שאלות ותשובות - עמוד 708

CIDP - Chronic Inflammatory Myelinating Polyneuropathy היא מחלה נוירולוגית המאופיינת בתהליך מתגבר של חולשה ואיבוד תחושה בגפיים. היא נגרמת בשל פגיעה בשכבת המיאלין (השכבה העוטפת את העצבים הפריפריים) ומופיעה בעיקר בגברים. בדרך כלל היא מופיעה כעקצוצים והירדמות של הגפיים, חולשה של הגפיים, איבוד הרפלקסים המוטוריים, עייפות ופגיעה בתחושה. הטיפול במחלה נעשה באמצעות סטרואידים (פרדניזון), לפעמים בשילוב עם תרופות המחלישות את המערכת החיסונית, או באמצעות פלסמפרזיס (החלפת פלסמה) ו- IVIG. פיזיותרפיה מאוד משפרת את חוזק השרירים, את התנועה והתפקוד, ומונעת את האטרופיה (התכווצות) של השרירים. הפרוגנוזה משתנה מאדם לאדם. ישנם אנשים שאצלם מופיעה אפיזודה חולפת שאחריה תקופה ארוכה של שקט, וישנם אנשים הסובלים מהרבה אפיזודות עוקבות עם החלמה חלקית בלבד בין אחת לאחרת. תוכל לקרוא עוד במסמך הבא של האגודה של CIDP בעולם. http://www.gbsfi.com/pdf/Hebrew_CIDP.pdf קרא עוד

במהלך ההריון יכולים להתרחש כמה סיבוכים שמעלים את הסיכון לשבץ מוחי, ביניהם מיגרנה, רעלת הריון, סוכרת ועוד. מקור הבעיה נעוץ לרוב בעובדה שבמהלך ההריון יש נטיה לקרישיות יתר, דבר שמעלה את הסיכון לשבץ מוחי. הריון לאחר אירוע מוחי אפשרי, אך זה תלוי בנסיבות, בין השאר במצבך כיום, במציאת מקור הבעיה, ואם היא מטופלת. עלייך להיוועץ ברופא המטפל וברופא/ת הנשים שלך. מידע נוסף על הריון לאחר אירוע מוחי תוכלי למצוא כאן: http://www.neurology.org/cgi/content/abstract/55/2/269 קרא עוד

הריון ושינויים הורמונליים אכן יכולים לגרום לעלייה בכולסטרול. אין קשר בין הנקה לבין עלייה ברמת הכולסטרול. מעבר לכך, ישנם גורמים רבים שמעלים את רמת הכולסטרול ואינם קשורים להריון או להנקה. הם כוללים תורשה, כלומר נטייה גנטית לעלייה ברמת השומנים בדם, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית ועוד. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

רמת הטסיות בדם נמוכה במידה קלה, רמת המונוציטים בדם מוגברת וכן רמת הפריטין. הפריטין הוא מדד לרמת הברזל בדם, אך רמתו עולה גם במצבים של דלקת. בפורטל אינפומד ניתן למצוא מידע על תוצאות בדיקות מעבדה שונות. פירוש תוצאות המעבדה צריך להתבצע על סמך ההיסטוריה הרפואית שלך, הסיבה שבגינה הופנית לביצוע הבדיקות, הבדיקה הגופנית שנעשתה על ידי רופא ובמידת צורך בדיקות מעבדה והדמיה נוספות. התוצאות האלו יכולות להעיד על מחלה נגיפית כגון מחלת הנשיקה. עליך לפנות לרופא המטפל בך על מנת להתיעץ עמו ולקבל ממנו הסבר על משמעות תוצאות הבדיקות. קרא עוד

מתיאור הבעיה לא ברור לי מה מקורה. ישנן אפשרויות רבות למקור כאב בקרסול: מצבי דלקת בקרסול בשל גידים רבים העוברים בשני צידי כף הרגל - למצב כזה אופיינים כאב במישוש הגידים, נפיחות מקומית, כאב בהנעת הרגל למתיחת הגיד, כאב המתגבר בהליכה ונחלש במנוחה. מצבי נקעים בהם ישנה מתיחה של גידים ושרירים – אופייני כאב עז עם חום, נפיחות, אודם ורגישות בתנועה היורדים עם הזמן. מצבים בהם מנח לא מאוזן של כפות רגליים גורר כאבים מתמשכים הנובעים הן ממפרקים והן משרירים. דורבן – עצם קטנה הגדלה על עצם הקלקנאוס ולוחצת על כרית הסיכוך. העצם יכולה לצמוח גם מאחורי שריר התאומים ולהכאיב שם. שינויים ניווניים במפרקי כף הרגל ובמיוחד בבסיס הבוהן. אם הכאב החל בבת אחת בשתי כפות הרגליים - יש צורך לבדוק אם ייתכן שמקור הבעיה בנעליים חדשות שאולי משפיעות על כפות הרגליים. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות קרא עוד

טריקרדיה הינה תוסף תזונתי המכיל שלושה ויטמינים - חומצה פולית, ויטמין B6 וויטמין B12. מומלץ מאוד במקרים של רמת הומוציסטאין גבוהה. קרא עוד

בין תופעות הלוואי של ריספרדל לא מוזכרת פגיעה לבבית. התרופה עשויה לגרום לדופק מהיר ולכאבי שרירים. כמו כן, היא עשויה לגרום לאי שקט ולחרדה, שעשויות להתבטא כלחץ בחזה וקוצר נשימה. כדאי ללכת להיבדק ע"י רופא המשפחה, שיוכל להעריך האם לבנך, למרות גילו הצעיר (36), יש גורמי סיכון למחלת לב. קרא עוד

זיהומים נמקיים בכפות הרגליים הם סיבוך שכיח של סוכרת, הנגרם משילוב של גורמים, ובעיקר מטרשת עורקים מואצת, אשר היא חמורה במיוחד בעורקים הקטנים ברגליים, הפרעה בריפוי פצעים, בעיקר באזורים הקפיים כמו כפות הרגליים, וכמו כן עקב פגיעה עצבית וירידה בתחושה ברגליים עקב המחלה. הדבר מחייב מעקב וטיפול מונע קבוע ברגליים, שאם לא כן, כל פצע או חתך בכף הרגל עשוי להסתבך בזיהום של הרקמות הרכות השטחיות, העמוקות, השרירים ועצם ברגל, עם קושי רב בריפוי. הטיפול כולל אנטיביוטיקה וטיפול מקומי לפצע, אולם כאשר הזיהום נרחב וקשה, וכאשר מעורבת עצם, או כאשר החיידק אינו מגיב לאנטיביוטיקה, נאלצים לבצע קטיעה. לאחר קטיעה והטרייה (הסרת רקמה נמקית) הסיכוי להבראה עולה מאוד. לגבי סוג החיידק, איני מכירה אותו. יתכן ושמו הוא VRE vancomycin-resistant enterococci ולא RVE. במידה ואכן זה שמו, הרי שמדובר בחיידק עמיד שקשה לטפל בו שמרנית בצורה אנטיביוטית, כיוון שאינו מגיב לה, מה שהופך את הטיפול במחלה לקשה ביותר, וכנראה שתרם לצורך בכריתה. קרא עוד

שחמת הכבד, או בשמה הלועזי - צירוזיס, הנה מחלה בה קיים הרס של הכבד, המתפתח לאורך שנים רבות ומוביל בסופו של דבר לאי ספיקת כבד (כישלון פעילותו). הסיבות לשחמת הכבד הן רבות מאוד, חלקן נובעות מזיהומים ויראליים אך חלק גדול מהן הן סיבות שאינן זיהומיות. סיבות זיהומיות כוללות: הפטיטיס (דלקת כבד) ויראלית (הווירוסים: הפטיטיס B, הפטיטיס C, הפטיטיס D) והפטיטיס הנגרמת על ידי מזהמים שאינם וירוסים, שהיא נדירה יותר. הסיבות שאינן זיהומיות הן: אלכוהול, מחלות תורשתיות, מחלות אוטואימוניות, תרופות, מחלות לבביות, חסימות דרכי מרה כרוניות ועוד. המחלה עצמה (שחמת הכבד) אינה מדבקת, מה שיכול להיות מדבק הוא זיהום פעיל של החולה. הפטיטיס C והפטיטיס B הינם הזיהומים השכיחים הגורמים לצירוזיס. באם קיים זיהום פעיל יש סכנת הדבקה. אולם, צריכים לדעת מהן דרכי ההדבקה- וירוס הפטיטיס B מועבר אך ורק במגע בין נוזלי גוף, כלומר מגע דם בדם, יחסי מין, קבלת מנות דם. וירוס הפטיטיס C מועבר בקבלת מנות דם ובמגע דם ודם, לא ברור עדיין האם הווירוס עובר ביחסי מין. לשאלתך, אם סבתא של בעלך סובלת משחמת הכבד שאינה ממקור זיהומי אין סכנת הדבקה כלל, הואיל והמחלה אינה מדבקת. אם סיבת השחמת הינה זיהומית (הפטיטיס B, או C) סיכון ההדבקה הוא מזערי הואיל ודרוש מגע בין נוזלי גוף. אי לכך אין סיבה מוצדקת לדאגה. לגבי הנזק מעישון, הנזקים ידועים ולא אפרטם בתשובה זו, אולם חשוב לזכור שהנזקים של עישון פסיבי לילדים הם נזקים קשים יותר ויכולים להיות בלתי הפיכים. לכן חשוב שהסבתא לא תעשן בסמוך לנכדיה. קרא עוד

ערמונית מוגדלת היא תופעה שכיחה מאוד בגיל המבוגר, אך בגילך הצעיר זו תופעה נדירה מאוד. בנוסף, בבדיקת האולטרסאונד שעברת נמדדה ערמונית בגודל תקין, ולכן רוב הסיכויים שהמדידה בבדיקת ה- CT אינה אמיתית, ולפני כל פעולה אחרת, אני ממליצה לבקש חוות דעת נוספת ממומחה לגבי בדיקת ה- CT. בכל זאת אשתדל לענות גם על שאלתך הספציפית, לגבי הטיפול לערמונית מוגדלת. לערמונית מוגדלת יכולות להיות כמה סיבות, והטיפול ניתן, כמובן, בהתאם לסיבה שמאובחנת. להלן הסיבות העיקריות: הגדלה שפירה של הערמונית - הגדלה כללית של הבלוטה הנובעת מגיל מבוגר ומרמה גבוהה של טסטוסטרון. זו מתרחשת ב-90% מהגברים מעל גיל 70, ויכולה לגרום להפרעות במתן שתן. הטיפול במצב כזה יכול להיות תרופתי או ניתוחי. פרוסטטיטיס - דלקת של הערמונית. התסמינים יכולים להיות חום, צמרמורות, צריבה במתן שתן, תכיפות במתן שתן, וכאבי גב, בטן ואגן. במקרים של דלקת חריפה נמצאים בבדיקת שתן תאי דם לבנים וחיידקים. הטיפול הוא אנטיביוטי. סרטן הערמונית מבין הסיבות האלה, הסיבה הסבירה ביותר להגדלת הערמונית, בגילך הצעיר, היא פרוסטטיטיס, אם כי כפי שציינתי, רוב הסיכויים שכלל אינך סובל מהגדלה של הערמונית. מידע נוסף תוכל למצוא דרך הקישורים הבאים: http://www.infomed.co.il/glossary/g_2983.htm קרא עוד