שאלות ותשובות - עמוד 709
מאת: מערכת אינפומד
יש שני סוגים של דימומים בקרקפת לאחר לידה. הראשון נקרא קפוט סוקצינטום, וזהו דימום שטחי עורי עורפי הנובע מואקום שנוצר על ראש התינוק בתעלת הלידה, והוא חולף כעבור יממה או שתיים. השני הוא מצב מעט חמור יותר, הנובע מהצטברות דם מתחת לקרום המוח, מצב הנקרא צפלוהמטומה, ואשר הינו כמעט תמיד סיבוך מיילדותי, הנובע מדחיסת הראש בתעלת הלידה. האחרון שכיח יותר בלידת מלקחיים, ויכול להיות מלווה בשבר קטן בעצמות הגולגולת. הלחץ המופעל על ראש התינוק קורע כלי דם קטנים וגורם להצטברות דם בקרקפת. הנפיחות נותרת מספר ימים אך בשני המקרים הדבר בדרך כלל חולף ללא טיפול, אינו מותיר נזק והינו חסר השלכות לעתיד כי הפגיעה היא חיצונית ואינה ברקמת המוח. לקריאה נוספת- http://kidshealth.org/parent/pregnancy_newborn/common/newborn_variations_p4.html קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בטרשת נפוצה, מחלה בה נפגע ציפוי המיאלין העצבי, יכולים להיות מגוון סימפטומים, והתקדמות המחלה שונה מחולה לחולה. הטיפול אם כן נתפר אישית לכל חולה. במחלה עם תבנית של התקפות חוזרות, עם או בלי החמרה פרוגרסיבית לאורך שנים, נהוג לטפל בהתקפות חריפות בסטרואידים במינון גבוה דרך הווריד או דרך הפה. כטיפול שוטף נגד חזרה של התקפות של המחלה משמשות זריקות תוך- שריריות של אינטרפרון בטא אחת לשבוע (Avonex) שהוכחו כמורידות את מספר ההתקפים וכמאיטות התקדמות של המחלה. זריקות תת- עוריות של אינטרפרון בטא 3 (Rebif) פעמים בשבוע הוכיחו אף הן תוצאות טובות. התרופה הישראלית קופקסון הניתנת בזריקה תת -עורית יומית גם כן הראתה ירידה במספר ההתקפים והאיטה את התקדמות המחלה. כאשר מדובר בטרשת מהסוג הפרוגרסיבי והקשה משתמשים בנוסף גם בתרופות הכמותרפיות ציקלוספורין, מתוטרקסאט, אימוראן וציקלופוספאמיד, בנוגדנים תוך- ורידיים, בהחלפת הפלזמה ובהקרנה של תאי הדם הלבנים. לפרטים נוספים- http://www.nationalmssociety.org/ קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
השיניים הראשונות המתחלפות הן החותכות התחתונות. הגיל הממוצע הוא 6-7 . ייתכן מצב בו ישנה בקיעה של השיניים הקבועות כאשר החלביות עדיין לא נשרו. יש לבדוק האם החלביות ניידות, ובמידה וכן "לעזור" להן לנשור ע"י נדנוד. בכל מקרה אני ממליץ כי תגשו לבדיקת רופא ילדים. ד"ר מיכאל אבא קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
קודם כל, כל הכבוד לך על העירנות והדאגה שאת רוחשת לחברתך ולמצבה. בתקופתנו, בה שולט הרזון כאידאל של יופי, בעיות אכילה הן תופעה נפוצה שרק הולכת ומתגברת במשך הזמן, וחשוב מאוד לטפל במקרים אלה, מכיוון שההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת ואף להוביל למוות במקרים לא מעטים (15% מחולי האנורקסיה מתים כתוצאה ממחלתם). על פי מכתבך קשה לי לדעת באיזו הפרעת אכילה מדובר (אנורקסיה נרבוזה, בולמיה או הפרעת אכילה אחרת), אך עם זאת, גישות הטיפול די דומות: לרוב מדובר בבעיה שמקורה פסיכולוגי, אך תוצאותיה, כפי שציינתי, יכולות להיות הרות אסון ולהוביל אף למוות. הטיפול בהפרעות אכילה הוא טיפול פסיכיאטרי המשולב בטיפול קונבנציונאלי, תמיכתי, שמטרתו החזרת אספקת הקלוריות, האלקטרוליטים, הוויטמינים, המינרלים ושאר החומרים החיוניים לתפקוד תקין של מערכות הגוף. לצורך כך צריך המטופל להכיר במצבו ולהיות מוכן לקבל את הטיפול. לחלופין, יש לאשפזו בכפיה אם מצבו גבולי ומסוכן. תפקידך הוא אפוא לנסות לדבר על ליבה של חברתך ולעודד אותה לגשת לטיפול. ייתכן שתידרש התערבות אגרסיבית יותר מצד הוריה מכורח היותם סמכותיים יותר. כמו כן, ציינת שחברתך מודעת למצבה ועושה את זה רק "לתשומת לב", ולדעתי זה מקור הבעיה - ייתכן שחברתך סובלת ממצוקה נפשית כלשהי, ומשוועת לתשומת לב. חשוב לברר ולעמוד על סוגיה זו בעזרת פסיכיאטר מוסמך שמתמחה בתחום. בכל אופן , אין להזניח את המצב, ובוודאי שלא לאפשר נסיעה להודו לפני שתאובחן ותטופל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
CK או בשמו הנוסף CPK הוא קיצור של האנזים קראטין פוספוקינאז. אנזים זה נמצא בשרירים בגופנו וגם בשריר הלב. לרוב עליה באנזים נובעת מנזק כלשהו לשרירים, לדוגמה לאחר קבלת זריקה לשריר, או כמו שסביר במקרה של בנך לאחר אימון כושר מאומץ. כמו כן רמתו בדם יכולה לעלות לאחר חבלה לשריר. כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות (כמו תרופות להורדת כולסטרול), במצב של תת פעילות בלוטת התריס ועוד. ציינת שהבדיקות נלקחו מבנך לאחר אימון ולכן זה מעלה את הסבירות שזו הסיבה. מומלץ לחזור על הבדיקה (והפעם במרווח של מספר ימים מפעילות גופנית מאומצת). אם היא תהיה שוב גבוהה, רק אז יש צורך בבירור, אך רוב הסיכויים שיתקבל ערך תקין בבדיקה חוזרת. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הטיפול המתאים לחיידק זה הוא הטיפול שקיבלת, אך בשנים האחרונות ישנם חיידקים מסוג זה אשר פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה שקיבלת. ייתכן שבשל כך את עדיין נשאית של החיידק. אני מציעה לך ללכת לרופא הנשים שלך ולשאול אותו לגבי טיפול נוסף באנטיביוטיקה שונה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
תופעת הירדמות גפיים בזמן שינה היא תופע מוכרת. לעיתים מדובר פשוט בלחץ עצבי במקום. כמו כן, יכול להיות שהדבר קשור גם למחסור במינרליים מסויימים, כמו מגנזיום, או כתוצאה משימוש בתרופות, ניתוח קודם ועוד. לרוב לא מדובר בבעיה רצינית מכיוון שמעבר לאי הנוחות, הדבר אינו מעיד על פתולוגיה כלשהי. אך על מנת להסיר ספק, אני כן ממליצה לגשת לנוירולוג לשם בדיקה ושלילת פתולוגיות שעשויות לגרום לתופעה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
דלקות דרכי השתן הן מן הזיהומים הנפוצים ביותר שרופאי הילדים נתקלים בהם. השכיחות היא בדרך כלל כ-3 עד 5 אחוזים בקרב ילדות, ואצל 60 עד 80 אחוזים מהן הדלקות חוזרות. הטיפול בדלקות דרכי השתן בילדים, שברוב המקרים נובעות מזיהום על ידי E-Coli, הוא על ידי רספרים או מוקסיפן או אוגמנטין. רספרים היא ברוב המקרים התרופה המועדפת. היא הוכחה כיעילה ביותר בטיפול ובמניעת דלקות מסוג זה. לא ציינת את התשובות המפורטות של בדיקת השתן לכללית, ואם נראו חיידקים במשקע השתן. גם לא הבנתי אם התרבית נלקחה לאחר תחילת הטיפול האנטיביוטי. אם כן, אין לה כל משמעות. אם היא נלקחה לפני הטיפול, ואכן לא היתה צמיחת חיידקים, לא נראה כי דלקת בדרכי השתן היא הסיבה לחום, ויש לחפש סיבה אחרת. האם הילדה סובלת משלשולים? הקאות? האם כאבי הבטן באים והולכים? האם החום עולה ויורד, או שהוא ממושך לאורך כל שעות היום? אם בתך ממשיכה עם החום, כדאי לפנות לבדיקה במוקד של קופת חולים או במיון בבית חולים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מדובר בשני נגיפים ממשפחת נגיפי ההרפס, שניהם עשויים לגרום למחלת הנשיקה. נגיף ה- EBV הוא הנגיף הגורם בשכיחות הגבוהה ביותר למחלת הנשיקה באנשים צעירים (מונונוקליאוזיס זיהומית), מחלה המאופיינת בחום, חולשה, נפיחות בלוטות הלימפה וכאבי גרון. נגיף זה עובר מאדם לאדם במגע אינטימי. נגיף ה- CMV עשוי לעבור גם מנוזלי גוף אולם לא דרך השירותים. יש צורך במגע של ממש בנוזלי גוף כמו שתן המכילים את הנגיף. המחלה אינה גורמת לבעיות בשלפוחית השתן. מכל מקום מדובר במחלה נפוצה שלרוב גורמת לחום ותחושה כללית רעה אבל אינה מסוכנת בדרך כלל. ההחלמה לוקחת כשבועיים שלושה. קרא עוד