שאלות ותשובות - עמוד 706

על מנת לאבחן עקמת בתינוקות נחוצה בבדיקת רופא ילדים או אורתופד. ישנם בהחלט מקרים בהם מאובחנת עקמת מגיל הלידה ועד לגיל שלוש שנים, אף על פי שאבחנה בגיל זה פחות שכיחה. הטיפול בעקמת בגילאים צעירים תלוי מאוד במצבו של עמוד השדרה בעת האבחנה, ובהיות המצב סטטי או כזה המתקדם במהירות. הטיפול יכול להיות בעזרת רתמות שונות, תרגילים שונים, וניתוחים של עמוד השדרה. בחלק מן המקרים, הילדים פשוט נמצאים במעקב ואין צורך בטיפולים. תוכל לקבל מידע רב בנושא העקמת דרך מנוע החיפוש של פורטל אינפומד. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

לצערי, הגישה "היעילה" ביותר במצב זה היא להמתין בסבלנות ולעקוב בעזרת אולטרסאונד אחר התפתחות ההריון. קרא עוד

עליך לשוב אל הרופא שלך ולברר באיזה כדורים היית אמור להיות מטופל.. הדוקסילין הוא אנטיביוטיקה והאביטרן (דיקלופנאק) הוא כדור נגד כאבים. אם לקחת את הכדורים במינונים המקובלים - סביר שלא נגרם נזק. קרא עוד

ראשית בנוגע לתרופות - לא נראה לי שום קשר בינן לבין הקרעים ואני ממליץ לרשום את שמן וללמוד עליהן מתוך מילון התרופות בפורטל שלנו . לספרינטרים יש מאפיינים של תחום בסיכון גבוה לקרעים בהמסטרינג (שרירי מיתר הברך) ממספר סיבות : 1 - עבודה בעצימות אדירה לזמן קצר, והשריר נדרש לעמוד בעומסים אדירים בפרק זמן קצר ומהיר מאוד. 2 - בשלב הרמת הרגל בריצה יש כיפוף ירך ויישור ברך וזו מתיחה חזקה מאוד להמסטרינג שנדרש לעבוד אקסצנטרית ולבלום את התנועה . 3- מנח לא מאוזן של קרסול ברך או אגן עלול לפגוע ביכולת התנועתית. למשל, אגן בסיבוב קידמי מוגבר (ANTERIOR PELVIC TILT) מכניס את ההמסטרינג למצב מתוח ממילא. ואכן קרעים חלקיים ואף מלאים שכיחים מאוד בעוסקים בריצת ספרינט ומשוכות . לכן לדעתי העיסוק מהווה גורם תורם ואליו יש להתייחס בנוגע לבעיה . נדרשת הערכה מלאה ע"י פיזיותרפיסט שתכלול את הנושאים הבאים : 1 אורך שרירי הרגליים בדגש על קוודריספס (שריר ארבע ראשי) והמסטרינג 2 כוח המסטרינג על מנת להתמודד עם העומס המתיחתי המופעל עליו 3 קואורדינציה = היכולת הפונקציונאלית של השריר להגיב למעמס בעת ספרינט. כמובן שחובה להתאים תוכנית אימון לפי הבדיקה שתכלול מתיחות, חיזוק ושיפור תגובה שרירית . הנושא קריטי מכיוון ששריר הסובל מקרעים חוזרים מצטלק והופך נוקשה וחלש ולכן שוב נקרע ונוצר מעגל פגיעות. כמובן שלפני כול אימון חובה לבצע חימום ארוך הכולל מתיחות והעמסות הדומות לאלו שבריצה אני ממליץ לך לחפש פיזיותרפיסט העוסק בספורט ורצוי בתחום שלך ולהתחיל טיפול מלא שייתכן וידרוש השבתה זמנית מספרינטים ועבודה הכנתית מסיבית של הגוף . ניתן לחפש מומחה בתחום ואף ליצור קשר עם מומחה באתר מכון וינגייט (http://www.wingate.org.il) בסעיף "ייעוצים" http://www.wingate.org.il/Index.asp?CategoryID=326) וכן בסעיף הזמנת תורים (http://www.wingate.org.il/Index.asp?CategoryID=324&ArticleID=852) ( למשל, מולי אפשטיין) . אל תתעכב- גש וטפל. רפואה שלמה . ירון טילינגר- פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות קרא עוד

התוצאות עדיין אינן משביעות רצון מבחינת מדדי הברזל ויש להמשיך לקחתו. אני לא יכולה לומר אם הטיפול עד כה עזר, כי לא נתת את התוצאות הקודמות. אם את רואה שיפור בערכים, הטיפול בברזל עובד, ויש להמשיכו עד שמושג שיפור נוסף. אם אין שיפור במדדים, אז יש להמשיך את הבירור לגבי האנמיה. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

היפוטוניה אינו שם של מחלה, אלא מושג המתאר חולשת שרירים. הסיבות לכך רבות, וביניהן מחלות עצב ושריר, זיהומים, מחלות תורשתיות, אי- ספיקה של איבר והפרעות מטבוליות. אני שמחה לשמוע שהאקו היה תקין, אך האקו בודק את מבנה ופעילות הלב, שמום בו עשוי לגרום לחולשה ולעיכוב בהתפתחות. ה-EMG בודק את תפקוד השרירים, ואם במכון להתפתחות הילד המליצו לבצע אותו לאחר בדיקה של בנך - הייתי ממליצה לבצע את הבדיקה. תשובה של פיזיותרפיסט באשר לטיפול בהיפוטוניה בילדים התפרסמה לאחרונה באינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_121505_7.htm קרא עוד

במידה והכל נראה תקין בצילום הרנטגן, ככל הנראה מצב השתלים טוב ואין סיבה לדאגה. איני יכול לומר לך מה מקור הכאב, ייתכן והוא נובע מגירוי בחניכיים באזור ההשתלה. בשאלתך לא כתבת האם מדובר בלסת עליונה או תחתונה והאם בוצע ניתוח כלשהו באזור ההשתלה. באופן כללי זמני שיקום: לסת עליונה - חצי שנה, אלא אם בוצעה הרמת סינוס ואז מומלץ להמתין 9 חודשים. לסת תחתונה - 3 חודשים. לגבי תותבת זמנית - במקרים בהם בוצעה הרמת סינוס באזור מומלץ להמתין עם תותבת זמנית מחשש לחשיפה מוקדמת של הממברנה. בהצלחה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

הסימפטומים שאתה מתאר מתאימים לתופעה של אלרגיה. מומלץ לפנות לרופא מומחה לאלרגיה. קיימים תבחינים לאיתור גורם האלרגיה. קרא עוד

נוקטורנו הוא כדור שינה שיעילותו דומה לזו של סטילנוקס. לעיתים, כשהאדם רגיל לשימוש בכדורי שינה, אלה כבר לא עוזרים לו, כיוון שהגוף התרגל לכמות או לסוג מאוד מסוים של חומר על מנת להירדם. זהו שלב המעיד על תחילת התמכרות של הגוף לכדורי שינה, ואי לכך אני ממליצה להיוועץ עם הפסיכיאטר המטפל אם כדאי שבכלל תמשיכי לקחת כדורי שינה, ובאיזה מינון. אולי דווקא טוב שהנוקטורנו חלש יותר מהסטילנוקס ופחות מרדים, כי כאשר התחלת עם הנוקטורנו למעשה התחלת תהליך של גמילה מכדורי שינה. בהדרגה לוקחים משהו יותר ויותר חלש, עד להפסקה מוחלטת של כדורי שינה. תופעות הלוואי של נוקטורנו כוללות טעם לא נעים או יובש בפה. קשה לומר אם אלו תופעות שילוו לאורך זמן או יחלפו לאחר כמה ימים של נטילה יומיומית. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

myelodysplastic syndrome (MDS) היא שם לקבוצת מחלות שהמשותף להן הוא חוסר ייצור מספיק של תאי הדם עקב חוסר תפקוד של מוח העצם. התסמונת יכולה להופיע משנית לטיפולים כמותרפיים או להקרנות, או לקרות מעצמה ללא הסבר ברור. הבעיה במחלה היא שיש ב 30% מהמקרים התמרה ללויקמיה ממאירה לאחר שנים מגילוי המחלה. המחלה היא של אנשים מבוגרים בשנות הששים- שבעים לחייהם בד"כ. התסמינים העיקריים הם עייפות וחולשה, קוצר נשימה ודימום בקלות. קיימת הגדלה משנית של הטחול. הטיפול הוא תמיכתי, ועיקרו מתן מוצרי דם וחומרים המעודדים צמיחת תאים במוח העצם. בחולים צעירים ניתן לשקול השתלת מוח עצם. לקריאה נוספת- http://www.mds-foundation.org/patientinfo.htm http://www.cancer.gov/cancer_information/cancer_type/myelodysplastic_syndrome/ http://www.leukemia-lymphoma.org/all_mat_toc.adp?item_id=54083 [24/11/2002] קרא עוד