שאלות ותשובות - עמוד 805

אין בעיה. קרא עוד

נוזל הזרע אמור להיות שקוף-לבן או קצת צהבהב. צבע חום יכול להעיד על שאריות דם. האם אתה זוכר איזושהי חבלה? אפילו שריטה? אני ממליצה לפנות לבדיקה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

על פי הממצאים, נראה שיש לך קרעים בלברום הסחוסי מסביב לכתף. (על ה-SLAP תוכל למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_072407_12.asp ). במקרים כאלה מומלץ על טיפול פיזיותרפי להקלה על הכאב, אך ישנם מקרים בהם נחוץ ניתוח לצורך תיקון הקרעים. ההחלטה אם לבצע ניתוח תלויה בבדיקה הפיזיקאלית וכן בביצוע בדיקות מקיפות (MRI או CT עם חומר ניגוד). ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

תשובה מדויקת יכולה להינתן כמובן רק לאחר בדיקה גופנית. בעיקרון, הטיפול הדפיניטיבי לצניחות על סוגיהן השונים הוא טיפול ניתוחי לתיקון הצניחה. גשי לרופא נשים להיבדק. קרא עוד

גרפס או גיהוק הוא שחרור גז על ידי מערכת העיכול, בדרך כלל מהקיבה או מהוושט. התופעה נגרמת בדרך כלל עקב שתייה או אכילה מהירים, הגורמים לבליעת אוויר שמשתחרר מאוחר יותר. צריכת משקאות מוגזים כגון קולה או בירה יכולים לגרום לכך. הפרעות במערכת העיכול, כגון זיהום חיידקי בקיבה על רקע הליקובקטר פילורי, כיב פפטי או ריפלוקס גם כן יכולים להביא לריבוי גיהוקים. אמליץ לבנך לנסות ולהימנע ממשקאות מוגזים וכן לאכול ארוחות קטנות. אם עדיין ממשיכה התופעה, עליו לפנות לבדיקת רופא גסטרואנטרולוג לבירור מעמיק יותר. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

קודם כל, נכון שבעבר היה איסור מוחלט על נטילת גלולות למניעת הריון לחולות לופוס בשל כמות האסטרוגן הגבוהה שהיתה בגלולות. כיום, לאור מספר מחקרים שנערכו, ובעקבות הפחתת מינון ההורמונים בגלולות מהדור החדש, האיסור אינו מוחלט, וכל מקרה נשקל לגופו. תוכלי לקרוא על הנושא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_082106_12.htm קרא עוד

מומלץ ב-6 השעות הראשונות להימנע ממזון. לאחר מכן, כפי שנאמר לך, מזון קר ורך. אפשרויות נוספות הן חומוס, טחינה, ביצים, לחם, פירה פושר וכדומה. עקרונית ניתן לאכול למחרת רגיל, אך להימנע מלעיסה ישירה באזור העקירות. בברכה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

בישראל החיסון נגד הפטיטיס B הוא חלק משגרת החיסונים, והוא ניתן עם הלידה, בגיל חודש ובגיל 6 חודשים. וירוס ההפטיטיס גורם לדלקת של הכבד, ובאחוז קטן מן המקרים (10%) לאחר המחלה החריפה נותרת דלקת כרונית פעילה, שעשויה להתפתח לשחמת כבד ולסרטן של הכבד. למרות ההתפתחות בטיפולים אנטי-ויראליים, עדיין לא נמצא טיפול יעיל להפטיטיס, כך שהטיפול היעיל ביותר הוא בשלב זה - מניעה. יעילות החיסון היא מעל 90%. ההדבקה בהפטיטיס B היא הדבקה "מדם לדם": קיום יחסי מין, קבלת מנת דם נגועה, הדבקה מאם לתינוק. ההעברה עשויה להתבצע גם דרך חתכים בעור או בריריות. הווירוס יכול לשרוד מחוץ לגוף האנושי תקופות ארוכות יחסית, ולכן עשוי לעבור גם דרך חפצים שהיו במגע עם דם של נשא. בעבר הכילו החיסונים חומר בשם thimerosal (כספית אורגנית) כחומר משמר. ולמרות שלא תוארו מקרי סיבוכים, התעורר חשש לפגיעה התפתחותית בילדים. כיום קיימים חיסונים שאינם מכילים את החומר הזה, והם בשימוש נרחב. בגלל צורת ההדבקה, מתנגדי החיסון טוענים כי תינוקות אינם חשופים להדבקה מדם לדם, ולכן אינם זקוקים לחיסון, וכי החיסון חושף אותם לתופעות לוואי ולסיבוכים. טענה נוספת היא כי החיסון נחוץ רק לתינוקות שאימהותיהן נשאיות של הפטיטיס B, וכי משרד הבריאות ממליץ על החיסון לכל התינוקות, כדי שלא ייאלץ לבדוק את כל אוכלוסיית האימהות. המצדדים בחיסון, ושירותי בריאות עולמיים כמו ה- CDC וועדות שכונסו כדי לדון בסוגיה, טוענים כי חיסון של כל התינוקות בעולם, בלי קשר למצב החיסוני של האימהות, נחוץ כדי לחסל כליל את הזיהום בהפטיטיס B. תוכניות חיסון שנוסו בעבר בארה"ב, והתמקדו רק בחיסון אוכלוסיות בסיכון גבוה - נכשלו, ולא השפיעו כמעט על שכיחות המחלה. אי לכך הוכנס החיסון להפטיטיס B לשגרת החיסונים בתינוקות בארה"ב ב-1991, שכן תינוקות הם האוכלוסיה הנגישה ביותר לחיסונים. במדינות שהכניסו את החיסון לשגרת החיסונים ביילודים - מתחילים לראות תוצאות. בטיוואן החלו לחסן את כל התינוקות ב-1986, ושיעור הנשאים בקרב הילדים ירד מ-10% לפחות מ-1% עשר שנים מאוחר יותר. במקביל, ירדה בחצי שכיחות סרטן הכבד בילדים. במדינות כמו ישראל, בהן שכיחות המחלה נמוכה בהרבה, יארכו שנים רבות יותר עד שייראו תוצאות בשטח. משרד הבריאות מדווח על שיעור סיבוכים אפסי. המתנגדים לחיסונים טוענים כי שיעור הסיבוכים גבוה מן המדווח. כמו כל חיסון, ייתכנו תופעות לוואי מקומיות, כמו אודם ונפיחות במקום ההזרקה, וכן חום, ירידה בתיאבון ואי שקט. בין תופעות הלוואי הנדירות, והמסוכנות יותר שתוארו: ירידת לחץ דם, התעלפות, פרכוסים, אנצפליטיס (דלקת של המוח), פריחה, שלשולים, הקאות, ירידה בספירת טסיות הדם, עליית אנזימי כבד, דלקת פרקים, תסמונת גילאן-בארה, דלקת של עצב הראיה, הפרעות בראיה. המתנגדים לחיסונים טוענים גם כי קיים קשר בין מתן חיסונים לאוטיזם, אולם קשר כזה לא הוכח מדעית. כדי לעזור לך בהחלטתך תוכלי לקרוא עוד באתרים הבאים, ביניהם מסקנות ועדת הכנסת באשר לחיסונים, ואינפורמציה באשר לארגון חסון, המתנגד לחיסונים: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00011.rtf קרא עוד

ראשי התיבות וסוג הבדיקה שעברת מתאימות ל- Carpal Tunnel Syndrome (תסמונת המנהרה הקרפלית). זהו מצב בו העצב המדיאלי העובר מהיד לאורך האמה ולתוך כף היד נלחץ או נמחץ באזור פרק כף היד או שורש כף היד. העצב המדיאלי שולט כמעט בכל הצד הפנימי של כף היד - על תנועת האגודל והאצבעות (מלבד הזרת), ועל חלק מהשרירים של כף היד. התעלה הנמצאת בפרק כף היד היא מעבר המורכב ממספר גידים ועצמות אשר בתוכו עובר העצב המדיאלי. התעבות הנגרמת מגידים מודלקים או לחץ חיצוני על התעלה מביא לפעמים לכאב, חולשה ונימול בכף היד, ובשלבים מאוחרים יותר הוא יכול להתקדם לאמה וליד. הסינדרום הזה הוא שכיח מאוד, ואחוזים רבים מהאוכלוסיה סובלים ממנו ברמה זו או אחרת. בדרך כלל, נשים נוטות לחלות בו פי שלושה מאשר גברים. הוא פוגע בעיקר באנשים העובדים בעבודות של סרט נע במפעל, בהרכבות של חלקים, בטיפול במזון, בהקלדה מרובה במחשב וכדומה. היד הדומיננטית היא זו שבדרך כלל סובלת ראשונה ובדרגה חמורה יותר. אני לא יכול להגיד לך אם הממצא הזה מתייחס ישירות לתאונת הדרכים ממנה סבלת, מכיוון שאינני יודע את סוג הפגיעות ומיקום הפגיעות אליהן נחשפת. הבדיקה פשוט אומרת כי אתה סובל מהסינדרום בשתי הידיים בצורה בינונית, וכי יד שמאל מושפעת יותר מאשר יד ימין. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

עקיצות יתושים מתבטאות בדרך כלל בגרד, באודם מקומי ובמעט נפיחות במקום העקיצה. הסימן חולף תוך יומיים עד עשרה ימים. יש הבדלים בין אנשים שונים בחומרת התגובה או הרגישות לעקיצות, ובילדים התגובות המקומיות בדרך כלל קשות יותר. מידת הנפיחות תלויה גם באזור העקיצה: אזורים רגישים, כמו שפתיים ועיניים, נוטים להתנפח יותר. לעיתים מופיעות שלפוחיות במקום העקיצה. אני לא חושבת שאחרי כל עקיצת יתוש כדאי לקחת אותה לרופאה, וסביר ששינוי הצבע הוא חלק מן התגובה המקומית לעקיצה, אך מכיוון שלא בדקתי אותה, ואת מתארת עקיצות שונות מאוד מן העקיצות הרגילות שלה - דווקא במקרה זה הייתי לוקחת את הילדה לבדיקה. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד