שאלות ותשובות - עמוד 806

מתיאור הבעיה לא ברור לי מה מקורה . ישנן אפשרויות רבות למקור כאב בקרסול : מצבי דלקת בקרסול אפשריים הודות לגידים רבים העוברים בשני צידי כף הרגל - אופייני כאב במישוש הגידים , נפיחות מקומית, כאב בהנעת הרגל למתיחת הגיד, כאב מתגבר בהליכה ונחלש במנוחה. מצבי נקעים בהם ישנה מתיחה של גידים ושרירים - אופייני כאב עז עם חום, נפיחות, אודם ורגישות בתנועה היורדים עם הזמן. מצבים בהם מנח לא מאוזן של כפות רגליים גורר כאבים לאורך זמן הנובעים הן ממפרקים והן משרירים. דורבן - עצם קטנה הגדלה על עצם הקלקנאוס ולוחצת על כרית הסיכוך . העצם יכולה לצמוח גם מאחורי שריר התאומים ולהכאיב שם. שינויים ניווניים במפרקי כף הרגל ובמיוחד בבסיס הבוהן. נראה כאילו מסיבה כלשהי החלה דלקת חריפה בכף הרגל ולכן לעת עתה כדאי לקרר את מקום הכאב ולהימנע מלדרוך עד לירידת הכאב. במקביל, אם הכאב לא נעלם - גש למכון פיזיותרפיה והתחל בירור מקיף . קרא עוד

כשמשתמשים בזידובאל (מטרונידזול) בהחדרה נרתיקית, הספיגה לדם היא קטנה מאוד ולכן חשיפת התינוק לתרופה דרך הנקה היא מינורית ולא מזיקה. אני ממליצה להשתמש בתרופה לפני השינה, כך שלא תיניקי מספר שעות לאחר השימוש, דבר שיצמצם למינימום את החשיפה הקטנה ממילא. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לא ידוע לי על קשר בין ריטלין לבין עיכוב במחזור החודשי. לחץ נפשי יכול בהחלט לגרום לשיבושים במחזור. אם טרם קיבלת את המחזור, אני מציעה שתגשי לייעוץ גינקולוגי או שתחזרי על בדיקת הריון. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

מתיאור ה- CT בשאלתך נראה כי את סובלת משינויים ניווניים של עמוד השדרה הצווארי. אומנם השינויים המתוארים מתשובת ה- CT הם קשים, אך ההחלטה לגבי ניתוח הינה החלטה קלינית, דהיינו בהתאם לכאבים או לסימנים הנוירולוגיים (נימול, חולשת גפה) מהם את סובלת. ההחלטה אמורה להיות משותפת שלך ושל המנתח (נוירוכירורג או אורתופד המתמקצע בניתוחי גב וצוואר). בד"כ האינדיקציה לביצוע ניתוח הינה כאבים קשים ביותר או נזק עצבי שנראה שיתפתח לנזק בלתי הפיך. האופציות האפשריות לטיפול לא ניתוחי הן דלות, וכוללות בד"כ טיפול נוגד כאב ונוגד דלקת, ופיזיותרפיה. אולם במקרים חמורים אין מנוס מניתוח. במקרה שלך מדובר בניתוח של עמוד שדרה צווארי, שהוא ניתוח קצת יותר קשה ומלווה ביותר סיבוכים, לכן אני ממליץ להתייעץ עם מומחה לגבי החלטה טיפולית. רפואה שלמה. קרא עוד

עליה ברמת הומוציסטאין בדם מתרחשת ב-5%-7% מן האוכלוסיה. היפרהומוציסטאינמיה (עליה ברמת הומוציסטאין בדם) היא גורם סיכון בלתי תלוי לאתרוסקלרוזיס (טרשת עורקים) של כלי הדם ולאירועים תרומבואמבוליים (היווצרות קרישי דם) ורידיים. למרות שמדובר בגורם סיכון בלתי תלוי, הרי שחשיבותו הקלינית נמוכה מאשר חשיבותם של גורמי סיכון אחרים למחלות קרדיווסקולריות, כמו היפרכולסטרולמיה, עישון, סוכרת ויתר לחץ דם. הטיפול המומלץ בחולים עם היפרהומוציסטאינמיה הוא שילוב ויטמינים: חומצה פולית במינון 0.4 מ"ג ליום, ויטמין B6 במינון 3 מ"ג ליום וויטמין B12 במינון 9 מיקרוגרם ליום. כמו כן מומלץ לאכול דיאטה עשירה בפירות וירקות, מוצרי חלב דלי שומן, ולמעט בשומן בכלל ובשומן רווי בפרט. האספירין אינו טיפול הכרחי במקרה של רמות גבוהות של הומוציסטאין, והוא תלוי בגורמי הסיכון האחרים שלך לאתרוסקלרוזיס (עישון, סוכרת, עודף משקל, יתר לחץ דם, גיל, כולסטרול ועוד). התייעצי על כך עם רופא המשפחה שלך. קרא עוד

כיווץ בברך יכול לנבוע ממספר סיבות. מקור הכאב יכול להיות שריר, סחוס שחוק, קרע במניסקוס, דלקת בברך, נקע או קרע של הרצועות המחזיקות את הברך, או חוסר איזון אלקטרוליטי. אין לי מספיק נתונים על מנת להבין מהו מקור הכאב אצלך, ואין ביכולתי לבדוק אותך. גם אין לי מידע לגבי מחלות הרקע שלך ותרופות אותן את נוטלת באופן קבוע ויכולות לגרום לתסמין זה. מידע רב תוכלי לקרוא כאן: http://www.orthopedicpain.net/?m=2&s=5&lng=he קרא עוד

בירור יסודי של מצב הברך מתחיל אצל אורתופד שישמע את סיפור המקרה, יבצע בדיקה ידנית, ויעזור גם בבדיקות הדמייתיות אם יראה צורך בכך. הדמיות אפשריות הן אולטרסאונד לרקמות הרכות, כמו המניסקוסים. בדיקת CT מראה בפירוט רב את מבני הברך, אך כרוכה בקרינה רבה, ואין למהר לעשותה אלא אם כן יש בה צורך ברור. האבחון יסתמך גם על סיפור המקרה שלך, ולכן חשוב לתאר בדיוק מה קרה. לאחר האבחנה, כאמור, תופני לטיפול מתאים, וסביר להניח שמכון הפיזיותרפיה יהיה התחנה המתאימה. אין מה לחכות אלא להתחיל את הבירור והטיפול, ואין מה לחפש בדיקות הדמיה לפני בדיקה אצל הרופא. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות קרא עוד

בדיקת קולונוסקופיה קצרה היא בדיקה הנקראת גם סיגמואידוסקופיה. בבדיקה זו נבדק החלק של המעי הגס הקרוב לרקטום, הסיגמואיד, כלומר המעי השמאלי, ואפשר להגיע בה עד לכפף הטחול. זוהי בדיקה קצרה המצריכה הכנה מינימלית של המעי לפניה. קולונוסקופיה ארוכה היא בדיקה המסוגלת להראות את כל אורכו של המעי הגס עד לתוספתן ולאיליאום הטרמינלי. היא יכולה להיות הן אבחנתית והן טיפולית. ההכנה לבדיקה זו כוללת דיאטה מיוחדת ושתיית חומרים משלשלים במטרה לנקות את המעי. מידע נוסף תוכל למצוא בפורטל אינפומד בשאלות שנשאלו בעבר ובאינדקס הבדיקות הרפואיות: http://www.infomed.co.il/questions/q_122707_21.asp קרא עוד

לגבי התהליך בכבד, יש צורך להשוות לבדיקות קודמות, ואם אין כאלו - יש לשקול ביצוע CT בפרוטוקול טריפאזי. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד