דלג לתוכן

שאלות ותשובות - עמוד 804

 אני ארבעה ימים לאחר צילום רחם. בערך יום וחצי לאחר הבדיקה התחיל גרד נוראי מלווה בצריבה בעת מתן שתן. כבר סבלתי מספר פעמים מפטריה, במיוחד לאחר רחצה בים או בבריכה, לכן אני נורא נזהרת לא ללכת לשירותים במקומות ציבורים ולא לבקר בבריכה או בים.   האם זוהי פטריה? האם יכול להיות שנגרמה בעקבות הצילום? מה ההבדל בן פטריה לבין קנדידה?   אני סובלת מאוד וכבר מהיום השני התחלתי לקחת טבליות אגיסטן, אך הן אינן משפיעות. בנוסף, אני נוטלת אנטיביוטיקה מסוג מוקיסיפן 500 מ"ג. יש לי תור לרופא נשים רק בעוד שבוע וחצי ואני לא רואה את עצמי ממשיכה עם הגרד והצריבה הנוראית. האם יש תרופה אחרת? האם זה קשור לתזונה?
אני ארבעה ימים לאחר צילום רחם. בערך יום וחצי לאחר הבדיקה התחיל גרד נוראי מלווה בצריבה בעת מתן שתן. כבר סבלתי מספר פעמים מפטריה, במיוחד לאחר רחצה בים או בבריכה, לכן אני נורא נזהרת לא ללכת לשירותים במקומות ציבורים ולא לבקר בבריכה או בים. האם זוהי פטריה? האם יכול להיות שנגרמה בעקבות הצילום? מה ההבדל בן פטריה לבין קנדידה? אני סובלת מאוד וכבר מהיום השני התחלתי לקחת טבליות אגיסטן, אך הן אינן משפיעות. בנוסף, אני נוטלת אנטיביוטיקה מסוג מוקיסיפן 500 מ"ג. יש לי תור לרופא נשים רק בעוד שבוע וחצי ואני לא רואה את עצמי ממשיכה עם הגרד והצריבה הנוראית. האם יש תרופה אחרת? האם זה קשור לתזונה?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

צילום צוואר הרחם לרוב אינו מלווה בתופעות לוואי זיהומיות, למעט ב-0.5% מהמקרים, וגם אז הזיהומים בדרך כלל אגניים. יש הסבורים שכשמבצעים את הבדיקה במכשור מתכתי הסיכון עולה, ואילו כשמבצעים את הבדיקה במכשור מפלסטיק הוא יורד. ייתכן שיש אצלך קשר בין הדברים, אך ייתכן בהחלט שמדובר בצירוף מקרים. התסמינים שאת מתארת, גרד מלווה בצריבה במתן שתן, מתאימים יותר לזיהום חיידקי, אך כדי לדעת בדיוק במה מדובר, חשוב לדעת אם ישנן הפרשות וסימנים נוספים, ובקיצור - יש להיבדק. זיהום פטרייתי גורם לגרד, לנפיחות בעריה, וכן להפרשות לבנות. קנדידה היא סוג של פטריה. נטילת אנטיביוטיקה על דעת עצמך לא תועיל בהכרח, שכן האנטיביוטיקה הורגת את החיידקים ה"טובים" ובכך מעודדת צמיחת פטריות. אין ספק שאת צריכה טיפול, אבל חשוב להתאים אותו למצב. מוקסיפן משמש לטיפול בדלקות בדרכי השתן, ולא בטוח שזו הבעיה שמנה את סובלת. לא אוכל להמליץ לך על תרופה אחרת מכיוון שחסר לי מידע על מנת לאבחן את המצב. נסי להקדים את התור, על מנת שתאובחני ותטופלי בהקדם. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

 זה כיומיים שאני סובלת מסחרחורת כאשר אני מטה או כופפת את ראשי, אפילו בעת ביצוע תנועה קלה כשאני עומדת, לא רק במעבר משכיבה לעמידה. אילו בדיקות רצוי לבצע כדי לגלות את סיבת הסחרחורת?
זה כיומיים שאני סובלת מסחרחורת כאשר אני מטה או כופפת את ראשי, אפילו בעת ביצוע תנועה קלה כשאני עומדת, לא רק במעבר משכיבה לעמידה. אילו בדיקות רצוי לבצע כדי לגלות את סיבת הסחרחורת?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

