שאלות ותשובות - עמוד 854
מאת: מערכת אינפומד
קרום הבתולים הוא אלסטי ויש בו נקבים המאפשרים יציאת דימום המחזור. לא, אין בהכרח דימום לאחר מגע מיני או אוננות. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בגילך ישנה המלצה גורפת לבצע בדיקת מי שפיר. הסיכוי להפלה מבדיקת מי שפיר בגיל שלך שווה לסיכוי לתסמונת דאון בעובר, או אפילו קטן ממנו. כדאי להתייעץ גם עם הרופא המטפל, או לפנות לייעוץ גנטי לקבלת המלצה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
תופעת הלוואי העיקרית של קומדין, תרופה מדללת דם, היא דימום עקב השפעה מוגברת של התרופה. בנוסף, התרופה מסוכנת בהריון וגורמת למומים, ועשויה במקרים נדירים לגרום לתופעה של נמק (נקרוזיס) של העור ופריחה שחורה על פני העור. תופעה זו קשורה למתן כמויות גדולות של קומדין בימים הראשונים לטיפול. הסיכון לדימום עולה ככל שמינון התרופה גבוה יותר וערכי ה INR גבוהים יותר. גורמי סיכון לדימום עם מתן קומדין הם: גיל מבוגר (מעל 75), יתר לחץ דם, אלכוהוליזם כרוני ומחלות כבד, נטילה לא מסודרת של התרופה ואי ביצוע מעקב INR בבדיקות דם, נוכחות חבלות או פצעים מדממים - למשל כיב קיבה, נטילה בו זמנית של קומדין עם תרופות משככות כאבים מקבוצת NSAID ואנטיביוטיקות מסוימות, מחלות מעיים ואי ספיגה במערכת העיכול, וחסר תזונתי של ויטמין K. תופעות לוואי נוספות שעשויות לקרות באופן נדיר הן: תגובה אלרגית לתרופה, צבע סגול של עור הבהונות, דלקת כבד, בצקת, חום, כאבי בטן, בחילות, שלשולים, כאבי ראש. תופעה נדירה בשימוש כרוני היא הסתיידות של הסימפונות בריאות. ישנה שורה ארוכה של תרופות שמגיבות עם קומדין, כולל כל התרופות מקבוצת NSAID'S, כמו איבופרופן ועוד. התרופות שניתן לקחת להקלה על כאב הן אקמול, אופטלגין וכן תרופות נרקוטיות. להלן רשימה (חלקית) של התרופות שמשפיעות על חילוף החומרים של קומדין: תרופות שמפחיתות את השפעת מניעת הקרישה של קומדין: 1. תרופות נוגדות הורמון בלוטת התריס 2. תרופות אנטי אפילפטיות כמו טגרטול ופניטואין. 3. אנטיביוטיקות כמו .nafcillin, rifampicin 4. אסטרוגן, גלולות, תוספי תזונה וויטמינים המכילים ויטמין K. 5. תרופות למניעת צרבת. תרופות המגבירות השפעת קומדין ומעלות INR, ובכך מסכנות לדימום: 1. אספירין ותרופות נוגדות קרישה אחרות 2. פניצילין IV 3. אינדומד 4. כינין 5. אנטיביוטיקות שונות - לכן יש לקחת רמת INR כ 3 ימים לאחר תחילת טיפול באנטיביוטיקה ולשנות את מינון הקומדין בהתאם. 6. איבופרופן (אדויל, נורופן), סלקוקס, סלברה, נפרוקסן ואחרות מקבוצת NSAID. 7. חיסון נגד שפעת 8. תרופות מסוג חוסמי בטא 9. תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI 10. אלטרוקסין 11. ויטמין E במינון גבוה בזמן השימוש בקומדין יש להימנע מצריכת אלכוהול, ולשמור על דיאטה מאוזנת ללא שינויים גדולים. ויטמין K מפחית את השפעת הקומדין, ולכן יש לאכול מהמאכלים הבאים כמויות מאוזנות: ירקות כמו נבטים, ברוקולי, תרד וכרוב וכן כבד. למידע נוסף: http://www.rxlist.com/cgi/generic/warfarin_ad.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
סרטן הערמונית (פרוסטטה) הוא הגידול השכיח ביותר בגברים. התנהגות הגידול נעה מגידול שקט וקטן, שמתגלה בגיל מאוחר וחסר משמעות קלינית כלל, לבין סרטן אגרסיבי, גרורתי וחודרני. במקרים רבים, לאחר טיפול ראשוני בסרטן - במקרה של אביך, בניתוח, עושים מעקבים על מנת לראות אם יש חזרה של המחלה ע"י מעקב אחר רמת PSA בדם. אני מניחה שבאחד המעקבים נתגלתה רמת PSA = 5.9 ולכן בוצעה ביופסיה ונצפתה חזרה מקומית של הגידול, שהיא בעלת ממאירות גבוהה (מדד גליסון הוא כינוי למספר מאפייני ממאירות של הגידול. 7 ומעלה מציין בד"כ גידול בעל ממאירות גבוהה). אחד הטיפולים המומלצים במקרים של חזרה מקומית של סרטן הערמונית הוא טיפול הורמונלי. הבעיה היא שזהו טיפול בעל תופעות לוואי לא קלות של גלי חום, עייפות, פגיעה בתפקוד המיני, ירידה בצפיפות העצם ועוד. בעצם לא קיימת תשובה חד - משמעית לדילמה שעומדת בפניכם, ולראייה שתי תשובות שונות שקיבלתם משני רופאים בעלי גישות שונות. ישנם רופאים אשר ייטו לטפל במחלה ולעכבה, וישנם שייטו, מפאת גילו של אביך (81), לא לטפל באמצעים שיגרמו לו לתופעות לוואי קשות, כיוון שאכן הטיפול הנ"ל אינו מרפא אלא מעכב את התפתחות המחלה. בכל מקרה, קשה לי להמליץ על הדרך הנכונה, ועלי לשלוח אתכם חזרה לאורולוגים ולהתייעץ לגבי כל האפשרויות העומדות בפניכם והמשמעויות שלהן, בהתאם למצבו הספציפי של אביך, וכך לבצע בחירה מודעת יותר ונכונה יותר. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
היות שיש רק עצם חזה אחת, נראה לי שכוונתך היא לכך שהצלעות בולטות. הטיפולים השמרניים לחזה סנדלרים אינם מוצלחים, לא פיזיותרפיה וחיזוק שרירי בית החזה ולא מחוכים למיניהם. יש שתי הוריות (אינדיקציות) לביצוע ניתוח מתקן, כלומר שני מצבים שבהם עושים ניתוח כזה: אם הבעיה גורמת לקשיי נשימה או אם היא גורמת להפרעות חברתיות עקב העיוות (דפורמציה). הרופא המטפל יוכל להמליץ לך על הצורך בניתוח בהתאם למצבך. תוכל להעשיר את הידע באתר הבא, הדן בנושא באנגלית, וגם לראות תמונות לפני ואחרי ניתוח (זהירות! לא לאנשים רגישים): http://emedicine.medscape.com/article/1004953-treatment קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אין התוויית נגד ברורה למניעת חשיפה לאור השמש לקורדיל. כמו הרבה מהתרופות, מומלץ לשמור אותן במקום חשוך וקריר, ולכך מתייחס הטקסט באינדקס התרופות של אינפומד כאשר נכתב בו "מומלץ להגן בפני אור". הקורדיל אינו בין התרופות שיש לגביהן הנחיה למנוע את חשיפתן לשמש בשל חשש לפירוק החומר הפעיל. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
זה אומר שיש לך כבד שומני, מצב של הצטברות שומן בתאי הכבד מעל לכמות התקינה (מעל 5%). תופעה זו נפוצה במיוחד באנשים עם עודף משקל והיא מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי כיום. הצטברות השומן (Steatosis) כשלעצמה אינה גורמת נזק משמעותי לכבד, אך לעיתים היא עלולה לגרום למצב דלקתי בכבד ולהצטלקותו (פיברוזיס) עד להתפתחות מחלת כבד כרונית על סיבוכיה. הסיבות לכבד שומני יכולות להיות ראשוניות (השמנת יתר ועודף שומנים בדם) או שניוניות (צריכה מופרזת של אלכוהול או תרופות מסוימות, מחלות מעי דלקתיות, צהבת נגיפית מסוג C ועוד). באינפומד יש מידע רב על כבד שומני, ואפשר להגיע אליו באמצעות מנגנון החיפוש: http://www.infomed.co.il/doSearchSite.asp?searchFor=כבד_שומני קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הסבר על גלוקוזאמין כרונדרויטין תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_121202_5.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
המנגיומה היא גוש שפיר שכיח למדי בכבד, וכאשר הוא מתגלה, אין צורך לנקוט בשום פעולה, למעט מעקב תקופתי סונוגרפי מדי חצי שנה ולאחר זמן מה, אף פחות מכך, אם בכלל. בדרך כלל המראה באולטראסאונד אופייני מאוד, ואילו במקרה שלך, לא כן הוא. על כן הופנית ל CT כבד בפרוטוקול הזרקה מיוחד. פרוטוקול זה עוזר להבחין בין גושים שונים בכבד על פי אופן ההאדרה שלהם. האדרה היא צביעה בחומר ניגוד, שקורית אם ישנם כלי דם במקום. המנגיומה בהיותה גידול שפיר של כלי דם, עוברת האדרה אופיינית לאחר הזרקת חומר ניגוד, דבר שכנראה אף הוא הודגם רק באופן לא טיפוסי לחלוטין בבדיקה שלך. יש לפנות לרופא המשפחה, ולהחליט לגבי עיתוי ביצוע בדיקת מעקב, וגם האם לבצע אולטראסאונד או CT. סביר שאולטרסאונד היא הדרך בה תבחרו, שכן הבדיקה ללא קרינה ואין בה סיכונים. המפתח לבדיקות המעקב היא נשיאת הצילומים הקודמים איתך לכל בדיקה שאת עושה, על מנת שהרופא יוכל להשוות את התוצאות. קרא עוד