שאלות ותשובות - עמוד 854

באופן כללי מומלץ למסור משטח פאפ למעבדה בהקדם האפשרי, אך למרות זאת, ברוב המקרים אין פגיעה באיכות ובאמינות הבדיקה אם המשטח נמצא בטמפרטורת החדר במשך מספר ימים. כשתגיעי למעבדה למסירת הבדיקה היוועצי עם צוות המעבדה, שכן כל מעבדה עובדת על פי שיטות וסטנדרטים שונים. לגבי הפטריה, אין קשר בין הופעתה לבין ביצוע הבדיקה. לעיתים נוכחות פטריה או זיהום דלקתי כלשהו עלולים לשבש את תוצאות הבדיקה, ואז מתקבלת תשובת "atypical result" – תשובה זו מסווגת כ"דרגה 2", שמשמעותה דלקת או זיהום. במקרה זה ימליץ הרופא על בדיקה חוזרת או על ביצוע קולפוסקופיה. תוכלי לקרוא על כך עוד בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_083007_21.asp קרא עוד

Coumarin זהו קומדין, או בשמו הגנרי Warfarin: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=104 קרא עוד

קודם כל חשוב וטוב להכיר את כל אברי הגוף כולל המוצנעים ביותר, ועל כן שאלותייך טבעיות ו"בריאות" ביותר. רוב אברי המין הנשיים אכן פנימיים: החצוצרות הן מעין צינורות משפכיים המקשרים בין הרחם והשחלות. השחלות שנמצאות באגן, תפקידן לייצר הורמונים נשיים ולהפרישם. בתוך השחלות נמצאות הביציות, וכל חודש משתחררת ביצית אחת מהשחלה. הרחם הוא "האינקובטור האנושי", זהו איבר שרירי שבו מתפתח העובר. הנרתיק מחבר בין הרחם לבין אברי המין החיצוניים, הפות. אל הנרתיק נכנס איבר המין הגברי בעת קיום יחסי מין. הקצה הפנימי של הנרתיק עוטף את צוואר הרחם. פות זהו החלק החיצוני של איברי המין הנשיים, והוא מורכב משפתיים חיצוניות ופנימיות. אם תעזרי במראה קטנה בזמן פישוק הרגליים, תוכלי לראות חלקים אלה בבירור. הנרתיק נפתח בין השפתיים. הדגדגן מצוי מעל הפות והוא איבר הגירוי, שאחראי על הריגוש המיני. איבר זה עמוס בקצות עצבים ועל כן הגירוי מקום זה רגיש במיוחד לגירוי, ויכול להביא לפורקן מיני, אורגזמה. האוננות, הן הגברית והן הנשית, מתחילה בדרך כלל בראש, במחשבה על פנטזיה מינית כלשהי, ובהמשך מצטרף החיכוך הגופני. האוננות הנשית יכולה להיות חיצונית בלבד, על ידי חיכוך וגירוי באזור הפות, וכמובן בדגדגן. ניתן להוסיף לכך גירוי פנימי על יד החדרת אצבעות או אביזרי מין שונים אל הנרתיק. פעולות אלה לרוב אינן קורעות את קרום הבתולין, מפני שהאצבע אינה עבה כמו איבר המין הגברי. כפי שהסברתי, את איברי המין החיצוניים תוכלי לראות בעזרת מראה, ובאצבעותייך תוכלי לחוש את האיברים החיצוניים ואף מעט מהפנימיים. חשוב מאוד לשטוף ידיים ולהקפיד על היגיינה בזמן אוננות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

קשרית בתירואיד היא ממצא שכיח בנשים בגילך (48), ובמרבית המקרים - היא שפירה. סרטן של התירואיד מאובחן ב-5%-6.5% מן הקשריות. ידוע כי הטיפול הכמותרפי והקרינתי בסרטן השד מעלה במעט שכיחות של ממאירויות אחרות, אך סרטן התירואיד אינו נמנה עליהן. ערכתי עבורך סקירת ספרות, כדי לבדוק אם יש מאמרים שמצאו קשר בין שתי הממאירויות. מחקר גדול שפורסם ב-2001 בדק 194,798 נשים שטופלו עקב סרטן השד בארה"ב, והשווה אותן למספר דומה של נשים ללא סרטן שד. במחקר לא נמצאה עליה בשכיחות סרטן התירואיד לאחר טיפולים לסרטן השד, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. עורכי המחקר עקבו אחר הנשים במשך למעלה מ-10 שנים. עורכי המחקר הסיקו כי נשים שטופלו בקרינה עקב סרטן השד אינן זקוקות לבדיקות מעקב מיוחדות של בלוטת התירואיד, וכי ההתייחסות הקלינית לממצא של קשרית בתירואיד אינו צריך להיות שונה למרות היסטוריה של טיפולים לשד. מחקר נוסף שפורסם ב-2003 הגיע לאותן מסקנות. מחקר אחר, שבדק נשים שסבלו הן מסרטן השד והן מסרטן התירואיד בשלבים שונים בחייהן, וניסה לבדוק קשר תורשתי בין שני הגידולים האלה - לא הצליח למצוא קשר. תוכלי לראות כאן לינקים לאבסטרקט של המאמרים שהזכרתי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query...11745217 קרא עוד

לפי תוצאות הבדיקה שביצעת, גודל החדרים ויכולת ההתכווצות של הלב תקינים. ישנה הפרעה דיאסטולית בדרגה 2 ואי-ספיקה קלה של המסתם הטריקוספידלי, המסתם המחבר בין העלייה הימנית לבין חדר ימין. בשלב הסיסטולה של הלב יש התכווצות של שריר הלב והזרמת הדם לכל הגוף, ובשלב הדיאסטולה יש הרפייה ומילוי מחדש בדם. במצב נורמלי, הדם יוצא מהלב דרך החדר הימני לריאות, וחוזר לאחר חמצונו לחדר השמאלי, דרך העלייה השמאלית. הפרעה דיאסטולית נגרמת כאשר יש בעיה בהרפיה של שריר הלב, ולכן חלק מהדם חוזר לריאות וגורם לבצקת ריאות, דבר הגורם לקוצר נשימה. כאמור, הבעיה היא לא ביכולת ההתכווצות של הלב אלא דווקא בהרפייה שלו, הנובעת מהתקשות השריר. ישנם 4 שלבים של הפרעה דיאסטולית בלב. בשלב 1 יש הפרעה קלה בהרפיית שריר הלב. שינוי זה מתפתח עם הגיל ובדרך כלל חסר סימפטומים. בשלב 2 יש הפרעה בינונית במילוי, הקשורה גם לעלייה בלחץ בעלייה השמאלית בעת המילוי והתעבות העלייה. בשלבים 4-3 יש הפרעת מילוי חסימתית (בהתחלה הפיכה ואחר כך בלתי הפיכה). בשלב זה כבר יש פגיעה בתפקוד היומיומי וסימפטומים נוספים. באי-ספיקה של המסתם הטריקוספידלי אין סגירה מלאה של השסתום בין העלייה לבין החדר הימני, וחלק מהדם חוזר לעלייה. אם הפגיעה היא קלה כמו במקרה שלך, אין בדרך כלל הפרעה ואין צורך בהתערבות כלשהי. הלחץ בחדר הימני גבוהה יותר ולכן הנוזל נע מלחץ גבוה (בעלייה הימנית) ללחץ נמוך יותר (בחדר ימני), ומפל הריכוזים מבטא את ההפרש הזה. לחץ של 30 ממ"כ, כמו במקרה שלך, מבטא עלייה קלה ביחס לנורמה של עד 20 ממ"כ. את צריכה להיות במעקב של קרדיולוג שימליץ על הטיפול וישלח אותך לבדיקות נוספות אם צריך. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

ויטמין K בכמויות גדולות ניתן למצוא בירקות ירוקים: ברוקולי, כרוב, אספרגוס, נבטים, חסה, כרובית ותרד. ויטמין K ניתן למצוא גם בתה ירוק ובכבד. קיימות גם תרופות רבות המשפיעות על פעילות הקומדין - ולכן מגבירות או מפחיתות אותה. לפני שרושמים לך תרופה חדשה - עליך לדווח כי את מטופלת בקומדין. על מנת לסייע לך להרכיב תפריט מאוזן, המכיל כמות קבועה של ויטמין K - תוכלי לפנות אל הדיאטנית בקופת החולים שלך. קרא עוד

זיבאן מוריד מעט את הסף לפרכוסים, ולכן מומלץ להמעיט בנטילתו יחד עם אלכוהול. באנשים ללא סיכון, בד"כ מותר כן לשתות כוס אחת ביום, בייעוץ עם רופא. אנא קראי עוד כאן http://www.zyban.com/index.html קרא עוד

התופעה נפוצה מאד בן טניסאים. אם תעקבי אחרי משחקי טניס, בעיקר של גברים, תראי בקלות שהיד האוחזת במחבט עבה ושרירית יותר מהיד השניה. זוהי היפרטרופיה של השריר כתוצאה ממאמץ יתר. התופעה הפיכה עם הפסקת הפעילות לתקופה של מספר חודשים ואחר כך התחלה מחדש בקצב מופחת. אם את כעת בתקופה של תחרויות או בגיל שהפעילות קשורה בהתפתחותך בטניס - את יכולה לדחות את הפסקת הפעילות, השריר יחזור לגודלו המקורי עם הפסקת הפעילות. בברכה ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

לא ברורה לי בעיית חוסר קרישיות ומדוע אסרו עליך לקחת כל תרופה. לדעתי, את צריכה להיבדק עי נוירולוג, מפני שאת מתארת מצב של היפואטרופיה בשרירי הרגל הפגועה, כלומר ניוון שרירים, קרוב לוודאי מחוסר שימוש, בעוד שהממצאים ב-CT אינם חמורים כל כך. למעשה את לא מאובחנת ולא מטופלת, ולכן קודם היבדקי על ידי נוירולוג שישלול בעיה נוירולוגית. עברי בירור אצל מומחה לקרישיות שיגיד בדיוק מה מותר לך ומה אסור לך. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

תופעת הלוואי העיקרית של קומדין, תרופה מדללת דם, היא דימום עקב השפעה מוגברת של התרופה. בנוסף, התרופה מסוכנת בהריון וגורמת למומים, ועשויה במקרים נדירים לגרום לתופעה של נמק (נקרוזיס) של העור ופריחה שחורה על פני העור. תופעה זו קשורה למתן כמויות גדולות של קומדין בימים הראשונים לטיפול. הסיכון לדימום עולה ככל שמינון התרופה גבוה יותר וערכי ה INR גבוהים יותר. גורמי סיכון לדימום עם מתן קומדין הם: גיל מבוגר (מעל 75), יתר לחץ דם, אלכוהוליזם כרוני ומחלות כבד, נטילה לא מסודרת של התרופה ואי ביצוע מעקב INR בבדיקות דם, נוכחות חבלות או פצעים מדממים - למשל כיב קיבה, נטילה בו זמנית של קומדין עם תרופות משככות כאבים מקבוצת NSAID ואנטיביוטיקות מסוימות, מחלות מעיים ואי ספיגה במערכת העיכול, וחסר תזונתי של ויטמין K. תופעות לוואי נוספות שעשויות לקרות באופן נדיר הן: תגובה אלרגית לתרופה, צבע סגול של עור הבהונות, דלקת כבד, בצקת, חום, כאבי בטן, בחילות, שלשולים, כאבי ראש. תופעה נדירה בשימוש כרוני היא הסתיידות של הסימפונות בריאות. ישנה שורה ארוכה של תרופות שמגיבות עם קומדין, כולל כל התרופות מקבוצת NSAID'S, כמו איבופרופן ועוד. התרופות שניתן לקחת להקלה על כאב הן אקמול, אופטלגין וכן תרופות נרקוטיות. להלן רשימה (חלקית) של התרופות שמשפיעות על חילוף החומרים של קומדין: תרופות שמפחיתות את השפעת מניעת הקרישה של קומדין: 1. תרופות נוגדות הורמון בלוטת התריס 2. תרופות אנטי אפילפטיות כמו טגרטול ופניטואין. 3. אנטיביוטיקות כמו .nafcillin, rifampicin 4. אסטרוגן, גלולות, תוספי תזונה וויטמינים המכילים ויטמין K. 5. תרופות למניעת צרבת. תרופות המגבירות השפעת קומדין ומעלות INR, ובכך מסכנות לדימום: 1. אספירין ותרופות נוגדות קרישה אחרות 2. פניצילין IV 3. אינדומד 4. כינין 5. אנטיביוטיקות שונות - לכן יש לקחת רמת INR כ 3 ימים לאחר תחילת טיפול באנטיביוטיקה ולשנות את מינון הקומדין בהתאם. 6. איבופרופן (אדויל, נורופן), סלקוקס, סלברה, נפרוקסן ואחרות מקבוצת NSAID. 7. חיסון נגד שפעת 8. תרופות מסוג חוסמי בטא 9. תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI 10. אלטרוקסין 11. ויטמין E במינון גבוה בזמן השימוש בקומדין יש להימנע מצריכת אלכוהול, ולשמור על דיאטה מאוזנת ללא שינויים גדולים. ויטמין K מפחית את השפעת הקומדין, ולכן יש לאכול מהמאכלים הבאים כמויות מאוזנות: ירקות כמו נבטים, ברוקולי, תרד וכרוב וכן כבד. למידע נוסף: http://www.rxlist.com/cgi/generic/warfarin_ad.htm קרא עוד