שאלות ותשובות - עמוד 731

מתימאזול (MMI), או מרקפטיזול, היא תרופה המשמשת לטיפול במחלת גרייב ובפעילות יתר של בלוטת התריס.משתמשים בה גם לפני ניתוח להסרת חלק מהבלוטה או טיפול ביוד רדיואקטיבי לצורך הפחתת רמות הורמוני התירואיד, על מנת למנוע תגובות בלתי רצויות. תופעות הלוואי שיכולות להיות לה כוללות כאבי בטן, בחילה או הקאה, סחרחורת, הגדלה של בלוטות הרוק והלימפה, נשירת שיער, כאב ראש, כאבי שרירים ופגיעה בחוש הטעם. חלק מתופעות הלוואי, כגון פריחה ובחילה, יכולות להופיע מייד, תוך דקות או שעות, אך חלקן עלולות להופיע גם לאחר חודשים של טיפול, כגון לויקופניה, שלוקח יותר זמן עד שהיא מתפתחת. כדאי תמיד להתייעץ עם הרופא לפני תחילת הטיפול. עוד מידע על התרופה נמצא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=504 קרא עוד

מבין התרופות שאתה נוטל, לציפרלקס יש תופעת לוואי של פגיעה בתפקוד המיני עם קושי להגיע לזקפה ולשפיכה. אני ממליצה לך לפנות שוב לפסיכיאטרית המטפלת, או אם אתה מרגיש לא בנוח איתה, לפסיכיאטר שכן תרגיש נוח לדבר איתו על הנושא. ניתן לעשות שינויים תרופתיים שיסייעו לך בתחום, אבל זה חייב להיעשות תוך מעקב אחר מצבך הגופני והנפשי. לכן אל תעשה שינויים על דעת עצמך, ופנה להתייעצות עם פסיכיאטר. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

אלטרול (ואלטרולט) היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטריציקליים, אולם בנוסף היא משמשת גם לכאב כרוני ממקור עצבי. לא אמורה להיות השפעה על חיי המין. יש לזכור שהתרופה גורמת לנמנום ושאין לשתות אלכוהול בו-זמנית בתקופת נטילתה. אנא קרא עליה גם כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=33 קרא עוד

התוצאה התקינה של CRP היא ערך הקטן מ- 0.05. לפיכך הערך מעט גבוה. ציינת אודם ונפיחות סביב אזור הניתוח. שני אלה מעידים קרוב לוודאי על דלקת. זה יכול להיות גם מצב טבעי לאחר ניתוח, כאשר הגוף מרפא את עצמו. במצב זה, התוצאה בבדיקת CRP גבוהה. אם יש זיהום, יש לטפל בו באנטיביוטיקה. מעבר לכך יש לשמור על היגיינה טובה של האזור ולדאוג לזרימת דם על ידי הליכה, אם הדבר אפשרי בשלב זה. בסך הכל התוצאה סבירה בהתחשב בפרוצדורה שעברת. כדי לברר אם מצבך מצריך טיפול, עליך להיות במעקב רפואי. רצוי לחזור על הבדיקה בעוד כמה שבועות לוודא שהערך חזר לנורמה. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

נא ראה תשובה לשאלה דומה שהופיעה בפורטל אינפומד בכתובת: http://www.infomed.co.il/questions/q_072505_7.htm לאור היותך חייל הכי סביר שמדובר בעליה של אנזים זה עקב פעילות גופנית מאומצת (האם באמת בדיקת הדם נלקחה בימים שלאחר מאמץ גופני?). בנוסף לסיבות המצוינות בתשובה לעיל, במקרים נדירים עליה של רמות CPK מראה על מחלה המערבת את השרירים. מצב זה מאוד לא סביר אם אתה מרגיש טוב ולא סובל מחולשת שרירים. כפי שמצויין כדאי לחזור שוב על הבדיקה. אנו מקווים שאתה מרגיש בטוב ושמדובר בממצא מעבדתי בלבד ללא משמעות קלינית. רפואה שלמה. קרא עוד

בהחלט ייתכן קשר. בזמן פעילות גופנית מופעלים על הגב כוחות רבים אשר יכולים לגרום לכאבים. חשוב לדעת כיצד לחזק את שרירי הבטן על מנת שיתמכו מקדימה וייצבו את חוליות הגב. שרירי הבטן מתחלקים ל: שרירים גלובליים - ארוכים שתפקידם להניע את הגוף ,למשל רקטוס אבדומיניס. http://www.fotosearch.com/comp/LIF/LIF126/3D610015.jpg קרא עוד

הויאפקס (venlafexine) שונה מהרסיטל ומהציפרלקס בכך שהוא משפיע גם על סרוטונין (בדומה לשתי התרופות שציינת) אבל גם על נוראדרנלין. לא מומלץ להשתמש במקביל לתרופות האלו ובאלכוהול ובסמים - בגלל החשש להחמרת תופעות הלוואי של מערכת העצבים המרכזית. חיפשתי עבורך מחקרים או תיאורי מקרה של התקפים פסיכוטיים בעקבות השילוב - ולא הצלחתי למצוא. מחקר מ-1997 (זמן קצר לאחר שהתרופה נכנסה לשוק) בדק את השילוב בין ונלאפאקסין לאלכוהול, בהשוואה לפלצבו. לא נמצאה אינטראקציה פרמקודינאמית בין שני החומרים. מחקר אחר בדק שימוש בונלאפאקסין בדכאוניים שהשתמשו באופן קבוע בקוקאין. לאחר מספר שבועות של טיפול בתרופה הפחיתו המשתמשים את צריכת הקוקאין שלהם ביותר מ-75%. לא היו תופעות לוואי משמעותיות. עורכי המחקר הסיקו כי ונלאפאקסין הוא טיפול בטוח, ללא תופעות לוואי מרובות, הפועל במהירות וביעילות בחולים עם אבחנה של דיכאון ושל תלות בקוקאין. מחקרים על שימוש בונלאפאקסין במקביל לחשיש לא הצלחתי למצוא. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה כי ונלאפאקסין עשוי להחמיר מצב פסיכוטי בחולים עם נטיה לכך, או לגרום למעבר למניה או להיפומניה בחולים עם הפרעה ביפולרית. יש להימנע מן התרופה בחולים כאלה. קרא עוד

לצערי אין לי שום רעיון בשבילך. אם בדיקות המעבדה שלך (כולל תפקודי בלוטת התריס, רמת המוגלובין, ברזל וויטמין B12 וחומצה פולית) תקינות, נראה שתוכל לנסות שיטות נוספות כמו ביופידבק, או להתלבש ולהתכסות טוב יותר. קרא עוד

גמגום הינו דיבור מקוטע, מהוסס או חזרה על מילים בזמן דיבור. כמעט כל ילד עובר תקופה קצרה של גמגום, אך תקופה זו קצרה וחולפת. בכ 1% מהאוכלוסייה הבעיה תישאר ואף תחמיר מחזרה על הברות בלבד לחזרה על מילים ומשפטים שלמים, עם הפסקות בדיבור שלאחריהן התפרצות קול (עווית דיבור). הסיבה לגמגום אינה ידועה. גמגום שכיח במשפחות מסוימות, אך אין מנגנון תורשתי ברור. גמגום שכיח פי שלושה בגברים. לעיתים יש קשר בין גמגום לבעיות נוירולוגיות אחרות. בשנים האחרונות החוקרים חדלו להאמין כי גמגום הוא תסמין (סימפטום) של לחץ פסיכולוגי / רגשי, אלא הגישה המקובלת היא שבאנשים שמגמגמים תפקוד המוח בזמן דיבור ועיבוד שפה שונה מהרגיל (ומתבצע בצד ימין של המוח במקום בצד שמאל). לבעיית הגמגום יכולות להיות השלכות חברתיות ניכרות: קושי ביצירת קשרים חברתיים תקינים, אפליה בתחום ההשכלה והעבודה, ומקור לבדידות, ניכור וחוסר בטחון עצמי, וישנן אגודות רבות המציעות עזרה לאנשים הסובלים מכך. הטיפול בגמגום מתבצע ע"י קלינאית תקשורת. האלמנט החשוב ביותר בטיפול הוא עזרה וקבלה עצמית. בטיפול לומדים להפחית את קצב הדיבור, לדבר בתנועות והברות חלקות יותר ולהגות נכון את המלים. בילדים שיעורי הצלחת הטיפול טובים מאוד ויש לפנות לייעוץ עם מומחה מוקדם ככל האפשר. קיים מידע רב על גמגום ברשת. להלן שני אתרים מוצלחים במיוחד: http://www.mankato.msus.edu/dept/comdis/kuster/stutter.html קרא עוד

מבחינת זיהום ב- CMV, נחשפת לווירוס בעבר, אולם קרוב לוודאי שאין זיהום בווירוס זה בהווה. לגבי ה- EBV קשה לדעת. הנוגדנים מסוג EBNA חיוביים ומעידים על זיהום בווירוס, אולם לא על מועד הזיהום. אם היו לך תוצאות של בדיקת EBNA מלפני חודש, נניח, ואז הם היו שליליות וכעת חיוביות, לא היה ספק שהסיבה למחלה היא וירוס ה- EBV. אולם יתכן רק שנדבקת ב- EBV בעבר, היות שנוגדני EBNA נשארים חיוביים לכל החיים. מה שהיה עוזר בקביעת האבחנה הוא הימצאות נוגדנים מסוג IgM כנגד EBV היות שאלה נשארים חיוביים רק למשך 3-2 חודשים מזמן המחלה החריפה. בנוכחותם ניתן לקבוע כמעט בוודאות זיהום חריף ב-EBV. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד