שאלות ותשובות - עמוד 880
מאת: מערכת אינפומד
קשה לי להתייחס אל מחלתה של בתך מבלי לשמוע עליה פרטים נוספים ולבדוק אותה, ולכן אתייחס אל בדיקות המעבדה בלבד, שאני בספק אם הן קשורות אל מחלת החום ממנה סבלה. כדי להעריך ולברר את מחלת החום (שלא הבנתי אם היא עדיין נמשכת), עליכם לפנות אל הרופא המטפל ששלח אותה לבדיקות הדם, כאשר תתקבלנה התשובות המלאות של כל הבדיקות. כדאי גם לציין שאם הבדיקות נלקחו במהלך מחלת חום, המחלה עשויה להחמיר את תוצאות הבדיקות. תוצאות המעבדה האלה מתאימות לאנמיה קלה מחוסר ברזל. אנמיה מוגדרת כירידה במספר תאי הדם האדומים או בריכוז ההמוגלובין. ערכי ההמוגלובין משתנים באופן ניכר עם הגיל, ולכן ההגדרה של אנמיה שונה בכל גיל וגיל. בילדים בגיל שנה, הגבול התחתון של ההמוגלובין הוא 11, ולכן ערך של 10 מעיד על אנמיה קלה, שהגורם לה, לפי תוצאות הבדיקות, הוא חוסר ברזל. אנמיה מחוסר ברזל שכיחה בגילאי 9 חודשים עד שנתיים, כאשר רכיבי התזונה עניים בברזל והרזרבות בגוף דלות, ולכן חוסר תזונתי שלו מתפתח בקלות. בישראל חסר בברזל שכיח במיוחד. ב-10/2006 פורסם סקר על מצב האנמיה בקרב תינוקות של מבוטחי קופת חולים כללית. הסקר בוצע בהסתמך על נתוני מחשב של קרוב ל-35 אלף תינוקות בגיל 9 עד 18 חודשים. לצורכי המחקר, קו החיתוך ממנו ומטה הוגדרה אנמיה היה 10.5 גרם המוגלובין. שיעור האנמיה שנמצא בקרב ילדי ישראל הגיע ל - 15.5%. לאור השכיחות הגבוהה של אנמיה בארץ, מומלץ לתת לכל התינוקות בגילאי 4 עד 12 חודשים תוספי ברזל. הטיפול בחסר ברזל פשוט מאוד, וכולל מתן תוספי ברזל במינון 3 מ"ג לק"ג משקל גוף של ברזל פעם או פעמיים ביום, בין הארוחות, למשך 4 שבועות. טיפול כזה יביא לעליית ההמוגלובין ב-1 גרם. כדי לשפר את הספיגה, כדאי לתת את הברזל עם מיץ תפוזים. יש להמשיך בטיפול במשך 3-2 חודשים, כדאי למלא את מחסני הברזל. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הגידול הנפוץ ביותר בבלוטת יותרת המוח הוא אדנומה, שהיא גידול שפיר. גידול מסוג זה יכול להתקיים כמה שנים מבלי לגרום לתסמינים. הוא מופיע בדרך כלל אצל אנשים ללא היסטוריה של בעיות בבלוטה, וברוב המקרים אינו תורשתי (מלבד מקרים של שכיחות גבוהה יותר באנשים עם נאופלזיה אנדוקרינית נפוצה או MEN-1). לגבי החשיפה לקרינה, הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן קבע כי חשיפה לקרינה ברמה העולה על 2 מיליגאוס במשך 24 שעות רצופות היא "גורם אפשרי לסרטן", אך בשאלתך אין מידע לגבי רמת הקרינה וזמן החשיפה אליה, ולכן אין ביכולתי לומר אם יכול להיות קשר בין הופעת האדנומה לבין החשיפה לקרינה. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
יש מצגת טובה על תזונה בהריון עם הצעות פרקטיות באתר זה: http://www.hadassah.org.il/NR/exer...B9B.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אכן יש מגוון גדול של בדיקות, כולן מבוססות על בדיקת ELISA. תוכל לקרוא על כך כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=6 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בדרך כלל נהוג להימנע משימוש בכדורי אציקלביר במהלך הריון, אבל יש לבחון כל מקרה לגופו ולבחון את הפגיעה מול התועלת. מכיוון שהשימוש בכדורים לא נעשה באופן קבוע, כאשר תצטרכי אותם, התייעצי עם הרופא המטפל. הרפס בשפתיים יכול לחלוף גם באופן עצמאי ללא כדורים, שוט תהליך ההחלמה פשוט לוקח יותר זמן. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לא כתבת מה היה הערך ההתחלתי לפני שנה. האם נעשו כמה בדיקות דם במהלך השנה, או שהיו שתיים בהתחלה ובסוף? לא ציינת מה גילך, והאם את בריאה בדרך כלל, ומה הסיבה לביצוע הבדיקות? אני יכולה להרגיע ולומר שאין קשר לסרטן, וזה גם לא קשור למתח נפשי. מכיוון שכל הבדיקות תקינות, וגם הבדיקה של תאי הדם האדומים תקינה - אני לא רואה סיבה לחשוש. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
תסמונת דיסטרופיית הרפלקס הסימפתטי או Reflex sympathetic dystrophy syndrome (RSDS) קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הכאבים שלך אינם קשורים להריון. גשי לרופא משפחה, על מנת להיבדק ולהרחיב את הבירור בהתאם לצורך. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
את מתארת בדיקת CT של עמוד השדרה המראה פריצת דיסק בין-חולייתי. אף על פי שלא תיארת באיזו חוליה מדובר, הדיסקים הבין-חולייתיים בעמוד השדרה של האדם בנויים משני סוגי סחוס: סחוס קשה בפריפריה (בהיקף) של הדיסק וסחוס צמיגי-נוזלי יותר במרכז הדיסק. פריצת דיסק, בלט דיסק או בקע של דיסק - זהו מצב בו יש נזק לשכבה ההיקפית הקשה של הדיסק, והסחוס הנוזלי יותר מצליח לצאת לכיוון תעלת השדרה (התעלה בה עוברים חוט השדרה והעצבים) וללחוץ על העצבים. לחץ על חוט השדרה או העצבים היוצאים ממנו הוא מצב מסוכן, הואיל ובמקרים רבים, פגיעה בעצבים היא פגיעה בלתי הפיכה, המתבטאת בחולשת שרירים, שיתוקים והפרעות תחושתיות. מתיאור ה- CT שלך ברור כי קיימת פריצת דיסק הלוחצת גם על שורשי העצבים ומעט גם על הקרומים העוטפים את חוט השדרה, אולם ללא הסיפור הקליני לא ניתן להעריך את חומרת המצב. אם אין סימפטומים כלל, אין צורך בטיפול. אם קיימים רק כאבים נסבלים, טיפול נוגד כאב ונוגד דלקת (שמפחית את התהליך הדלקתי סביב אזור הלחץ על העצבים ובכך מפחית את הלחץ) יכול לעיתים לעזור. בכאבים קשים יותר, ללא הפרעה נוירולוגית, ישנם טיפולים נוגדי כאב חזקים יותר, הכוללים אף להזרקה מקומית של חומרי הרדמה ונוגדי כאב. בכל מקרה שקיימת הפרעה נוירולוגית כזו או אחרת, מדובר במצב חמור יותר המחייב בדיקה והתייעצות עם נוירוכירורג או אורתופד עמוד שדרה על מנת להחליט על הטיפול ועל דחיפותו, וחשוב מכל - אם יש צורך בניתוח לתיקון בלט הדיסק. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ככל שידוע לי אין מניעה מנטילת פוסטינור במקביל לטיפול בריספרדל ורסיטל, אולם מוטב להתייעץ עם הרופא המטפל (במקרה זה, פסיכיאטר). לגבי שאלתך השניה "משגל נסוג" שזהו אמצעי המניעה שתיארת אינו יעיל, ובהחלט קיים סיכוי להרות בשיטה זו. קרא עוד