שאלות ותשובות - עמוד 804
מאת: מערכת אינפומד
צילום צוואר הרחם לרוב אינו מלווה בתופעות לוואי זיהומיות, למעט ב-0.5% מהמקרים, וגם אז הזיהומים בדרך כלל אגניים. יש הסבורים שכשמבצעים את הבדיקה במכשור מתכתי הסיכון עולה, ואילו כשמבצעים את הבדיקה במכשור מפלסטיק הוא יורד. ייתכן שיש אצלך קשר בין הדברים, אך ייתכן בהחלט שמדובר בצירוף מקרים. התסמינים שאת מתארת, גרד מלווה בצריבה במתן שתן, מתאימים יותר לזיהום חיידקי, אך כדי לדעת בדיוק במה מדובר, חשוב לדעת אם ישנן הפרשות וסימנים נוספים, ובקיצור - יש להיבדק. זיהום פטרייתי גורם לגרד, לנפיחות בעריה, וכן להפרשות לבנות. קנדידה היא סוג של פטריה. נטילת אנטיביוטיקה על דעת עצמך לא תועיל בהכרח, שכן האנטיביוטיקה הורגת את החיידקים ה"טובים" ובכך מעודדת צמיחת פטריות. אין ספק שאת צריכה טיפול, אבל חשוב להתאים אותו למצב. מוקסיפן משמש לטיפול בדלקות בדרכי השתן, ולא בטוח שזו הבעיה שמנה את סובלת. לא אוכל להמליץ לך על תרופה אחרת מכיוון שחסר לי מידע על מנת לאבחן את המצב. נסי להקדים את התור, על מנת שתאובחני ותטופלי בהקדם. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הסיבות לסחרחורות הן רבות ומגוונות. הן כוללות, למשל, זיהום ויראלי, תרופות שונות (ובפרט תרופות להורדת לחץ דם), צריכת אלכוהול, הפרעה בזרימת הדם למוח או בעיה כלשהי בכלי הדם המובילים דם למוח, שינויים בלחץ הדם, מחלות וזיהומים שקשורים לאוזן, הפרעות הורמונליות, אנמיה ועוד. כפי שאת מבינה, המון מערכות קשורות לשיווי משקל, ועל מנת לאבחן את מקור הבעיה יש צורך לפעול בשלבים ובהדרגה. אני ממליצה לגשת לרופא המשפחה, שיערוך כמה בדיקות כלליות (בדיקות דם ובדיקות אחרות), וידע גם להפנות אותך בהמשך לגורם המתאים (נוירולוג, רופא אף-אוזן-גרון, או רופא אחר) בהתאם לתוצאות. תרגישי טוב! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בדיקת מיפוי העצמות היא בדיקה המשמשת באבחון מצבים שונים במערכת השלד, ובכללם שינויים ניווניים, דלקתיים או תהליכים גידוליים. מגוון הממצאים המתוארים וריבוי האיברים המעורבים עשויים לכוון לקיום מספר מצבים דלקתיים או אחרים המתקיימים במקביל. יתכן, אפוא, שאין כל קשר בין הממצאים שתוארו. אזור הטרוכנטר הגדול הוא אזור בצידי מפרק הירך, כלומר מתחת למותן. קליטה מוגברת באזור עלולה לנבוע מחבלה, מזיהום, מדלקת או מסיבות אחרות. על מנת לקשור בין תוצאות המיפוי לבין הבעיות שתיארת נחוצות בדיקת רופא ובדיקות עזר נוספות על פי הצורך. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
משככי הכאבים הבטוחים בהריון הם אקמול ואופטלגין. לא מומלץ ליטול אופטלגין לתקופה ממושכת בזמן הריון ובמינון גבוה, במיוחד בשליש הראשון. אוקסיקוד אינו מומלץ בהריון. אלגוליזין המכיל paracetamol בטוח לשימוש בזמן הריון. בכל מקרה, אמליץ להתייעץ עם הרופא המטפל או עם גינקולוג לפני נטילת התרופות. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הממצא יכול להיות שפיר לגמרי, ואכן כך הוא ברוב המקרים, אבל תמיד החשש הוא שמדובר בנגע גידולי משני או ראשוני ריאתי ועל כן ההתייחסות הזהירה לקשריות ריאתיות. מעקב נהוג אחר קשרית ריאתית: השוואה לבדיקות קודמות באם קיימות ביצוע בדיקה נוספת בעוד מספר חודשים אם יש / היתה מחלה ממאירה ברקע, המעקב צריך להיות תוך זמן קצר או שיש אפילו לשקול דגימה מהקשרית. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ציסטה היא מעין שק המכיל נוזלים, והיא יכולה להופיע באברים שונים. ציסטה שחלתית היא ממצא שכיח יחסית בגיל הפוריות, ולרוב ממצא זה שפיר וחסר משמעות. חשוב לדעת מה אופי הציסטה (פשוטה, עם או בלי מחיצות וכו), ולכן חשוב להיות במעקב מתמיד. גם בהריון, לרוב אין משמעות לציסטות שחלתיות, והן אינן מזיקות לעובר או להתפתחות ההריון, בעיקר אם אינן גורמות לכאבים. חשוב להיות במעקב, ואם יוחלט שזה נחוץ - ניתן לנתח לאחר השבוע ה-12 להריון בשיטה לפרוסקופית. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אינני יודע מאיזה סוג תולעת בדיוק ביתך סובלת, אולם הטיפול בתרופה ורמוקס הוא הטיפול הסטנדרטי לזיהומים על ידי תולעים בילדים בגיל זה. מידע נוסף ומקיף על ורמוקס תוכלי למצוא באינדקס התרופות של אינפומד ובתשובה זו: http://infomed.co.il/questions/q_110204_4.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
היפרפלזיה היא התחלקות מואצת של תאים ברקמת השד. כאשר התאים נראים משונים, ואינם זהים לתאי השד הרגילים - המצב נקרא היפרפלזיה אטיפית. מבין כל הנשים הנשלחות לביופסיה עקב ממצאים חשודים בממוגרפיה - ב- 3% יתגלה ממצא זה. היפרפלזיה אטיפית היא גורם סיכון להתפתחות סרטן השד. קיימים שני סוגים של היפרפלזיה אטיפית, לפי סוג התאים המתרבים: קיימים חילוקי דעות באשר לשיטת המעקב והטיפול היעילה ביותר לנשים הסובלות ממצב זה: קיימים רופאים הממליצים על ממוגרפיה מדי שנה ובדיקת רופא שד פעמיים בשנה. במחקר שבדק את היעילות של טיפול בטאמוקסיפן לנשים עם היפרפלזיה אטיפית, נמצא כי טיפול כזה הוריד באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות סרטן השד. עם זאת, כמו לכל תרופה, גם לטאמוקסיפן תופעות לוואי, ולכן אין המלצה לטיפול מונע בתרופה במצבים של היפרפלזיה אטיפית. atypical ductal hyperplasia מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד פי 4, ולכן אם נמצא ממצא כזה בביופסיה - יש להוציא את כולו. atypical lobular hyperplasia עשוי להפוך לממאיר ב-10-20% מן המקרים, והוא גם מהווה גורם סיכון להופעת סרטן השד שמקורו אינו בנגע הראשוני (למשל, באיזור אחר בשד או בשד השני). התאים הסרטניים מהסוג המקומי עליהם הסביר לך הכירורג, הם שלב אחד אחרי האטיפיה, והם מכונים carcinoma in situ. הטיפול המקובל להשלמת כריתת הממצא הוא טיפולי קרינה וטיפול הורמונלי בטאמוקסיפן. מחקר גדול שבדק את השפעת הטאמוקסיפן גילה כי הוא מוריד באופן משמעותי את הסיכון להישנות. הטיפול המקובל כיום במקרה של כריתה חלקית של השד, הוא השלמת הטיפול בקרינה. כיום נערכים מחקרים כדי לבדוק האם בממצא מקומי של carcinoma in situ הקרינה אכן נחוצה. נראה כי למרות גילך ומצבך המשפחתי כדאי לך לקבל את הטיפולים המשלימים, אולם אם את חוששת או שיש לך ספקות - תוכלי לפנות למומחה שד אחר לקבלת חוות דעת נוספת. תוכלי לקרוא עוד על היפרפלזיה אטיפית כאן: http://www.breastcancer.realage.com/content.aspx/topic/9 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
במקרים של דיכאון שאינו קשה ניתן לטפל באמצעות פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי) בלבד, או באמצעות פסיכותרפיה בשילוב עם טיפול תרופתי. יתרונות הפסיכותרפיה הם שהטיפול יוצר שינוי לטווח ארוך ופועל בדומה לחיסון: הוא מסייע בהתמודדות עם משברים בעתיד, ומפחית את הסיכון ללקות שוב בדיכאון. החסרונות של פסיכותרפיה הם שזהו טיפול הדורש התמדה והשקעה מצד המטופל, יותר מאשר נטילת כדור; שבדרך כלל הטיפול עולה יותר מאשר טיפול בכדורים; ושלהשגת תוצאות משמעותיות לעיתים נדרש משך טיפול של חודשים ואף שנים. ישנם סוגים שונים של פסיכותרפיה, והם נבדלים ביניהם במשך הטיפול ובשיטת הטיפול. השיטות העיקריות הן טיפול קוגניטיבי התנהגותי, וטיפול דינאמי (גם בתוך שיטה זו יש אסכולות שונות), שיכול להיות מוגדר ומוגבל בזמן, או ללא הגבלת זמן. בבחירת מטפל לטיפול נפשי כדאי להיעזר בהמלצות, או בהפניות דרך גופים כגון קופת חולים או חברת ביטוח. בכל מקרה, מכיוון שחלפו 4 שנים מאז הדיכאון הקודם שעברת, אני ממליצה גם לחזור על בירור גופני כללי של גורמים שיכולים להיות קשורים למצב (בדיקות דם כלליות ובדיקות של תפקוד בלוטת התריס) במקביל לפניה לטיפול נפשי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בכל פעולה פולשנית יש סיכונים, אך אנו צריכים לחשב סיכויים מול תופעות לוואי או סכנות. במצב של אמך כנראה אין שום אפשרות לדחות או לבטל את הניתוחים מפני שהיא בסכנת חיים בגלל הלב וניתוח יתרום לה יותר איכות חיים ויותר אריכות חיים וזה מה שחשוב. ברגע שאדם חותם על הסכמה לניתוח הוא לוקח בחשבון גם את הסיבוכים. כנ"ל עם הרגל - כל דחייה עלולה לגרום לנמק וקטיעות חס וחלילה ולכן יש להזדרז. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד