שאלות ותשובות - עמוד 735

על פי מכתבך נראה שאתה בקיא למדי בנושא האנדומטריוזיס, ואכן אנדומטריוזיס הוא מצב בו למעשה רקמת רחם מתפתחת מחוץ לרחם במקומות לא לה (בעיקר בשחלות ובחצוצרות). כ-15% עד 30% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מתופעה זו. הטיפול במצב זה נעשה על ידי נטילה רצופה של גלולות או בניתוח להוצאת הרקמה. מכיוון שמדובר ברקמת רחם, ה"גידול" אכן מושפע משינויים הורמונליים, ולכן ישנה באמת דילמה לגבי אופן הכניסה להריון, שכן כפי שציינת, ככל שעובר זמן רב יותר ללא הריון האנדומטריוזיס מתגבר. מכיוון שאשתך עדיין צעירה (27), אינני ממליצה לבחור באופציית ה- IVF כבר בהתחלה, אלא לנסות להיכנס להריון באופן טבעי. יש לא מעט נשים שהצליחו להיכנס להריון לאחר ניתוח והסרה של רקמת האנדומטריום. מובן שיש להיוועץ גם ברופא המטפל, שמכיר את ההיסטוריה הגינקולגית של אשתך מקרוב, וכן את כל הפרטים הרלוונטים. שיהיה בהצלחה, ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

השימוש ברואקוטן אסור בהריון מכיוון שעל פי מחקרים שנערכו בבעלי חיים, נמצא שהתרופה גורמת למומים חיצוניים ופנימיים בעובר, ולשיעור גבוה של הפלות ספונטניות או לידות מוקדמות. אני מבינה שאינך מעוניינת בהריון, ומתכוונת לעבור הפלה, אך בכל מקרה אני ממליצה לסיים את האבחנה והטיפול בהריון, ורק אז להתחיל את הטיפול ברואקוטן. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

אני נוטה לחשוב שכנראה לא שמרתם על היגיינה מלאה, כלומר על הרתחה של כל הסדינים והמצעים בבית, ובדיקת שאר דיירי הבית. תוכלי להעזר בתשובות הבאות בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_082406_13.htm קרא עוד

על מנת לדעת את מקור הבעיה ודרך הטיפול, אני ממליץ לך לגשת למכון פיזיותרפיה לבדיקה . בבדיקה יילקחו בחשבון גורמים רבים, ועל סמך הממצאים יותאם טיפול מלא שיביא את הברך למצב אופטימלי. במרבית המקרים ניתן להמשיך להתעמל במקביל לטיפול. לעיתים רחוקות ממליצים על הפסקה זמנית. ניתן להתמקד בספורט אירובי אחר, ובמקביל לטפל בברך ואז לחזור למדרגה. אך כאמור הכול תלוי בבדיקה ובהחלטה המשותפת עם הפיזיותרפיסט. אל תתעלמי ואל תקבלי את הכאב - טפלי בו. כאב פוגע בתפקוד וגורם לכן לכאב נוסף ואת מעגל הקסמים הזה שובר טיפול יעיל . גשי לאורתופד ולמכון פיזיותרפיה והתחילי טיפול . רפואה שלמה. קרא עוד

אין תגובות משמעותיות בין תרופות אלו. באתר זה תוכל לקבל מידע לגבי תופעות לוואי של כל אחת מתרופות אלו בנפרד. חשוב להיוועץ עם הרופא לגבי תופעת לוואי בהם אתה חש, ולדווח על כל שינוי בהרגשתך הכללית. [22/06/2000] קרא עוד

הסיכויים שתצליחי לדחות את הווסת לעומת התחלה ביום הראשון נמוכים יותר, וודאי שאינך יכולה להסתמך על הגלולות כאמצעי הגנה בחודש כזה. קרא עוד

דלקת גרון הנגרמת על ידי החיידק סרפטוקוקוס אכן מאוד מדבקת, וחשוב מאוד לטפל בה, שכן ללא טיפול היא עלולה להסתבך למחלה רב-מערכתית הנקראת Rheumatic Fever. החולה בה אינו נחשב למדבק כ-24 שעות לאחר תחילת הטיפול. אני ממליצה להשאירו בבית ביום-יומיים הראשונים לפני שאת שולחת אותו בחזרה לגן. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

המינון הממוצע הדרוש לטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס הוא 1.6 מק"ג לק"ג של משקל גוף (במקרה שלך - 85 מק"ג), אבל קיימים הבדלים גדולים מאוד בצרכים בין אדם לאדם, והמינון נע בין 50 מק"ג ליום ל-200 מק"ג. לא ניתן להגיד אם 50 מק"ג הוא מינון מספיק, שכן יש לבדוק אם זהו מינון מספיק עבורך. חולים המטופלים באלטרוקסין מתחילים לחוש בשיפור לאחר שבועיים של טיפול, אך תגובה מלאה עשויה לארוך אפילו מספר חודשים. לאחר תחילת הטיפול באלטרוקסין יש לחזור על רמות T4 ו- TSH לאחר 3-6 שבועות, ויש להתאים את המינון לפי התוצאות (להעלות או להפחית). בשלב הראשון יעלו רמות T4, ורמות ה- TSH ישתפרו רק בשלב מאוחר יותר. בחולים הממשיכים לחוש בסימפטומים של תת- פעילות, כאשר רמות T4 נותרות נמוכות ניתן להעלות מינון לאחר 3 שבועות, למרות שיש לזכור שאין לצפות לתיקון מלא בשלב זה. לצורך זה יש להמתין 6 שבועות. יש להמשיך להעלות את מינון האלטרוקסין לפי הצורך מדי 3-6 שבועות, בהתבסס על ערכי בדיקות הדם, עד שה- TSH חוזר לנורמה. ערכי הבדיקות שצירפת הם מחודש יולי, אז גילו את המחלה, ולכן אינני יכולה להעריך על פיהן אם את זקוקה להעלאת מינון. עליך לערוך בדיקות דם עדכניות. קרא עוד

התקן תוך-רחמי נהוג להכניס תוך שבעה ימים מתחילת המחזור החודשי. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הנטייה של כדורים מסוימים נגד דיכאון וחרדה לגרום להשמנה נובעת משילוב בין פעילות הכדור לבין התפקוד הגופני הייחודי אצל כל מטופל ומטופלת באופן אישי. לכן, לא ניתן לנבא במדויק איזה כדור יגרום להשמנה. חשוב לשים לב גם לעובדה, שלעיתים קרובות, בתקופה של החמרה בדיכאון או בחרדות, מתרחשת ירידה במשקל כיוון שהמצב הנפשי מפריע לתיאבון, ולאחר שהכדור התחיל לפעול, וחל שיפור במצב הנפשי, יש חזרה של התיאבון, ולעיתים זה מלווה בעלייה במשקל (בדרך כלל בחזרה למשקל הרגיל). לפעמים המצב הוא הפוך: יש אנשים שמשמינים דווקא כשהם מדוכדכים. באופן גס וכללי, כדורים שנוטים יותר לגרום להשמנה הם מירו (mirtazapin), סרוקסאט, אנפרניל, מרוניל, לודיומיל. כדורים שפחות נוטים לגרום להשמנה הם ציפרלקס, פריזמה, אדרונקס, אפקסור, איקסל וסימבלטה. אני ממליצה, ליתר ביטחון, לבדוק עם עצמך, אם יכולות להיות סיבות נוספות להשמנה, כגון שינוי באורח החיים, בתזונה, או בפעילות הגופנית. בנוסף, כדאי לפנות לרופא המשפחה ולבקש בדיקות דם של רמת ברזל, רמת חומצה פולית, רמת ויטמין B12, והורמון בלוטת התריס. חוסר באחד מהם לעיתים מתבטא בהשמנה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד