שאלות ותשובות - עמוד 853

לא כדאי לקחת אותן יחד כי שתיהן תרופות מאותה משפחה של נוגדי דיכאון המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין. ההבדל העיקרי הוא שרדוקטיל נמצאה יעילה גם להפחתת תיאבון. הסכנה היא בתסמונת נדירה אך רצינית של עודף סרוטונין הגורמת לבלבול, רעד, הקאות, חרדה ועצבנות, חום גוף גבוה, הפרעה בדיבור ועוד. אנא פני לרופא המשפחה על מנת להחליט איך את עוברת לשימוש ברדוקטיל. קרא עוד

ההמלצה היא להתקין IUD לאחר לידת ילד אחד לפחות, לא בגלל שהסיכון אז פוחת, אלא בגלל הסיכון הקיים לדלקת באגן ובעיית אי- פריון בעקבותיה. נכון שדלקת באגן נפוצה יותר כשיש ריבוי פרטנרים, אולם כשיש התקן הסיכון עולה בשל ההתקן עצמו ללא קשר לריבוי פרטנרים. הסיכון לפגיעה בפוריות עולה ככל שיש יותר דלקות באגן, כיוון שהדלקת גורמת להיווצרות הידבקויות באגן. הדרך הטובה ביותר להפחתת הכאב היא כמובן טיפול בדלקת עצמה והוצאת ההתקן. אם משככי כאב רגילים דרך הפה לא עוזרים, ניתן להיעזר בזריקות של תרופות לא סטרואידיות, לדוגמה זריקת וולטרן לשריר. ד"ר נגה פוקס - אינפומד קרא עוד

מאוד תלוי איזו אנטיביוטיקה נתנו לך. אם זו אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין - אין שום בעיה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הכאבים שאת מתארת אכן מתאימים יותר להתקף חרדה הנובע מלחץ ממושך. כאבים בחזה ממקור איסכמי, כגון אנגינה או אוטם שריר הלב (התקף לב), מראים שינויים בבדיקת אקג ומלווים בלחץ בחזה, הזעה, והקרנה של הכאב למקומות אחרים. בדיקות דם יכולות לעזור באבחנה מפני שיש עלייה ברמת אנזימי הלב בזמן התקף, וכפי שנאמר לך, אין זה סביר שהסיבה לכאבים היא בעיה בלב, אך יש להמשיך את הבדיקות עם בדיקת אקג במאמץ. טיקים בעיניים הם סימפטום שכיח היכול גם הוא להיגרם בשל לחץ, אך יש לשלול בעיות בעיניים ובעיות נוירולוגיות, ולכן נשלחתם לבדיקות אצל הרופאים המתאימים. לפי התיאור שלך, שוב, נראה מדובר בהתקפי חרדה, אך יש להשלים את כל הבדיקות האמורות ולהיות במעקב של קרדיולוג ונוירולוג. בדיקת EEG היא בדיקה של הפעילות החשמלית במוח ובודקת בעיקר אפילפסיה ושינויים מבניים או מטבוליים במוח, ולכן התועלת של בדיקה זו בשבילכם מעטה. מידע נוסף על התקפי חרדה ועל בדיקת EEG תוכלו למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/anxiety.asp קרא עוד

כפי שנראה מהתיאור שלך, בנך סובל מאסתמה והוא נמצא בטיפול מונע קבוע ובטיפול קבוע להתקפים. באחוז ניכר מהילדים הסובלים מאסתמה ישנן גם רגישויות לאלרגנים שונים שמתבטאות בפריחה, נזלת שקופה ודמע. שיעור הסובלים מאטופיה של העור גדול ביניהם מאשר באוכלוסיה הכללית. בין התרופות שבנך נוטל יש גם סטרואידים שלהם יש תופעות לוואי, אך בפרקי זמן ארוכים יותר של שימוש ובמינונים גדולים יותר. בטיפול אין שחור ולבן. אנו תמיד צריכים למצוא את שביל הזהב. השימוש בסטרואידים הוא חלק בלתי נפרד וחשוב בדרגות מסויימות של אסתמה, ובלעדיו קשה להיפטר מתקופה של התקפים. אני מייעץ לך לפנות לרופא ילדים המתמחה בבעיות דרכי נשימה ואסתמה, ובמקביל להיות במעקב במרפאת אלרגיה. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

את יכולה להפסיק לקחת את הגלולות מתי שאת רוצה. כנראה שהרופא שלך רוצה שיהיה לך הכיסוי הטוב ביותר, כדי שלא תיכנסי להריון. אם תקפידי על שימוש באמצעי מניעה אחר, את יכולה להפסיק בשקט את הגלולות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

תוכלי לקבל מידע כללי לגבי OCD באתר על ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד למציאת מונחים כמו "OCD", "הפרעה אובססיבית כפייתית", ו"הפרעת חרדה". בדרך כלל ההפרעה אינה מסוכנת, וגורמת מצוקה בעיקר לאדם הלוקה בה, ופחות לסביבתו, אך יש מקרים בהם ההפרעה אצל אחד מבני המשפחה גורמת לשינויים באורח החיים של בני משפחה אחרים. לדוגמה כאשר מדובר בילד או בבן-זוג שהתפתחו אצלו "טקסים" כפייתיים בנושאי ניקיון, והוא כופה על בני המשפחה האחרים לשתף פעולה עם הטקסים הללו (החלפת מגבות תכופה, קניית כמויות גדולות של סבון או חומרי ניקוי, איסור נגיעה במקומות או בחפצים מסוימים, ועוד). במקרים כאלה ההמלצה היא, לטובת בן המשפחה שסובל מההפרעה, לא לשתף פעולה עם דרישותיו, הנובעות מחשיבה לא הגיונית בהשפעת ההפרעה. כיום ידוע כי "כניעה" למחשבות הלא-הגיוניות של ה-OCD רק מחמירה את הבעיה. במקרים נדירים בלבד, וקיצוניים, כאשר בן המשפחה הסובל מההפרעה נמצא במצב קשה במיוחד או סובל גם מבעיה נפשית נוספת, יכולה להיווצר סכנה שאי שיתוף פעולה עימו, או חוסר היענות לדרישותיו, יגררו תוקפנות מצידו. סיכון נוסף, פחות דרמטי, אך יותר שכיח, הוא פגיעה בחייו של האדם הסובל מן ההפרעה, מכיוון שהטקסים והחשיבה הכפייתית גורמת להפרעה לאורח החיים התקין. בהדרגה עלול להתפתח מצב בו האדם מצמצם את הפעילויות בהן הוא עוסק, את המקומות אליהם מגיע ואת פגישותיו עם אנשים. במקרים קיצוניים, הדבר יכול להוביל להסתגרות חברתית ולחוסר יכולת ללמוד או לעבוד. שוב, אני מדגישה, ברוב המקרים לא מדובר בהפרעה הכרוכה בסיכון. המקרים שתיארתי הם קיצוניים. עם זאת, מדובר במצב הקשור למצוקה סובייקטיבית ניכרת, ולעיתים מיותרת, מכיוון שקיימים טיפולים יעילים להפרעה! בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

כינים אינן גורמות לאנמיה, ואין קשר בין הימצאות בפעילות בשטחים לבין ההדבקה בכינים. ישנם אמצעי מניעה והיגיינה שניתן לשמור עליהם על מנת להימנע מהדבקות גם בתנאים קשים. הטיפול בכינים הוא פשוט יחסית והתוצאות טובות מאוד ומהירות, ובלבד שהטיפול עקבי ונכון לבעייה. בנוגע לאנמיה ממנה את סובלת לדבריך, לא ציינת מהם הפרמטרים שלפיהם היסקת שיש לך אנמיה ולכן קשה לי להתייחס לכך. אנמיה מאובחנת בספירת דם פשוטה. בתוך אותה ספירת הדם ישנם פרמטרים נוספים אשר מכוונים את הרופא המטפל לסוג האנמיה ולסיבת האנמיה, ולפיהם מאובחן סוג האנמיה ונקבע הטיפול המתאים בה. אני מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה שלך, על מנת שיסביר לך על הטיפול המתאים בכינמת וירשום לך את החומרים המתאימים לשימוש. ספירת דם מלאה לבירור האנמיה ומקורה, יחד עם ההיסטוריה הרפואית שלך ופרטים על אורח החיים שלך, יתנו לרופא כיוון לזיהוי מקור האנמיה. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

תרופות ממשפחת מעכבי ניצול חוזר של סרוטונין (SSRIs) הן התרופות המומלצות כיום לטיפול בהפרעת חרדה ודיכאון, בייחוד באנשים שיש להן מחלות אחרות ושנוטלים תרופות אחרות. תרופות אלו עשויות גם הן לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות כמו כל תרופה אחרת, ובכל מקרה יש ליטול אותן רק עם מרשם רפואי ותחת פיקוח רופא. קרא עוד

מינוציקלין היא אנטיביוטיקה. היא ניתנת כדי לטפל בפצעי בגרות, הואיל ופצעי הבגרות הם זיהומים של בלוטות החלב בעור. הזיהומים נגרמים כתוצאה מחיידקים, אותם האנטיביוטיקה מחסלת. אין כל קשר בין תרופה זו לחשיפה לשמש. סביר להניח שאת מתבלבלת עם טיפול אחר בפצעי בגרות (אקנה), שנקרא רואקוטן. תרופה זו גורמת להתחדשות של כל עור הגוף, ותוך כדי כך ליובש ניכר. בנוסף, הנוטלים תרופה זו צריכים להימנע מלהיחשף לשמש בשל סכנה מוגברת להתפתחות גידולי עור. במקרה של מינוציקלין זה לא כך. אולם, ללא כל קשר לטיפול תרופתי זה או אחר, כדאי ורצוי להשתמש בקרם הגנה בכל חשיפה לשמש, גם על עור הפנים וגם על עור הגוף. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד