שאלות ותשובות - עמוד 855

ריספרדל היא תרופה אנטי-פסיכוטית, השייכת לקבוצת התרופות האנטי פסיכוטיות האטיפיות. קבוצת תרופות אלה הן תרופות הבחירה לטיפול בהזיות בחולים עם דמנציה, אבל אינן חלק מן הטיפול הסטנדרטי בכל החולים הדמנטיים, ואפילו לא בכל החולים הדמנטיים עם הפרעות התנהגות. סימפטומים נוירופסיכיאטריים שכיחים בדמנציה. הסימפטומים האלה כוללים אי שקט, אגרסיביות, הזיות שמיעה וראיה ושוטטות. כמו כן עשויים להופיע דיכאון והפרעות שינה. מספר מחקרים התפרסמו ב-2004 וב-2005 ובדקו את השפעת התרופות הללו, ובעיקר ריספרדל, על חולים דמנטיים. המחקרים הדגימו יעילות של התרופות בטיפול בסימפטומים התנהגותיים ופסיכולוגיים של דמנציה, אך מצאו גם כי תופעות לוואי בעת שימוש בתרופות האלה היו שכיחות, ותלויות במינון התרופה. תופעות הלוואי כללו סימפטומים אקסטרפירמידליים (תנועות לא רצוניות, רעד ונוקשות שרירים, אי שקט ועוד), ישנוניות והפרעות בהליכה. המינון היעיל, בו תופעות הלוואי שכיחות פחות, הוא בין 0.5 מ"ג ל-1 מ"ג. באפריל 2005 פרסם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה- FDA) אזהרה לציבור, בה הודיע כי השימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות אטיפיות לטיפול בהפרעות התנהגות בחולים קשישים דמנטיים - מעלה תמותה. לסיכום, ריספרדל אינה טיפול סטנדרטי בדמנציה, ומשמשת להקלה סימפטומטית בחולים הסובלים מהפרעות התנהגות וסימפטומים נוירו-פסיכיאטרים. פירוט על תופעות הלוואי של התרופה תוכלי לקרוא בדף התרופה באינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=276 קרא עוד

CIDP - Chronic Inflammatory Myelinating Polyneuropathy היא מחלה נוירולוגית המאופיינת בתהליך מתגבר של חולשה ואיבוד תחושה בגפיים. היא נגרמת בשל פגיעה בשכבת המיאלין (השכבה העוטפת את העצבים הפריפריים) ומופיעה בעיקר בגברים. בדרך כלל היא מופיעה כעקצוצים והירדמות של הגפיים, חולשה של הגפיים, איבוד הרפלקסים המוטוריים, עייפות ופגיעה בתחושה. הטיפול במחלה נעשה באמצעות סטרואידים (פרדניזון), לפעמים בשילוב עם תרופות המחלישות את המערכת החיסונית, או באמצעות פלסמפרזיס (החלפת פלסמה) ו- IVIG. פיזיותרפיה מאוד משפרת את חוזק השרירים, את התנועה והתפקוד, ומונעת את האטרופיה (התכווצות) של השרירים. הפרוגנוזה משתנה מאדם לאדם. ישנם אנשים שאצלם מופיעה אפיזודה חולפת שאחריה תקופה ארוכה של שקט, וישנם אנשים הסובלים מהרבה אפיזודות עוקבות עם החלמה חלקית בלבד בין אחת לאחרת. תוכל לקרוא עוד במסמך הבא של האגודה של CIDP בעולם. http://www.gbsfi.com/pdf/Hebrew_CIDP.pdf קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

ציסטה היא הצטברות מקומית של הפרשות בתוך משהו דמוי שקיק. הדבר שכיח באיברים מפרישים כמו שחלה, ואכן ציסטה בשחלה באישה צעירה היא דבר נורמלי ותקין. עם זאת, כדאי לגשת עם תוצאות האולטרסאונד לרופא נשים כדי לבצע בדיקה מכוונת, ולבצע בדיקת מעקב סונוגרפית כעבור כחודש, לאחר המחזור החודשי. קרא עוד

קבלת זריקת אפידורל בעייתית אצלך בגלל שתי הסיבות שכתבת - פריצת דיסק וקעקוע בגב התחתון. אני בטוחה שיש הבדל בגישות בין בתי החולים השונים, אבל אינני יכולה לומר לך באיזה בית חולים תינתן לך הבדיקה. אני מציעה לך לגשת להתייעצות עם רופא מרדים, כדי שייתן לך אישור לקבלת הזריקה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

בזמן הביוץ אין עליה במשקל. יש מעט צבירת נוזלים ועליה במשקל בזמן הווסת. [21/08/2006] קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

התסמינים של מחלת אלצהיימר כוללים פגיעה איטית והדרגתית בזיכרון, ביכולת החשיבה, ביכולת השיפוט, ביכולת לדבר ולתקשר, וביכולת לבצע פעולות שגרתיות ויומיומיות. בנוסף שכיחים שינויים בתפיסה ובהתנהגות, ועליה בחרדה, עצבנות ואי-שקט, הזיות ומחשבות שווא. המחלה בד"כ מתחילה לאט כשהתסמין הראשון הוא שיכחה - קשה לזכור אירועים, פעילויות שונות, שמות מוכרים. עם הזמן המחלה פוגעת ביכולת לתפקד והחולים מתקשים להבין, לדבר, לקרוא ולכתוב. הארגון האמריקאי לאלצהיימר: http://www.alzheimers.org/pubs/sevensigns.htm פיתח 7 סימני אזהרה לאלצהיימר שעשויים לעזור לבני המשפחה לדעת אם ייתכן ומדובר במחלה, ולהפנות את החולה לטיפול: 1. חזרה על אותה שאלה פעם אחר פעם. 2. חזרה על אותו סיפור שוב ושוב. 3. שיכחה של איך מתקנים דברים, איך מבשלים, איך עושים כל פעולה שפעם נעשתה ללא קושי באופן שגרתי. 4. חוסר יכולת לשלם חשבונות ולהבין איך להסתדר כספית. 5. הליכה לאיבוד בסביבה מוכרת, שימת חפצים במקומות הלא מתאימים. 6. הזנחה עצמית - לא מתקלחים, לובשים אותם בגדים. 7. הסתמכות מוחלטת על מישהו קרוב לעשות החלטות שנעשו באופן עצמאי בעבר. תוכלי לקרוא עוד על המחלה כאן http://www.alz-il.net/?page_name=mazealz/dementia.html [02/07/2004] קרא עוד

התקן תוך-רחמי מסוג מירנה יכול להיטיב איתך, מפני שהתקן זה מפחית באופן משמעותי את הדימומים החודשיים, ועל כן מסייע במניעת אנמיה עקב חוסר ברזל. ההתקן אינו משנה את ייצור ההורמונים הטבעי של הגוף, ואינו מקדם או דוחה את הגעת גיל הבלות. בדרך כלל נכנסות נשים לגיל הבלות בערך בגיל בו הוא התחיל אצל אימן, אך מובן שיכולים להיות שינויים. לפי הגיל המאוחר יחסית שבו אמא שלך נכנסה לגיל הבלות, אין סיבה נראית לעין לכך שאצלך זה יהיה בגיל כה מוקדם כמו גילך העכשווי. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד