שאלות ותשובות - עמוד 706

מקוניום הינו הצואה הראשונה של היילוד, צבעה ירוק כהה והיא דביקה . היא מורכבת משרידי תאים שנשרו לתוך המעיים במהלך החיים העובריים, ריר וצבעי מרה. ביילוד שנולד בזמן, המקוניום יוצא ב-24 השעות הראשונות לחיים. במצב נורמלי, העובר אינו מטיל צואה במהלך שהותו ברחם, והעברת הצואה (המקוניום) הראשונה הינה ביממה הראשונה לחיים. הסיבה לכך היא העובדה שאין שחרור של סוגר פי הטבעת ברחם, כך שאין הטלת צואה. לאחר הלידה קיים שחרור של הסוגר בפי הטבעת ומתרחשת העברת המקוניום. מצבים בהם מתפתחת מצוקה עוברית במהלך הלידה או במהלך ההריון כולו יכולים להוביל לשחרור הסוגר בפי הטבעת והעברת מקוניום טרם הלידה, כלומר למי השפיר (ואז בלידה רואים מי שפיר מקוניאליים). שכיחות כללית של מי שפיר מקוניאליים מגיעה בממוצע ל-10% מהלידות. מצב זה הוא כמובן פתולוגי ומסמן כי העובר סבל במהלך ההריון או בלידה. מרבית מקרי המצוקה העוברית מתרחשים סביב הלידה ובמהלכה. הסיבות למצוקה עוברית הן רבות מאד (פגיעה בתפקוד הרחם, השליה, חבל הטבור, יתר לחץ דם אימהי, עישון ושימוש בסמים ע"י האם) ומרביתן מובילות לפגיעה באספקת החמצן לעובר. במקרים רבים, למרות המצוקה העוברית, בשל עירנות הצוות המיילד ותפקודו המהיר, הלידה מתרחשת, ועל אף המצוקה העוברית לא נשאר נזק בלתי הפיך ליילוד. מאידך לצערנו ישנם מקרים בהם המצוקה העוברית מובילה לנזקים בלתי הפיכים, בד"כ להפרעות נוירולוגיות (הפרעות בהתפתחות המוטורית, הסנסורית, הקוגניטיבית). כאמור מי שפיר מקוניאליים הינם סימן בלבד למצוקה עוברית, אך אינם מעידים על סוג המצוקה ועל הנזק שנגרם, אם נגרם, ליילוד. סיבוך חשוב שיכול להתרחש כתוצאה ממי שפיר מקוניאליים (ללא קשר למצוקה העוברית שגרמה להם), הינו שאיפת המים המקוניאליים לריאות, סיבוך המתרחש ב 10% מהמקרים בהם קיימים מים מקוניאליים בלידה. שאיפת המים יכולה להתרחש גם בהיות העובר ברחם, אולם במרבית המקרים השאיפה מתרחשת לאחר הלידה. המקוניום מכיל חומרים רעילים מאד לרקמת הריאות ודרכי הנשימה ושאיפתם מובילה למחלה ריאתית קשה המתבטאת בחסימת דרכי האוויר הקטנות, דלקת כימית של רקמת הריאה (Chemical Pneumonitis) ולאחר מכן יכולה להתפתח דלקת ריאות זיהומית. במצב זה היילוד מפתח קוצר נשימה קשה ויצטרך טיפול במסגרת טיפול נמרץ יילודים. למניעת שאיפת המים המקוניאליים על הגינקולוג המיילד לבצע שאיבה (Suction) של כל ההפרשות הנמצאות על האף, הפה ותוך הפה של היילוד. כמו כן על רופא הילדים להסתכל על מיתרי הקול של היילוד ולבצע שאיבה גם משם ומקנה הנשימה שלו באם נראו מים מקוניאליים. קרא עוד

על סמך בדיקה אחת אין באפשרותי לדעת. בנוסף, לא ציינת מתי היתה הווסת האחרונה. ייתכן ומדובר בהריון תקין, עלייך לבצע אולטרסאונד לראות שק הריון ודופק. קרא עוד

מקור הכאבים מהם סובלת אחותך אינו ברור לפי הסיפור. יכולים להיות כמה מקורות לכאבים כאלה, ביניהם הגב על שלל מרכיביו, מפרקי הירכיים, מפרקי הברך או גורמים אחרים. מלבד סיבות אורתופדיות יכולות להיות גם סיבות אחרות. לא ניתן לקבוע לפי תיאורך מה הסיבה לכאבים, ובוודאי שלא ניתן לייעץ מהו הצעד הבא בטיפול. הייתי ממליץ על פנייה לרופא המטפל לצורך בירור, אבחון והתאמת טיפול. במקרים בהם מופיעה חולשה, הפרעת תחושה או איבוד שליטה על מתן שתן, יש לפנות בדחיפות לבירור רפואי. ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

אני מצרפת קישורים לתשובה קודמת בנושא ולרשימה עדכנית של תרופות הכלולת באינדקס התרופות של אינפומד, שהשימוש בהן אסורה לחולי G6PD. http://www.infomed.co.il/news/n_010303_1.htm קרא עוד

מחלת ניוון שרירים, ALS, או מחלת לו גריג, בדרך כלל אינה תורשתית. ישנו סוג פחות נפוץ של המחלה שהוא משפחתי. בדרך כלל, סוג זה מופיע בגיל צעיר יותר, וישנם מספר אנשים באותה משפחה שחולים במחלה או חלו בה. על מנת לדעת אם המחלה משפחתית במקרה שלך, עלייך לפנות לנוירולוג המטפל ולייעוץ גנטי. מחלת ניוון שררים מופיעה בדרגות חומרה שונות אצל חולים שונים, ופוגעת באזורים שונים של הגוף. כל תופעה נוירולוגית יכולה להיות קשורה למחלה, ולכן יש לפנות לרופא המטפל על מנת לדעת אם רעידות הידיים קשורות למחלה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

ריספרדל היא תרופה אנטי-פסיכוטית, השייכת לקבוצת התרופות האנטי פסיכוטיות האטיפיות. קבוצת תרופות אלה הן תרופות הבחירה לטיפול בהזיות בחולים עם דמנציה, אבל אינן חלק מן הטיפול הסטנדרטי בכל החולים הדמנטיים, ואפילו לא בכל החולים הדמנטיים עם הפרעות התנהגות. סימפטומים נוירופסיכיאטריים שכיחים בדמנציה. הסימפטומים האלה כוללים אי שקט, אגרסיביות, הזיות שמיעה וראיה ושוטטות. כמו כן עשויים להופיע דיכאון והפרעות שינה. מספר מחקרים התפרסמו ב-2004 וב-2005 ובדקו את השפעת התרופות הללו, ובעיקר ריספרדל, על חולים דמנטיים. המחקרים הדגימו יעילות של התרופות בטיפול בסימפטומים התנהגותיים ופסיכולוגיים של דמנציה, אך מצאו גם כי תופעות לוואי בעת שימוש בתרופות האלה היו שכיחות, ותלויות במינון התרופה. תופעות הלוואי כללו סימפטומים אקסטרפירמידליים (תנועות לא רצוניות, רעד ונוקשות שרירים, אי שקט ועוד), ישנוניות והפרעות בהליכה. המינון היעיל, בו תופעות הלוואי שכיחות פחות, הוא בין 0.5 מ"ג ל-1 מ"ג. באפריל 2005 פרסם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה- FDA) אזהרה לציבור, בה הודיע כי השימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות אטיפיות לטיפול בהפרעות התנהגות בחולים קשישים דמנטיים - מעלה תמותה. לסיכום, ריספרדל אינה טיפול סטנדרטי בדמנציה, ומשמשת להקלה סימפטומטית בחולים הסובלים מהפרעות התנהגות וסימפטומים נוירו-פסיכיאטרים. פירוט על תופעות הלוואי של התרופה תוכלי לקרוא בדף התרופה באינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=276 קרא עוד

אין ספק כי השחלה הזו מוגדלת מהרגיל. לגבי הציסטות, ייתכן שהן מה שנקרא ציסטות תפקודיות שגדלות כתוצאה משינויים במחזור החודשי, וקטנות עם הזמן. מומלץ ביצוע בדיקת מעקב בפאזה אחרת של המחזור, ובהתאם לתוצאת הבדיקה, בשילוב עם הבדיקה הקלינית, להגיע להחלטה באשר אם יש צורך בבדיקות נוספות ו/או בטיפול. קרא עוד

אין שום מניעה לתרום דם למי שנוטלת גלולות. מי לא יכול לתרום דם? אנשים שתרומת דם מהווה סיכון עבורם, כמו חולי לב או חולי אפילפסיה, למען שמירה על בריאותם הם. תרומת דם גם אינה מתקבלת מאנשים שדמם עשוי להיות נגוע במחלות שונות, כדי לשמור על בריאות הנזקקים לתרומה. בהתאם לנוהלים בינלאומיים, אנשים ששהו במקומות בהם יש סיכוי להידבקות במחלות שונות המסכנות את מקבלי התרומה, מנועים מתרומת דם באופן קבוע או זמני. כך למשל, אנשים ששהו פרק זמן ממושך באנגליה בין השנים 1980 עד 1996 אינם יכולים לתרום, בשל התפרצות מחלת הפרה המשוגעת. אנשים שנולדו או שהו באפריקה מעל שנה לאחר 1977 אינם יכולים לתרום, בשל השכיחות הגבוהה של מחלת האיידס. לעומת זאת, אנשים ממוצא אתיופי שנולדו בארץ יכולים לתרום. אנשים השייכים לקהילה בה יש שיעור גבוה של מחלות זיהומיות אינם יכולים לתרום דם. כך למשל הומוסקסואלים אינם יכולים לתרום דם בשל שיעור גבוה של איידס ודלקת כבד מסוג B בקהילתם. משתמשים בסמים בהזרקה או בשאיפה מנועים אף הם מלתרום דם. אנשים שעשו קעקועים, טיילו במדינה בה יש מלריה, או קיימו יחסי מין לא מוגנים, מנועים מלתרום דם באופן זמני. לגבי תרופות, ישנן תרופות מסויימות שמונעות תרומת דם, אך גלולות למניעת הריון אינן בינהן. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

איקאקלומין (clomiphen) משרה ביוץ ומגייס יותר זקיקים בכל ביוץ. אצל אשה שלוקחת איקאקלומין מתרחש הביוץ 12-5 ימים לאחר נטילת הכדור האחרון. לא אמורה להיות השפעה על ימי הדימום, ובכל אופן, עדיין תוכלי לספור 7 ימים "נקיים". מכיוון שהביוץ עשוי להתרחש החל מהיום החמישי לאחר נטילת הכדור האחרון, מומלץ לקיים יחסים החל מיום זה למשך שבוע (יש הממליצים לסירוגין, כלומר יום כן יום לא). בהצלחה, ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) היא בדיקה המבוססת על קרינת רנטגן. קרני רנטגן נשלחות על ידי סורק משוכלל, והן פוגעות בגוף בזוויות שונות. המידע המתקבל מהקרניים הנפלטות מהגוף מעובד על ידי מחשב, ולבסוף מתקבלת סריקה מקיפה של הגוף במעין "פרוסות" של האזור הנבדק. למעשה, אין סיכון מעצם הקרינה עצמה, אף על פי שמדובר ב"צילומים" רבים. הנזק עליו מדברים הוא נזק מצטבר לאחר ביצוע בדיקות רבות מסוג זה. את יכולה להיות רגועה, אין כל סיבה לדאגה. סריקת CT היא בדיקה מקיפה שלרוב יתרונה האבחנתי עולה על החשש מהנזק המצטבר. טוב שתוצאות בדיקתה של אמך היו תקינות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד