שאלות ותשובות - עמוד 683

הפרעה בפעילות בלוטת התריס (בלוטת המגן) אכן עשויה לגרום להפרעה נפשית. תת פעילות של הבלוטה עשויה לגרום לתמונה דמויית דיכאון (האטה בפעילות, ירידה בחשק, הפרעה בשינה) ואילו פעילות יתר של הבלוטה עשויה לגרום לתסמינים דמויי חרדה (דפיקות לב, קוצר נשימה, אי סבילות לשינויי מזג אוויר). במקרים קיצוניים עשוי ליקוי בבלוטת המגן לגרום אף לשינויים קשים עוד יותר ואפילו פסיכוזות (לדוגמה, הפרעה במהלך החשיבה). אלטרוקסין, תרופה לטיפול בתת פעילות בלוטת המגן אינה גורמת בדרך כלל לתופעות לוואי נפשיות, אם כי הרעלת אלטרוקסין עשויה לגרום לדפיקות לב, לעצבנות ולשינויים הדומים באופיים לאלו הנגרמים מפעילות יתר של הבלוטה. [29/01/2001] קרא עוד

אסבסט הוא סיב מינרלי ששימש שנים רבות בבניה בשל יכולתו לבודד מחום והיותו חסין לאש. כבר שנים ידוע שעובדי מספנות ומפעלים, ששאפו את חלקיקי החומר וסיביו נמצאים בסיכון גבוה לחלות כעבור 20-30 שנה בסרטן הריאה ובמחלת ריאה סופנית בשם אסבסטוזיס הגורמת להצטלקות הריאה ואובדן מרקמה התקין. כל עוד מבנה האסבסט שלם ואינו שבור, ואין סכנה שישתחררו חלקיקים ממנו, שעשויים להישאף, הרי שאין מקום לדאגה, אולם אם יש מקומות בהם יש שברים וסדקים, יש צורך להתייעץ עם מומחים על מנת לאטום או להחליף את החלקים החתוכים. לקריאה נוספת- http://www.osha-slc.gov/SLTC/asbestos/ קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

תסמונת קלייפלטר היא הפרעה גנטית המופיעה אצל גברים כתוצאה מעודף בכרומוזום X. אני ממליצה לפנות לאנדוקרינולוג. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

נדיר מאוד שאובמין (NITROFURANTOIN) תוריד את יעילות הגלולות למניעת הריון שאת נוטלת, שכן היא אינה בין סוגי האנטיביוטיקה הנוטים לגרום לכך, אם כי תוארו מקרים בודדים בסוגי אנטיביוטיקה רבים. כדי להיות בטוחה ב-100% ולא ב-99.9%, עליך להשתמש באמצעי מניעה נוסף, כמו קונדום, בזמן שאת נוטלת את האנטיביוטיקה. קרא עוד

אין ספק שחוסר אושר וסיפוק עשויים לגרום לחוסר סבלנות ולעצבנות וכמו כן לתשישות ולהחלשת מערכת החיסון, אולם עקב החום הגבוה וההקאות, נשמע שמדובר במחלה פיזית חריפה שמצריכה ביקור אצל רופא בהקדם. קרא עוד

הדימומים בחודש הראשון היו תופעה מוכרת של התחלת גלולות. את הדימום הנוכחי צריך לבדוק. אין באפשרותי לענות לך מבלי לבדוק אותך, ייתכן והמינונים אינם מספיקים לך, אולם עלייך לגשת להיבדק. קרא עוד

דימומים כבדים ולא סדירים הם תופעת לוואי ידועה לאחר הכנסת התקן ויכולים להימשך כמה חודשים מהתחלת השימוש בהתקן. מצ"ב קישור לתשובה עם מידע על התקנים תוך רחמיים. http://www.infomed.co.il/questions/q_060405_2.htm קרא עוד

קודם כל מזל טוב! יש להדגיש שחשוב מאוד ליטול אלטרוקסין בהריון, כיוון שחוסר איזון הורמונלי הוא זה שמסכן את העובר, ולא נטילת האלטרוקסין. לגבי תוצאות הבדיקות שערכתם לביתך, חסרים נתונים כדי שאוכל להתייחס בדיוק, אבל באופן עקרוני, בארבעת השבועות הראשונים לחיים ערכי ההורמונים גבוהים מאלה המצויים במבוגרים. לאחר מכן הם מתייצבים ברמות בהן הן נשארות גם בגיל הבגרות. כמו כן, ערכי TSH אינם נמוכים מהמצופה (מה שקורה לרוב בפעילות יתר ראשונית של בלוטת התריס. במקרה כזה, בשל היזון חוזר שלילי, מופיעים ערכי TSH נמוכים). בקיצור, התוצאות לא נראות מדאיגות בשלב זה, אבל היוועצו ברופא המטפל למען הסר ספק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

כולנגיוקרצינומה הוא למעשה גידול סרטני של דרכי המרה. גידולים אלה נדירים באופן יחסי וגילויים הוא בדרך כלל מאוחר. הגידולים יכולים להיות בדרכי המרה שבתוך הכבד או בדרכי המרה שמחוץ לכבד. בדרך כלל מתחילים סימפטומים כאשר הגידול גורם לחסימה של ניקוז המרה. הסימפטומים הם: צהבת, גרד, כאב בטן (בבטן ימנית עליונה), ירידה במשקל וחום. כחלק מחסימת ניקוז המרה יכולים להיות צואה בהירה בצבע "חימר" ושתן כהה. אם הגידול הוא בדרכי המרה שבתוך הכבד בלבד, הביטוי הקליני יכול להיות מעט שונה ללא צהבת, ובעיקר כאבים בבטן ימנית עליונה וירידה במשקל. בבדיקות המעבדה: תיתכן עליה בבילירובין (פיגמנט המרה אשר גורם לצהבת כאשר הוא מצטבר) ועליה באנזימי כבד. תיתכן עליה בסמני גידול כגון CEA או CA19-9, אך הם אינם ספציפיים לסוג גידול זה. חשוב לעשות אבחנה ע"י ביופסיה ולקיחת רקמה לבדיקה פתולוגית כדי לקבוע אבחנה באופן סופי, מכיוון שאצל חלק מהחולים עם הסימפטומים שתוארו לעיל המרמזים על גידול זה, תתגלה לבסוף אבחנה אחרת (לדוגמה: פיברוזיס של דרכי המרה- מצב לא ממאיר או גרורות של גידול ממקור אחר). הבעיה היא שלעיתים זה מסובך. הערכת החולה צריכה לכלול: אולטרסאונד של בטן ימנית עליונה, CT ו- MRCP או ERCP עם לקיחת ביופסיה (תוכלי לקרוא על הבדיקות השונות באינדקס הבדיקות של אינפומד). לעיתים יש צורך לשקול ביופסיה דרך העור בהנחיית אולטרסאונד או CT . גם לאחר כל זאת, חלק מהחולים יצטרכו לעבור ניתוח כדי לקבוע את האבחנה הסופית. לאחר שנעשית אבחנה סופית ע"י ביופסיה צריך לקבוע האם החולה מועמד מתאים לניתוח שכן הדרך היחידה שבה ניתן להגיע לריפוי היא ע"י ניתוח. היום מומלץ בנוסף לניתוח לעשות טיפולים בהקרנות לאחר הניתוח לעיתים גם בשילוב עם כמותרפיה. לעיתים הדרך היחידה לקבוע האם החולה מתאים לניתוח היא בניתוח לשם הערכת המצב. למרבה הצער סיכויי הריפוי של גידול זה אינם גבוהים עם הישרדות של 5-10% לאחר 5 שנים. חולים שאינם מועמדים לניתוח (ישנם קריטריונים, אך באופן כללי מי שהגידול אצלו מפושט מדי בעת האבחנה) יכולים לקבל טיפולים פליאטיביים שמטרתם להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים: בחולים עם צהבת, ישנה אפשרות להכניס צינוריות (stents) לדרכי המרה כדי לאפשר את ניקוזן או לעשות מעקף בדרך ניתוחית שיאפשר את הניקוז. ניתן לשקול הקרנות עם או בלי כמותרפיה כריתה ניתוחית של שער הכבד יכולה אף היא להקל על הסימפטומים ולשפר את ניקוז המרה. קרא עוד