הסיבות לסחרחורות הן רבות ומגוונות. הן כוללות, למשל, זיהום ויראלי, תרופות שונות (ובפרט תרופות להורדת לחץ דם), צריכת אלכוהול, הפרעה בזרימת הדם למוח או בעיה כלשהי בכלי הדם המובילים דם למוח, שינויים בלחץ הדם, מחלות וזיהומים שקשורים לאוזן, הפרעות הורמונליות, אנמיה ועוד. כפי שאת מבינה, המון מערכות קשורות לשיווי משקל, ועל מנת לאבחן את מקור הבעיה יש צורך לפעול בשלבים ובהדרגה. אני ממליצה לגשת לרופא המשפחה, שיערוך כמה בדיקות כלליות (בדיקות דם ובדיקות אחרות), וידע גם להפנות אותך בהמשך לגורם המתאים (נוירולוג, רופא אף-אוזן-גרון, או רופא אחר) בהתאם לתוצאות. תרגישי טוב! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

 רעייתי עברה מיפוי עצמות והיא קיבלה את התשובה הבאה:   קיימת קליטה מוגברת בטרוכנטר גדול של פמור ימין (בורסיטיס?) בכתף שמאל,  קליטה מעט מוגברת בחוליה L2 בגופי חוליות S1 ו L5  ואי-סדירות בקליטה בעמוד השדרה כולו.  שאר השלד תקין.  סיכום: הקליטה המוגברת ככל הנראה על רקע שינויים ניווניים או דלקתיים.   אציין שאשתי סובלת מכאבים חזקים ברגל ימין. יואיל הרופא ויסביר לנו את הממצאים.
רעייתי עברה מיפוי עצמות והיא קיבלה את התשובה הבאה: קיימת קליטה מוגברת בטרוכנטר גדול של פמור ימין (בורסיטיס?) בכתף שמאל, קליטה מעט מוגברת בחוליה L2 בגופי חוליות S1 ו L5 ואי-סדירות בקליטה בעמוד השדרה כולו. שאר השלד תקין. סיכום: הקליטה המוגברת ככל הנראה על רקע שינויים ניווניים או דלקתיים. אציין שאשתי סובלת מכאבים חזקים ברגל ימין. יואיל הרופא ויסביר לנו את הממצאים.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

בדיקת מיפוי העצמות היא בדיקה המשמשת באבחון מצבים שונים במערכת השלד, ובכללם שינויים ניווניים, דלקתיים או תהליכים גידוליים. מגוון הממצאים המתוארים וריבוי האיברים המעורבים עשויים לכוון לקיום מספר מצבים דלקתיים או אחרים המתקיימים במקביל. יתכן, אפוא, שאין כל קשר בין הממצאים שתוארו. אזור הטרוכנטר הגדול הוא אזור בצידי מפרק הירך, כלומר מתחת למותן. קליטה מוגברת באזור עלולה לנבוע מחבלה, מזיהום, מדלקת או מסיבות אחרות. על מנת לקשור בין תוצאות המיפוי לבין הבעיות שתיארת נחוצות בדיקת רופא ובדיקות עזר נוספות על פי הצורך. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

 באיזה משכך כאבים חזק, חוץ  מאקמול, ניתן להשתמש באישה בסוף הריון, בשבוע ה-39, עקב שבר ביד? אוקסיקוד? אלגוליזין?
באיזה משכך כאבים חזק, חוץ מאקמול, ניתן להשתמש באישה בסוף הריון, בשבוע ה-39, עקב שבר ביד? אוקסיקוד? אלגוליזין?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

משככי הכאבים הבטוחים בהריון הם אקמול ואופטלגין. לא מומלץ ליטול אופטלגין לתקופה ממושכת בזמן הריון ובמינון גבוה, במיוחד בשליש הראשון. אוקסיקוד אינו מומלץ בהריון. אלגוליזין המכיל paracetamol בטוח לשימוש בזמן הריון. בכל מקרה, אמליץ להתייעץ עם הרופא המטפל או עם גינקולוג לפני נטילת התרופות. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

 בדיקת CT בטן ואגן מראה בבסיס הימני נודול תת-פלאורלי בגודל 0.6 ס"מ, נודול אובאלי תת-פלואורלי משמאל. שינויים פיברוטיים קלים בלינגולה.  האם להמשיך בירור ובאיזה כיוון ?
בדיקת CT בטן ואגן מראה בבסיס הימני נודול תת-פלאורלי בגודל 0.6 ס"מ, נודול אובאלי תת-פלואורלי משמאל. שינויים פיברוטיים קלים בלינגולה. האם להמשיך בירור ובאיזה כיוון ?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

הממצא יכול להיות שפיר לגמרי, ואכן כך הוא ברוב המקרים, אבל תמיד החשש הוא שמדובר בנגע גידולי משני או ראשוני ריאתי ועל כן ההתייחסות הזהירה לקשריות ריאתיות. מעקב נהוג אחר קשרית ריאתית: השוואה לבדיקות קודמות באם קיימות ביצוע בדיקה נוספת בעוד מספר חודשים אם יש / היתה מחלה ממאירה ברקע, המעקב צריך להיות תוך זמן קצר או שיש אפילו לשקול דגימה מהקשרית. קרא עוד

 אני בשבוע 6 להריון שני, אחרי הריון ראשון שלא התפתח. אלה תוצאות הבדיקות שעברתי:   מבנה השק תקין, רקמה עוברית תקינה והודגם דופק עוברי.  נצפה שק חלמון CRL 3 מ"מ.  בשחלה הימנית ציסטה בגודל 37x32 מילימטר הנראית דחוקה.   מה אני אמורה לעשות? מאין באה הציסטה הזאת? האם היא תזיק לעובר ולהתפתחותו? מה הסיכונים?
אני בשבוע 6 להריון שני, אחרי הריון ראשון שלא התפתח. אלה תוצאות הבדיקות שעברתי: מבנה השק תקין, רקמה עוברית תקינה והודגם דופק עוברי. נצפה שק חלמון CRL 3 מ"מ. בשחלה הימנית ציסטה בגודל 37x32 מילימטר הנראית דחוקה. מה אני אמורה לעשות? מאין באה הציסטה הזאת? האם היא תזיק לעובר ולהתפתחותו? מה הסיכונים?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

ציסטה היא מעין שק המכיל נוזלים, והיא יכולה להופיע באברים שונים. ציסטה שחלתית היא ממצא שכיח יחסית בגיל הפוריות, ולרוב ממצא זה שפיר וחסר משמעות. חשוב לדעת מה אופי הציסטה (פשוטה, עם או בלי מחיצות וכו), ולכן חשוב להיות במעקב מתמיד. גם בהריון, לרוב אין משמעות לציסטות שחלתיות, והן אינן מזיקות לעובר או להתפתחות ההריון, בעיקר אם אינן גורמות לכאבים. חשוב להיות במעקב, ואם יוחלט שזה נחוץ - ניתן לנתח לאחר השבוע ה-12 להריון בשיטה לפרוסקופית. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

 בתי בת ה-5 סובלת מדי שנה (פעם-פעמיים) מתולעים בצואה, ועד היום היא קיבלה טיפול בתרופה בשם vermox.   האם יש מגבלה בנוגע למספר הטיפולים שניתן להשתמש בתרופה זו? קראתי בעלון המצורף לתרופה כי יש חשש לגרימת אנמיה על ידי שימוש בתרופה זו.   האם ניתן לתת לילד מתחת לגיל שנה את התרופה? לבתי יש אחות קטנה ויש ביניהם אינטרקציה יומיומית, ואני חוששת להידבקות בשל חוסר יכולת של התינוקת להתלונן על כאב ספציפי.
בתי בת ה-5 סובלת מדי שנה (פעם-פעמיים) מתולעים בצואה, ועד היום היא קיבלה טיפול בתרופה בשם vermox. האם יש מגבלה בנוגע למספר הטיפולים שניתן להשתמש בתרופה זו? קראתי בעלון המצורף לתרופה כי יש חשש לגרימת אנמיה על ידי שימוש בתרופה זו. האם ניתן לתת לילד מתחת לגיל שנה את התרופה? לבתי יש אחות קטנה ויש ביניהם אינטרקציה יומיומית, ואני חוששת להידבקות בשל חוסר יכולת של התינוקת להתלונן על כאב ספציפי.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

אינני יודע מאיזה סוג תולעת בדיוק ביתך סובלת, אולם הטיפול בתרופה ורמוקס הוא הטיפול הסטנדרטי לזיהומים על ידי תולעים בילדים בגיל זה. מידע נוסף ומקיף על ורמוקס תוכלי למצוא באינדקס התרופות של אינפומד ובתשובה זו: http://infomed.co.il/questions/q_110204_4.htm קרא עוד

 באוגוסט 2005 ביצעתי ביופסיה סטראוטקטית בשל הסתיידויות בשד. הממצא היה אטיפיקל. נמסר לי מהרנטגן שהממצא שפיר. הכירורג ו/או הרנטגן לא עדכנו אותי שמדובר בממצא שפיר עם "נורה אדומה".  לאחר כחצי שנה הכירורג שלח לי תזכורת לבוא למעקב ואז הסביר לי שמומלץ להוציא בממוטומיה או בביופסיה פתוחה את אזור ההסתיידויות. ביקשתי להוציא את זה וזה נעשה רק במאי 2006, כך שעברו 10 חודשים מיום הגילוי ועד הניתוח. לדאבוני, התגלה גוש בגודל 8 מ"מ מעורב בתאים סרטניים מסוג מקומי כמו שהסביר לי הכירורג, ולכן, לאחר הניתוח, אני בעצם בריאה. הומלץ לי ע"י ועדה למניעת הישנות לעבור טיפול בקרינה + טאמוקסיפן.  אני רווקה בת 42 וקצת חוששת מההשלכות. האם יש טיפול חלופי? האם במקרה של ממצא כמו שלי, לא היה צריך לנתח מייד ואולי למנוע הפיכת הממצא לסרטני?
באוגוסט 2005 ביצעתי ביופסיה סטראוטקטית בשל הסתיידויות בשד. הממצא היה אטיפיקל. נמסר לי מהרנטגן שהממצא שפיר. הכירורג ו/או הרנטגן לא עדכנו אותי שמדובר בממצא שפיר עם "נורה אדומה". לאחר כחצי שנה הכירורג שלח לי תזכורת לבוא למעקב ואז הסביר לי שמומלץ להוציא בממוטומיה או בביופסיה פתוחה את אזור ההסתיידויות. ביקשתי להוציא את זה וזה נעשה רק במאי 2006, כך שעברו 10 חודשים מיום הגילוי ועד הניתוח. לדאבוני, התגלה גוש בגודל 8 מ"מ מעורב בתאים סרטניים מסוג מקומי כמו שהסביר לי הכירורג, ולכן, לאחר הניתוח, אני בעצם בריאה. הומלץ לי ע"י ועדה למניעת הישנות לעבור טיפול בקרינה + טאמוקסיפן. אני רווקה בת 42 וקצת חוששת מההשלכות. האם יש טיפול חלופי? האם במקרה של ממצא כמו שלי, לא היה צריך לנתח מייד ואולי למנוע הפיכת הממצא לסרטני?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

היפרפלזיה היא התחלקות מואצת של תאים ברקמת השד. כאשר התאים נראים משונים, ואינם זהים לתאי השד הרגילים - המצב נקרא היפרפלזיה אטיפית. מבין כל הנשים הנשלחות לביופסיה עקב ממצאים חשודים בממוגרפיה - ב- 3% יתגלה ממצא זה. היפרפלזיה אטיפית היא גורם סיכון להתפתחות סרטן השד. קיימים שני סוגים של היפרפלזיה אטיפית, לפי סוג התאים המתרבים: קיימים חילוקי דעות באשר לשיטת המעקב והטיפול היעילה ביותר לנשים הסובלות ממצב זה: קיימים רופאים הממליצים על ממוגרפיה מדי שנה ובדיקת רופא שד פעמיים בשנה. במחקר שבדק את היעילות של טיפול בטאמוקסיפן לנשים עם היפרפלזיה אטיפית, נמצא כי טיפול כזה הוריד באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות סרטן השד. עם זאת, כמו לכל תרופה, גם לטאמוקסיפן תופעות לוואי, ולכן אין המלצה לטיפול מונע בתרופה במצבים של היפרפלזיה אטיפית. atypical ductal hyperplasia מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד פי 4, ולכן אם נמצא ממצא כזה בביופסיה - יש להוציא את כולו. atypical lobular hyperplasia עשוי להפוך לממאיר ב-10-20% מן המקרים, והוא גם מהווה גורם סיכון להופעת סרטן השד שמקורו אינו בנגע הראשוני (למשל, באיזור אחר בשד או בשד השני). התאים הסרטניים מהסוג המקומי עליהם הסביר לך הכירורג, הם שלב אחד אחרי האטיפיה, והם מכונים carcinoma in situ. הטיפול המקובל להשלמת כריתת הממצא הוא טיפולי קרינה וטיפול הורמונלי בטאמוקסיפן. מחקר גדול שבדק את השפעת הטאמוקסיפן גילה כי הוא מוריד באופן משמעותי את הסיכון להישנות. הטיפול המקובל כיום במקרה של כריתה חלקית של השד, הוא השלמת הטיפול בקרינה. כיום נערכים מחקרים כדי לבדוק האם בממצא מקומי של carcinoma in situ הקרינה אכן נחוצה. נראה כי למרות גילך ומצבך המשפחתי כדאי לך לקבל את הטיפולים המשלימים, אולם אם את חוששת או שיש לך ספקות - תוכלי לפנות למומחה שד אחר לקבלת חוות דעת נוספת. תוכלי לקרוא עוד על היפרפלזיה אטיפית כאן: http://www.breastcancer.realage.com/content.aspx/topic/9 קרא עוד

 לפני כארבע שנים הרגשתי מצבי רוח לא נעימים, המתנתי כשלושה חודשים, קיוויתי שזה יעבור מעצמו, אך לא עבר. פניתי לרופא המשפחה שהפנה אותי לבדיקות דם והכל יצא תקין. לאחר מכן הפנה אותי לפסיכיאטרית, אשר איבחנה דיכאון קל עד בינוני. קיבלתי ממנה את התרופה  פלוטין למשך כחצי שנה. התרופה עזרה לי מאוד ושיפרה את מצב רוחי.   כיום אני שוב חשה את אותה ההרגשה, אולי קצת פחות, אבל עדיין זה נורא מציק לי. רציתי לדעת אם יש אלטרנטיבה לטיפול התרופתי בבעיה זו.
לפני כארבע שנים הרגשתי מצבי רוח לא נעימים, המתנתי כשלושה חודשים, קיוויתי שזה יעבור מעצמו, אך לא עבר. פניתי לרופא המשפחה שהפנה אותי לבדיקות דם והכל יצא תקין. לאחר מכן הפנה אותי לפסיכיאטרית, אשר איבחנה דיכאון קל עד בינוני. קיבלתי ממנה את התרופה פלוטין למשך כחצי שנה. התרופה עזרה לי מאוד ושיפרה את מצב רוחי. כיום אני שוב חשה את אותה ההרגשה, אולי קצת פחות, אבל עדיין זה נורא מציק לי. רציתי לדעת אם יש אלטרנטיבה לטיפול התרופתי בבעיה זו.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

במקרים של דיכאון שאינו קשה ניתן לטפל באמצעות פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי) בלבד, או באמצעות פסיכותרפיה בשילוב עם טיפול תרופתי. יתרונות הפסיכותרפיה הם שהטיפול יוצר שינוי לטווח ארוך ופועל בדומה לחיסון: הוא מסייע בהתמודדות עם משברים בעתיד, ומפחית את הסיכון ללקות שוב בדיכאון. החסרונות של פסיכותרפיה הם שזהו טיפול הדורש התמדה והשקעה מצד המטופל, יותר מאשר נטילת כדור; שבדרך כלל הטיפול עולה יותר מאשר טיפול בכדורים; ושלהשגת תוצאות משמעותיות לעיתים נדרש משך טיפול של חודשים ואף שנים. ישנם סוגים שונים של פסיכותרפיה, והם נבדלים ביניהם במשך הטיפול ובשיטת הטיפול. השיטות העיקריות הן טיפול קוגניטיבי התנהגותי, וטיפול דינאמי (גם בתוך שיטה זו יש אסכולות שונות), שיכול להיות מוגדר ומוגבל בזמן, או ללא הגבלת זמן. בבחירת מטפל לטיפול נפשי כדאי להיעזר בהמלצות, או בהפניות דרך גופים כגון קופת חולים או חברת ביטוח. בכל מקרה, מכיוון שחלפו 4 שנים מאז הדיכאון הקודם שעברת, אני ממליצה גם לחזור על בירור גופני כללי של גורמים שיכולים להיות קשורים למצב (בדיקות דם כלליות ובדיקות של תפקוד בלוטת התריס) במקביל לפניה לטיפול נפשי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

 אמי אישה בת 73, סוכרתית, במצב מאוזן בד"כ. לפני מספר שבועות אובחנה עם היצרויות וסתימות בעורקי הרגל. הצנתור ברגל היה אבחנתי בלבד, שכן נמצא כי היא אינה מתאימה לצנתור טיפולי, כי אם לניתוח. מיפוי הלב הראה איסכמיה קשה עד בינונית במרבית אזורי הלב. צנתור בלב הראה היצרויות בכל העורקים הכליליים. כעת היא עומדת בפני ניתוח מעקפים (מינימום ארבעה מעקפים) שאחריו יבוא ניתוח המעקפים ברגל.   בבדיקת דופלר של עורקי הצוואר נמצא כי הכל בסדר. שאלתי היא, מהו הסיכוי לעבור אירוע מוחי בעת כל אחד משני הניתוחים שהזכרתי? שאלה שנייה, מה הסכנה (של מוות או אירוע מוחי) בעשיית שני הניתוחים זה אחרי זה, בהפרש של כשבועיים לערך (כמובן, בהתאם לקצב ההחלמה) ? אציין כי מצב הרגל הוא חמור/דחוף.
אמי אישה בת 73, סוכרתית, במצב מאוזן בד"כ. לפני מספר שבועות אובחנה עם היצרויות וסתימות בעורקי הרגל. הצנתור ברגל היה אבחנתי בלבד, שכן נמצא כי היא אינה מתאימה לצנתור טיפולי, כי אם לניתוח. מיפוי הלב הראה איסכמיה קשה עד בינונית במרבית אזורי הלב. צנתור בלב הראה היצרויות בכל העורקים הכליליים. כעת היא עומדת בפני ניתוח מעקפים (מינימום ארבעה מעקפים) שאחריו יבוא ניתוח המעקפים ברגל. בבדיקת דופלר של עורקי הצוואר נמצא כי הכל בסדר. שאלתי היא, מהו הסיכוי לעבור אירוע מוחי בעת כל אחד משני הניתוחים שהזכרתי? שאלה שנייה, מה הסכנה (של מוות או אירוע מוחי) בעשיית שני הניתוחים זה אחרי זה, בהפרש של כשבועיים לערך (כמובן, בהתאם לקצב ההחלמה) ? אציין כי מצב הרגל הוא חמור/דחוף.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

בכל פעולה פולשנית יש סיכונים, אך אנו צריכים לחשב סיכויים מול תופעות לוואי או סכנות. במצב של אמך כנראה אין שום אפשרות לדחות או לבטל את הניתוחים מפני שהיא בסכנת חיים בגלל הלב וניתוח יתרום לה יותר איכות חיים ויותר אריכות חיים וזה מה שחשוב. ברגע שאדם חותם על הסכמה לניתוח הוא לוקח בחשבון גם את הסיבוכים. כנ"ל עם הרגל - כל דחייה עלולה לגרום לנמק וקטיעות חס וחלילה ולכן יש להזדרז. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

רופאים מומלצים
ד"ר טלי פרידמן
ד"ר טלי פרידמן כירורגיה פלסטית
מומחית לכירורגיה פלסטית לעיצוב הגוף, בעלת המרכז הבינלאומי לעיצוב הגוף המתמחה בפתרונות כירורגיים ואסתטיים מקיפים
ד"ר אלכסיי בונין
ד"ר אלכסיי בונין אורתופדיה
סגן מנהל מחלקת אורתופדיה בסורוקה
ד"ר סורוביץ יולנדה - שנטיב
ד"ר סורוביץ יולנדה - שנטיב רפואת שיניים
ניידת לטיפולי שיניים עד הבית, שיקום הפה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו