שאלות ותשובות - עמוד 903
מאת: מערכת אינפומד
המינון המקובל בתרופות כמו אקמולי בקבוצת הגילאים אליה משתייכת בתכם הוא בין 10 ל-15 מ"ג לק"ג למנה, כל 6-4 שעות לפי הצורך דרך הפה; או לחלופין, 45-40 מ"ג לק"ג כאשר התרופה ניתנת בנרות רקטליים. זה תלוי בחום הגוף שלה ובהוראות הרופא המטפל. אין לעבור על מינון של 2.5 גרם ביממה. אם בתכם לא מראה סימנים של אי שקט, הקאות, ישנוניות או פריחה צהבהבה, אינני רואה סיבה לדאגה. כל טיפול להורדת חום אצל תינוקות ובכלל צריך להיות בהוראה ובהכוונה של הרופא המטפל. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
CA125 הוא סמן שעשוי להצביע על גידול סרטני, בעיקר בשחלות, אך הוא לא בהכרח מצביע על גידול כזה: ישנם מספר גורמים שפירים שיכולים לגרום לעליית ערכיו בדם, כמו מחזור, הריון, ציסטות מסוגים שונים, אנדומטריוזיס, דלקת של אזור אגן הירכיים ועוד. על כן לא ניתן להשתמש בסמן זה (או בכל סמן אחר) כבדיקה יחידה ומהימנה לנוכחות גידול סרטני, ולרוב משמשת הבדיקה רק לצרוך מעקב. פפילציה היא צורה מורפולוגית מסויימת של תוכן הציסטה. על מנת לקבוע בוודאות את מצב הציסטה יש לכרות את הציסטה ולבצע בדיקה פתולוגית. הציסטה שאת מתארת אכן קטנה מאוד ולא בהכרח דורשת כריתה, אך לאור מגמת העלייה בערכי הסמן, אני ממליצה לפנות שוב לבדיקה גינקולוגית לשם הערכה מחודשת. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אין התוויית נגד חד-משמעית בנושא הסיגריות. ידוע שצריכת אלכוהול, לעומת זאת, מגבירה את תופעות הלוואי של התרופה. מידע מפורט על התרופה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=14 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אני מבין את התסכול בו אתה נמצא. מצד אחד מחלה מטרידה מאוד ואתה לא יודע מאין הגיעה ואיך מטפלים בה, ומצד שני, המלחמה נגד משרד הביטחון שהיא לא פשוטה, במיוחד במקרים כמו שלך. האורטיקריה ממנה אתה סובל תוקפת בין 15% ל-23% מהאוכלוסיה ברמות שונות של דחיפות וחומרה. כ-25% מהסובלים מאורטיקריה יפתחו אורטיקריה כרונית. הסיבה לאורטיקריה איננה ידועה בוודאות, ומשייכים אותה למגוון סיבות, כל אחת לחוד ובשילובן יחד. יש המשייכים את המחלה לתגובה אוטואימונית של הגוף, בה הוא בוחר לתקוף משהו שהוא לא היה אמור להגיב אליו. יש סברה המשייכת את המחלה לגורמים סביבתיים, כגון החשפות לקור, לשמש, מאמץ והזעה, אלרגיה לחומר ספציפי או מזון מסויים. עכשיו מתחילים מחקרים המראים על פן תורשתי. האורטיקריה הכרונית דווקא משוייכת יותר לגורם תורשתי, כיוון שהיא תוקפת בעיקר בגיל המבוגר יותר ולא בילדות, והטיפולים בסטרואידים פחות מצליחים בה. ללחץ נפשי בהחלט יש תפקיד באורטיקריה, אך לא מזכירים אותו כגורם יחיד או ראשוני למחלה, אלא כנדבך המוסיף לחומרת המחלה ולהישנות רבה יותר שלה. לצערי, אינני איש בשורות, וקשה לי להאמין שמשרד הביטחון ייעתר לבקשתך, אבל אני מאחל לך הצלחה! ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
עגיל בטבור אינו פוגע באיברים הפנימיים, כולל פנים הטבור והרחם, ואינו משפיע על ההריון. הסיבוכים האפשריים הם מעטים, וכוללים זיהום מקומי בעור או תגובה של העור. לעתים נדירות אפשר להידבק במחלות בעקבות עשיית החור אם הכלים שבהם השתמשו אינם סטריליים. את יכולה להוציא את העגיל בכל עת. החור יתרפא, אך לא בשלמות. מידע נוסף תוכלי לקרוא בתשובה זו: http://www.infomed.co.il/questions/q_072606_5.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
זיהומים נמקיים בכפות הרגליים הם סיבוך שכיח של סוכרת, הנגרם משילוב של גורמים, ובעיקר מטרשת עורקים מואצת, אשר היא חמורה במיוחד בעורקים הקטנים ברגליים, הפרעה בריפוי פצעים, בעיקר באזורים הקפיים כמו כפות הרגליים, וכמו כן עקב פגיעה עצבית וירידה בתחושה ברגליים עקב המחלה. הדבר מחייב מעקב וטיפול מונע קבוע ברגליים, שאם לא כן, כל פצע או חתך בכף הרגל עשוי להסתבך בזיהום של הרקמות הרכות השטחיות, העמוקות, השרירים ועצם ברגל, עם קושי רב בריפוי. הטיפול כולל אנטיביוטיקה וטיפול מקומי לפצע, אולם כאשר הזיהום נרחב וקשה, וכאשר מעורבת עצם, או כאשר החיידק אינו מגיב לאנטיביוטיקה, נאלצים לבצע קטיעה. לאחר קטיעה והטרייה (הסרת רקמה נמקית) הסיכוי להבראה עולה מאוד. לגבי סוג החיידק, איני מכירה אותו. יתכן ושמו הוא VRE vancomycin-resistant enterococci ולא RVE. במידה ואכן זה שמו, הרי שמדובר בחיידק עמיד שקשה לטפל בו שמרנית בצורה אנטיביוטית, כיוון שאינו מגיב לה, מה שהופך את הטיפול במחלה לקשה ביותר, וכנראה שתרם לצורך בכריתה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מבחינת הפסקת הווסת הממצאים באולטרסאונד כנראה אינם קשורים, גודל השחלות והרחם תקינים. בנוגע לנוזל באגן - הספרות הרפואית אינה מצביעה על קשר בינו להפסקת הווסת, וסיבתו ברורה לך. האם עברת אולטרסאונד בעבר? מה היו ממצאיו? את התוצאות בכל מקרה יש להראות לרופא המטפל להמשך בירור ומעקב. ד"ר יובל עצמון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
זריקת וולטרן מכילה דיקלופנאק - חומר ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים. תופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בתרופות ממשפחה זו הן בעיקר גסטרואינסטינליות: שלשולים, כאבי בטן והגברת הסיכוי לדימומים במערכת העיכול. פאפאברין משמשת לטיפול בכאבים עוויתיים וגם שימוש בתרופה זו כרוך בתופעות לוואי גסטרואינטסטינליות, שמופיעות בעיקר בנטילה של מינונים גבוהים. בכל אופן לא ברור בשל אילו כאבים קיבלת את הזריקות הללו, אך לדעתי אין קשר בין הטיפול התרופתי לבין אי אספקת הדם למפרק הירך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
על פי הסיפור שאתה מתאר, אין כל סיכוי שהילדה נדבקה באיידס או בכל מחלה אחרת. נראה שאתה סובל מחרדה, ואסור להעביר את הילדה בדיקות כדי להפיג את החרדה שלך. אם לא תצליח להירגע בעקבות תשובתי, מומלץ לפנות למומחה למחלות זיהומיות או לפסיכיאטר. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
כל מגע - אנאלי, אוראלי, עם נוזלי גוף נגועים יכול לגרום להידבקות בחיידק הכלמידיה. אפילו נגיעה בהפרשה ואז נגיעה בעיניים יכולה להדביק את העיניים. הבעיה היא שלרוב אין להדבקה בכלמידיה תסמינים, למרות שלעיתים ייתכנו צריבה, אודם, רגישות, והפרשה צלולה מאיבר המין. הסיכון במחלה הוא לנשים- דלקת פנימית באגן שעשויה לגרום להצטלקות ולבעיות בפריון מאוחר יותר. בחשש להידבקות כדאי לבצע בדיקות דם ולבודד את ההפרשות למשטח. הדרך להימנע מהדבקה- קיום יחסי מין עם קונדום. אנא קראי עוד כאן- http://www.infomed.co.il/chlamidia.asp קרא עוד