שאלות ותשובות - עמוד 792

בדיקת הנוגדנים הכללית תקינה. Anti-tissue Transglutaminase Antibody הוא נוגדן ספציפי לצליאק. כאשר הוא שלילי, האפשרות שהנבדק חולה צליאק פחות סבירה. Anti-Gliadin Antibodies הוא נוגדן נוסף שנבדק בחשד לצליאק, והרמה שאני רואה אצל בנך אינה שלילית. הדבר שעושים בדרך כלל כדי לסייע באבחון של צליאק הוא הימנעות מאכילת מזונות עם גלוטן, ואז רואים אם יש שיפור. אם יש שיפור, ניתן אחר כך שוב לחשוף את הילד לגלוטן לראות אם הסימפטומים חוזרים. אבחנה חד-משמעית של צליאק אפשר לעשות רק על ידי ביופסיה מהמעי הדק. אני לא ממש מבינה מדוע צריך לחזור על הבדיקות. גשי לחוות דעת נוספת על מנת להיות רגועה בעניין. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

בדיקות הסקר מתבססות על סטטיסטיקה, ולעומתן תוצאת בדיקת מי השפיר ודאית ומבוססת על בדיקה ישירה. לכן לא ניתן להבטיח על ידי בדיקות הסקר בלבד כי הכל תקין. בדיקות הסקר נותנות הערכה לגבי מה הסיכוי ללידת עובר עם מום, והתוצאות אצלך לא אמורות להדאיג. רק כאשר ישנו סיכוי משוקלל של 1:380, ומטה מומלץ לבצע בדיקת מי שפיר. תוצאות גבוהות מ-1:380 (כמו במקרה שלך) לא מחייבות את ביצוע בדיקת מי שפיר. יכולים להיות מקרים בהם בדיקות הסקר תקינות ובדיקת מי השפיר מצביעה על בעיה, אך זה לא שכיח. בכל מקרה, אמליץ להמתין לתוצאות בדיקת מי השפיר ולקוות לטוב. בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

אין בידי הפענוח השלם של תוצאת בדיקת ה- CT, אך אני יכול לומר באופן כללי, שלחץ על עצב הבולט בצד מסוים בהחלט עלול לגרום לכאב מקרין ולהפרעות תחושה בצד אחר. בלט דיסק עצמו אין פירושו שישנו נזק כלשהו. רוב רובם של בלטי הדיסק מתקיימים ללא שהם גורמים שום סימפטומים. ההשפעה העיקרית של בלט דיסק היא על המבנים שעליהם עלול הדיסק ללחוץ: חוט השדרה או שורשיו. לחץ ממושך שאינו מטופל יכול לגרום נזקים והגבלה תפקודית משמעותיים לטווח ארוך. לא ידוע לי על השפעות התרופה רואקוטן (שאליה אני מעריך שהתכוונת) על בלטי דיסק. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_051605_1.htm קרא עוד

בשנות התשעים נחשד שישנו קשר בין השתלת שתלי סיליקון בחזה ובין סיכון מוגבר ללקות במחלות ממאירות או במחלות ראומטולוגיות כגון סקלרודרמה. חשד זה התבסס על תיאורי מקרים בספרות של נשים שלקו במחלות ושעברו השתלת סיליקון בחזה. היום ישנה תמימות דעים בקרב רוב רשויות הרפואה בעולם שלא נמצאו עדויות מדעיות ברורות לקשר בין השתלת סיליקון ותחלואה במחלות סיסטמיות. למרות זאת ישנן מדינות שבהן חל איסור על השימוש בשתלי סיליקון עד שייאסף יותר מידע. באוסטרליה, קנדה יפן וארה"ב לא משתמשים בשתלי סיליקון, אך בארצות אירופה ודרום אמריקה השימוש מותר. יתרונות השמת השתל מעל השריר (מתחת לרקמת השד) כולל ביצוע קל יותר של החתך הניתוחי, חיזוי טוב יותר של גודל וצורת השד לאחר הניתוח ותוצאות משביעות רצון כל עוד לא מתרחשת כוויצה של השתל (capsular contracture). כוויצה של השתל הינה תהליך של התכווצות רקמת צלקת סביב השתל המתרחשת בכ- 30% מהמקרים. היא יכולה להיות אסימטופמטית או לגרום למרקם קשה יותר של השד לעומת שד שלא נותח, ובמקרים קשים לנוקשות, רגישות, כאב ועיוות צורת השד. בהשמת השתל מתחת לשריר הסיכון לכוויצה קטן, ישנם פחות שינויים תחושתיים בפטמה, וקל יותר לפענח מבדקי ממוגרפיה בעתיד. כמו-כן קצוות השתל פחות נראים. החסרונות של מיקום זה כוללים הגבלה של גודל השתל, יותר כאבים לאחר הניתוח, ואפשרות של תזוזת השתל. הסיבוכים לאחר הניתוח כוללים: 1) המטומה (שטף דם פנימי) הגורמת לכאב, נפיחות ולעיתים חום, בכ- 2% מהמקרים. 2) זיהום מקומי הגורם כאב, אי נוחות ונפיחות שלרוב מופיעים 7-10 ימים לאחר הניתוח. במקרה כזה יש לתת טיפול אנטיביוטי, ולרוב יש צורך להוציא את השתל. השכיחות של סיבוך זה היא כ- 2%. 3) הפחתת התחושה בפטמה. 4) במקרים נדירים - עיבוי של הצלקת בחתך העורי. 5) אסימטריה במיקום השתלים. 6) כוויצה של השתל. למרות הרשימה הארוכה של סיבוכים אפשריים, ניתוח להגדלת שדיים הוא אחד מהניתוחים הבטוחים ביותר עם יכולת טובה לחזות את התוצאות. קרא עוד

הדעות חלוקות באשר לצורך להמתין לקבלת המחזור לפני כניסה להריון נוסף. אחת הסיבות לצורך להמתין היא היכולת לדעת את גיל ההריון המדויק ולעקוב אחר התפתחות תקינה שלו. סיבה נוספת היא כאשר יש צורך בהשלמת ברור כלשהו (במידה ולא מדובר בהפלה ראשונה). ההמתנה עצמה אינה משפיעה על התפתחות תקינה של הריון. ההחלמה של רירית הרחם לאחר גרידה היא טובה, במידה והגרידה בוצעה כהלכה, בכל מקרה אין סכנה לדימומים בעקבות חדירה או אורגזמה. קרא עוד

זו נחשבת אינטראקציה בדרגה קלה. ניתן לקחת את שתי התרופות, אולם יש להיות מודעים לאפשרות של השפעה סדטיבית מוגברת, טשטוש וסחרחורת. נטילה של אלטרולט בבוקר עלולה לגרום לתחושת עייפות וטשטוש במשך היום, ובד"כ אינה מומלצת. ניתן לקחת אותה גם בבוקר, אולם חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לפני שתעשי כן. קרא עוד

ראשית בנוגע לרצונך להרות. אינני יודעת מתי עשית בדיקת TSH אחרונה או האם מחלתך מאוזנת. היפותירואידיזם (תת פעילות בלוטת התריס) מאופיינת בשינויים במחזור או בדמום הווסתי. היא יכולה לגרום להיעדר וסת או וסת שמופיעה אחת לכמה חודשים או, לחילופין, דימומים וסתיים כבדים וממושכים. לרוב מחזורים אלה אינם ביוציים וזה עלול להקשות על הכניסה להריון. בנוסף ייתכנו רמות פרולקטין גבוהות שאף הן קשורות באי פוריות. להיפותירואידיזם בנשים הרות יש מס' השלכות על העובר: יש שכיחות גבוהה יותר של משקל לידה נמוך, מומים מולדים ב - 10-20% מהמקרים, תמותת תינוקות סביב הלידה ב - 20%, ופגיעה נוירופסיכולוגית או פסיכומוטורית לטווח ארוך. כמו כן תת-פעילות בלוטת התריס קשורה לשיעור גבוה יותר של הפלות בשליש הראשון של ההריון. 75-85% מהנשים עם תת פעילות בלוטת התריס צריכות יותר הורמון בלוטת התריס בתקופת ההריון, צריכה שיכולה לעלות ב - 50% מהצריכה הרגילה. אם ברצונך להרות, עלייך לפנות לרופא/ת נשים ובהתאם לרקע הגינקולוגי שלך (לא פירטת אם יש לך בעיות בווסת או בעיות גינקולוגיות אחרות) לעבור בירור. חשוב יותר לפנות לרופא/ה המטפל/ת בהיפותירואידיזם שלך. עלייך לבצע בדיקת TSH ובשום פנים ואופן לא לעלות במינון האלטרוקסין ללא התייעצות עם הרופא/ה המטפלים. חשוב גם ליידע אותו/ה על כוונתך להיכנס להריון על מנת להיות במעקב ובאיזון מתמיד כדי שההריון יצליח. עדיף לוודא שמחלתך מאוזנת לפני שאת מחליטה להיכנס להריון על מנת להבטיח סיכון מינימלי לסיבוכים בזמן ההריון כתוצאה ממחלתך. קרא עוד

יכולים להיות מספר גורמים לאוזן סתומה. השכיח יותר הוא אכן הצטברות נוזל עקב חסימה של התעלה המחברת את האוזן התיכונה עם הלוע. במבוגרים, מצב זה יכול להתרחש בעת צינון, נזלת כרונית, או הצטברות שעווה. סיבה נוספת הייתה יכולה להיות סינוסיטיס, אך לא סביר שזוהי הבעיה אצלך כיוון שבדיקת ה- CT שעברת היתה תקינה. אין מספיק פרטים בשאלתך על מנת שאוכל לייעץ לך דבר מה. מה העלו בדיקות הרופאים שציינת? למה כוונתך ב"שום פיתרון ריאלי"? האם שמת לב כיצד החלה הבעיה? האם אתה אלרגי? מנוזל? אינני מכירה מצב של הצטברות נוזל באוזן שמביא לאובדן זיכרון. לא ציינת מה העלתה בדיקת הנוירולוג. נראה כי אתה נמצא במהלך בירור הבעיה. נסה לראות אם יש משהו בהמלצותיהם של הרופאים שראית שכן תוכל ליישם. הבעיה שאתה מתאר מצריכה בדיקה והתבוננות. לעיתים, בירור לגבי הגורם לבעיה רפואית יכול להיות ארוך, ויש לעבור מספר נסיונות של טיפול בבעיות שכיחות וקלות יותר לפני שמתקדמים לבדיקות פולשניות וטיפולים מורכבים. בהצלחה ובברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

ניתן לעשות צילום רנטגן רגיל בתור התחלה. גם CT של בית החזה היא בדיקה קצרה שבגיל 4 בנוכחות אמא או אבא ליד הילד, ניתן בדרך כלל לבצע ללא הרדמה. קרא עוד

עליך לפנות אל רופא - רופא המשפחה שלך או רופא עור, כדי שיתרשם אם אכן מדובר בפריחה אלרגית (לפי הסיפור שאת מתארת ממש לא בטוח שזו האפשרות היחידה), ואם אכן מדובר בפריחה אלרגית - יחליט על טיפול בהתאם. קרא עוד