שאלות ותשובות - עמוד 856

בקע סרעפתי פירושו שאיזור מעבר הוושט והקיבה אינו נמצא מתחת לסרעפת, היכן שהוא אמור להיות, אלא מעליה. דבר זה גורם לחזרת תוכן קיבה לוושט כיוון שאין סגירה טבעית של המעבר וושט - קיבה, מצב שנקרא ריפלוקס. התרופה אומפרדקס תעזור להפחית את חומציות הקיבה ולכן את הצרבת ואת שאר התסמינים של הריפלוקס אותם אתה חש. במידה והתרופה אכן עוזרת, סביר להניח שתצטרך לקחתה לאורך זמן, שכן הבקע אינו חולף מאליו. קרא עוד

ישנם שני סוגים עיקריים של נוגדנים: IGG הם נוגדנים המעידים על מחלה בעבר, ובעצם משמשים כמעין חיסון (כלומר, אם תהיה התקפה חוזרת של הווירוס, הגוף כבר יודע כיצד להילחם). לעומתם, נוגדנים מסוג IGM מעידים על מחלה נוכחית, ומהם צריך לחשוש בזמן הריון. פירוט בנושא תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_070607_7.asp קרא עוד

בדיקת הנוגדנים בדם מעידה כי בעבר סבלת מזיהום בוירוס CMV, אבל כעת אין עדות לזיהום פעיל. עם זאת, הערך הנמוך של הנויטרופילים בדמך, והערך הגבוה יחסית של הלימפוציטים, מרמזים כי ייתכן ואת סובלת מזיהום ויראלי ע"י נגיף (וירוס) אחר. קרא עוד

ייתכן שאת סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס. מומלץ לפנות לרופא המשפחה לבדיקת רמת TSH בדם. אם הבדיקה תימצא תקינה, יש לחפש גורמים אחרים. קרא עוד

הטיפול בשבר בעצם הבריח הוא ברוב המקרים הוא שמרני, כלומר על ידי קיבוע ומנוחה. הקיבוע מקרב את קצות העצם השבורה זו לזו כדי שההתאחות בין חלקי השבר תהיה אופטימלית ומהירה ככל האפשר. על מנת להשיג תוצאות מהירות ולהימנע מעיוות, הקיבוע צריך להישאר במקומו בתנוחה בה הושם, על אחת כמה וכמה בילד עם היפוטוניה, אשר סובל מדרגה מסוימת של חולשת שרירים. אם נראה לך שהמתלה הושם בתנוחה אשר יכולה לסכן את ילדך, אל תהססי, פני לרופא על מנת שיסדר תנוחת קיבוע מתאימה ונוחה ככל האפשר. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

קשרית בתירואיד היא ממצא שכיח בנשים בגילך (48), ובמרבית המקרים - היא שפירה. סרטן של התירואיד מאובחן ב-5%-6.5% מן הקשריות. ידוע כי הטיפול הכמותרפי והקרינתי בסרטן השד מעלה במעט שכיחות של ממאירויות אחרות, אך סרטן התירואיד אינו נמנה עליהן. ערכתי עבורך סקירת ספרות, כדי לבדוק אם יש מאמרים שמצאו קשר בין שתי הממאירויות. מחקר גדול שפורסם ב-2001 בדק 194,798 נשים שטופלו עקב סרטן השד בארה"ב, והשווה אותן למספר דומה של נשים ללא סרטן שד. במחקר לא נמצאה עליה בשכיחות סרטן התירואיד לאחר טיפולים לסרטן השד, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. עורכי המחקר עקבו אחר הנשים במשך למעלה מ-10 שנים. עורכי המחקר הסיקו כי נשים שטופלו בקרינה עקב סרטן השד אינן זקוקות לבדיקות מעקב מיוחדות של בלוטת התירואיד, וכי ההתייחסות הקלינית לממצא של קשרית בתירואיד אינו צריך להיות שונה למרות היסטוריה של טיפולים לשד. מחקר נוסף שפורסם ב-2003 הגיע לאותן מסקנות. מחקר אחר, שבדק נשים שסבלו הן מסרטן השד והן מסרטן התירואיד בשלבים שונים בחייהן, וניסה לבדוק קשר תורשתי בין שני הגידולים האלה - לא הצליח למצוא קשר. תוכלי לראות כאן לינקים לאבסטרקט של המאמרים שהזכרתי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query...11745217 קרא עוד

אין בעיה מיוחדת לעשות כל פעילות עם תפרים, ובלבד שיישמר נקיון התפר. בכל פעילות יש לדאוג לנקיון פצע הניתוח או החתך, ופשוט לשטוף אותו במים ובסבון ולדאוג לייבוש המקום. בחתכים מניתוח מומלץ שלא להיחשף לשמש בחודש הראשון לאחר הניתוח, כדי להביא לסגירה מיטבית של התפר ולהשיג אסתטיקה יפה יותר של הצלקת. בכל מקרה של אדמומיות, עליית חום או הפרשות מוגלתיות מהפצע יש לסור לרופא המטפל או לרופא חדר המיון. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

על פי הכתוב, החשד הוא שיש לך שרירן ברחם. שרירן (מיומה) הוא גידול הגדל מדופן הרחם והמורכב משרירים, ומכאן שמו. ברוב המקרים מדובר בממצא שפיר. שרירן גדל במשך השנים עד שהוא גורם להופעת סימפטומים. הסיבה להופעת שרירנים אינה ידועה, אך ידוע כי תופעה זו מאוד נפוצה ומופיעה כמעט אצל 50% מהנשים. את השרירנים מוציאים אם הם גורמים לסימפטומים, כמו מחזור כבד מאוד, דימומים לא סדירים או כאבי בטן חזקים בזמן המחזור. לפעמים, כאשר השרירן גדול מאוד, מוציאים אותו רק בשל גודלו. הסרה של שרירן נעשית בניתוח. ישנן נשים שמחליטות להסיר את הרחם כולו אם אינן מתכוונות להוסיף ללדת, אך אין זה הכרחי, וניתן להסיר את השרירן בלבד. המשיכי את הבירור אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

המופיליה היא קבוצה של מחלות שקשורות בדימומים, לרוב מחלות תורשתיות. בדרך כלל משתמשים במונח המופיליה כשמדברים על המופיליה A – חוסר בפקטור 8; ועל המופיליה B – חוסר בפקטור 9 ('פקטור' הוא גורם קרישה). שתיהן מחלות שקשורות לכרומוזום X, ולכן מופיעות רק בבנים. שתי המחלות מופיעות ברמות שונות של חומרה. דימומים יכולים להופיע בכל מקום, והכי שכיח שהם מתרחשים במפרקים, בשרירים ובמערכת העיכול. דימום מופיע רק אחרי קבלת מכה, ניתוח או טיפולי שיניים. רמת הדימום קשורה לחומרת הופעת המחלה. דימום ספונטני מופיע רק במחלה חריפה מאוד. הטיפול במחלות נעשה על ידי הפקטורים החסרים ועל ידי הישמרות מפני פציעות. ITP (Idiopathic Thrombocytopenic Purpura) קרא עוד

הזרמים שאת מתארת יכולים להיות בשל דלקת של הגיד במפרק. תוכלי לקחת תרופות מסוג NSAID כמו אדויל, אשר יכולות להקל על הכאב ולהפחית את התגובה הדלקתית. אם הבעיה נמשכת, תוכלי לפנות לבדיקה אצל רופא המשפחה, שייתן לך תרופות מרשם במקרה הצורך. רצוי להימנע משימוש ממושך באזור זה. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד