שאלות ותשובות - עמוד 652

חסרים לי הרבה פרטים להשלמת התמונה: בת כמה בתך? האם רמת הסידן נמדדה בצורתו החופשית? האם בתך ירדה במשקל לאחרונה? מה רמת ה- TSH שלה? רמת סידן גבוהה נמצאת בחולים הסובלים מכמה מחלות שונות, ביניהן יתר פעילות בלוטת יותרת התריס (היפרפאראתירואידיזם), סרטן עם או בלי גרורות, מיאלומה נפוצה, סארקוידוזיס, פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם); ובחולים הנוטלים תרופות משתנות ממשפחת התיאזידים או כמות גדולה מאוד של סותרי חומצה המכילים סידן. ציינת את רמת ה- FT3, שאצל בתך היא אכן גבוהה מהרגיל, אך לא ציינת מהי רמת ה- TSH שלה. לא הייתי מתרגשת מרמת ה- ALT, המצביעה על תפקודי כבד, שכן היא בגדר הנורמה, וכך גם לגבי רמת האלבומין. אני מציעה שתפני לרופא האנדוקרינולוג עם כל תוצאות הבדיקות לקבלת אבחנה מדויקת ומפורטת. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

המחזור בזמן הנקה חוזר בממוצע לאחר שישה חודשים, אך ישנם מקרים שבהם אינו מופיע גם לאחר שנה של הנקה, או מופיע מוקדם מחצי שנה, וזה תלוי בגרומים שונים, כגון תזונת האם, תכיפות ההנקה וכדומה. אופי המחזור משתנה מאישה לאישה ויכולות להיות אי-סדירויות כפי שאת מתארת, לרוב בשל ביוצים לא סדירים. איני יכולה לענות לך לגבי העתיד, אך בדרך כלל, המחזור חוזר להיות כפי שהיה לפני ההריון לאחר הפסקת ההנקה וחזרת הגוף לאיזון הורמונלי. ניתן להסדיר את המחזור על ידי טיפול הורמונלי כדוגמת גלולות למניעת הריון. אמליץ לך לעקוב אחר הדימום. אם הוא מופיע בתדירות של פחות מ-24 יום או מלווה בדימום מסיבי, פני לרופא הן לבדיקה והן להתייעצות לגבי טיפול הורמונלי זה או אחר להסדרת המחזור החודשי. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

מתיאור הבדיקות שערכת עולה כי את סובלת משתי בעיות שייתכן שאינן קשורות זו לזו ישירות. האחת היא שינויים בכף הרגל העלולים לגרום לכאבים והגבלה בתפקוד. השנייה היא היצרות בעמוד השדרה הצווארי המלווה בשינויים ניווניים, העלולים בעצמם לגרום כאבים מקרינים ולתחושת נימול בגפיים. על מנת לנסות להבין איזו מבין הבעיות היא המשמעותית יותר והדורשת טיפול, יש להתאים בין הממצאים הרנטגניים ובין הבדיקה הגופנית, והתאמה כזו צריכה להתבצע על ידי רופא. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

לקטוז הוא סוכר החלב שנמצא בחלב ומוצריו. אי הסבילות מקורה במיעוט אנזימים מפרקי לקטוז ברירית המעי. כדאי לפנות לדיאטנית לקבלת הנחיות מדויקות, אולם להלן מספר עקרונות כלליים- הימנעות ממוצרי חלב תמנע את התסמינים. אי הסבילות היא אינדיווידואלית. יש מי שיהיו לו תסמינים (כאבי בטן, גזים, שלשולים) לאחר שתיית כוס חלב אחת, ויש מי שתסמיניו יחלו רק לאחר שתיית שתי כוסות. יש מי שיכול לאכול גלידה וגבינות, ויש מי שלא. אז קצת ניסוי וטעייה יובילו לרשימת מה כן ומה לא ובאיזו כמות. בדרך כלל צריכת מוצרי חלב בכמות קטנה בכל פעם, עם אוכל, גבינות קשות, גבינות עיזים ויוגורט- תפחית את כמות הסימפטומים. ישנן טבליות לקט-אייד שניתן לרכוש, שיעזרו לרגישים במיוחד בזמן אכילת מוצרי החלב. פרט לכך יש מוצרי חלב דלי לקטוז שניתן לקנות. נקודה חשובה בנושא זה היא הסידן, שחשוב מאוד לגדילה תקינה ולהתפתחות השלד. כיוון שמוצרי חלב הם בדרך כלל המקור העיקרי לסידן בדיאטה שלנו, הרי שיש סכנה למיעוט בצריכת סידן כאשר נמנעים או ממעטים מאוד בצריכתם. ילדך צריך בין 800-1000 מ"ג סידן ליממה. מקורות מצויינים לסידן שאינם חלביים הם ירקות ירוקים כמו ברוקולי, חלב סויה, דגי סלמון וסרדינים עם עצמות רכות הניתנות לאכילה, תפוזים ועוד.. לפרטים נוספים - http://www.eatright.org/Public/NutritionInformation/92_nfs43.cfm קרא עוד

נפיחות בבית השחי יכולה להעיד על בעיה בבלוטות הלימפה כתוצאה מזיהום, או חלילה בשל מחלה ממארת. יכול מאוד להיות גם שמדובר בזיהום או בתהליך דלקתי כלשהו בזקיק השערה. בגילך, בפרט אם את נוהגת להסיר את השערות בבית השחי, האופציה של זיהום בזקיק השערה מתקבלת מאוד על הדעת. חשוב מאוד לדעת אם סבלת בעבר מתופעה זו ואם לעיתים מופיע חום. הכי חשוב - צריך לראות את האזור על מנת לדעת מה מקור הבעיה. אני ממליצה לפנות בהקדם לרופא המשפחה לצורך בירור. מידע נוסף תוכלי למצוא בתשובה לשאלה דומה שנשאלה כאן בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_020509_1.asp קרא עוד

ריזאטריפטאן משתייכת לקבוצה C , כלומר: לא בוצעו מחקרים מבוקרים בבני אדם, והמחקרים בחיות היו חיוביים או לא חד- משמעיים. בחלק מהמחקרים בבעלי חיים נמצאה עליה מופחתת במשקל בצאצאים, השפעה רעילה על ההתפתחות ועליה בתמותה. אם השתמשת רק בכדור אחד, אני לא מאמינה שתהיה לזה השפעה, אך אם מדובר בשימוש קבוע - עלייך להתייעץ עם רופא/ת הנשים המטפל/ת שלך. קרא עוד

רפואה אלטרנטיבית כוללת מגוון עצום של שיטות ודרכי טיפול, ולצערי אין לי ידע מעמיק לגבי רובן. לא ידוע לי אם קיים טיפול מתאים ל-OCD בתחום כלשהו של רפואה אלטרנטיבית, ואם קיים - אין בידי מידע לגבי יעילותו, שניתן להשוותו למידע הקיים ברפואה או בפסיכולוגיה. בעקבות מחקרים ידוע כיום כי טיפול יעיל במיוחד ל-OCD הוא טיפול התנהגותי או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. זהו סוג ספציפי של טיפול פסיכולוגי המבוצע על ידי פסיכולוגים או פסיכיאטרים או עובדים סוציאליים. עם זאת, נראה לי כי כדאי להתייעץ שוב עם פסיכיאטר, מכיוון שלעיתים היעדר תגובה לטיפול קשור לאי דיוק באבחנה, וייתכן שבבדיקה חוזרת יסתבר כי OCD אינה ההגדרה המתאימה לבעיה, או ההגדרה המלאה והשלמה לה, ושנחוץ שינוי בגישה לגבי הטיפול כולו. כמו כן, כדאי לבדוק עם איש מקצוע מהן הסיבות לסירוב לקבל טיפול פסיכולוגי. אולי הסירוב מבוסס על מידע שאינו רלבנטי או אינו מדויק, או אפילו קשור לבעיה הנפשית עצמה, ומחבל ביכולת של הבחורה להיעזר בטיפול. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

לגרד כללי יכולות להיות סיבות רבות מלבד טיקים, וראשית יש לפנות לרופא עור ורופא המשפחה לבירור מקור הגרד. הסיבות לגרד יכולות להיות סיבות עוריות כמחלת הגרדת, כינים, פסוריאזיס ואלרגיה (לתרופות, מזון, שמפו, סבון, חיות בית). סיבות נוספות עלולות להיות מחלות כליה, כבד וכיס מרה, אנמיה של חוסר ברזל, מצבי יתר פעילות בבלוטת התריס, מחלות המטולוגיות, זיהום בטפילים שונים, מחלות נוירולוגיות וסיבות פסיכולוגיות. טיקים הן תנועות לא רצוניות פתאומיות קצרות, השמעת קולות דרך האף, הפה או הגרון, או תחושות מסוימות. טיקים תנועתיים מתבטאים בד"כ במצמוץ, הנעת הראש או הכתף, משיכה באף. גרד קצר עשוי להיות ביטוי לטיק, האבחנה קשה ויש לשלול סיבות רפואיות אחרות תחילה. בד"כ האבחנה מתבצעת כאשר מופיע טיק מסוג אחר שקל יותר לאבחו אותו, כמתואר לעיל. בכל מקרה, על מנת להקל על גרד יש לשמור על ניקיון העור ע"י רחיצה (לא תכופה מדי) בסבונים עדינים, לקצוץ היטב את הציפורניים כדי למנוע פציעה או זיהום, לא להתרחץ במים חמים מדי (טמפרטורה גבוהה עלולה לאתחל גרד), ולהשתמש בקרמים. אם הגרד חמור ניתן לטפל תרופתית. אם אכן הגרד הוא ביטוי לטיקים, יש לבצע בדיקה נוירולוגית מקיפה אצל נוירולוג ילדים. כיוון שלילדים עם טיקים יש לעיתים גם תופעות של היפר אקטיביות וקשיים בריכוז, יש להיבדק גם ע"י פסיכיאטר ילדים במידת הצורך. לגבי טיפול בטיקים: כיון שטיקים מתגברים במצבי לחץ, ניתן להפחית את תכיפותם ע"י שמירת אווירה רגועה בבית, תקשורת טובה עם הילד, סדר יום רגוע ומאוזן מבחינת פעילות ומנוחה. כמו כן חשוב לא להילחץ מהטיקים, וכך ליצור תגובה רגשית שלילית אצל הילד ולזכור כי רובם המכריע של הטיקים חולפים עם הגיל ממילא. במקרים קשים ניתן לדכא את הטיקים תרופתית. לקריאה נוספת בענייני טיקים: http://www.klis.com/chandler/pamphlet/tic/tic.htm קרא עוד

מדובר בחיידק ששמו סטאפילוקוקוס אאוראוס. זהו חיידק שכ 20% מאיתנו נושאים ברירית האף ביומיום, אולם במקרים מסוימים הוא חודר לגופנו ויכול לחולל מחלות זיהומיות מכף רגל ועד ראש - מזיהומים עוריים, מורסות (אבצסים), דלקות ריאות, דלקת קרום המוח, דלקת בעצמות, הרעלת מזון, אלח דם ועוד. לקריאה נוספת: http://ohioline.osu.edu/hyg-fact/5000/5564.html http://en.wikipedia.org/wiki/Staphylococcus [14/11/2004] קרא עוד