שאלות ותשובות - עמוד 654

כאבים ונפיחות לאחר עקירת שיני בינה הן תופעות צפויות, ללא קשר לאי הופעתם בעקירה הקודמת שביצעת. בדרך כלל הנפיחות מתפתחת וגדלה ב- 3 הימים הראשונים ולאחר מכן מתחילה לסגת. עם זאת, לא אוכל לדעת בדיוק את מצבך בלי לבדוק אותך, ולכן אמליץ לך לפנות לרופא שביצע את העקירה. בינתיים תוכלי לקחת כדור נגד כאב ולעשות קומפרסים קרים. בברכה, דוקטור מיכאל אבא - רופא שיניים. D.M.D מדריך קליני במחלקה לשיקום הפה באוניברסיטת תל אביב. קרא עוד

כאשר עוקרים שן בינה יש צורך, לעיתים, בחתך נוסף כדי לאפשר גישה לשן הכלואה. אין סיבה לדאגה, לאחר מספר שבועות הרקמה עוברת ריפוי מלא ולא נשאר זכר לעקירה. בנוסף, תוכלי לחפש במנוע החיפוש באתר "שן בינה" או "עקירה" ולמצוא מידע נוסף בנושאים אלו. בברכה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

סינדרום ברוגדה תואר לראשונה בשנות ה 90 המוקדמות כגורם למוות פתאומי באנשים צעירים ופרט לכך בריאים לחלוטין (בד"כ בשנות ה 30 לחייהם). זהו סינדרום תורשתי בו ככל הנראה יש מוטציה בתעלות נתרן בשריר הלב הגורמת לבעיה בתפקוד החשמלי של תאי הלב והעשויה לגרום לפרפור חדרים קטלני פתאומי. האבחנה נעשית על פי תרשים א.ק.ג, ולעתים ע"י בדיקות לבביות מיוחדות. הפתרון שמוצע לחולים במחלה הוא בד"כ השתלת קוצב- דפיברילטור, שיתן מכה חשמלית במקרה של פרפור חדרים ויחזיר ללב את קצב הפעילות הנורמלי שלו. לקריאה נוספת- http://www.brugada.org/about/about.html קרא עוד

מחלת הנטינגטון מתבטאת באופן קלאסי בעשור הרביעי והחמישי לחיים. במיעוט המקרים הביטוי הוא בגילאים צעירים יותר. מבחינה גנטית, זו מחלה תורשתית עם הורשה אוטוזומלית דומיננטית, כאשר הגן הפגוע הוא על הזרוע הקצרה של כרומוזום 4. מחלה זו היא אחת מקבוצת מחלות הקשורות ל"חזרות" של טרינוקלאוטיד לא יציב (CAG) שמקודד תוצר חלבוני מסוים. התיאוריה היא שהמחלה מתפתחת מכיוון שהחלבון המוטנטי מקבל תפקיד חדש הגורם לפגיעה בתפקוד. במחלת הנטינגטון, תופעה זו קורית בחלבון הנטינגטון ומכאן שמה של המחלה. לכן, ככל שיש יותר "חזרות", המחלה תתבטא בגיל צעיר יותר ותהיה חמורה יותר. אבחנת המחלה היא כאשר מדגימים יותר מ- 30 חזרות של הרצף CAG באחד מהעותקים של הגן. כאשר הביטוי הוא בגיל צעיר יש בד"כ מעל 70 חזרות ולעיתים אפילו מעל 100. מבחינה קלינית, הסימפטום הבולט ביותר הוא כוריאה (תנועות מהירות וקופצניות לא רצוניות בעיקר של הפנים, הכתפיים והגפיים). בנוסף, פגיעה בזיכרון, הפרעות באפקט, שינוי באישיות והפרעות מוטוריות נוספות. אצל החולים הצעירים ייתכנו בנוסף גם דיסטוניה ופרכוסים והמחלה מתקדמת מהר יותר. הטיפול במחלה הוא בתרופות חוסמות דופאמין, כגון האלופרידול ותרופות המפחיתות את הדופאמין כגון טטרהבנזאין שעוזרות לשלוט בכוריאה. באשר לשאלתך, אין תיאורים בספרות הרפואית על קשר בין חבלות ראש להתפרצות המחלה. נראה כי התפרצות המחלה אצלך היא אופיינית מבחינת העיתוי ומתאימה למספר החזרות שנמצאו אצלך. זאת, כאמור, בהסתייגות הכללית שבהרבה תחומים ברפואה רב הנסתר על הנגלה. קרא עוד

גלולות למניעת הריון הן הפתרון והטיפול לנשים הסובלות מתסמונת שחלות פוליציסטיות. אין חשיבות לסוג הגלולות. אבל אם את סובלת מכל התופעות שנקבת, כדאי להשתמש בגלולות המכילות מינון גבוה יחסית של הורמונים. מרשם לסוג גלולה מסוימת תוכלי לקבל מרופא הנשים שלך, אני לא אוכל להמליץ לך על סוג ספציפי. נשים הסובלות מתסמונת שחלות פוליציסטיות בדרך כלל לוקחות גלולות באופן קבוע, עד שהן מעוניינות להיכנס להריון. כאשר תפסיקי את נטילת הגלולות, תופעות הלוואי לא יחמירו, רק יחזרו למצב שהיה לפני נטילת הגלולות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

טיפול ראשוני בהליקובקטר פילורי נכשל ב-5%-12% מן המקרים. אינני יודעת אילו טיפולים אנטיביוטיים קיבלת, אבל טיפול שעשוי להיות יעיל לאחר כישלון הקו הטיפולי הראשון הוא הטיפול המרובע, שניתן למשך 14 ימים, וכולל הן תרופה מקבוצת ה- PPI (כמו LOSEC) פעמיים ביום, והן ביסמות (לדוגמה קלבטן) ושני סוגי אנטיביוטיקה. קיימות מספר אופציות טיפוליות נוספות, כולן מבוססות על אנטיביוטיקה וסותרי חומצה. קיימים סוגי הליקובקטר עם עמידויות לסוגי אנטיביוטיקה שונים, וגם לאחר כישלון של פרוטוקול טיפולי - עשויה להתפתח עמידות. למרות שלא נהוג לבצע באופן שגרתי תרבית של הליקובקטר פילורי, במקרה שלך, לאחר כישלון של מספר קווים טיפוליים - נשמע שכדאי לגדל את החיידק ולבדוק את רגישותו לסוגי אנטיביוטיקה שונים. אינני מכירה אופציות ניתוחיות לטיפול בבעיה. אני מבינה שאתה נמצא במעקב גסטרואנטרולוגי, וטוב שכך, משום שחשוב לבדוק שמאחורי התלונות שלך לא מסתתרת פתולוגיה נוספת. עליך לפנות אל הגסטרואנטרולוג עם סיכום של כל הטיפולים שקיבלת, כדי שיוכל להחליט מה הצעד הבא. עד אז, נראה שכדאי שתיקח תרופה כמו LOSEC או OMEPRAZOLE פעמיים ביום - כדי להקל על הסימפטומים. קרא עוד

הרפס הוא נגיף שכיח מאוד, וכנראה שבחברה המערבית רוב בני האדם נושאים את נגיף ההרפס. באנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה חי הנגיף בשלום ובשיווי משקל עם הפונדקאי שלו. לאחר חדירת הרפס לגוף בפעם הראשונה משתכן לו הנגיף בשורשי העצבים ורק לעיתים יוצא משם על מנת לגרום לפריחה שלפוחיתית כואבת. כאשר הפריחה מופיעה בשפתיים מכונה המחלה "הרפס של השפתיים" או "פצעי חום או קור". כאשר מופיעה התפרצות הנגיף באברי המין מכונה המחלה "הרפס של אברי המין". באופן מסורתי נגיף ההרפס מזן 1 (herpes simplex virus type 1) גורם למחלה בפה ואילו הנגיף מזן 2 (herpes simplex type 2) גורם למחלה באברי המין. בשנים האחרונות נמצא כי שני סוגי ההרפס עשויים לגרום למחלה בכל מקום. העובדה שלבן זוג אחד יש הרפס מסוג אחד ושלבן או בת הזוג השני יש הרפס מסוג שני אינה מעלה ואינה גורעת. יש אף מחקרים בהם נמצא כי נוכחות הרפס מסוג אחד עשויה למנוע במידה מסוימת הדבקה בהרפס מן הסוג השני. כל עוד מערכת החיסון תקינה לא מהווה ההרפס בעיה רצינית. באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת עלול נגיף ההרפס להתפרץ ולגרום למחלה קשה. לעיתים נדירות גורם נגיף ההרפס לדלקת המוח, גם באנשים עם מערכת חיסון תקינה. לגבי הריון, עלול נגיף ההרפס של אברי המין לגרום לבעיה קשה בעובר במידה והעובר נדבק בזמן הלידה. עד לאחרונה היו ממליצים על ניתוח קיסרי בנשים שיש להן התפתחות של הרפס באברי המין בזמן הלידה. כיום סבורים כי אין צורך בניתוח קיסרי בכל מקרה, ושתרופות כמו אציקלוביר או ואלאציקלוביר עשויות למנוע את מחלת ההרפס של היילוד. בקרוב נביא באתר זה מידע עדכני וחדשני לגבי הרפס בכלל והרפס בנשים הרות בפרט. [17/09/2000] קרא עוד

רדוקטיל ואקומפליה שתיהן תרופות המיועדות לטיפול בהשמנת יתר בצירוף תוכנית להורדת משקל. עם זאת, לתרופות אלו מנגנון פעולה שונה. אקומפליה, או בשמה הגנרי rimonabant, היא תרופה החוסמת את הקולטן לקנבינואיד 1, מדכאת תיאבון, ובכך מפחיתה משקל באנשים עם יתר לחץ דם או הפרעה בשומני הדם. שימוש נוסף לתרופה זו, שעדיין נמצא במחקר, הוא כאמצעי עזר להפסקת עישון, וכן למניעת עלייה במשקל למעשנים שהפסיקו לעשן. התרופה אושרה בישראל באוקטובר 2007, אך איננה בסל הבריאות. הפחתת המשקל הממוצעת עומדת על 7.4 ק"ג. המעקב במחקרים שנעשו היה לשנתיים בלבד, כך שלא ידועות השלכות הטיפול לטווח ארוך. עוד על התרופה תמצאי בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_091407_29.asp קרא עוד

ציינת כי את לא מקיימת יחסי מין, אז למה את לוקחת גלולות למניעת הריון במשך שלוש שנים? האם ישנה סיבה אחרת? אם אין סיבה לנטילת הגלולות, כדאי לעשות הפסקה ולבדוק אם הדלקות וההפרשות ממשיכות גם ללא גלולות למניעת הריון. אין קשר בין הכאבים מעל השחלה לבין דלקת בדרכי השתן. אלו שתי מערכות שונות. אבל אולי הכאבים הם לא מעל השחלה אלא באזור הכליה. אני ממליצה לפנות גם לאורולוג לבדיקה ובירור של הדלקות החוזרות. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

תרופה זו שייכת למעכבי הניצול החוזר של סרוטונין במוח. לא ידוע על הביטואציה, כלומר, על תופעה של הפסקת ההשפעה לאחר תקופה ממושכת כתוצאה מהסתגלות הגוף לתרופה. להיפך, לא מומלץ להפסיק את נטילת התרופה ללא הוראת רופא, מחשש לחזרת התסמינים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד