שאלות ותשובות - עמוד 634

עליה בערכי CK עשויה להיגרם ממספר סיבות, ביניהן פעילות גופנית, חבלה, קבלת זריקה, תרופות מסויימות, מחלות שריר ועוד. ה- CK עשוי לעלות גם במקרה של נזק לשריר הלב, כמו התקף לב. מאוד לא סביר שבאדם בריא, שאינו סימפטומטי, המקור לעליה ברמת האנזים הוא הלב, ועוד פחות סביר שעברת התקף לב בלי להרגיש בכך. הערכים משתנים ממעבדה למעבדה, ולא ציינת מהם ערכי הנורמה במעבדה בה בוצעה הבדיקה שלך, שכן ערך של 184 הוא תקין ברבות מן המעבדות. אני מציעה לפנות אל רופא המשפחה שלך, כדי לברר אם אתה נוטל תרופות (כולל תרופות ללא מרשם ותרופות אלטרנטיביות), אם אתה סובל מסימפטומים כלשהם, ולבקש לחזור על הבדיקה. כאשר תחזור על הבדיקה - הימנע מפעילות מאומצת בימים שיקדמו לה. על מנת להסיר דאגה מלבך תוכל לבקש גם ביצוע א.ק.ג. גם אם הערך נשאר דומה לזה בבדיקה הבאה, ואינך סימפטומטי - מומלץ רק מעקב בעוד מספר חודשים. קרא עוד

ילדים רבים בגיל שנתיים - שלוש נוטים להכניס כל דבר לפה, וזה נורמלי. עם זאת, כדאי בכל זאת לפנות לרופא ילדים ולבצע בדיקת דם לרמות המוגלובין, ברזל, אבץ וסידן. כמו כן יש לבדוק רמות עופרת מחשש שהילד בלע עצמים או צבע המכיל עופרת שמזיקה. קרא עוד

ידוע כי התרופה אומפרדקס (או בשמה הגנרי אומפרזול) עוברת את השליה. ישנם תיאורי מקרים בודדים של מומים מולדים בעקבות השימוש בתרופה. לא ברור בוודאות אם נטילת התרופה במינונים המקובלים אכן עלולה לגרום נזק לעובר, אך בשל חוסר הוודאות והאפשרות שייגרם נזק, מומלץ לא ליטול את התרופה בהריון אלא אם כן השימוש בה ממש הכרחי. לכן מומלץ שתפסיקי את נטילת התרופה ותתייעצי עם הרופא המטפל לגבי המשך טיפול בתרופה חלופית אם קיים הצורך. קרא עוד

אבקש מידע על חיידק הקוליטיס . מהם אמצעי המניעה להתפרצות הדלקת? האם יש מאכלים מסוימים שגורמים להתפרצות? קוליטיס קרא עוד

נראה שכוונתך לליפומות. ליפומה היא גידול שפיר (לא סרטני) של תאי שומן בגופנו. הסיבה להופעתה אינה ידועה, אולם מדובר בגידול שכיח למדי, שיכול להופיע כגידול או כגידולים רבים ומפוזרים. הגידול אינו מסוכן, ובדרך כלל מסירים אותו בניתוח פלסטי כאשר הוא מאד גדול או כאשר הוא מפריע מבחינה אסתטית. בהצלחה ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד קרא עוד

אין זמן מועדף לנטילת חומצה פולית. קרא עוד

מחלת השנית, או סקרלטינה, היא מחלה זיהומית הנגרמת ע"י חיידק הסטרפטוקוק. היא גורמת לפריחה נקודתית אדומה. הטיפול אנטיביוטי, ואין סכנה לעובר בשום שלב. קרא עוד

נראה כי יש לך גויטר מסוג Diffuse non-toxic goiter. זהו מצב שכיח למדי בבלוטת התריס, אשר שכיחותו מוערכת בכ 5% מהאוכלוסיה. גויטר זו התרבות התאים התקינים של בלוטת התריס, ועקב כך הגדלה של הבלוטה. ישנם שני סוגים עיקריים של גויטר: טוקסי- בו יש עודף פעילות של הבלוטה, ולא-טוקסי, בו רמות הורמון בלוטת התריס תהיינה בדרך כלל תקינות. בדרך כלל הגויטר גדל לאט מאוד, מבלי לגרום לתסמינים. מטפלים בגויטר במקרים בהם הוא גדול ומפריע ולוחץ על קנה הנשימה או הושט, אם יש סימנים של עודף או חוסר פעילות הבלוטה ובחשד לממאירות. עודף פעילות של הבלוטה מתגלה ע"י בדיקות דם. אם מחליטים לטפל, האופציות הטיפוליות הן: טיפול הורמונלי בהורמון בלוטת התריס ע"י טבליה שנקראת אלטרוקסין, טיפול ביוד רדיואקטיבי, ואם שני הנ"ל לא עוזרים - טיפול ניתוחי. הדרך לדעת אם הבלוטה עובדת בעודף היא רק ע"י בדיקות הדם - ובמקרה שלך- בדיקה תקינה היא סימן שהבלוטה עובדת באופן תקין ואין לך עודף או חוסר תפקוד. עם זאת, בודאי תידרשי לבצע בדיקות מעקב פעמיים בשנה על מנת לוודא שהבלוטה אינה מתחילה להיות פעילה מדי. בדיקות אולטרסאונד ומיפוי עוזרות לאפיין את הבלוטה, כיוון שקשרית מוגדלת בבלוטה עשויה באופן נדיר יחסית להיות ממאירה. אצלך- העובדה שהקשר "חם", מעידה על כך שרוב הסיכויים שהוא שפיר. זאת, בשילוב עם מראה תקין באולטרסאונד, נותן להיות בטוחים שלא מדובר בסרטן התירואיד. אין בהכרח קשר בין העובדה שהקשר "חם" במיפוי להפרשת יתר של הבלוטה. לגבי הריון ותפקוד הבלוטה: כל עוד בדיקות הדם תקינות, אין להניח שיש קשר בין ההפלה לגויטר. גם חסר וגם עודף של הורמוני בלוטת התריס מפריע בכניסה להריון וגם מגדילים את השכיחות של הפלות. במקרי חסר בבלוטה בטוח בהחלט לקחת אלטרוקסין בהריון. במקרי עודף- ניתן לקחת תרופה לדיכוי הורמונלי, אך האיזון כאן קשה ומצריך מעקב וטיפול צמוד. למידע נוסף: http://www.endocrineweb.com/pregnancy.html קרא עוד

מחקרים בנושא הראו שיש קשר בין ענידה ממושכת של עגיל בלשון לשחיקה של השיניים ולנסיגת חניכיים. סיבוכים נוספים כוללים סיכון לזיהום חניכיים שיכול להיות קשה, נפיחות בחניכיים, הפרעה בלעיסה ובבליעה, עליה בייצור הרוק, צלקת מקומית ורגישות למתכת. קרא עוד

ברזל ממקורות שונים עלול להיות בלתי ניתן לספיגה בגלל מרכיבים אחרים הנמצאים באותם מקורות מזון. דוגמה בולטת לכך היא תרד. התרד מכיל ברזל רב אבל מכיל גם אוקסלאטים הקושרים את הברזל והופכים אותו לבלתי זמין לספיגה. בחלב, הסידן מעכב את ספיגת הברזל ומקטין את ספיגתו. ביצים מכילות כמויות של סידן שיכולות לגרום לעודף סידן, מה שיגרום לספיגה לא טובה של ברזל. סיבים תזונתיים ודגנים, כנראה בשל כמות הסיבים שבהם, מפחיתים גם הם את ספיגת הברזל. לעומת זאת, מומלץ ליטול את הברזל עם ויטמין C, המגביר את הספיגה. ואגב, יש בשוק תכשירי ברזל אותם ניתן ליטול עם מוצרי חלב. תגובות חמצון-חיזור, וכן צבעו של הברזל עצמו, הם המשחירים את הצואה. אבץ הוא יסוד קורט מינרלי, החיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות תקינה, וכן לריפוי פצעים. הוא מסייע בהפעלת יותר מ-200 אנזימים וחיוני בחלוקת תאים. מומלץ ליטול אותו בנפרד מתוסף ברזל, אם צריך ליטול את שניהם, מאחר שהם מתחרים זה בזה מבחינת ספיגתם במערכת העיכול. אין סתירה בנטילת ברזל במקביל לתכשירים האחרים שאת לוקחת, אבל ניתן ליטול תכשיר אחד בבוקר ואת השני בערב. לפי בירור שערכתי, אין ביסוס אמיתי לעניין גזירת קצוות השיער. בהצלחה! ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד