חייבים למצוא פיתרון, כמו למשל סידור התרופות בקופסאות קטנות עליהן כתובים הימים +בוקר,צהריים,ערב (ניתן לרכוש אותן בכל בית מרקחת). אפשרות נוספת היא לבקש מאחד מבני הבית שיזכיר או שיוודא שנטלת את התרופות כראוי, הואיל וייתכן שהתופעות מהן את סובלת הן תוצאה של נטילה לא סדירה, או אי נטילה של כדור אחד או שניים. 2. כל התופעות אותן את מתארת יכולות להיות משתי סיבות אפשריות: האחת היא קיומם של התקפים, והשניה - תופעות לוואי של התרופות. אעבור אחת אחת: א. התקפים: אם אכן אלה התקפי פטיט מל (התקף קטן - petit mal), הרי זה מסביר את ההתנתקויות ואת השיכחה של דברים שקורים. גם תופעות של דז'ה וו מוגדרות כתופעה אפילפטית, אך מסוג אחר ולא פטיט מל. הסיבות האפשריות הן יעילות ירודה של התרופות או רמה נמוכה שלהן בדם. לשם כך יש צורך לאבחן זאת ע"י ביצוע EEG עדכני ובדיקת רמת התרופות בדם. ייתכן ויש צורך להחליף את התרופות (קיים מספר רב של תרופות נוגדות אפילפסיה יעילות למדי), או להעלות את המינון (בהתאם לרמה). ב. תופעות לוואי: הסימפטומים אותם את מתארת בהחלט יכולים להיות תופעות לוואי של התרופות. השאלה היא, האם התרופות חדשות? האם היה שינוי תרופתי לאחרונה? די לא שכיח שתופעת לוואי מופיעה אחרי שנים של אותו טיפול תרופתי. סיבה אחרת אפשרית היא עליית הרמה של התרופה בדם, שיכולה להיות בשל עלייה במינון או בשל נטילת תרופה אחרת חדשה (לוא דווקא לאפילפסיה), שיוצרת תגובה בין-תרופתית המעלה את רמת הקלונקס או הטופאמאקס. לסיכומו של עניין, אני ממליץ לך לפנות שוב לנוירולוג שלך, לבצע EEG עדכני, לבדוק את רמת התרופה בדם ולשקול אולי החלפת התרופות או שינוי מינונן. וכמובן לדאוג לנטילה מסודרת ביותר של התרופות. בהצלחה. קרא עוד

התופעה שאתה מתאר נקראת "כאב עצבי שלאחר הרפס" (post herpetic neuralgia) ואכן יכולה לגרום לכאב עז לתקופה ממושכת. ליריקה (pregabalin) היא תרופה ספציפית המיועדת לטיפול בכאב מסוג זה http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=404 קרא עוד

מחלת האוסטאופורוזיס, הנקראת גם דלדול עצם או בריחת סידן, היא מחלה נפוצה בה יש דלדול מסת העצם ונטייה מוגברת לשברים, בייחוד בחוליות עמוד השדרה, בצוואר הירך ובאמות. הנפגעות העיקריות מהמחלה הן נשים לאחר תום גיל הפוריות. ההתמודדות היעילה ביותר עם המחלה היא מניעתה ע"י גילוי מוקדם וטיפול תרופתי. בדיקת הבחירה לצורך אבחנה, טיפול ומעקב היא מדידת צפיפות העצם ע"י מכשיר בשם DEXA (Dual Energy X- ray Absorptiometry) קרא עוד

פוסלאן מעכבת את ספיגת העצם, כלומר את תהליך פירוק העצם ושחרור הסידן ממנה. יעילותה אינה תלויה בנטילה בו-זמנית של סידן, אך נחוצה תוספת סידן במצב זה. אצלך זה קצת יותר בעייתי בגלל הנטייה לפתח אבנים. אין בהכרח סתירה בין דברי האורתופד לבדיקת צפיפות העצם. יתכן שאין שינוי משמעותי, כלומר שבבדיקה הקודמת נראתה ירידה בצפיפות וכן בבדיקה החוזרת. על מנת לוודא שאת מקבלת את הטיפול האופטימלי למצבך. פני לייעוץ אנדוקרינולוג. בנוסף קראי את התשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_093006_7.htm קרא עוד