שאלות ותשובות - עמוד 878

מחקר מדצמבר 2006 שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry בדק את הקשר בין תרופות ממשפחת ה- SSRI לבין הסינדרום המטבולי, ומצא כי Sertalin (לוסטראל), Fluoxetine (פרוזק) ו- Fluvoxamine (פבוקסיל) קשורים הן להשמנה באזור הבטן והן להיפרכולסטרולמיה - רמת כולסטרול גבוהה בדם. Paroxetine (סרוקסאט) קשור בהשמנה מרכזית ובאזור הבטן, אך אינו גורם לעליה ברמת הכולסטרול, ואילו ה- Citalopram (ציפראמיל, רסיטל) אינו קשור כלל בסינדרום המטבולי, כלומר אינו גורם להשמנה ולא לעלייה ברמת הכולסטרול. ממצאים אלה עולה כי יש קשר בין לוסטראל לבין רמה גבוהה של כולסטרול. ההמלצה למטופלים שנוטלים תרופות מקבוצה זו היא להיות במעקב קפדני אחרי רמת הכולסטרול, וכן לשמור על דיאטה מתאימה. לגבי משך נטילת התרופה, אני לא חושבת שיש התוויה חד-משמעית. בדרך כלל, כל זמן שהתרופה עוזרת לך, רצוי שתיקחי אותה. ניתן להפסיקה לפי הצורך בהתייעצות עם הרופא המטפל. אם הבעיות של העלייה במשקל או רמת הכולסטרול מהוות סיבות להפסקת נטילת התרופה, ניתן לנסות את התרופה ציפראמיל. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

אין המלצה לגבי שעת לקיחת התרופה. אבל שתי תופעות לוואי הקיימות עם נטילת התרופה הן ישנוניות ונדודי שינה. לכן אני חושבת שהפתרון הוא ניסוי וטעיה. התחילי לקחת את התרופה בזמן שנוח לך, ועל פי תופעות הלוואי, אם יהיו, מצאי את השעה הטובה ביותר בשבילך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

התכווצויות שרירים בשעות הלילה הם תופעה נפוצה. ברוב המקרים - הסיבה להתכווצויות השרירים אינה ידועה. לעיתים הן קשורות להפרעות מבניות, הפרעה בתנוחת הרגל, התייבשות או הפרעות אלקטרוליטיות. ישיבה ממושכת, תנוחת רגלים לא נכונה במשך היום, שימוש במשתנים, הפרעות נוירולוגיות, כמו מחלת פרקינסון, תרופות כמו חוסמי בטא ומעכבי אנגיוטנסין II, סוכרת, היפוגליקמיה וסיבות רבות נוספות עשויות לגרום להתכווצות שרירים. קיימות מספר שיטות למניעת הבעיה. מומלץ לרכוב על אופני כושר במשך כמה דקות לפני השינה, ניתן לבצע מתיחות. כאשר חשים בהתכווצות - מומלץ להפעיל את הרגל, ולאחר מכן להרימה באוויר. המלצות נוספות הן מקלחות חמות, מסאז' עם קרח, שתיה מרובה, פעילות גופנית סדירה ושימוש בנעליים נוחות. טיפול תרופתי אפשרי כולל קינין לפני השינה, בנדריל, ויטמין E, חוסם תעלות סידן - וראפאמיל (איקאקור) ועוד. קרא עוד

מציאת נוגדנים נגד הגרעין (ANA) בבדיקת דם עשויה להעיד על מצבים רבים. נמצא כי ב- 15-20% מן הנשים באוכלוסיה ימצאו בדם נוגדנים מסוג ANA. ברבים מן המקרים מדובר בממצא מקרי, אם הוא מופיע ללא כל תלונות נוספות. במקרים כאלה העליה ברמת הנוגנים בדם חסרת חשיבות. השאלה היא מדוע נשלחת לבצע את הבדיקה - כלומר, מה הם הסימפטומים הנוספים מהם את סובלת, ובגללם התרשם הרופא שלך כי כדאי לבדוק את רמות ה- ANA בדמך. נוגדנים אלה הם סמנים סרולוגיים בחולים עם מחלות אוטואימוניות סיסטמיות, ביניהן לופוס, סקלרודרמה, פולימיוזיטיס ודרמטומיוזיטיס, ראומטואיד ארתריטיס ועוד. מחלות נוספות שעשויות להביא לעליה ברמות ANA הן מחלות אוטואימוניות של איבר מסויים: מחלות של התירואיד, הפטיטיס אוטואימונית, נזק אוטואימוני לדרכי המרה ועוד. סיבות נוספות לעליית טיטר נוגדני ה- ANA הן זיהום כרוני - כמו מחלת הנשיקה, הפטיטיס C, שחפת ו- HIV . קיימות תרופות מסוימות הגורמות לעליה בערכי ANA ברבים מן החולים הנוטלים אותן. יש סיבות רבות גם לעליה ב- Rheumatic factor. גם במקרה זה רבות מהן הן מחלות אוטואימוניות. עליך לגשת לראומטולוג כדי שישלח אותך לבדיקות נוספות, ויחד עם הסימפטומים שלך והבדיקה הגופנית - יוכל להגיע לאבחנה. קרא עוד

חומר הניגוד של ה CT הוא על בסיס יוד. לאחר ההזרקה לווריד, הוא מתפנה מן הגוף במהרה ואינו משפיע על בלוטת התריס. ישנם שמות שונים של החומר- טלבריקס, יופמירו, אומניפרו ועוד. לגבי השאלה האם כדאי לעשות בדיקה ללא חומר ניגוד - מאוד תלוי איזו בדיקה ולצורך אבחון של איזו בעיה. יש מקרים שחייבים להזריק, ויש מקרים שלא, וכדאי להתייעץ עם הרופא שלך. קרא עוד

צפורל הינה אנטיביוטיקה ממשפחת הצפלוספורינים, המשמשת לטיפול בזיהומים חיידקיים, בעיקר בדרכי הנשימה, דלקת באוזן התיכונה, זיהומים עוריים, זיהומים במערכת המין ובשתן, וזיהומים בעצמות ומפרקים. קיים כיום דירוג של ה - FDA, שהוא מינהל התרופות והמזון האמריקאי, לפיו מדורגות כל התרופות על פי מידת הסיכון שלהן להריון. צפורל משתייכת לקבוצה B, לפיה אין עדות לסיכון להריון בבני אדם במקרה של שימוש בתרופה במהלך ההריון ולכן הסבירות שצפורל הוא הגורם להפלה היא נמוכה ביותר. אם ברצונך לדעת את כל הדירוג, הנה פירוט בקצרה: A - לגבי התרופות הנמצאות בקבוצה זו, בוצעו ניסויים מבוקרים בנשים הרות שהוכיחו, שאין סיכון לעובר בשימוש בהן במהלך ההריון. B - אין עדות לסיכון בשימוש בתרופות אלו במהלך ההריון, אצל בני אדם. C - לא ניתן לשלול סיכון בשימוש בתרופה זו במהלך ההריון. D - קיימת עדות ממחקרים או נתונים אחרים על סיכון לעובר בשימוש בתרופות אלו במהלך ההריון. E - תרופות שהשימוש בהן במהלך ההריון הוא אסור. (דירוג זה מופיע באינדקס התרופות של אינפומד לגבי כל תרופה - כאשר האות E מסומנת כ- X, עוד על הדרוג במבוא לתרופות.) לכן מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי שימוש בתרופות במהלך ההריון. קרא עוד

לוקח זמן עד שהווסתות נהיות סדירות. בשלב זה את לא צריכה לעשות כלום. קרא עוד

ראשית, אם את סובלת מכאבים, במיוחד כאלה שאינם מגיבים לטיפול - כדאי שתפני לבדיקת רופא, משום שלמרות שהטחורים עצמם אינם כואבים בדרך כלל, הרי שלפעמים נוצר קריש דם בטחור, ועשוי לגרום לכאבים. אין שום קשר בין טחורים לבין סרטן. הקשר היחיד בין השניים, הוא שטחורים עשויים לעיתים להסוות סימפטומים של סרטן במערכת העיכול, משום שאדם הסובל מטחורים, ומדמם גם בגלל, למשל, גידול במעי הגס, עשוי להניח כי הדימום נגרם עקב הטחורים, ולכן לא לפנות לבדיקת רופא. הסיבוכים שעשויים להיווצר עקב טחורים לא מטופלים הם דימום, גרד ותחושת חוסר נוחות, והיווצרות קריש דם בטחור - הגורם לכאבים (פרט לכך, המצב אינו מסוכן, והקריש נספג לבד). הסיבה לטפל בטחורים היא אם הם גורמים לאחד מן הסימפטומים שהוזכרו, ולכן מפריעים לאיכות החיים. בשלב הראשון מומלצת תזונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה. בטחורים גדולים טיפול לא פולשני אינו יעיל. אופציות טיפוליות במקרים כאלה הם קשירה של הטחורים, צריבה, יצירה מכוונת של קריש דם בטחור כדי שינשור . בחולים עם טחורים גדולים מאוד וסימפטומטיים, ולאחר כישלון השיטות שהוזכרו - ניתן לבצע כריתה כירורגית של הטחורים. הניתוח הוא אמנם השיטה היעילה ביותר, אך שיעור הסיבוכים בעקבותיו גבוה יחסית. גם את הניתוח ניתן לבצע במספר שיטות - עם סכין רגיל, צריבה או לייזר. תוכלי לקרוא על כך עוד באינפומד: http://www.infomed.co.il/hemorrhoids.asp קרא עוד

אמנם לא ציינת מה בדיוק הבעיה ברגליים , אולם מאחר והבעיה היא לילית ייתכן ומדובר בעוויתות שרירים ליליות או בשמם באנגלית Nocturnal leg cramps. מומלצת פעילות גופנית כמו נסיעה על אופני כושר מספר דקות לפני השינה, תרגילי מתיחות של כף הרגל, שתייה מספקת, אמבטיה חמה לפני שינה. אם כל הנ"ל לא מספיק - ניתן לנסות ליטול כינין, בנדריל, חסמי סידן כמו וראפאמיל, וגאבאפנטין. אנא התייעץ עם רופא משפחה בנושא. קרא עוד

נשמע שאכן מדובר בסכיזופרניה. הטיפול שאותו קיבל הוא מהחדשים והטובים ביותר, אולם ייתכן שאינו מספיק או אינו מתאים לו, וישנן עוד אפשרויות רבות לטיפול תרופתי בו. לגבי שאלות על קצבה, על מהלך המחלה שלו, ועל אופן הטיפול האופטימלי בו בקהילה- אני מציעה לשאול את הגורמים המטפלים בו כעת באשפוז ולהחליט בשיתוף עימם מה תהיה המסגרת העדיפה. לקריאה נוספת: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/sciz2.htm קרא עוד