שאלות ותשובות - עמוד 684
מאת: מערכת אינפומד
בלוטות לימפה הן מרכזים בהם מתרכזים תאי מערכת החיסון. הן גדלות בשל גורמים רבים. בשכיחות גבוהה הגדלת בלוטות לימפה (לימפאדנופתיה) נובעת מזיהום באזור הסמוך (האזור שאותו מנקזת אותה קבוצת בלוטות). למשל, בלוטות הלימפה שנמצאות בבית השחי מימין מנקזות את יד ימין, בית השחי הימני, השד הימני ואת קיר בית החזה מימין, כך שכל נזק או פתולוגיה באזורים אלה יכולים להוביל להגדלה של בלוטות הלימפה הנ"ל. הסרת שיער מבית השחי, בכל דרך שהיא, מובילה לפגיעה בזקיקי השערה באזור ולשריטות קטנות. נזקים אלה עלולים להוביל לזיהומים או ליצירת רקמת צלקת הדורשים את תפקוד מערכת החיסון. כתגובה למצבים אלה בלוטות הלימפה האזוריות יכולות לגדול. במקרים בהם הפגיעה בעור קשה יותר, יכול להתפתח זיהום קשה שיכול לערב את בלוטות הלימפה עצמן, כלומר זיהום חיידקי בבלוטות הלימפה ולא רק הגדלה תגובתית שלהן. בכל מקרה של הגדלה תגובתית או זיהום בבלוטות, הדבר מלווה בכאבים באזור, אדמומיות ונפיחות. חשוב לדעת שבמקרים בהם קיימת הגדלה או זיהום של בלוטות הלימפה, כאבים קשים באזור או אודם ניכר, יש צורך להפסיק את הסרת השיער לתקופת מה מאזור זה ולעיתים אף יש צורך בטיפול אנטיביוטי. מאידך, ברוב המקרים אין מדובר על נזק או פגיעה בלתי הפיכה בבלוטות הלימפה - לא במבנה שלהן ולא בתפקודן. חשוב לזכור שאנשים רבים מסירים שיער מבית השחי, בדרכים רבות מאד. כל עוד נשמרת היגיינה בסיסית והפרוצדורה אינה מאד טראומטית לעור (יוצרת קרעים ושריטות), הסיבוכים שלה נדירים למדי. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
Meralgia Paresthetica הוא שם לפגיעה עצבית מבודדת באספקט החיצוני - עליון של הירך שגורמת לנימול, חוסר תחושה או כאבים באזור זה. הסיבה היא בד"כ בעיה במעבר העצב במסילה העצבית במפשעה- זה יכול לנבוע מהשמנת יתר, הריון, משנית לחבלה או ניתוח באזור, כתוצאה מלבוש הדוק, בעיה בעמוד שדרה מותני, ועוד. שכיח יותר בסוכרת. הטיפול בד"כ כולל פיזיותרפיה, הפחתת משקל, חימום האזור, כדורים נוגדי כאבים. אם אין הטבה ניתן לשקול הזרקות סטרואידים או אמצעים אחרים. לפרטים נוספים- http://www.emedicine.com/pmr/topic76.htm [14/07/2004] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
חומצה לקטית היא תוצר של חילוף חומרים אנאירובי בגוף. היא נוצרת בשרירים בעת ביצוע פעילות גופנית מאומצת וממושכת במצב בו כמות החמצן שמגיעה לתאי השריר אינה מספיקה לחמצון מלא של הגלוקוז. בתהליך החמצון החלקי נוצרת חומצת החלב. חומצה לקטית נמצאת גם בחלב - חיידקים המצויים בחלב הופכים את סוכר החלב (לקטוז) לחומצה לקטית - ושמה מזכיר את שמו של סוכר החלב (לקטוז). אך אף על פי כן, לא מדובר בלקטוז. לכן אני לא מוצאת קשר בין חומצה לקטית לבין הזיהומים החוזרים. לגבי טיפול, ראי את המידע בידיעה הבאה: http://www.infomed.co.il/news/n_090304_1.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לא, אין בבדיקות הדם הסבר לדלקות החוזרות מהן את סובלת. מאידך, גורמי הסיכון לדלקות חוזרות בדרכי השתן אינם באים לידי ביטוי בבדיקות דם. בין גורמי הסיכון גורמים ביולוגיים (נטיה לאוכלוסיית חיידקים בנרתיק שעשויים לגרום לדלקות בדרכי השתן), גורמים גנטיים (המשפיעים על יכולת ההיצמדות של החיידק לתאי מערכת השתן), גורמים התנהגותיים (תכיפות קיום יחסי מין, שימוש בחומרים קוטלי זרע) וגורמים אנטומיים הקשורים במבנה האגן. ואגב, אם לא נפלה טעות בהעתקת תוצאות המעבדה, הרי שלמרות שתרבית השתן היתה שלילית נראו חיידקים במשקע השתן שלך. כדי לקבל הסבר לבדיקות המעבדה שלך תוכלי להיכנס לבדיקות האישיות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/myTest.asp קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אין שום נזק בנטילת גלולה אחת עודפת. אם את מתכננת נטילת שתי חפיסות ברצף, השלימי את החפיסה השניה, על מנת למנוע בלבול. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
באופן כללי מומלץ למסור משטח פאפ למעבדה בהקדם האפשרי, אך למרות זאת, ברוב המקרים אין פגיעה באיכות ובאמינות הבדיקה אם המשטח נמצא בטמפרטורת החדר במשך מספר ימים. כשתגיעי למעבדה למסירת הבדיקה היוועצי עם צוות המעבדה, שכן כל מעבדה עובדת על פי שיטות וסטנדרטים שונים. לגבי הפטריה, אין קשר בין הופעתה לבין ביצוע הבדיקה. לעיתים נוכחות פטריה או זיהום דלקתי כלשהו עלולים לשבש את תוצאות הבדיקה, ואז מתקבלת תשובת "atypical result" – תשובה זו מסווגת כ"דרגה 2", שמשמעותה דלקת או זיהום. במקרה זה ימליץ הרופא על בדיקה חוזרת או על ביצוע קולפוסקופיה. תוכלי לקרוא על כך עוד בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_083007_21.asp קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
זוהי אמבה (סוג של טפיל, פרזיט) קטנה שאינה פתוגנית (כלומר, אינה גורמת נזק לגוף המאחסן) היושבת במעיים. הטפיל הוא בלתי מזיק ואינו גורם למחלות (אפילו באוכלוסיה עם דיכוי המערכת החיסונית). ניתן לחיות עם הטפיל ולתת לו לחיות במעיים באושר ועושר. ההדבקה בו קשורה בתנאי סניטציה גרועים (תנאי מחייה לא היגיינים), למשל מגורים או ביקור במדינות עם מערכת ביוב לא תקינה ואכילת מזון מזוהם. הטפיל נשאר במעי החל מספר ימים עד מספר שנים. אין צורך בטיפול, אבל אם בכל זאת תרצה, פלג'יל (metronisazole) יכול לעזור. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
משך הזמן בין ביוץ לדימום וסתי הבא אחריו הינו קבוע ונמשך 14 יום. המשתנים שציינת יכולים להשפיע על קיום ביוץ והמרחק שלו מהדימום הווסתי שקדם לו. לגבי ההכתמה - קרוב לודאי (ואני מסייגת את תשובתי שכן לא בדקתי אותך) שאינך צריכה להחשיב אותה. ד"ר נגה פוקס - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אין אף שיטה שבאמת מאריכה אנשים בריאים שאינם סובלים מננסות מולדת. הכוונה היא כנראה לכך שמכיוון שאדם העומד כפוף יהיה נמוך יותר מאדם העומד זקוף, אפשר לחזק את שרירי הגב ולשפר את היכולות של המתעמל לעמוד זקוף וכך להיות גבוה יותר: http://www.fotosearch.com/comp/LIF/LIF127/3D708003.jpg קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
החומר הפעיל בגראס הוא THC, ועל פי מיטב ידיעתי, עקבותיו נשארים בשתן כשבועיים-שלושה לאחר השימוש. בבדיקת דם ייעודית ניתן לזהות את החומר עד כחודש לאחר השימוש בסם. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד